קמפייני AI שפורסמו על־ידי פוליטיקאים בתקופה האחרונה / צילום: צילומי מסך מהרשתות החברתיות
טכניקות השפעה על מצביעים הן חלק בלתי נפרד ממערכות בחירות, אולם ב־2026 הזירה משתנה - כאשר הבינה המלאכותית משמשת ככלי עבודה מרכזי בקמפיינים הפוליטיים. בעוד שהמהפכה הדיגיטלית מעצבת מחדש את השיח ומשנה את פני הפרסום והפוליטיקה, גוברים החששות מפני ניצול לרעה של הטכנולוגיה והפיכתה לנשק בזירה כה רגישה.
● השופטים יקבלו כלי חדש שיסייע לעבודתם. הוא יפחית את העומס?
● מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים
האם המצגים הוויזואליים המפוברקים אכן יטו את הכף בקלפי, ומהם הגבולות המשפטיים שבין חופש הביטוי הפוליטי לבין הגנה על שמם הטוב של המועמדים?
השימוש בסרטוני AI ככלי תעמולה אינו נחלת צד אחד בלבד במפה הפוליטית. כך למשל, בדף הרשמי של מפלגת "יש עתיד" ובחשבונות של חברי כנסת מהאופוזיציה פורסמו סרטונים המציגים את חברי הקואליציה כמי שלכאורה "שודדים" כספים מהקופה הציבורית, או שרים שלכאורה משחקים ב"מונופול" שמוביל אותם הישר אל הכלא.
גם בקואליציה רתמו את הטכנולוגיה: ח"כ עידית סילמן פרסמה סרטון AI שבו נראה נפתלי בנט לכאורה מתעורר מסיוט כשהוא מחובק עם מנסור עבאס. קודם לכן פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו סרטון תחת הכותרת "מורידים את המסכות", שבו נראים בנט ויאיר לפיד מסירים מסכה ומתחתיה נחשפים פניהם של עבאס, אחמד טיבי ויאיר גולן. גם באופוזיציה ניסו להדהד מסר של שיתוף־פעולה בין הליכוד למפלגות הערביות, כאשר ח"כ אביגדור ליברמן פרסם תמונה ליום האהבה המציגה את נתניהו ועבאס יחדיו. בכל המקרים הללו, ה"תיעודים" כמובן אינם אמיתיים.
המתח בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב
הפצת סרטון AI במסגרת קמפיין עשויה להוות עילה לתביעה בגין לשון הרע, אך הוכחתה אינה פשוטה בשל המתח המובנה בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי.
עו"ד אורי שנהר, מחבר הספר "דיני לשון הרע" ושותף במשרד חדד, רוט שנהר, מסביר: "חוקיות השימוש ב־AI ליצירת סרטונים וצילומים פוגעים תלויה במידה רבה בשאלה האם הפרסום גרם לצופה הסביר לחשוב שמדובר בצילום אמיתי ואותנטי. סרטון או צילום הפוגעים בשם הטוב או במוניטין וגורמים לצופה סביר לחשוב כי הם משקפים אירוע אמיתי, כשבפועל מדובר בתוצר AI, ייחשבו כפרסומים כוזבים, ולכן למפרסם לא תעמוד הגנה".
לפי שנהר, ציון העובדה שמדובר ב־AI עשוי לצמצם את החשיפה המשפטית, אך לא לבטלה כליל. "יש מי שסבור שגם כאשר נכתב במפורש שמדובר ב־AI, המוח האנושי תופס ויזואליה ריאליסטית כאמיתית. לכן, ייתכן שנדרש להגביל את חופש הביטוי במקרים כאלה יותר מכפי שהיה נהוג בעבר".
עם זאת, הוא מדגיש: "חופש הביטוי, בוודאי זה הפוליטי, מתיר מצגים בוטים, כאשר הצופים מבינים שלא מדובר בשיקוף של המציאות, אלא בהבעת עמדה ודעה בדרכים ויזואליות. אך גם לכך יש גבולות. כך למשל, בפרשה ידועה קיבל בית המשפט תביעה נגד צלם ואמן ידוע בגין פוטומונטז' שהציג אריה בועל את התובע, אף שמדובר היה בתובע שהוא דמות ציבורית שניתן לבקר, והיה ברור שלא מדובר באירוע אמיתי".
שנהר מוסיף כי "מה שהצריך בעבר יכולות אומנותיות יכול להיעשות היום בעזרת AI כמעט על־ידי כל אדם, וגם גבולות הטעם הטוב אולי השתנו". לגישתו, "העיקרון נשאר אותו הדבר: ניתן למתוח ביקורת גם באמצעים ויזואליים, אבל מצג ויזואלי מבזה באופן בלתי סביר לא יהיה מוגן".
גם אמיר טיטונוביץ, עורך דין בכיר בתחום תביעות לשון הרע, מסכים כי "אין משמעות לכך שהסרטון נוצר באמצעות AI. השאלה היא מה יבין ממנו האדם הסביר". בהתייחס לסרטון "הסרת המסכות", טיטונוביץ טוען כי הצופה יפרש זאת כתעמולת בחירות לגיטימית המנסה לשכנע שהפוליטיקאים יחברו למפלגות הערביות. "הרי מה שמוצג בסרטון בדרך 'אמנותית' הוא בדיוק מה שאומרים יוצריו או מזמיניו גם בפומבי: 'בנט ולפיד אומרים לכם שלא ילכו עם הערבים, אבל הם ילכו איתם. אם בגין האמירות המילוליות לא הוגשו תביעות, מדוע שהסרטון ישנה את התמונה?". לגישתו, גם סרטון השרים במדי השודדים אינו חוצה את גבול חופש הביטוי.
רגולציה בזמן אמת: מהלכי ועדת הבחירות
מעבר למישור האזרחי, מי שאמון על טוהר הבחירות הוא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. החלטה מפברואר האחרון עשויה לסמן את הדרך: מפלגת הליכוד פרסמה תמונה מבוססת AI המציגה את נפתלי בנט חוגג עם ראשי המפלגות הערביות את הקמתה המחודשת של המפלגה המשותפת. יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, הורה להסיר את התמונה ואיפשר להחזירה בכפוף למגבלות. עוד הוא קבע כי על הליכוד לשלם 8,500 שקל למפלגה של בנט.
סולברג קבע כי תעמולת בחירות לא תתבצע בדרך שיש בה "הפרעה בלתי הוגנת", כשהמבחן הוא ודאות קרובה להטעיה ממשית של הבוחר. "הצופה עלול לחשוב שבנט ולפיד הם שותפים נלהבים לאיחוד המפלגות הערביות, שכן הם נחזו מרימים ידיים עם מנהיגיהן", נכתב בהחלטה, "והתמונה עלולה להטעות את הבוחר באופן ממשי בדבר אמיתותה".
לדבריו, אין בתמונה "מאפיינים שמצביעים על 'הנדסת תמונה'", ואילו היה מופיע גילוי נאות ברור שמדובר בתמונה שאינה מייצגת את המציאות ונוצרה בתוכנה, "אפשר בהחלט שלא היה קמה ודאות קרובה להטעיה ממשית של הבוחר".
בעוד מערכת הבחירות של 2026 מתחממת, נראה כי סרטונים נוספים יתגלגלו לפתחה של ועדת הבחירות. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הכלים המשפטיים והרגולטוריים הקיימים מסוגלים להדביק את הקצב של הטכנולוגיה, או שמא הבוחר הישראלי ייאלץ ללמוד לנווט לבדו בין אמת לזיוף דיגיטלי.