חודש אפריל היה אחד החודשים החזקים ביותר בשווקים בשנים האחרונות, בארץ ובעולם, עם עליות של 10% ב־S&P 500 וכ־7% במדדי המניות המובילים בארץ. מי שעוד נהנתה מביצועים חזקים היא תעשיית הקרנות המקומית, שגייסה במהלך החודש שעבר סכום של כ־10.6 מיליארד שקל - במה שהיה לחודש הטוב ביותר בתעשייה מאז יולי אשתקד, אז גויס סכום של כ־12.8 מיליארד שקל.
● יועצת ההשקעות שבטוחה: המניות הללו זולות ביחס לשוק
● "חודש מטורף": חברת הנדל"ן הפרטית בדרך לבורסה, והיא לא לבד
מי שבלטו לטובה בגיוסים באפריל היו הקרנות הכספיות, המוצר הסולידי שזוכה לפופולריות רבה בשנים האחרונות על רקע סביבת הריבית הגבוהה, אך לקראת סוף השנה שעברה איבד מעט גובה. אותן קרנות גייסו בחודש החולף סכום של 6.5 מיליארד שקל, תוך שהן כובשות חודש שלישי ברציפות את צמרת טבלת הגיוסים. זאת, אחרי שבשנה החולפת היו אלה הקרנות האקטיביות המסורתיות (מנוהלות), שרשמו גיוסים משמעותיים (גם בחודש שעבר), שלקחו את הבכורה.
קרנות כספיות הן מוצר סולידי ונזיל המהווה אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים. על פי רוב, משקיעים מנהלי הקרנות כמחצית מהכספים באיגרות חוב (במח"מ קצר) ובמק"מים של בנק ישראל, בעוד שאת היתר הם מפקידים בפיקדונות בנקאיים - המספקים ריבית גבוהה יותר מזו שניתנת למשקי הבית. כיום, מנהלות הקרנות הכספיות כ־193 מיליארד שקל, המהווים כ־24% מכלל נכסי התעשייה המקומית.
"חודש חריג עם סכומים אדירים"
כאמור, בשנים האחרונות, בחסות הריבית הגבוהה, הפכו הכספיות לכוכבות של תעשיית הקרנות המקומית. כך, בין השנים 2024־2022, הן הובילו את תעשיית הקרנות עם גיוסים גבוהים מאוד של כ־123 מיליארד שקל (במצטבר). מגמה שנמשכה לתוך שנת 2025, אלא שלקראת סופה חל שינוי מגמה, כשברבעון האחרון של 2025 אף רשמו הקרנות פדיונות של כ־2.4 מיליארד שקל.
עם זאת, בתחילת השנה הנוכחית חזרו הכספיות לגייס, מגמה שהלכה והתחזקה מחודש לחודש. המגמה הגיעה לשיאה באפריל שבו הן גייסו סכום השווה כמעט להיקף הגיוס בשלושת החודשים שקדמו לו. מדובר בנתון חריג, הגבוה ביותר מאז סוף שנת 2022, שהביא את סך הגיוסים לכספיות מתחילת השנה למעל 14 מיליארד שקל - יותר ממחצית הגיוסים של התעשייה כולה בחודש החולף ומתחילת השנה.
"אלו סכומים באמת אדירים", אומר אורי שור, מנכ"ל הראל קרנות נאמנות. "אנחנו רואים מגמה ברורה של עלייה בקצב הגיוסים של הקרנות הכספיות, אבל מדובר כנראה בחודש חריג, שלא בטוח שיחזור על עצמו. זה יכול לקרות בגלל שיש תאגידים שמחזיקים במזומנים, אולי מגיוס הון או חוב, והם מחפשים בינתיים תחנה לשים בה את הכסף, והקרנות הכספיות הן מקום טוב בשביל זה".
לכך הוא מצרף את העובדה שמדד המחירים לצרכן של חודש אפריל צפוי להיות גבוה, והחוסכים נערכים לכך. "רכישת קרן כספית מאפשרת מגן מס, אם בפיקדון אתה משלם מס נומינלי של 15%, בקרן כספית המיסוי הוא אמנם 25%, אבל הוא על הרווח הריאלי (בניכוי האינפלציה). כך שלדעתי זה גם השפיע על ההחלטות של המשקיעים ושל תאגידים שקונים קרנות כספיות".
אורי שור, מנכ''ל הראל קרנות נאמנות בהראל פיננסים / צילום: ורדי כהנא
"הציבור מבין שזו חלופה לבנקים ולעו"ש"
דברים דומים לאלו של שור משמיע גם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות: "הנתון של אפריל אולי קצת מפתיע בגובה שלו, אבל אם מסתכלים על המגמה בחודשים האחרונים רואים חזרה של גיוסים במיליארדים לקרנות הכספיות. אז נכון יש פה קפיצה נקודתית, שקשה לשים את האצבע ספציפית על הסיבה לה, אבל בסופו של דבר כשמסתכלים על המוצר הזה בשנים האחרונות, רואים שהציבור מבין שזו בעצם חלופה טובה מאד לפיקדונות בבנקים ולעו"ש. לאט־לאט זה מחלחל".
לדבריו, בשנים האחרונות הקרנות הכספיות הפכו למוצר שמספק אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים, ולכן הוא לא בהכרח מושפע מביצועי שוק המניות. "בשנים 2023־2024, כשהשוק המקומי היה פחות טוב, חשבנו שההצלחה של הכספיות נובעת משילוב של ריביות גבוהות ושווקים חלשים. אבל בסוף שנת 2024 הגיעה תפנית, כי גם כשהשוק פה חזר להיות מאוד חיובי, הכספיות המשיכו לגייס והרבה. כך שאם בעבר זה היווה איזשהו מקלט זמני, וכשהשוק חזר לעלות - הכספיות התרוקנו, היום אנחנו רואים שגם כשהשוק חיובי הכסף זורם גם לכספיות במקביל לשוק המניות".
לכן להערכת כגן, מגמת גיוס הכספים בקרנות הכספיות צפויה להימשך גם בשנה הקרובה. "יש היום כסף רב בפיקדונות בבנקים וגם בחשבונות העו"ש, כך שאנחנו צופים שזו מגמה שיכולה להימשך. גם אם מסתכלים על הריבית, הערכות הן שבעוד שנה סביבת הריבית תעמוד על 3.25־3.5 אחוז. לכן, כשאנחנו מחברים לכך את העובדה שזה כבר אינה 'חניה' משוק ההון, אפשר בהחלט להעריך ששוק הכספיות ימשיך לגייס בקצבים האלו", הוא מסכם.
ליאור כגן, מנכ''ל חברת הקרנות של מיטב / צילום: יח''צ
הקרנות האקטיביות ממשיכות לככב
במבט רחב יותר, חודש חזק נרשם בתעשיית הקרנות כולה עם גיוס של כ־10.6 מיליארד שקל, כאמור החודש הטוב ביותר זה כמעט שנה. מתחילת השנה מדובר בגיוסים בהיקף של כ־28.3 מיליארד שקל שהביאו את היקף נכסי תעשיית הקרנות לשיא חדש של מעל 815 מיליארד שקל.
לצד הקרנות הכספיות, מי שהמשיכו לבלוט לטובה הן הקרנות האקטיביות המסורתיות, שגייסו באפריל סכום של כ־2.8 מיליארד שקל. את הגיוסים בקרנות המסורתיות הובילה קטגוריית אג"ח כללי שרשמה גיוס של כ־1.1 מיליארד שקל, ואחריה קטגוריית אג"ח מדינה עם גיוס של כ־600 מיליון שקל. בגזרת המניות, קטגוריית מניות בישראל גייסה סכום של כ־450 מיליון שקל, בזמן שקטגוריית מניות בחו"ל סיימה עם גיוס חיובי גם כן של כ־160 מיליון שקל.
התעשייה הפסיבית גייסה סכום של כ־1.3 מיליארד שקל. בקרנות המחקות, המשקפות על פי רוב את המשקיעים הפרטיים (ריטייל), הגיוס המשמעותי ביותר הגיע אל קטגוריית מניות בישראל (כ־850 מיליון שקל); אחריה קטגוריית מניות בחו"ל שסיימה עם גיוס בסכום של כ־400 מיליון שקל.
מנגד, בקרנות הסל, שאותן רוכשים בעיקר גופים מוסדיים, נרשמה תמונה הפוכה למגמה בחודשים האחרונים, כשבאפריל גייסו קרנות מניות בחו"ל 590 מיליון שקל, בזמן שקרנות מניות בארץ רשמו פדיון של 900 מיליון שקל. בסה"כ סיימו קרנות הסל את אפריל עם פדיון קל של 150 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
