"הכלכלה שואגת": טראמפ מנסה למכור אופטימיות לאמריקאים

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● מתרחקות מישראל, מתקרבות לטורקיה: השינוי ביחסים עם מדינות המפרץ
● המומחה שמסביר: למה האיראנים יורים לאמירויות ומה הסיכוי שהטילים יגיעו שוב לישראל

1"הכלכלה שואגת": טראמפ מנסה למכור אופטימיות בזמן שהבנזין שובר שיאים

בעוד מלחמת איראן מכבידה על ארנקי האמריקאים, בחר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבלות את יום שני בחגיגות "שבוע העסקים הקטנים" בחדר המזרחי של הבית הלבן. "הכלכלה שואגת", הכריז הנשיא. בית הלבן תיאר את האירוע כ"תחייה יוצאת הדופן של העסקים הקטנים במדיניות אמריקה תחילה שלו", נכתב בניו יורק טיימס.

ברקע הנאום של טראמפ, מחיר חבית נפט ברנט עמד על ־114 דולר - והממוצע הארצי של גלון בנזין חצה את 4.45 דולר, עלייה של יותר מדולר לעומת אשתקד, צוין. הדיזל זינק מעל 5.64 דולר לגלון. טראמפ ניסה לרכך את הנתונים: "צפו שזה יעלה הרבה יותר, ואני רואה את זה יורד בצורה מאוד משמעותית בקרוב".

באותו אירוע הגן טראמפ גם על פיטורי עובדי הממשל ההמוניים: "אני מרגיש רע לכולם, זה דבר קשה לעשות. הרבה מהם הצביעו לי, אבל עכשיו הם אוהבים אותי, כי הם יצאו, מצאו עבודות בסקטור הפרטי שהם אוהבים יותר ומשלמות להם פעמיים־שלוש יותר כסף".

אריקה ל. גרין וזולן קאנו-יאנגס , ניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.

2האם ארה"ב יכולה ללמוד מהצלחתה ב"מלחמת המכליות" של שנות ה-80'?

מלחמת המכליות של שנות ה-80' יכולה לשמש כלקח היסטורי לעימות במזרח התיכון, אך איראן הרחיבה משמעותית את יכולות התקיפה שלה על מכליות וספינות מאז באמצעים טכנולוגיים, והנסיבות הגיאו-פוליטיות שונות; כך קובעת כתבה של הוול סטריט ג'ורנל, המשחזרת כיצד ארה"ב הצליחה בפעם האחרונה שבה נשבעה לאבטח את השיט דרך מצר הורמוז, במהלך מלחמת איראן-עיראק בסוף שנות ה-80.

"האסטרטגיה של האיראנים לא השתנתה מאז", אמר מומחה לעיתון האמריקאי, "לגבות כמה שיותר מחיר כלכלי". הבדל משמעותי אז היה כי איראן חששה מתגובה אמריקאית מקיפה, וניסתה לשבש את קווי הספנות מבלי להיות בעימות ישיר עם ארה"ב. כמו כן, הארסנל הטכנולוגי שלה השתכלל בשנים האחרונות. בסוף שנות ה-80', כאשר הנשיא רונלד רייגן נכנס למערכה, כ-30 כלי שיט אמריקאים היו מעורבים בליווי ספינות ומכליות, והמחשבה הייתה שעצם הליווי האמריקאי יגן על התנועה. אבל במסע הבכורה המאובטח מכלית כווייתית נפגעה ממוקשים והעימות החריף. האיראנים נמנעו מלפגוע בספינות אמריקאיות, אך המפנה אירע ב-1988, אז משחתת אמריקאית נפגעה ממוקש ימי איראני.

ארה"ב הגיבה במתקפה גדולה על פלטפורמות נפט איראניות וספינות ואיראן הפסיקה בתגובה את ההתקפות. "מדובר באותם שחקנים, אותה חתיכת מים, אבל פוליטיקה וסביבה שונה לגמרי היום", מצוטט בכתבה מומחה שכתב ספר על המבצע הצבאי בשנות ה-80'.

מאת ג'יימס ארדי. מתוך הוול סטריט ג'ורנל. לקריאת הכתבה המלאה.

3"לא יודעים מה נעשה": העובדים הזרים במזה"ת משלמים את מחיר המלחמה

מוחמד עבדאללה אל־מאמון עבד 15 שנה בערב הסעודית, וכמדי חודש הוא שלח כסף הביתה למשפחתו באחד מהאזורים העניים של בנגלדש. את בנו בן השש פגש פעם אחת בחייו. ב־8 במרץ פגע טיל איראני במחנה הפועלים שלו - ומאמון מת מכוויות קשות. הוא חזר הביתה בארון. "אנחנו לא יודעים מה נעשה עכשיו", אמרה אשתו סאדיה לסוכנות הידיעות AP. "אנחנו אלה שמשלמים".

הסוכנות דיווחה כי לפחות 24 עובדים זרים נהרגו במהלך הלחימה, בהם שמונה ימאים. עובד בנגלדשי בן 27 בקטאר סיפר שהמשיך לעבוד משמרות של 12 שעות בזמן שטילים עפו מעל ראשו. שכרו - פחות מ-400 דולר לחודש, ששני שלישים ממנו נשלחים הביתה. "אין לנו ברירה אלא להמשיך לעבוד", אמר ל־AP. נהג מונית מצרי בקטאר, שהכנסתו צנחה לשליש, הוסיף: "אנחנו סופגים את הנזקים של המלחמה עם איראן".

בעוד שלחלק מהעובדים אין ברירה, אחרים בוחרים להישאר לעבוד במזרח התיכון. מרלן פלורס, עובדת פיליפינית בקטאר, בחרה להמשיך. "לא קל לי לומר את זה, אבל אני נשארת כאן", אמרה לסוכנות. ג'רמיה סופן, מטפל פיליפיני בישראל הוסיף כי הוא ממשיך בשגרת העבודה שלו בטיפול בקשישים, למרות אזעקות כמעט יומיומיות. "אני יודע שברגע אחד אפשר למות", הוא אמר. "אבל לאיזו חיים נחזור?".

אנירודהה גוסאל וג'ים גומז, AP. לקריאת הכתבה המלאה.