האלוף במיל' עמוס ידלין, נשיא MIND Israel / צילום: אלן צ'פלסקי
מיוזמה אזרחית להסכם בין-מדינתי? על הבמה בכנס ה-AI הבינלאומי בוושינגטון תושק ביממה הקרובה תוכנית אסטרטגית חדשה שמציעה מודל עדכני ליחסי ארה"ב וישראל לעשור הקרוב.
התוכנית כוללת מודל של שיתוף-פעולה רחב-היקף הכולל מימון ציבורי של מיליארד דולר בשנה למשך עשור מכל אחת המדינות, משמע הן מצד ישראל והן מצד ארה"ב. כל אחת מהמדינות תזרים כחצי מיליארד דולר עבור התוכנית מדי שנה - כך שלמשך עשור, כתקציב בסיסי של התוכנית, הממשלות יזרימו יחד 10 מיליארד דולר. המגזר הפרטי יוכל להוסיף עוד תקציבים וכך להגיע לסכומים גבוהים אף יותר.
● הנתונים חושפים: ארה"ב עוינת יותר כלפי ישראל - גם במקומות ה"בטוחים"
● כשהשקל עושה היסטוריה, האם זה הזמן לקנות דולרים?
היוזמה גובשה על-ידי קבוצה של כ-50 מומחים משתי המדינות, בהם בכירים לשעבר בממשל, במערכות הביטחון, באקדמיה ובתעשייה הביטחונית, ובשנה האחרונה התקיימו אירועי מרתונים כדי לעמול על התוכנית הזו.
צריך לומר - העסקה לא נחתמה בין המדינות, אלא מדובר כטיוטת עבודה, הצעה למדיניות שגובשה על-ידי קבוצת עבודה, במטרה שהדרגים המדיניים יאמצו אותה ויחתמו עליה רשמית. המסמך מפרט מה קובעי המדיניות צריכים לעשות וכן מינוי גופים אחראיים לכל צד.
לפי שעה השקת התוכנית לא כוללת חתימות בין המדינות, ולכן אפשר לומר שיש כאן שלושה שלבים: בשלב הראשון, עצם זה שאומרים שישראל היא בחשיבות אסטרטגית לארה"ב, זה הישג דרמטי בצל האקלים הנוכחי בארה"ב. בשלב השני, המגזר הפרטי כבר יכול לפעול מרגע חתימה על ההסכם. בשלב השלישי, יהיה אפשר להניע בצורה טובה את המגעים בין וושינגטון לישראל, כך שההערכה הזהירה היא שבחצי השנה הקרובה אפשר להוביל לחתימה בין הצדדים.
שמידט וידלין בפנים
את המהלך מובילים מכון המחקר SCSP, שייסד מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט; ומכון המדיניות MIND Israel, בהובלתם של פיני כהן, היו"ר והשותף המייסד בקרן נוי, והאלוף במיל' עמוס ידלין, שמכהן כנשיא MIND.
המשמעות היא שיש שותף אמריקאי המקורב לגורמים בממשל ארה"ב שמקדם את מעמדה של ישראל בקרב גורמי כוח בממשל. כמחצית מהמומחים הם מארה"ב, ובין הכותבים הישראליים שלקחו חלק בגיבוש המדיניות נמצאים דמויות כמו שגריר ארה"ב בישראל לשעבר טום ניידס, יזם ההייטק דב מורן, פרופ' יואב שוהם מייסד AI21, שותף-מנהל בקרן הון הסיכון אלף מייקל אייזנברג, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לשעבר הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה לשעבר קרן טרנר ועוד.
לאירוע ההכרזה בוושינגטון הגיעו מספר בכירים, דבר שב-MIND רואים כהבעת אמון בתוכנית. מהצד של ארה"ב הגיע אלכס פיצסימונס, סגן מזכיר האנרגיה בפועל במשרד האנרגיה של ארה"ב (DOE) ומנהל משרד אבטחת הסייבר, ביטחון האנרגיה ותגובת החירום (CESER). בנוסף הגיעה מירב סרן, מנהלת בכירה למדיניות אנרגיה בינלאומית במועצה הלאומית לדומיננטיות אנרגטית, מועצה שהוקמה על-ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשנה שעברה. מהצד של ישראל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, ארז אסקל, שלח סרטון תמיכה ואף שלח להשקה את בכירי לשכתו, בהם יעל רוזנברג, סמנכ"לית יחסים בינלאומיים במטה הלאומי לבינה מלאכותית.
שבבים, סייבר ו-AI
עמודי התווך ותחומי הליבה של הברית הן בינה מלאכותית וסייבר, שבבים וחשמל, אנרגיה מתקדמת, מחשוב קוונטי, Bioconvergence וחומרים קריטיים. התוכנית תתבסס על שילוב של מענקים, השקעות ממשלתיות ושותפויות עם המגזר הפרטי.
על-פי התוכנית, הניהול השוטף יופקד בידי ועדת היגוי עצמאית ואזרחית שתקל על בירוקרטיה, תתאם גישה למעבדות ומתקנים רשמיים בשתי המדינות ותקדם הכרה הדדית בתקינה ורגולציה.
עבור סטארט-אפים, המהלך ייצור נתיב לשוק האמריקאי, שכן התכנון הוא להקים מנגנון Trusted Supply Chain, שיאפשר לחברות ישראליות בתחומי שבבים, סייבר ו-AI גישה ישירה למכרזים פדרליים ולתוכניות רכש של הממשל האמריקאי, ויסיר חסמים רגולטוריים שקיימים היום.
עבור חוקרים, המהלך צפוי להעניק גישה לתשתיות ולמענקי מחקר, ולהקים מסלולי מימון ייעודים למחקר בסיסי ויישומי בתחומים שונים כמו בינה מלאכותית, קוונטיים ועוד. במקביל, ארה"ב תקבל גישה למאגרי נתונים ייחודיים ולתוצרי ניסויים בתנאי אמת שמבוצעים בישראל. לצד זאת, התוכנית מציינת תוכנית מחקר משותפת בתחום היתוך גרעיני ותשתיות אנרגיה חכמות. בתחום השבבים הכוונה היא למצוא את הדרך להפוך את הדור הבא של השבבים למהיר ויעיל יותר, ואף למצוא יכולות חדשות.
לשנות את התפיסה לגבי ישראל
המוטיבציה היא הדיסוננס בין ישראל לארה"ב: בעוד שהשותפות הביטחונית כיום היא בשיא, היחסים בין העמים בשפל רב. לפי הסקרים בארה"ב, התמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי נמצאת בשפל, וההתנגדות לישראל מתחילה לחדור לשתי המפלגות בארה"ב.
ב-MIND Israel מבינים שיש נקודת מפגש בין שלושה תהליכים אסטרטגיים: הסכם סיוע ביטחוני שאמור להיחתם בעוד כשנתיים בין ישראל לארה"ב, שחיקה במעמדה של ישראל בדעת הקהל האמריקאית לאחר המלחמה והאצה דרמטית במרוץ הטכנולוגי בין מדינות. בשל העובדה שהעשור הנוכחי יהיה עשור מכריע בתחרות הטכנולוגית בין מדינות ובין ארה"ב לסין, ישנה חשיבות רבה להתארגן סביב יכולות טכנולוגיות קריטיות כדי לקבוע מאזן כוחות לעשורים הבאים.
עבור ישראל זהו רגע אסטרטגי ביחסים עם ארה"ב. התוכנית מנסה לשנות את התפיסה של ישראל - ממקבלת סיוע ביטחוני אמריקאי לשותפה מלאה ואסטרטגית עם יתרונות טכנולוגיים.
ההנחה המרכזית של התוכנית היא שישראל יכולה להביא לשולחן יכולות כמו חדשנות מהירה, ניסיון מבצעי, מערכת ביטחונית פעילה ואקדמיה חזקה, ואילו ארה"ב יכולה להביא תשתיות, קנה-מידה, הון, שווקים ויכולות תעשייתיות. במובן הזה, בארה"ב כבר פועלים כדי לבנות אקו-סיסטם של שותפויות עם מדינות מפתח במסגרת המתיחות מול סין, וישראל יכולה לקחת חלק מהמערך הביטחוני של ארה"ב כחלק מהליבה הטכנולוגית הזו.
פיני כהן, יו"ר דירקטוריון MIND Israel ויו"ר קרן נוי, מסר: "העשור הנוכחי יהיה העשור המכריע במרוץ הטכנולוגי העולמי. השנים הללו יקבעו את מאזן הכוחות לעשורים הבאים. ישראל הוכיחה שיתוף-פעולה מדהים עם ארה"ב בזירה הביטחונית, עליה לקחת את זה לשלב הבא - הזירה הטכנולוגית, ולהפוך לשותפה מובילה".