תמיר מנדובסקי / צילום: יונתן בלום
ביום שישי נפתחה סערת רשת בקרב שני משפיעני ההשקעות הבולטים בארץ: "הסולידית" ותמיר מנדובסקי. הראשונה, משפיענית אנונימית המתבטאת בנושאי השקעות בעיקר בבלוג ובחשבון ברשת X (טוויטר לשעבר), פרסמה ביקורת ארוכה על רב־המכר "השקעות לעצלנים", שכתב מנדובסקי. בין השניים כבר נרשמו התנצחויות ברשתות החברתיות בשנים האחרונות, אך הפעם מדובר בפרסום ביקורת ארוכה ומנומקת על ספרו.
הסולידית טענה בין היתר בפרסומה כי ספרו של מנדובסקי, "מעודד בורות מרצון, אי־ידיעה, התנזרות ממידע ואי־שאלת שאלות. דומה שמבחינת המחבר, אוריינות פיננסית מתמצה בהפחתת חרדה דרך פישוט וציות".
כעת, מנדובסקי מגיב לסערה בשיחה עם גלובס וטוען: "צריך להיות עיוור כדי לא לראות את העמדה שהיא מגיעה ממנה. בסוף השורה הכי חשובה שלא נכתבה בביקורת היא גילוי נאות על כך שאנחנו מתחרים.
"זה קצת כמו שרמי לוי יכתוב ביקורת עניינית על שופרסל". לדבריו, "זאת הסולידית, יש לה יתרונות וחסרונות. אני חושב שלפחות למראית עין אם היא רוצה להראות ענייניות: תכתבי שאת מתחרה עסקית, (הרי) היא מוכרת קורסים". את הטענה הזו הסולידית מכחישה בתוקף.
"אני לא המוח הפיננסי המבריק בישראל"
ככלל, מנדובסקי סבור כי מרבית הביקורת על ספרו הייתה עניינית. "השקעות לעצלנים" שנמכר במעל ל־200 אלף עותקים, הוא אחד מרבי המכר הגדולים בנושא ההשקעות שפורסמו בארץ. הוא אומר כי "אני מבין את הביקורת, בסופו של דבר אני לא המוח הפיננסי המבריק בישראל. אני לא בטופ 100 ולא בטופ 1,000. אני בסך הכל מורה, שמלמד איך להשקיע בפשטות. הספר היכה גלים והוביל הרבה אנשים לבחור (להשקיע) במחקי מדד (כמו S&P 500).
"ברור לי שהרבה אנשים ראו שחבר או אח העבירו לשם את הפנסיה ואז אמרו: יאללה, גם אני אעביר וזה לא טוב, האפקט המשני. הספר גרם להרבה אנשים להשקיע בצורה בריאה, אבל יצר סחף שהוא לא בשליטתי. בשוק ההון קוראים לזה הכסף הטיפש. זו כמות אדירה של כסף, עשרות או מאות מיליארדים שזזים כמו תנועת מטוטלת תמיד אחרי גופים שהיו בשנה שעברה עם ביצועים טובים. אני לא אומר לאנשים תקנו מוקדם את מה שיתייקר. זו לא שאיפה ריאלית למשקיע הפסיבי. אבל משקיע פסיבי שקונה כל חודש, ממצע את ההשקעה שלו".
"מי שהשקיע ב־S&P הרוויח - למרות הדולר"
אחת הטענות הקשות של הסולידית נגד הספר של מנדובסקי היא העובדה שההמלצה של מנדובסקי היא בעיקרה השקעה דולרית - מסוג ההשקעות שספגו בשנים האחרונות שחיקה בתשואות בשל התחזקות השקל מול המטבע האמריקאי. מנדובסקי ממליץ בספרו על תיק השקעות שחלקו עוקב אחרי מדד S&P 500 בקרן סל אמריקנית והיתרה על מדד אג"ח אמריקאי כללי. "זה בהחלט פתרון פשוט וקל למשקיע אמריקאי שמשלם 15% מס דיבידנד, בלי סיכון מט"ח ובלי סיכון מס ירושה. אבל תארו לעצמכם משקיע ישראלי שרכש את הספר במיטב כספו ב־2021, ראה את התיק העצל שלו ב־2022 כשאג"ח ומניות צללו במקביל בשיעור דו־ספרתי, וגם אם איכשהו הצליח להחזיק עד אז, הגיע ל־2026 אחרי שהדולר קרס ב־20% בשנה מול השקל ומעך לו את כל התשואה השקלית", כותבת הסולידית. היא מוסיפה כי אין לטעמה מספיק התייחסות לסיכוני המטבע בספר, וגם לנושא מס העזבון שנושא פוטנציאל ל"תאונת מס שיכולה להעביר עד 40% מהעיזבון ל־IRS (רשות המיסים בארה"ב, ח"ש)".
מנדובסקי הגיב על הטענה: "כלכלן בכיר בדק את זה. מי שהתחיל להשקיע במדד הזה ב־2021, עם צאת הספר 'השקעות לעצלנים' לאור, רשם תשואה נאה גם אחרי שהדולר התרסק. אפילו בזמן כזה, עדיין המשקיעים הרוויחו ויחסית סבבה. היא כתבה ביקורת שאני מעודד להשקיע בקרנות סל אמריקאיות - אני דווקא אומר תשקיעו בקרנות סל ישראליות (שעוקבות) אחר הבורסה האמריקאית או על מדד עולמי. היא זו שחשופה למס ירושה (בקרנות סל אמריקאיות) ובשחיקה של הדולר. אני מציג לאנשים איך לגדר את המט"ח וזה מופיע בספר.
"הספר יצא לאור בשנת 2021, והוא נכנס לרבי המכר אחרי שנתיים לא טובות בשווקים". לדבריו לאחר הפרסום, "הייתה ירידה משמעותית (בשווקים) בשל משבר האינפלציה ב־2022. אני מאוד בטוח לגבי ההשפעה הטובה של הספר, דווקא בגלל שהקוראים שלו צלחו את משבר 2022 ואת משבר המכסים של טראמפ (אפריל 2025) בלי למכור בפאניקה. זה אומר הכל בעייני - פה סיימתי את עבודתי. זה שמצלחים ומתמידים למרות התנודתיות של השווקים, זאת ההוכחה שאפשר להשקיע בשוק ההון בלי לעקוב בשוק".
מנדובסקי אומר עוד כי הסולידית "לא כתבה שקרים, גם הדרך שבה היא מתבטאת מאוד מנומקת. בסה"כ אני כן ממליץ לקרוא את הביקורת. באמת שאין לי מה להתלונן, וזה בסופו של דבר מעיד על ההצלחה".
תגובת הסולידית: אינני מוכרת קורסים
ה"סולידית", מסרה בתגובה לדברי מנדובסקי: "ראשית, חשוב לתקן טענה עובדתית: אינני מוכרת קורסים, שירותי ייעוץ, מוצרי תוכן, וובינרים, תוכניות לימוד או שירותי ליווי. מעולם לא ביקשתי ולא לקחתי שקל מקוראיי. החפיפה ביני לבין מנדובסקי נוגעת, ככל שהיא קיימת, בעיקר להפניות לבתי השקעות. גם בהקשר הזה, כל מי שמכיר את הבלוג, הפורום והכתיבה שלי לאורך השנים מבין שלא מדובר באותה הצעת ערך ולא באותו קהל יעד ושעומק הדיונים שונה לחלוטין. לכן, הניסיון להציג את הביקורת כיריבות עסקית במובן שבו רמי לוי מתחרה בשופרסל הוא, בלשון המעטה, מרחיק לכת. גם אם למנדובסקי נוח למסגר את הביקורת כיריבות עסקית, זו אינה תשובה לביקורת עצמה. הביקורת עסקה בספר, במה שהוא מלמד, במה שהוא משמיט, ובתחושת הביטחון המדומה שהוא מעניק לקורא ביחס לרמת ההבנה שהוא באמת מקנה לו. אם יש למנדובסקי מענה ענייני לטענות שהעליתי, אשמח לקרוא אותו.
"לעניין ביצועי S&P 500 מאז יציאת הספר: זו לא הייתה הטענה שלי. לא כתבתי שמי שקנה S&P 500 ב־2021 הפסיד כסף. טענתי שספר מבוא שמציג עצמו כשער כניסה להשקעות לטווח ארוך צריך להכין את הקורא גם למצבים שבהם המציאות מפסיקה להיות פשוטה. העובדה שמדד מסוים עלה בפרק זמן מסוים אינה מוכיחה שהקורא קיבל כלים מספקים להחזיק בו במשך עשרות שנים.
"ועוד נקודה. אני כבר 13 שנה נשארת במחשכים, בצללי האנונימיות, וזו בחירתי. הוא בחר בזרקורים. השוק מתגמל אותו על בחירתו. האם באמת אפשר לדבר על תחרות עסקית בנסיבות כאלה? אשאיר לקורא הנבון לשפוט".