גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק של מיליארדים: כך חברה ישראלית מנסה להשתלט על כאב הראש הגדול של אנבידיה

עם תג שווי של 1.6 מיליארד דולר ודיווחים על לקוחות כמו אורקל וטסלה, לירן צביבל, מייסד ווקה, מנסה לנצח את בעיית הזיכרון בשבבי ה-AI של אנבידיה ● בראיון הוא מספר על האקזיט שעשה לו בסוף בית ספר ולמה העבודה שלו דומה לזו של אלכימאי ● הצצה לתעשיית ענק שמגלגלת מיליארדים

לירן צביבל, מייסד ווקה / צילום: באדיבות WEKA
לירן צביבל, מייסד ווקה / צילום: באדיבות WEKA

כשלירן צביבל, מנכ"ל וממייסדי ווקה איי. או. (Weka IO), צריך לתאר את מה שעושה החברה שלו בפשטות הוא אומר ש"זה כמו אפקט של אלכימאי בימי הביניים". בפועל הוא פותר את צוואר הבקבוק של תעשיית הבינה המלאכותית - המכונה "קיר הזיכרון". כדי לאפשר ל-AI גישה מהירה למידע לו הוא זקוק לצורך חישובים נדרשים רכיבי זיכרון, אולם בעידן שבו מעבדים גרפיים מבצעים מיליארדי פעולות בשנייה הזיכרון הפך לאתגר קריטי. כך שה-AI מזנק קדימה, אבל הזיכרון נשאר מאחור.

עובדות קשה, חיות יותר - ומקבלות פחות בפנסיה: המסע אל אי-השיוויון
המהנדס שעבר מטיפול בסרטן לעולם השיווק - ופיתח כלים שיעזרו לכם להישאר רלוונטיים
האב נקלע לקשיים, היא עבדה כנערה - וכיום מובילה חברת מכשירי סלולר להכנסות שיא
כוח המשיכה של ליאו מסי

צביבל מסביר כי העידן החדש, בו המשקל עובר להפעלת סוכני AI, ואיתו הצורך הגובר באימון מודלים - הביא יותר ויותר ארגונים לגלות את ווקה, כמו גם את הקטגוריה כולה. "כשמייצרים הסקה, דרושים הרבה יותר 'אסימונים' - יחידות העיבוד הבסיסיות של הבינה המלאכותית - מאלה שיכולים להיכנס בזיכרון רגיל של מעבד גרפי", הוא מסביר.

"אנחנו מרחיבים את הזיכרון הזה ועל הדרך מקטינים מאוד את השיהוי - פער הזמן שבו המידע מגיע אל השבב, עד כדי כך שהוא לא מבחין האם הוא הגיע מרכיב הזיכרון, או ממערכת של ווקה. התוצאה היא שהלקוחות שלנו פתאום יכולים לעבד הרבה יותר אסימונים".

בעיית הזיכרון, שממעטים לדון בה, הזניקה את מניות יצרניות הרכיבים: סנדיסק עלתה בלא פחות מ-3,550% בשנה האחרונה, אס. קיי. הייניקס קפצה ב-677%, ומיקרון זינקה ב-102%.

אך מתחת לאף צמחה תעשיית ענק שמסייעת לאנבידיה, שעדיין אחראית לרוב המוחלט של המעבדים בעידן הטכנולוגיה החדש, להתמודד עם בעיית מחסום הזיכרון. ווקה היא אחת מהחברות שעושות זאת.

החברה המובילה בסגמנט, ואסט דאטה, הפכה בחודש שעבר לחברה הישראלית הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר - 30 מיליארד דולר, זאת לאחר סיבוב מכירת מניות שניוני (סקנדרי) בגובה של מיליארד דולר.

מתחרה נוספת היא DataDirect Networks של צמד הצרפתים ממוצא יהודי, אלכס בוזארי ופול בלוך, שגייסה בשנה שעברה 300 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר.

ווקה קיבלה תג שווי של 1.6 מיליארד דולר בגיוס ההון האחרון שלה לפני כשנתיים, ושלושתן הן נכון להיום השותפות האינטימיות היחידות של אנבידיה בתחום ניהול הזיכרון והאחסון. החברות האלו מקבלות קירבה לצוות ההנדסה והמכירות של אנבידיה, וגם זרם בלתי פוסק של לקוחות מענקית השבבים.

"בסופו של דבר התעשייה הזו פועלת תחת מגבלות כבדות", מסביר צביבל. "ישנה תקרה לכמות המעבדים הגרפיים שאנבידיה מסוגלת לייצר ותקרה לכמות החשמל שחברות יכולות לרכוש, גם חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר, לכן המקום שאפשר לשנות בו משהו הוא לייעל את האופן שבו חוות ה-AI עובדות, והמפתח לכך נמצא ברכיבי הזיכרון ובניהול שלהם".

"עם 5 שעות להרצת חישוב יצרנו באזז בעמק הסיליקון"

צביבל (46) נולד וגלד בתל אביב והיה מול מחשב, "פחות או יותר מאז שאני זוכר את עצמי". הוא למד בתיכון רוטברג שלמשך תקופה הוביל תוכנית לנוער מחונן, בה דחס ארבע שנות תיכון בשנתיים. "ביטלו את זה אחרי שהבינו שלרוב הבוגרים זה דפק את החיים", אומר צביבל. "אני אולי אחת הדוגמאות הטובות מהצד השפוי".

כשחבריו סיימו תיכון, צביבל החל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, התגייס לחיל המודיעין, עבר הכשרה במסלול יוקרתי ושירת לאחר מכן ביחידה טכנולוגיות מיוחדת. כשהשתחרר, שכרו אותו חבריו מהשירות הצבאי לחברה שהקימו, סטארט-אפ טכנולוגיית האחסון XIV - חברה הקרויה על שם המחזור ה-14 בתוכנית תלפיות, שחמישה מבוגריה הקימו את החברה.

הנהלת ואסט דאטה (המנכ''ל רנן חלק שני מימין, ושחר פיינבליט מנהל הפיתוח בישראל (שלישי מימין). שיא שווי לחברה פרטית ישראלית / צילום: Vast Data

הוא היה מהעובדים הראשונים שנשכרו לעבוד בה וכשנה לאחר הקמתה, היא נמכרה בכ-350 מיליון דולר ל-IBM, שהייתה אז רוכשת פעילה של חברות אחסון בישראל, שם הוא בילה ארבע שנים עד שעזב ב-2011.

"למדתי שם איך עושים סטארט-אפ ואיך חברות גדולות עובדות, ואיך ארגונים קונים מוצרים - לא הייתי יכול לבנות את ווקה אילולא IBM היו קונים את XIV. זו הייתה תקופה שכמעט כל חברה נרכשה והיו הרבה אנשים שעבדו בחברות גדולות - זה נותן הרבה ניסיון שאי אפשר לעשות בעבודה בחברה פרטית קטנה או במערכת הביטחון".

במידה רבה, חברות כמו ואסט דאטה ו-ווקה לא היו יכולת להתקיים ללא פרק מפואר בהייטק הישראלי, שבעשור הראשון של המאה הנוכחית הצטיין בחברות אחסון מידע אפילו יותר מאשר בסייבר.

בקדחת הרכישות אז נמכרו במאות מיליונים חברות כמו קשיא, דיליג'נט וסטורווייז - רובן לאותן שתי חברות שהתחרו אז על מערכות האחסון הארגוניות החדשניות ביותר - EMC ו-IBM. אקסטרים איי. או. שנמכרה ב-450 מיליון דולר ל-EMC ב-2012 הייתה לפרק האחרון בגל האקזיטים של תעשיית האחסון הישראלית. סמנכ"ל הפיתוח שלה בעת המכירה היה הישראלי רנן חלק, מי שהקים ומנהל כיום את ואסט דאטה - חברה שגם לאחר גיוס הענק מקמצת בחשיפה תקשורתית.

את ווקה הקים צביבל יחד עם עמיתיו לשעבר מ-XIV ומהשירות הצבאי, עומרי פלמון ומאור בן דיין. השלושה דאגו להביא איתם עובדים רבים לשעבר מ-XIV, אקסטרים איי. או. וסקייל איי. או. וחנכו את פעילות ווקה כבר לפני 13 שנה.

זה קרה בעיקר בשל טכנולוגיה חדשה שאיפשרה לחבר שרת מחשוב סטנדרטי במהירות לזיכרון מבוסס פלאש, רכיב זיכרון שהיה ידוע בעיקר כאחסון לנתונים בדיסק און קי או טלפונים, והחל גם להגיע לעולם שרתי המחשוב - אך הגישה אליו הייתה מסורבלת ואיטית. "עד אז הרשת הייתה איטית פי מאה ביחס לשרת, והאחסון התבסס על שיטה מיושנת יותר כמו אחסון מבוסס בקרי דיסקים קשיחים", אומר צביבל.

בשנת הפעילות הראשונה של החברה, 2014, איש לא תיאר לעצמו כי שמונה שנים לאחר מכן תשיק OpenAI את ChatGPT ותחנוך עידן חדש של בינה מלאכותית יוצרת. "ידענו שאנחנו רוצים לתת את המערכת היעילה ביותר ללקוחות שצריכים חישוב בנפחים גבוהים, אבל זה היה לפני עידן ה-AI שאנחנו מכירים היום", מציין המייסד.

"ב-IBM ראינו שימושים הולכים וגוברים, אז האמנו במגמה הזו, ובינתיים ניסינו את מזלנו עם לקוחות שדורשים עיבוד בקצבים מהירים כמו קרנות גידור, חברות אלגוטריידינג וחברות תרופות אבל לקח לנו שנים להגיע לחברות דיפ טק של ממש. החל מסוף העשור הקודם שמנו לב שהלקוחות שבאו עם העניין הכי גדול הם כאלה שעובדים עם מעבדים גרפיים, עוד בעידן שבו בינה מלאכותית נקראה רק למידת מכונה. ב-2022, כשיצא ChatGPT לעולם כבר היינו מוכנים עם מוצר שצבר התלהבות: היו חברות גדולות שלקח להן 14 יום להריץ חישוב על זיכרון פלאש - איתנו הם סיימו תוך חמש שעות. זה יצר באזז מפה לאוזן בעמק הסיליקון".

המשקיע שמשווה את הפתרון לפרארי

אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של סוכני ה-AI, ושל ווקה בפרט, הוא ההתקדמות המטאורית בענף פיתוח התוכנה האוטומטי - שבו מנועי AI לוקחים חלק ניכר מעבודת פיתוח התוכנה בארגון, כשהם מפוקחים על ידי מתכנתים מנוסים.

"קיר הזיכרון הופך לבעיה אקוטית בתעשיית הבינה המלאכותית בגלל המעבר ההולך וגובר להפעלת סוכני AI בארגונים, ובראש ובראשונה בשל התפשטות סוכני פיתוח התוכנה האוטונומיים, כמו קלוד קוד, ווינדסרף, קודקס של OpenAI או קרסר", אומר צביבל. "זה ה'קילר אפ' הגדול הראשון של עידן הסוכנים, והם זקוקים לזיכרון בלתי נגמר כי הם דורשים הרבה הקשר ומשתמשים באסימונים רבים כדי לבצע את פעילות החישוב שלהם".

כאן מגיע הערך המוסף של ווקה, שאולי פחות מסייעת במנועי הצ'ט, אך בתחום סוכני ה"קודינג" מצליחה להגדיל את ביצועי מעבדי אנבידיה אפילו פי עשרה.

אחרי ואסט הישראלית, ווקה היא ככל הנראה החברה הצומחת ביותר בעולם בתחום ניהול הזיכרון למעבדים הגרפיים של אנבידיה. על פי בכירים בשוק הבינה המלאכותית, קצב ההכנסות השנתי שלה מוערך בכ-150-100 מיליון דולר עם לקוחות כמו אורקל וטסלה, שמאמנת את המכוניות והרובוטים שלה עם המערכת הישראליות, לצד ענקיות תרופות כמו נובו נורדיסק ואיליי לילי.

אילון מאסק. בשוק מעריכים שטסלה בין לקוחות ווקה / צילום: ap, Ringo H.W. Chiu

חברות הענן הגדולות, בהן נביוס, קורוויב, קוהיר, סטביליטי והאגינג-פייס עובדות איתה, בקצב הולך וגובר, לא מעט גם בזכות ההצלחה של המתחרה ואסט, ובזכות הפניות מהשותפה הנאמנה אנבידיה. המערכת הישראלית מותקנת באולם ההופעות הכדורי בלאס וגאס "ספיר" והיא זאת שמאפשרת להקרין על מסכי הענק שלו וידאו בקצב טבעי. בחברה סירבו להתייחס להכנסותיה או לזהות הלקוחות וביקשו שלא להגיב בנושא.

בין המשקיעים בחברה: קרן וואלור, מהמשקיעים המוקדמים בספייס אקס; קרן אטריידס, שהכירה את ישראל דרך השקעותיה בחברות השבבים של אביגדור וילנץ; קרן ג'נריישן IM של המועמד לנשיאות ארה"ב לשעבר אל גור; וקרן Key1 הישראלית.

דני אקרמן, שותף מייסד ב-Key1 הוא אחד המשקיעים המוקדמים בווקה. "השקענו בחברה שלוש פעמים והחברה גדלה בינתיים במכפלות" הוא מתגאה.

על גיוס הענק של המתחרה ואסט אומר אקרמן כי "העובדה שמשקיעים נכנסים להשקעה בה לפי שווי של 30 מיליארד דולר, אומרת שהם מצפים להחזר של לפחות פי 3-2 על הכסף, כלומר הם מאמינים שלפחות חברה אחת בשוק הזה תגיע לשווי של 100 מיליארד דולר - מה שגוזר שווי שוק עתידי של מאות מיליארדי דולרים - בו יתחלקו גם המתחרות".

אקרמן מסביר כי "ווקה תמיד התמקדה במחשוב עתיר-ביצועים, מדובר בפתרון יקר ובוטיקי, פרארי שלא כל אחד יכול לנסוע בו. אבל התחום הזה זוכה לביקוש הולך וגובר עם התרחבות השימוש בבינה מלאכותית".

מחסור בזיכרון ו"מעבדים שנחים": התקרה של אנבידיה

האם ואסט דאטה פילסה את הדרך לווקה ושאר המתחרות בתחום? צביבל מסרב להתייחס לואסט באופן ישיר אך מציין כי: "השוק מראה שחברות ישראליות יכולות לשחק במגרש של הגדולים. וויז הראו את זה מוקדם יותר השנה, אבל המגמות הללו נותנות לנו ביטחון שאנחנו עושים את הדברים הנכונים מישראל. זו גם הוכחה לכך שהשוק גדל ומבין שיש תשתיות AI שהן מעבר למעבדים של אנבידיה.

"כעת, כשהפוקוס של שוק ה-AI עובר מיישומי צ'ט לסוכנים של ממש שמפעילים משימות קריטיות בתוך חברות, השוק מרגיש עד כמה הוא צריך מערכות שיכולות להרחיב את הזיכרון, כזה שמצליח לייצר הרבה יותר 'אסימונים' לכל מעבד של אנבידיה".

מייסד ווקה בטוח שהצמיחה המהירה של צריכת ה-AI מביאה גם לפתיחות גבוהה יותר לטכנולוגיות חדשות שאינן דווקא נמכרות על ידי חברות הענק, אלא גם על ידי סטארט-אפים זריזים: "אני רואה רבים שרוצים להתנסות במוצרים חדשים שלא היו קודם לכן, השוק עומד לפני צמיחה מטורפת, השחקנים הרציניים מבינים את זה, וגם שחקנים קטנים מבינים שהגודל הנוכחי שלהם לא חשוב, אלא לאילו הישגים הם יכולים להגיע".

לא סתם הפכה הקטגוריה לכזו המגלגלת מאות מיליוני דולרים ושווה כבר עשרות מיליארדים - היא צמחה במקום שבו אנבידיה נתקעה בתקרה. "אי אפשר להשתמש נכון ב-AI אם הזיכרון של המעבד הגרפי צר יחסית והמעבדים מוצאים את עצמם נחים ללא פעילות ומחכים לנתונים שיגיעו", מסביר אקרמן.

"כשאתה שואל צ'ט, כמו קלוד או ChatGPT, על בסיס שאלה קודמת או מסמך שהעלית קודם - הוא משתמש בזיכרון כדי להתייחס לתשובות העבר. כשהזיכרון שלו מסתיים, הוא פשוט עובר הלאה כדי להעסיק את המעבד הגרפי הבא. הבעיה היא שיש מחסור במעבדים גרפיים, אבל אם ישנה תוכנה שבאופן חכם מקצה לך זיכרון נוסף, הוא חוסך לך את הצורך לעבוד עם כמה מעבדים גרפיים במקביל - וזה בוסט משמעותי לזיכרון. לנישה הזו נכנסו חברות כמו ווקה ו-ואסט".

צביבל מסביר כי בחודשים האחרונים מעצב המחסור בזיכרון את התעשייה בדרכים שאיש לא חזה: "המחסור בסוג הזיכרון שאנבידיה משבצת ליד השבב שלה, זיכרון רחב פס (HBM), הביא לכך שסוגים אחרים של זיכרון הפכו נדרשים בבת אחת, למרות שהשוק כלל לא נערך לכך.

"ענקיות הענן פשוט החלו לקנת זיכרון מכל הבא ליד, וכשסוגי הזיכרון הזול יותר לא היו בנמצא, הלכו על מוצרי הקצה, כמו זיכרונות הפלאש (NAND), בחזקת 'אם אין לחם, תאכלו עוגות'. כך קיימת תנועת מלקחיים על הזיכרון הבלתי נדיף, היקר יותר כאשר מצד אחד הוא מבוקש יותר, ומצד שני יצרניות פלאש המירו פסי ייצור סוגי זיכרונות יקרים יותר כדי להגדיל את הרווחיות שלהן. זה מסביר את העלייה החדה במניות הזיכרון - חברות כמו אס קיי הייניקס, ווסטרן דיגיטל ומיקרון - להערכתי זה יחזיק שנתיים ולאחר מכן יהיו כבר שורה של מפעלים שיעבדו היטב כדי להוריד את המחסור".

האם "קיר הזיכרון" ייעלם יום אחד כשאנבידיה, AMD או אמזון יתגברו על המחסור בזיכרון ויצליחו להעמיד פתרון מתחרה משלהם שעשוי לייתר תעשייה שלמה? "פירמידת הזיכרון לא תלך לשום מקום, אומר צביבל. "חוקי הפיזיקה מכתיבים מגבלה תמידית של זיכרון - כי ככל שהשבב מהיר יותר, כך הוא צריך גישה ליותר מידע יותר מהר - למעשה כל פעם כשאנבידיה משיקה דור חדש של מעבדים היא נעשית תחרותית יותר, אבל זה לא סותר את העובדה שכל פיסת סיליקון מוגבלת בכמות הזיכרון שאפשר להניח עליה - וככל שהם יגדילו אותו, אנחנו תמיד נאפשר להם להגיע להרבה יותר מידע מהקיים".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

החששות מהסלמה התפוגגו והבורסה ננעלה בעליות; והמניה שצנחה ביותר מ-10%

ת"א 35 עולה ב-1.2% ● המסחר בת"א מתנהל לאור ההסלמה הלילה בין ארה"ב לאירן ● המניות הדואליות חזרו ברובן בפערים שליליים ● עליות בחוזים בניו יורק, ירידות באירופה ● גב ים רכשה את מגרש טרה ברחוב יגאל אלון בתל אביב תמורת 830 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

הזוג נפרד לפני החתונה, והקרב על דירת "מחיר למשתכן" הגיע לבית המשפט

בני זוג ידועים בציבור רכשו דירה לקראת נישואים, אך נפרדו כעבור שלוש שנים ● פסק הדין קבע כי הרישום המשותף נשען על ההנחה שהחתונה אכן תתקיים, אך כיוון שהגבר מימן את רוב התשלומים, ובגלל שהוכחה בגידה מצד האישה, נקבע כי חלוקת הדירה באופן שוויוני תוביל לעיוות דין

זום גלובלי / צילומים: AP-Angelina Katsanis, Susan Walsh, Ananya Das

לראשונה זה שנתיים: ההישג של אוקראינה במלחמה עם רוסיה

הסעיף החדש והמדאיג שנכנס לחוקה בקוריאה הצפונית • רוסיה איבדה בחודש האחרון יותר שטח ממה שכבשה, והפוליטיקאית הבכירה בהודו שמסרבת לקבל את תוצאות הבחירות

כותרות העיתונים בעולם

"העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: צילומי לוויין חושפים שהיקפי הפגיעות של איראן בארה"ב היו גבוהים משפורסם, הקרב על ישראל מטלטל את הימין האמריקאי, ואובר נפגעה מהמלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם 

איור: גיל ג'יבלי

מתכוונים למכור את הדירה ולקנות חדשה? תקראו את הכתבה הזו קודם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים: רבע מרוכשי הדירות שצריכים למכור את דירתם הישנה, מאבדים את הפטור ממס משום שאינם מצליחים למכור בתקופה המותרת, בשל הקיפאון בשוק ● רו"ח איריס שטרק: "שלושה חודשי הארכה זה פלסטר, צריך לפחות שנה"

אריק קורקוס / צילום: תמר מצפי

אחרי ארבע שנים: מנכ"ל מדטרוניק ישראל נפרד ומתכונן לתפקיד הבא

במהלך כהונתו של אריק קורקוס כמנכ"ל מדטרוניק הפכה ישראל לשוק אסטרטגי עבור חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם ● חברת החשמל משלבת רובוט בינה מלאכותית וקוראת לציבור לבחור לו שם, והשף אסף גרניט מוציא סדרת מוצרים חדשה על שמו ● אירועים ומינויים

יצחק תשובה / צילום: יונתן בלום

"שיטת תשובה": פס הייצור שהופך מנהלים שכירים למולטי מיליונרים

יוסי אבו, מנכ"ל ניו־מד אנרג'י, אשר פורש לאחר שצבר הון של יותר מ־100 מיליון שקל, הוא אחד משורה של שכירים בקבוצת דלק שהפכו לבעלי הון רב, הודות לתגמול העצום שקיבלו, ולרוב החזירו הרבה יותר ● עם כמה יצאו גיל אגמון, אייל לפידות, גדעון תדמור, איליק רוז'נסקי ועוזי ימין - וכמה תרמו לעושרו של בעל השליטה

רועי כחלון / צילום: יונתן בלום

מהעבודה בנגרייה המשפחתית עד לניהול 70 חברות ממשלתיות

רועי כחלון בנה חדרי ילדים בנגרייה של אבא - עד שאמו דחקה בו לצאת ללמוד: "מאותו הרגע לא יכולתי להפסיק" ● כרואה חשבון בפירמה מובילה הוא שיקם חברות במשבר, ואז עבר לרשות החברות - וטיפס עד לתפקיד המנכ"ל ● פרויקט 40 עד 40 

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

עליות בוול סטריט לאחר דוח התעסוקה; מניות השבבים קופצות

מגמה שלילית באירופה על רקע האיום של טראמפ במכסים ● טראמפ מאיים להעלות מכסים על אירופה ● מחיר הנפט עולה בכ-1%, 101 דולר לחבית ● הדולר מתחזק בעולם ● פורסמו נתוני התעסוקה בארה"ב: מספר המשרות החדשות עומד על 115 אלף משרות, שיעור האבטלה עומד על 4.3% ● בורסות אסיה ננעלו בירידות

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

כמה תשלם גב ים על 4.5 דונם בלב תל אביב

למתחם יש זכויות בנייה של 85 אלף מ"ר בשטחי תעסוקה ומשרדים ● לחברה יש כיום 1.3 מיליון מ"ר בשטחים מניבים, ועוד 288 אלף מ"ר בשטחי ייזום לאחר שבשנה שעברה השלימה מספר שלבים בפרויקטים שלה באוניברסיטה העברית בירושלים, בנגב וברחובות

מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

רבעון שיא לאורמת עם זינוק של מעל 70% בהכנסות, המניה קופצת

חברת האנרגיה הגיאותרמית, שנסחרת במקביל בת"א ובניו יורק, פרסמה דוחות חזקים, שנתמכו על־ידי עליות חדות במגזרי המוצרים והאגירה שלה ● המנכ"ל דורון בלשר ציין כי רוב ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל ירוק שיתמוך בדאטה סנטרים שלהן, וגם מסר עדכון לגבי הדור הבא של האנרגיה הגיאותרמית

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הטיסה התעכבה ביום - וארקיע תפצה את הנוסעים בכחצי מליון שקל

ביהמ"ש קבע כי על חברת התעופה הישראלית לשלם ל-115 נוסעים פיצויים שמסתכמים בכחצי מיליון שקל, בגין עיכוב בטיסה ממרוקו לת"א בשנת 2022 בשל תקלה לא צפויה במטוס ● ארקיע טענה כי עומדת לה "הגנת כוח עליון", אך טענתה נדחתה

ר' / צילום: יונתן בלום

מהילדות בשכונת מצוקה ועד לתפקיד המכריע בענקית הביטחון הישראלית

היא חוותה קשיי קליטה כשעלתה מבלארוס, ובצבא נפצעה בתאונה שמנעה ממנה לסיים כקצינה ● אבל זה לא עצר את ר' מלהגיע לעמדות מפתח בתעשייה הביטחונית - בכיפת ברזל ובמערכות הלייזר ברפאל ● פרויקט 40 עד 40

מספר לווי המשכנתאות זינק במרץ / אילוסטרציה: Unsplash

מספר לווי המשכנתאות זינק במרץ, אך גם מספר המשכנתאות בפיגור

בחודש מרץ זינק מספר משקי הבית שנטלו משכנתא, למרות הדשדוש במכירת הדירות במשק ● במקביל, היקף הפיגורים רושם עלייה משמעותית והגיע ל־4.5 מיליארד שקל, אולם עדיין מדובר בשיעור קטן מבין בעלי המשכנתאות

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: AP-Charles Krupa, שאטרסטוק

קריסת החברה שמוכיחה: לא תמיד מניעת מיזוג מועילה לצרכן

חברי הכנסת צריכים חיזוק ● האם תחרות היא תמיד עדיפה ● ולמה עבודה של שנה וחצי הלכה לפח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רחפן נפץ / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

עשור של אזהרות, מחדל בביצוע: כך נרדמה מערכת הביטחון מול איום רחפני הנפץ

כבר ב־2017 הוגדרו הרחפנים כאיום לאומי, אך דוחות המבקר חושפים כיצד מלחמות תקציב וסמכות עיכבו את המענה המבצעי ● כעת, כשרחפני סיב זולים גובים מחיר דמים בלבנון, מערכת הביטחון מנסה לגשר על הפער ברכש טכנולוגי מהיר ● בשטח נותרה השאלה הבוערת: איך מעצמת הייטק לא מצליחה להכריע איום טקטי שעולה 400 דולר בלבד?

פרויקט של מחיר למשתכן / צילום: Shutterstock

לא הצליחה למכור את דירות מחיר למשתכן שלוש שנים: האם החברה יכולה למכור אותן בשוק הפרטי?

חברת בנייה ביקשה לחייב את המדינה לאפשר לה למכור דירות שלא הצליחה למכור במסגרת מחיר למשתכן בשוק הפרטי ● המדינה התנגדה, ובית המשפט קבע כי אם ייענה לבקשתה, הדבר עלול לפגוע במוטיבציה של החברות למכור במסגרת התוכנית

הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini

מרוץ האופניים היוקרתי יוצא מחר לדרך. מה צפוי לקבוצה הישראלית?

הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לשני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס, יזנק מחר במהדורה ה-109 שלו ● בקבוצה הישראלית NSN יש ציפיות גבוהות לניצחון במספר קטעים ● עלות ההפקה מוערכת בענף בכ-150-100 מיליון אירו

אילוסטרציה: Shutterstock

כשהדולר והאג"ח בארה"ב לא מספקים הגנה: איפה נמצא מקלט לכסף

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר ● אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה ● איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?