גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוזמה אזרחית חדשה תנסה להעמיק את השותפות בין ישראל לארה"ב

בכנס ה-AI הבינ"ל בוושינגטון תושק ביממה הקרובה תוכנית אסטרטגית המציעה מודל עדכני ליחסי ארה"ב וישראל, הכוללת שיתוף-פעולה רחב-היקף עם מימון ציבורי של מיליארד דולר בשנה למשך עשור ● את המהלך מובילים מכון SCSP שייסד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט ומכון MIND Israel בהובלת פיני כהן והאלוף במיל' עמוס ידלין

האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא MIND Israel / צילום: אלן צ'פלסקי
האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא MIND Israel / צילום: אלן צ'פלסקי

מיוזמה אזרחית להסכם בין-מדינתי? על הבמה בכנס ה-AI הבינלאומי בוושינגטון תושק ביממה הקרובה תוכנית אסטרטגית חדשה שמציעה מודל עדכני ליחסי ארה"ב וישראל לעשור הקרוב.

התוכנית כוללת מודל של שיתוף-פעולה רחב-היקף הכולל מימון ציבורי של מיליארד דולר בשנה למשך עשור מכל אחת המדינות, משמע הן מצד ישראל והן מצד ארה"ב. כל אחת מהמדינות תזרים כחצי מיליארד דולר עבור התוכנית מדי שנה - כך שלמשך עשור, כתקציב בסיסי של התוכנית, הממשלות יזרימו יחד 10 מיליארד דולר. המגזר הפרטי יוכל להוסיף עוד תקציבים וכך להגיע לסכומים גבוהים אף יותר.

הנתונים חושפים: ארה"ב עוינת יותר כלפי ישראל - גם במקומות ה"בטוחים"
כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

היוזמה גובשה על-ידי קבוצה של כ-50 מומחים משתי המדינות, בהם בכירים לשעבר בממשל, במערכות הביטחון, באקדמיה ובתעשייה הביטחונית, ובשנה האחרונה התקיימו אירועי מרתונים כדי לעמול על התוכנית הזו.

צריך לומר - העסקה לא נחתמה בין המדינות, אלא מדובר כטיוטת עבודה, הצעה למדיניות שגובשה על-ידי קבוצת עבודה, במטרה שהדרגים המדיניים יאמצו אותה ויחתמו עליה רשמית. המסמך מפרט מה קובעי המדיניות צריכים לעשות וכן מינוי גופים אחראיים לכל צד.

לפי שעה השקת התוכנית לא כוללת חתימות בין המדינות, ולכן אפשר לומר שיש כאן שלושה שלבים: בשלב הראשון, עצם זה שאומרים שישראל היא בחשיבות אסטרטגית לארה"ב, זה הישג דרמטי בצל האקלים הנוכחי בארה"ב. בשלב השני, המגזר הפרטי כבר יכול לפעול מרגע חתימה על ההסכם. בשלב השלישי, יהיה אפשר להניע בצורה טובה את המגעים בין וושינגטון לישראל, כך שההערכה הזהירה היא שבחצי השנה הקרובה אפשר להוביל לחתימה בין הצדדים.

שמידט וידלין בפנים

את המהלך מובילים מכון המחקר SCSP, שייסד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט; ומכון המדיניות MIND Israel, בהובלתם של פיני כהן, היו"ר והשותף המייסד בקרן נוי, והאלוף במיל' עמוס ידלין, שמכהן כנשיא MIND.

אריק שמידט / צילום: ap, Yoan Valat

המשמעות היא שיש שותף אמריקאי המקורב לגורמים בממשל ארה"ב שמקדם את מעמדה של ישראל בקרב גורמי כוח בממשל. כמחצית מהמומחים הם מארה"ב, ובין הכותבים הישראליים שלקחו חלק בגיבוש המדיניות נמצאים דמויות כמו שגריר ארה"ב בישראל לשעבר טום ניידס, יזם ההייטק דב מורן, פרופ' יואב שוהם מייסד AI21, שותף-מנהל בקרן הון הסיכון אלף מייקל אייזנברג, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשעבר הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה לשעבר קרן טרנר ועוד.

לאירוע ההכרזה בוושינגטון הגיעו מספר בכירים, דבר שב-MIND רואים כהבעת אמון בתוכנית. מהצד של ארה"ב הגיע אלכס פיצסימונס, סגן מזכיר האנרגיה בפועל במשרד האנרגיה של ארה"ב (DOE) ומנהל משרד אבטחת הסייבר, ביטחון האנרגיה ותגובת החירום (CESER). בנוסף הגיעה מירב סרן, מנהלת בכירה למדיניות אנרגיה בינלאומית במועצה הלאומית לדומיננטיות אנרגטית, מועצה שהוקמה על-ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשנה שעברה. מהצד של ישראל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, ארז אסקל, שלח סרטון תמיכה ואף שלח להשקה את בכירי לשכתו, בהם יעל רוזנברג, סמנכ"לית יחסים בינלאומיים במטה הלאומי לבינה מלאכותית.

שבבים, סייבר ו-AI

עמודי התווך ותחומי הליבה של הברית הן בינה מלאכותית וסייבר, שבבים וחשמל, אנרגיה מתקדמת, מחשוב קוונטי, Bioconvergence וחומרים קריטיים. התוכנית תתבסס על שילוב של מענקים, השקעות ממשלתיות ושותפויות עם המגזר הפרטי.

על-פי התוכנית, הניהול השוטף יופקד בידי ועדת היגוי עצמאית ואזרחית שתקל על בירוקרטיה, תתאם גישה למעבדות ומתקנים רשמיים בשתי המדינות ותקדם הכרה הדדית בתקינה ורגולציה.

עבור סטארט-אפים, המהלך ייצור נתיב לשוק האמריקאי, שכן התכנון הוא להקים מנגנון Trusted Supply Chain, שיאפשר לחברות ישראליות בתחומי שבבים, סייבר ו-AI גישה ישירה למכרזים פדרליים ולתוכניות רכש של הממשל האמריקאי, ויסיר חסמים רגולטוריים שקיימים היום.

עבור חוקרים, המהלך צפוי להעניק גישה לתשתיות ולמענקי מחקר, ולהקים מסלולי מימון ייעודים למחקר בסיסי ויישומי בתחומים שונים כמו בינה מלאכותית, קוונטיים ועוד. במקביל, ארה"ב תקבל גישה למאגרי נתונים ייחודיים ולתוצרי ניסויים בתנאי אמת שמבוצעים בישראל. לצד זאת, התוכנית מציינת תוכנית מחקר משותפת בתחום היתוך גרעיני ותשתיות אנרגיה חכמות. בתחום השבבים הכוונה היא למצוא את הדרך להפוך את הדור הבא של השבבים למהיר ויעיל יותר, ואף למצוא יכולות חדשות.

לשנות את התפיסה לגבי ישראל

המוטיבציה היא הדיסוננס בין ישראל לארה"ב: בעוד שהשותפות הביטחונית כיום היא בשיא, היחסים בין העמים בשפל רב. לפי הסקרים בארה"ב, התמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי נמצאת בשפל, וההתנגדות לישראל מתחילה לחדור לשתי המפלגות בארה"ב.

ב-MIND Israel מבינים שיש נקודת מפגש בין שלושה תהליכים אסטרטגיים: הסכם סיוע ביטחוני שאמור להיחתם בעוד כשנתיים בין ישראל לארה"ב, שחיקה במעמדה של ישראל בדעת הקהל האמריקאית לאחר המלחמה והאצה דרמטית במרוץ הטכנולוגי בין מדינות. בשל העובדה שהעשור הנוכחי יהיה עשור מכריע בתחרות הטכנולוגית בין מדינות ובין ארה"ב לסין, ישנה חשיבות רבה להתארגן סביב יכולות טכנולוגיות קריטיות כדי לקבוע מאזן כוחות לעשורים הבאים.

עבור ישראל זהו רגע אסטרטגי ביחסים עם ארה"ב. התוכנית מנסה לשנות את התפיסה של ישראל - ממקבלת סיוע ביטחוני אמריקאי לשותפה מלאה ואסטרטגית עם יתרונות טכנולוגיים.

ההנחה המרכזית של התוכנית היא שישראל יכולה להביא לשולחן יכולות כמו חדשנות מהירה, ניסיון מבצעי, מערכת ביטחונית פעילה ואקדמיה חזקה, ואילו ארה"ב יכולה להביא תשתיות, קנה-מידה, הון, שווקים ויכולות תעשייתיות. במובן הזה, בארה"ב כבר פועלים כדי לבנות אקו-סיסטם של שותפויות עם מדינות מפתח במסגרת המתיחות מול סין, וישראל יכולה לקחת חלק מהמערך הביטחוני של ארה"ב כחלק מהליבה הטכנולוגית הזו.

פיני כהן, יו"ר דירקטוריון MIND Israel ויו"ר קרן נוי, מסר: "העשור הנוכחי יהיה העשור המכריע במרוץ הטכנולוגי העולמי. השנים הללו יקבעו את מאזן הכוחות לעשורים הבאים. ישראל הוכיחה שיתוף-פעולה מדהים עם ארה"ב בזירה הביטחונית, עליה לקחת את זה לשלב הבא - הזירה הטכנולוגית, ולהפוך לשותפה מובילה".

עוד כתבות

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: שלומי יוסף

יו"ר נמל אשדוד למל"ל: גבשו מדיניות בנוגע לקליטת אוניות מרוסיה ואוקראינה

בצל פרשיית החיטה החשודה כגנובה, יו"ר הנמל הדרומי שאול שניידר, הודיע על צעד חריג: עצירת עגינתן של אוניות בעלות סממנים רוסיים או אוקראיניים ● במכתב ששיגר למל"ל טען: הכנסת האוניות תחשוף את העובדים לתביעות ולסנקציות מצד האיחוד האירופי

כותרות העיתונים בעולם

"העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: צילומי לוויין חושפים שהיקפי הפגיעות של איראן בארה"ב היו גבוהים משפורסם, הקרב על ישראל מטלטל את הימין האמריקאי, ואובר נפגעה מהמלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם 

שר החוץ סער עם שר החוץ הגרמני / צילום: Reuters, Michael Kappeler/dpa

דלק סילוני לגרמניה: בישראל הכריזו על עסקה היסטורית, בברלין הסתייגו

שר החוץ הישראלי הודיע על אספקת דלק סילוני לגרמניה בשל חסימת הורמוז ● ההודעה הפכה לכותרות ראשיות במדינה, והעלתה תהיות האם גרמניה ניצבת בפני מחסור ● ברלין סייגה את הדברים: "מתקיימות שיחות בונות" ● בשלב זה, לא ברורים הלו"ז המתוכנן או עלויות

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

אסף רפפורט מסתובב עם פנקס צ'קים ורשימת חלומות, למרות שעסקת רשת 13 עוד לא אושרה

האישור לעסקת הרכישה של ערוץ 13 בידי קבוצת ההייטקיסטים טרם התקבל, אך הזרמת הכספים כבר החלה באמצעות הלוואות - לצד משיכת עיתונאים מהערוצים מתחרים לחברת החדשות ● בינתיים, בתאגיד צריכים להיערך במהירות לגיוס מחליפים, לקראת הבחירות הקרובות

סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf

גוגל פיננס החדש הגיע לישראל ומסמן את השלב הבא במירוץ ה־AI

גרסת הבטא של הכלי הפיננסי החדש מבית גוגל נחתה בימים האחרונים בישראל ● בקרב הענקיות מנסים להשיג דומיננטיות בנישות השונות ולהשיג יתרון על המתחרות

הזמן לקנות דולרים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?

יותר מ־30 שנה לא נראה שער דולר נמוך כל־כך. האם אנחנו בפתחו של עידן חדש עם קידומת 2 שקלים לדולר - או שהשפל נקודתי? ● המומחים חלוקים אבל מסכימים על מספר עקרונות: מניות עדיפות על נכסים סולידיים, אל תהמרו רק על מטבע אחד, ומה התזמון היחיד שבו כדאי להמיר מזומנים?

הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini

מרוץ האופניים היוקרתי יוצא מחר לדרך. מה צפוי לקבוצה הישראלית?

הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לשני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס, יזנק מחר במהדורה ה-109 שלו ● בקבוצה הישראלית NSN יש ציפיות גבוהות לניצחון במספר קטעים ● עלות ההפקה מוערכת בענף בכ-150-100 מיליון אירו

אילוסטרציה: Shutterstock

אין על מי לסמוך: הנכסים המסורתיים של ארה"ב כבר לא בטוחים למשקיעים

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר ● אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה ● איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?

יובל דיסקין / צילום: סיון פרג'

עסקה מדורגת לרכישת הסטארט-אפ של יובל דיסקין ב-120 מיליון דולר תוך שלוש שנים

חברת הסטארט-אפ סיימוטיב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין תירכש באופן מדורג ע"י חברת אינטגרציה לתעשיית הרכב KPIT מהודו ● העסקה כוללת מספר שלבים, כאשר תחילה תהיה השקעה של 10 מיליון דולר בתמורה ל-26% ממניות החברה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז והטילה עליהם מגבלות

הממונה על התחרות מכריזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כקבוצת ריכוז ומטילה שורת צעדים להגברת השקיפות, איסור אפליה בריביות והקלה על מעבר וניידות פיקדונות בין גופים פיננסיים

מטוס של לופטהנזה ממריא / צילום: ap, Michael Probst

פיצויים בגובה 55 מיליון אירו: מה מלמדים דוחות לופטהנזה על הענף במלחמה

ענקית התעופה, שנחשבת למי שקובעת את הלך הרוח בענף, פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון של השנה ● בצל המתיחות עם איראן, לופטהנזה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות ועל קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בקיץ ● הכנסות הקבוצה דווקא עלו ב־8%

הפגנה למען ההיפרדות, השבוע / צילום: Reuters, Todd Korol

האם 5 מיליון תושבים יקימו מדינה? משאל העם שמפצל את קנדה

במחוז אלברטה שבמדינה הגישו מספר חתימות כפול מהנדרש לקיום משאל עם על עזיבת קנדה ● זאת, על רקע זעם גובר של השמרנים במקום נגד מדיניות האקלים הליברלית של הממשל והטענה כי הנפט המקומי משמש למימון מזרח המדינה ● כעת המהלך עומד למבחן משפטי

מכולות של חברת הספנות MSC / צילום: איל יצהר

ענקיות הספנות משיקות ציר עוקף להורמוז, אך נתקלות בבעיה מכיוון אחר

ענקיות הספנות MSC ומארסק השיקו קווי הובלה יבשתיים שיחצו את חצי האי ערב אל המפרץ, וכך ינסו להתגבר על המשבר בהורמוז ● אלא שמומחים מצביעים על מספר בעיות: התייקרות מחירי השילוח במאות ועד אלפי דולרים למכולה, והתארכות זמני המשלוח

תערוכת יורוסאטורי בצרפת ב־2024 / צילום: Reuters, Artur Widak

ישראל חוזרת לתערוכה הביטחונית בצרפת ובדרך לסלון האווירי במרוקו

התעשיות הביטחוניות הישראליות ישתתפו ביורוסאטורי בצרפת, שנתיים לאחר שהוחרמו ממנה בגלל המלחמה ● במקביל הן צפויות להופיע בסלון האווירי במרוקו שיחול בחודש נובמבר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלה העובדים שנמצאים כיום בסכנה הגבוהה ביותר לפיטורים

גל הפיטורים האחרון בחברות הטכנולוגיה ונתוני הביקוש לעובדים מלמדים כי מנהלים בדרג הביניים הם בסיכון הגבוה ביותר לפיטורים ● מה הם צריכים לעשות כדי לשרוד?

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

ההחלטה הדרמטית של רשות התחרות: מה תהיה ההשפעה על הבנקים?

רשות התחרות הכריזה על 5 הבנקים הגדולים קבוצת ריכוז במשק והטילה עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות ● אלא שבשוק מסבירים כי ההחלטה לא צפויה להשפיע דרמטית על רווחי הבנקים, ובבנק ישראל טוענים כי רוב ההגבלות כבר יושמו על ידם בשנים האחרונות ● אלא שאם הפגיעה לא מהותית, מדוע בבנקים זועמים? "פתאום יש עוד רגולטור על הראש"

יונתן עיני, המתמיין לתפקיד רגיש, ביקש שלא לחשוף את פניו / צילום: פרטי

הצעיר שפיתח בוט שסוקר את כל המניות ואומר לו במה להשקיע

הבוט שפיתח יונתן עיני, אשר מטייל כעת בפרו עם הכסף שהרוויח בהשקעות, מציע לו הזדמנויות בשוק במגוון אפיקים ● המשקיע הצעיר משוכנע שהתחזקות השקל תיבלם בקרוב, וגם ממליץ לכולם: במקום S&P 500, עדיף להשקיע במדד נאסד"ק 100 ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רו"ח אמיר דוידוב נבחר לתפקיד סמנכ"ל המחלקה המקצועית ברשות המסים

מעל שנתיים לאחר עזיבתו של סמנכ"ל המחלקה המקצועית הקודם, הודיע מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', על בחירתו של רו"ח אמיר דוידוב לתפקיד הסמנכ"ל

אזור פגיעת טיל איראני בבית שלמש, במערכה האחרונה מול איראן / צילום: כבאות והצלה לישראל

פחות אופטימיים, יותר דרוכים: איך המצב הביטחוני השפיע על הישראלים

מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הלך הרוח החברתי ברקע המצב הביטחוני, עולה כי 62% מהציבור מעריך שהסיכויים לחזרה ללחימה באיראן הם גבוהים ● לדברי ד"ר ליאור יוחנני, מנהל המחקר הכמותי במכון, הישראלים מצויים בתחושת המתנה, אך לא יודעים למה לצפות