מערכת הביטחון סגרה לאורך השנים קווי ייצור של אמצעי לחימה, וכעת נדרשות השקעות של מאות מיליוני שקלים כדי לשקם חלק מהיכולות שאבדו. במקביל, יעדי ההצטיידות של צה"ל לא תאמו את הצרכים המבצעיים ערב המלחמה, בעוד שרפאל והתעשייה האווירית סיפקו למערכת הביטחון תמיכה נרחבת "על חשבונן" במהלך מלחמת "חרבות ברזל" - כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (ג').
הדוח מתפרסם שש שנים לאחר שמשרד המבקר התריע כי צה"ל ומשרד הביטחון לא השלימו מיפוי ותיעדוף של קווי ייצור חיוניים שיש לשמר בישראל.
● מבקר המדינה: 75% מהבקשות לקרן בערבות מדינה נדחו בשנות המלחמה
● זולים במיוחד, קשים ליירוט: הישראליות שמסתערות על טרנד הרחפנים הקטלניים
● באוצר חוששים שמכסת ימי המילואים יצאה משליטה
המבקר מציין כי במשך עשרות שנים השקיעו משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות מיליארדי שקלים בבניית תשתיות ייצור לאמצעי לחימה. אולם, בשני העשורים האחרונים נפגעו ואבדו יכולות ייצור של חומרי גלם המשמשים לייצור אמצעי לחימה מסוימים, צומצמו קווי ייצור, ונדרשות כיום השקעות כספיות ניכרות וזמן רב כדי להקים מחדש חלק מהיכולות בארץ. בין הגורמים המרכזיים לכך מציין המבקר את העדפת הרכש הזול מחו"ל והיעדר הזמנות מספקות - כולל מצד צה"ל.
הנזקים כתוצאה מכך התחדדו מאז פרוץ המלחמה: מחד גברו הביקושים בצה"ל לאספקת אמל"ח מסוגים שונים מהתעשיות הביטחוניות בארץ ובחו"ל, ומאידך מדינות שונות, חלקן ידידותיות, הטילו אמברגו או מגבלות על אספקת אמל"ח, חומרי גלם, חלקי חילוף ורכיבים שונים המשמשים לייצור אמצעי לחימה ולתחזוקה. זאת, בין היתר, על רקע הזינוק בביקושים העולמיים לאמל"ח בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה, שפרצה בפברואר 2022.
התייקרות חומרי גלם בתחומים מסוימים
אף שבמשרד הביטחון ובמשרד האוצר חלוקים לגבי היקף ההשקעה הנדרש בביטחון, כלל הגורמים הפנימו כי תפיסת ההצטיידות שהייתה נהוגה לפני 7 באוקטובר כבר אינה רלוונטית. ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שפעלה בינואר 2025, קבעה כי יידרשו תוספות של מיליארדי שקלים להגברת עצמאות הייצור ולהרחבת התשתיות בישראל.
לפי הדוח, רגע לפני פרוץ המלחמה המלאי של אמצעי לחימה מסוימים בצה"ל היה נמוך אפילו מיעדי ההצטיידות שנקבעו לסוף 2024 - ואלה עצמם היו נמוכים מהצרכים המבצעיים בפועל.
בינתיים, בעקבות המלחמה הואץ משמעותית קצב הייצור, והיקף ההזמנות שביצע משרד הביטחון בסוף 2023 בלבד היה גבוה מהיקף ההזמנות שבוצעו בין 2016 ליוני 2023.
לרכישות במהלך המלחמה היו משמעויות יוצאות דופן. המבקר מצביע על התייקרות חריגה של חומרי גלם ורכיבים: שמונה פריטים המשמשים תעשייה ביטחונית מסוימת התייקרו בשיעורים של 25%-212%, בעוד תשעה פריטים בתעשייה אחרת רשמו עליות מחירים של 12%-365%.
עוד מצא אנגלמן כי החלטת שר הביטחון לשעבר בני גנץ מאוקטובר 2021 להכפיל את קווי הייצור והתשתיות של אמצעי לחימה מסוימים ולהגדיל את תפוקתם החל מ־2023 - תוך השקעה של מיליארדי שקלים עד שנת 2030 - כלל לא תוקצבה בתוכנית העבודה הרב־שנתית "תנופה" של מערכת הביטחון לשנים 2020-2024.
לצד זאת, במאי 2021 ובספטמבר 2022 אישר מנכ"ל המשרד הביטחון דאז, אמיר אשל, מיפויים של כלל היכולות הנדרשות לייצור אמל"ח כחול־לבן, אך ההחלטות לא הועברו לצה"ל.
הסדרת פעילות התעשיות הביטחוניות בעיתות מלחמה
המבקר מותח ביקורת גם על הדרג המדיני. לדבריו, הממשלה ה־36 לא דנה בנושא ייצור אמצעי לחימה כחול־לבן מיוני 2021 ועד דצמבר 2022, והממשלה שנכנסה לאחר מכן כלל לא עסקה בסוגיה. בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט לא הנחו את המל"ל להעלות את סוגיית עצמאות הייצור לדיון בקבינט המדיני־ביטחוני.
תוצאות ההתנהלות הזו, לפי הדוח, כוללות בין היתר פערים ביכולת לייצר חומרי גלם מסוימים, שבעבר יוצרו בישראל אך קווי הייצור שלהם נסגרו לפני יותר מעשור מסיבות כלכליות. לפי הערכת משרד הביטחון, הקמת היכולות מחדש כרוכה בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. בנוסף, תפוקת חלק מקווי הייצור הקיימים אינה מאפשרת לספק את הכמות הנדרשת לצורכי צה"ל בזמן מלחמה.
בסיכומו של דבר, המבקר ממליץ כי הקבינט יבחן את המלצות ועדת נגל מינואר 2025, לרבות בנושא הגברת עצמאות הייצור של אמל"ח מסוימים, הרחבת תשתיות הייצור וחיזוק העליונות הטכנולוגית.
אנגלמן קורא למשרד הביטחון להפיק את הלקחים הנדרשים מהממצאים החוזרים ונשנים בדוחות מבקר המדינה בכל הנוגע לאובדן ולהפחתת קווי ייצור אמל"ח, ולמערכת כולה כולל צה"ל לשלב בתוכניות העבודה הרב־שנתיות התייחסות סדורה לעצמאות ייצור "כחול־לבן", כולל התקציבים הנדרשים לכך.
מנגד, אנגלמן מציין כי במהלך הביקורת החל משרד הביטחון ליישם חלק מהחלטות המנכ"ל לשעבר להגברת קצב הייצור המקומי של אמצעי לחימה. כמו כן, לדבריו, פעילות התמיכה של רפאל והתעשייה האווירית במערכת הביטחון במהלך המלחמה "על חשבונן" - ראויה לציון.
המבקר מוסיף כי יש להסדיר את המתח המובנה בפעילותן של רפאל והתעשייה האווירית, כך שיוכלו לפעול כחברות עסקיות מחד גיסא ולתמוך במערכת הביטחון בעת מלחמה כחברות ממשלתיות מאידך גיסא. לדבריו, יש לבחון מנגנונים להסדרת פעילותן בעיתות חירום, לרבות באמצעות צווים, הסכמים או מנגנוני פיצוי.
תגובות
ממשרד הביטחון נמסר: "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול־לבן' בהיקף של מיליארדי שקל.
"עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים. המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח־אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות.
"בימים אלה מקדם משרד הביטחון תוכנית להאצת רכש כחול־לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד שקל לעשור. במיוחד כעת, בשעה שצה"ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית".
מצה"ל נמסר: "צה"ל מצוי בלחימה רב זירתית רציפה למעלה משנתיים ומשיג הישגים חסרי תקדים. יכולות הלחימה של צה"ל לא נפגעו ולא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת ואמל"ח. צה"ל ממפה ומתעדף בלבד את הצורך המבצעי באמל"ח כנדרש, אך נאסר עליו להתערב בהחלטות הללו לרבות הטיה לבחירת אמל"ח כחול־ לבן, האחריות הכוללת בתחום הרכב וייצור האמל"ח מוטלת על משרד הביטחון. בתחום התחמושת בוצעו תהליכים רבים ומגוונים על מנת לספק פתרונות שונים לפערים שעלו, גם כאשר מדובר בהיערכות למחסור מסוים".
