נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
השקל מוסיף להתחזק. הבוקר (ד') שער הדולר חוצה רף חדש כלפי מטה ונסחר תמורת 2.92 שקלים. בכך הוא משלים ירידה של מעל 8% מתחילת השנה בלבד. ההתחזקות של השקל באה לידי גם מול מטבעות נוספים: כך למשל, שער האירו עומד על 3.42 שקלים - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים.
● המוסדיים מכרו שיא של דולרים והקפיצו את השקל. כך עבד המנגנון
● "סכומים אדירים": בשוק מנסים להסביר שיא של מעל 3 שנים בקרנות הכספיות
התעשיינים קוראים לבנק ישראל להוריד ריבית, אלא שלבנק המרכזי לא נותרו כלים להתמודד עם הייסוף - שדווקא תורם לכלכלה ומרסן את האינפלציה. האיום על השקל יכול להגיע מזירה אחרת לגמרי: הגרעין האיראני.
נתונים שפרסם בנק ישראל השבוע ממחישים עד כמה המוסדיים ממשיכים להתנתק מהדולר. ברבעון הראשון קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל מכרו מט"ח בהיקף של 5.2 מיליארד דולר (בנוסף ל־13.2 מיליארד שמכרו ברבעון הקודם). לדולרים הללו נמצאו גם רוכשים, כשתושבי חוץ הגדילו את רכישות המט"ח ל־6.6 מיליארד דולר לעומת כ־1.8 מיליארד ברבעון הקודם.
ההשפעות על השקל
המוסדיים מהווים שחקן משמעותי בהשפעה על שער החליפין, משום שהם מנהלים כסף בסכומי עתק של מאות מיליארדים. לכך מתווספות השפעות נוספות כמו כוחו של הדולר מול סל המטבעות, מדיניות הפדרל ריזרב בארה"ב, שוקי המניות בארץ ובעולם וגם הפעילות במשק הישראלי.
מאז 7 באוקטובר 2023 נוסף שיקול מרכזי נוסף ומשפיע - פרמיית הסיכון של ישראל. בהרצאתו בשבוע שעבר בכנס מכון אהרן, הראה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את הקשר ההדוק מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ועד לשבועות האחרונים בין פרמיית הסיכון (CDS ל־5 שנים) אל מול שער החליפין של השקל מול הדולר. ההתאמה כמעט מושלמת, כשעם פרוץ המלחמה פרמיית הסיכון עלתה דרמטית, ובהתאמה השקל נחלש מול הדולר. מבצע הביפרים בלבנון הביא לירידה דרמטית בפרמיית הסיכון ולהתחזקות השקל, כך קרה גם לאחר מבצע "עם כלביא", לאחר הפסקת האש בעזה ושוב כעת עם סיום מבצע "שאגת הארי".
כל אחד מהגורמים הללו משפיע בנפרד על התחזקות השקל, אבל לפעמים הם גם שלובים זה בזה. כך, כשפרמיית הסיכון משתנה היא משפיעה על שער החליפין ועל הבורסה ובהתאמה מאלצת את המוסדיים לשנות אסטרטגיה או לגדר את השקעותיהם - באופן שמעודד את מגמת הייסוף או ההחלשות.
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, "המוסדיים מקטינים חשיפה דולרית גם בגלל עליות שווקים בחו"ל - הם טכנית צריכים למכור דולרים אם רוצים להישאר על חשיפה קבועה. אבל הם גם מקטינים אקטיבית את החשיפה בגלל התחזקות השקל והעליות בשוק המקומי".
יחד עם זאת, הוא מצביע גם על תעלומה - והיא התנהגות הזרים שדווקא רכשו דולרים בישראל. "מדובר בשינוי כיוון שאנחנו לא יודעים מה עומד מאחוריו. האם אלה משקיעים פיננסיים או ריאליים? האם זו עסקה טכנית, או שיש לה חשיבות לטווח הארוך, כי הם רואים שהשקל התחזק יותר מדי, או כי הם חוששים מישראל? בכל אופן, השפעתם לא היתה דרמטית, כי השקל המשיך להתחזק ולא הושפע".
זבז'ינסקי מסביר כי שער החליפין לא משקף הערכת שווי לכמה שווה השקל, אלא תנועות הון. "ככל שהשוק בחו"ל עולה, המוסדיים מוכרים מט"ח כדי להישאר על חשיפה דומה, וככל שהשוק בארץ עולה, הם מוכרים מט"ח כדי להגדיל חשיפה לישראל. זה תהליך שיכול להימשך עד שישתנה כיוון השווקים מכל סיבה שהיא - אבל זה לא קורה כל־כך מהר". ואכן, גם עם התחממות המצב הגאו־פוליטי, השווקים לא מתרגשים, והשקל ממשיך לשבור שיאים.
הנגיד לא צפוי להתערב
בינתיים, התעשיינים קוראים לבנק ישראל להוריד ריבית כדי לנסות לרסן את ההתחזקות שפוגעת ברווחיות היצוא. אלא שכלכלנים סבורים כי התחזקות השקל טובה לכלכלה ולמשק הישראלי - היא משפיעה לחיוב על היבוא, עלות חומרי גלם לתעשייה, הצריכה למשקי הבית ובעיקר מרסנת את האינפלציה. לא פעם בבנק ישראל הדגישו כי המניע המרכזי של הוועדה המוניטרית הוא יעד האינפלציה (1%-3%), וברמה של כ־2% כפי שצופים השווקים, סביר שהבנק לא ימהר להוריד ריבית.
ובכלל, האם הורדת הריבית תשפיע על שער החליפין? כאן התמונה מסתבכת. הנגיד הבהיר כי אם המלחמה באיראן אכן מאחורינו, ייתכנו עוד שתי הורדות ריבית במהלך השנה. "הבעיה שזה לא עוזר. בינואר הבנק הוריד את הריבית במפתיע וכמעט לא הזיז את השקל", מזכיר ז'בזינסקי.
דרך נוספת לרסן את התחזקות השקל, היא באמצעות התערבות בשוק המט"ח. "אני לא חושב שבנק ישראל יעשה את זה, כי האמריקאים מאוד רגישים לנושא הזה. הם רואים במי שמנסה להחליש מטבע כמי שפועל בדרכים מניפולטיביות לזכות ביתרון תחרותי", הוסיף.
אחת הסיבות לכך שבנק ישראל נמנע מהורדת ריבית עד כה, היא שוק העבודה ההדוק כשגורם מרכזי לו הוא גיוסי המילואים הנרחבים. הדבר מביא לעליית שכר מהירה וגבוהה במגזר העסקי, והיחס בין המשרות הפנויות לאבטלה נותר גבוה.
סיבה נוספת שנוקב בה הבנק היא המציאות הפיסקלית. עלויות המלחמה עד כה נאמדות לפי הבנק ב־405 מיליארד שקל - בהתאמה לכך, החוב של הממשלה גדל ביחס לתוצר וההשקעות האזרחיות שמעודדות את המשק נשחקו והופחתו. כך, יחס החוב־תוצר טיפס בחדות מ־60% ערב המלחמה ל־70% הצפויים בסוף השנה. הנגיד גם התייחס לכך שבכוונת ראש הממשלה להקצות עוד 350 מיליארד שקל למערכת הביטחון במשך עשור, באופן שיעמיד את יחס החוב על 83%.
בינתיים, תשלומי הריבית על החוב זינקו. סביר שבבנק ישראל יסתכלו לעבר הסיכוי לשינוי ביטחוני עמוק שימתן את הגזירות הללו. לכן, התחזקות השקל היא רק גורם אחד בקביעת מדיניות הריבית.