גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוות הדעת העדכנית של גיורא איילנד: זה מה שהמדינה צריכה לדרוש בעסקת צים

חוות הדעת המעודכנת של האלוף במיל' גיורא איילנד: "אין לאפשר את מימוש עסקת צים", ואם אי אפשר לסגת ממנה – רק בתנאים האלה ● את חוות הדעת המקורית שפרסם, כפי שנחשף בגלובס, איילנד החליט לעכב ולבחון חלקים ממנה מחדש ● קרן פימי: "כל חוות הדעת הזאת מתחילתה ועד סופה מחייבת את עסקת צים החדשה, שהיא הרבה יותר טובה למדינת ישראל"

אוניית צים / צילום: שמעון יונה
אוניית צים / צילום: שמעון יונה

האלוף במיל' גיורא איילנד מפרסם עדכון לחוות הדעת שלו בנוגע למכירת חברת התובלה הימית צים. חוות הדעת המקורית שלו פורסמה לפני כחודשיים, אך אז איילנד החליט לעכב אותה ולבחון חלקים ממנה מחדש. בחוות הדעת המעודכנת הוא כותב כי "אין בחוות דעת זו משהו המשנה באופן מהותי את מסקנת חוות הדעת המקורית, אלא שיש בה כמה דיוקים, תוספות והבהרות בנידון".

כזכור, צים הודיעה על מכירתה לידי הפג-לויד וקרן פימי, בעסקה של 4.2 מיליארד דולר. קרן פימי בראשות ישי דוידי תחזיק בפעילות המקומית של צים כדי לעמוד בתנאי "מניית הזהב" שמחזיקה המדינה בחברה, אשר נועדה להבטיח את האינטרסים הלאומיים. המסמך של איילנד נכתב לבקשת ועד עובדי צים, ועודכן לאחר שקרן פימי, הרוכשת של החלק הישראלי של פעילות צים ("צים החדשה"), העלתה בפניו מספר טענות. לדברי איילנד, אחת הטענות היא שפימי מתכננת להשקיע ולהרחיב את פעילות צים באופן ניכר, שיאפשר לה להישאר רווחית ובעלת נתח שוק ראוי, ואיילנד מתרשם שהקרן אכן מחויבת לכך. "אך גם אם נסתמך על תכנון זה והוא אכן יתקיים, אין הדבר בהכרח מבטיח את היכולת של החברה לעמוד במשימות שהיא תידרש להן בזמן חירום ובתרחישים ביטחוניים, שלא את כולם ניתן בכלל לנבא", הוא כותב.

חברת הסחר הימית היחידה בישראל

לדבריו, אחד המדדים המקובלים לאמוד גודל פעילות של חברה בתחום הוא בכמות הקונטיינרים השנתית שהיא מובילה (TEU), וב-2025 צים העבירה 334,358. "קרן פימי העמידה יעד שאפתני להגדיל מדד זה בצורה ניכרת גם אם מספר האוניות שברשות צים הישראלית החדשה יצומצם באופן משמעותי, וזאת על ידי שינוי גודל האוניות ואולי תכנון שונה של קווי הסחר", הוא כותב. עם זאת הוא מוסיף שגם אם ישנו יסוד סביר להאמין שכך יקרה, "אין מדד ה-TEU משקף בהכרח את יכולותיה של חברת סחר ימית היחידה בישראל לעמוד במשימות שאליה תידרש בעתות חירום". כך לדבריו ריבוי ספינות קטנות שמסוגלות לפעול במקביל במקומות שונים, עדיף על מספר קטן של ספינות גדולות גם אם כמות הקונטיינרים בכל חלופה שווה, בגלל גמישות ההפעלה.

איילנד כותב שלפי המתווה שפורסם, צים החדשה תפעל בקווים לים התיכון וארה"ב בלבד, "בעוד שכיום צים חולשת על קווים בכל העולם כמעט", וזו להערכתו מגבלה של העסקה, היכולה לפגוע ביכולות צים לסייע בזמן משברים לאומיים. "למשל, חלק גדול מאספקת אמצעי לחימה, לרבות חומר נפץ, שהיו דרושים באופן דחוף בזמן המלחמה בעזה, הגיע מארצות המזרח הרחוק בזכות המאמצים והקווים שהחזיקה שם צים", כותב איילנד.

פתח להשתלטות עוינת על החברה

טענה נוספת שהעלתה קרן פימי, לדברי איילנד, היא שגם כך כיום צים היא חברה ציבורית בניו יורק, ללא בעל שליטה - ויש פתח להשתלטות עוינת או השפעה עוינת על החברה, שהמדינה לא תוכל למנוע. זאת לעומת מצב שבו תהיה צים "ישראלית 'על מלא', קטנה ככל שתהיה". לדבריו, "אכן גם בהנפקת צים ב-2021, טעתה המדינה שלא התערבה מספיק כדי להבטיח שהבעלות הישראלית תישמר בחברה או לפחות תהיה הגנה הרמטית על המחזיקים במניות החברה... וכן לא ניצלה את ההזדמנות גם לעדכן את מניית הזהב ולהחמיר אותה, לאור איומי ההווה. ולכן מבחינה זו, המצב כיום - אני מודה, הוא לא אידיאלי", מסכים איילנד. החשש הוא שבעל מניות גדול בצים, גם אם אינו שולט בה, יוכל להשפיע על ניהולה. עם זאת הוא מציין שבמלחמה האחרונה, השליטה בצים הייתה מבוזרת דיה כך שלא הייתה התערבות על-ידי בעלי מניות, ומנכ"ל החברה יכול היה להיענות באופן מלא לדרישות משרד הביטחון והצרכים הלאומיים של ישראל.

עוד טענה הייתה שרוב האוניות שבידי צים כיום אינן ישראליות אלא חכורות ממילא. להערכת איילנד, החשיבות אינה איזה דגל נושאת האוניה, אלא מי מתפעל ומנהל אותה, ולא מדובר רק באוניות עצמן אלא גם בכלל המערכת - אנשי הצוות, קציני הים, לוגיסטיקה, ועד למנכ"ל ולדירקטוריון. איילנד מציין שהוא מכיר אישית את ישי דוידי, יו"ר קרן פימי, ומדובר באיש עסקים ישר ומצליח ופטריוט ישראלי אמיתי. "אין לי ספק כי בכוונתו לממש את כל אשר התחייב הן בהסכם והן בעדותו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת", הוא כותב.

"באופן תיאורטי, אם הייתה קרן פימי רוכשת את השליטה בחברת צים כולה, לא הייתי מביע את התנגדותי למהלך. אך לא זו הבעיה, החברה אותה היא מתעתדת לרכוש היא קטנה מדי ולא תוכל לספק יותר מאשר יהיה ברשותה, וזה כאמור אינו מספיק בראייה לאומית", מוסיף איילנד.

להערכתו, במידה והייתה חלופה של רכישה על-ידי גורמים ישראלים, מצבה האסטרטגי של ישראל מבחינת ספנות היה משתפר לעומת המצב הקיים טרום עסקת המכירה. חלופה אחרת הייתה רכישה של צים במלואה על-ידי חברה זרה. הוא מזכיר שגם חברת הספנות השנייה בגודלה בעולם Maersk התמודדה על רכישת השליטה, ואף שהיא זרה כמו הפג לויד הוא מזכיר שבין בעלי המניות בהפג לויד - קרנות העושר הריבוניות של קטאר וערב הסעודית. עם זאת - אלו חלופות תיאורטיות, משום שעסקת המכירה להפג לויד וקרן פימי נחתמה ואושרה ברוב גורף על-ידי בעלי המניות.

איילנד: אלו התנאים עליהם חייבת המדינה להתעקש

לדברי איילנד, "במידה ולא ניתן לסגת מהעסקה הנוכחית ובמידה והמדינה תבחר לאשר אותה, יש להתעקש במינימום על הסעיפים הבאים ביחס לצים החדשה", והם: שמירה קפדנית על "מניית הזהב" בדגש על צוותים ישראלים; שמירה על כך שתישאר חברה פרטית עם גרעין שליטה ישראלי של לפחות 51%; מספר אוניות שלא יפחת מ-22 (ולא 16 כפי שקיים במתווה המוצע); וכן שבכל החוזים המסחריים עם לקוחות יוגדר צורך ביטחוני ישראלי בחירום כ"כוח עליון" שיאפשר להטיל על האוניות משימות בשעת חירום, בלי שהדבר יהווה הפרת חוזה.

יש לציין, שבשלב זה של העסקה אחרי שכבר אושרה על-ידי בעלי המניות, אין באמת דרך חוקית לסגת ממנה, אלא אם המדינה לא תאשר אותה; עם זאת כאמור, בקרן פימי ציינו בדיון בוועדת הכספים בעבר שלהערכתם מדובר על עסקה טובה בהרבה למדינת ישראל מהמצב הקיים בצים.

איילנד מזכיר שבשנים האחרונות "מרחב האיומים הביטחוניים והכלכליים האפשריים על מדינת ישראל גדל באופן דרמטי, ובחלקם אף התממש - החל ממתקפות טילים מסיביות ועד כדי חרם כלכלי וניסיונות למצור", ובתקופה זו צים הוכיחה את תרומתה ונחיצותה, ומילאה משימות שהתאפשרו "בזכותה היותה חברה גדולה עם גמישות הפעלה רחבה, ומחויבות שחורגת מהסמכות הרשמית של מניית הזהב".

לסיכום כותב איילנד כי "על פי דעתי אין לאפשר את מימושה של עסקת מכירה של צים אשר כוללת את מכירתה של רוב החברה לידי גורמים זרים", ומדגיש שיש לעדכן את מניית הזהב. גם במקרה זה, נראה שזוהי המלצה שתישאר על הנייר בלבד, משום שמדובר על שינוי תקנון החברה, ולא בטוח שלבעלי המניות המחזיקים במניית צים יהיה אינטרס להצביע בעדו.

תגובת קרן פימי: "כל חוות הדעת הזאת מתחילתה ועד סופה מחייבת את עסקת צים החדשה, שהיא הרבה יותר טובה למדינת ישראל".

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מה פגע ברווחי דלתא מותגים, ולמה נחתך הרווח של פרודלים?

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הרווח הנקי של חברת פרודלים, העוסקת בפיתוח פתרונות לתעשיית המזון והמשקאות, ירד ב-47% ● דלתא מותגים מסכמת את הרבעון הראשון לשנת 2026 עם סך מכירות דומה לשנה שעברה, אך ירידה ברווח הגולמי

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

החברה שעלתה ב-200% מציגה קפיצה ברווח הנקי וקופת מזומנים של חצי מיליארד דולר

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, שמנייתה עלתה ב-200% בשנה החולפת, מדווחת על זינוק בהכנסות וברווח ועל צבר הזמנות של 289 מיליון דולר ● המנכ"ל: "היום אנחנו מספקים מעל ל-2,500 מצלמות בחודש, והתוכנית היא להגיע ל-5,000 עד סוף השנה"

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקעות בשדה דב מסתבך: המדינה מסרבת לממן את הטיהור

בעלי זכויות בגוש הגדול פנו לבית משפט השלום בהרצליה בבקשה לקיים דיון דחוף בנוגע למסירת מידע בעניין זיהום קרקע מסוג PFAS ברובע שדה דב ● בתגובה לעתירה השיבו רמ"י והמשרד להגנת הסביבה כי בשלב זה הועבר נושא הזיהום באתר לדיון בוועדת הזיהוי ודחו את הקביעה כי עליהן לשאת במימון הליך הטיהור

תמיר מנדובסקי / צילום: יונתן בלום

"אני לא המוח הפיננסי המבריק בישראל": תמיר מנדובסקי עונה לסולידית

קרב בין משפיעני הפיננסים הפופולריים "הסולידית" ותמיר מנדובסקי: הראשונה העלתה ביקורת נוקבת נגד הספר "השקעות לעצלנים" שכתב מנדובסקי וטענה שהוא "מעודד בורות" ● כעת, מנדובסקי משיב לטענות בשיחה עם גלובס: "כמו שרמי לוי יכתוב ביקורת עניינית על שופרסל"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

המניה חזרה עשור אחורה: נייס כבר לא בין 30 החברות הגדולות בת"א

חברת תוכנה שהייתה עד לפני שנים ספורות הגדולה בבורסה המקומית, ממשיכה לצלול ומחקה 75% מהשיא ● בחברה מאמינים שהשנה היא "שנת מפנה" ומקווים שה -AI, שבינתיים מפיל את המניה, דווקא יבוא לעזרתה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הערכות באוצר: סמוטריץ' יתנגד לסבסוד המשכנתאות

שר האוצר אומנם מסרב להתבטא בעניין, אבל עפ"י הערכות הוא צפוי להתנגד להצעה, שעלותה נאמדת ב־5.5 עד 10 מיליארד שקל לחמש שנים ללא מקור תקציבי ● הדיון בוועדת השרים שהיה צפוי היום נדחה ברגע האחרון

יאן קום / צילום: ap, Manu Fernandez

ייסד את וואטסאפ ותומך בארגוני ימין: המיליארדר שתרם לשערי צדק

יאן קום, מייסד וואטסאפ שעשה את הונו ממכירתה לפייסבוק תרם תרומת ענק לבית החולים הירושלמי ● הוא גדל באוקראינה, היגר לארה"ב וחי בעוני, וכיום נחשב לאחד הפילנתרופים המשפיעים בעולם היהודי ● מה סוד הצלחתו של הנדבן?

זינוק של 6.5% ביומיים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחפשים הזדמנויות חדשות בבורסה? כדאי להכיר את המדד הקטן הזה

עדכון המדדים האחרון בבורסה יצר עיוות טכני חריג, שהזניק את מדד SME 60 בשיעור של 6.5% ביומיים, בעוד שמדד ת"א 90 נצבע אדום ● עם תשואה עודפת מתחילת השנה, חשיפה של 77% לכלכלה המקומית וכמעט ללא כסף פסיבי, האם כדאי להמר על המדד הזה?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדדי הנדל"ן צנחו ביותר מ-3%

ת"א 35 ירד ב-0.1%, ת"א 90 נפל ב-1.3% ות"א 125 איבד 0.3% ● המניות הביטחוניות נפלו: אירודרום ב-10%, נקסט ויז'ן ב-5% ● מחיר הנפט מזנק, השקל נחלש ● לידר שוקי הון: "ככל שהשקל מתחזק, הסבירות להתערבות בנק ישראל גוברת" ● מיטב: "ייסוף השקל מסוכן יותר לכלכלה מאשר בעבר"

פסגת שי־טראמפ ב־2017. ישחזרו את השיא של 2017? / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

עסקה לרכישת מטוסים ופיל ענק בחדר: מה צפוי בפגישה שכל העולם מחכה לה

טראמפ ינחת בסין כשהוא חמוש במשלחת מנכ"לים וצמא ל"ניצחונות" לפני בחירות האמצע ● על השולחן: רכישת 500 מטוסי בואינג והסכמי סויה במיליארדים ● אך מאחורי הגינונים בעיר האסורה, המלחמה באיראן והמתיחות סביב טייוואן מאיימות לטרוף את הקלפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

המשוואה שמגלה: גם אם הנגיד יקנה דולרים, ההשפעה תהיה זמנית בלבד

המנגנון שמאלץ את המוסדיים להיפטר מדולרים, המהפך בטעמי החיסכון והדילמה של הנגיד אמיר ירון - כך הגידול המסיבי בנכסי הציבור הפך למשקולת על שער החליפין ● בינתיים תעשיות שלמות בסכנה, ויש המעריכים כי בנק ישראל יקנה עשרות מיליארדים לעצור את כדור השלג

''קראנץ' אמריקה'' / צילום: גלידות נסטלה

הקראנץ' החדש של הקיץ הושק. מה יש בו הפעם?

נסטלה משיקה את "קראנץ’ אמריקה", טעם חדש בסדרה, לצד שורת מוצרים חדשים נוספים ● במקביל, קריסטלינו בחרה במגי אזרזר וקותי סבג להוביל את קמפיין המזגנים של FAMILY בהשקעה של כ־10 מיליון שקל ● וגם: אנבידיה מקימה מגדל משרדים חדש ביקנעם בהשקעה של כ־167 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

מוצרי לה בוטה / צילום: ערן לם

קוד הקופון עשה את העבודה, וסייע לאתרים חדשים להתברג בתודעה

שיתופי פעולה עם משפיעניות סייעו לאתרי איקומרס מהארץ ומחו"ל להיכנס לראשונה למדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין - והקפיצו בחזרה את הביצועים של אתר ותיק

פטריק דרהי, בעלי הוט וטל גרנות מנכלית קבוצת HOT / צילום: גד פרץ, יונתן בלום

דרהי בדרך החוצה? מגעים בין המוסדיים ל-HOT על רכישת הפעילות

מספר גופים מוסדיים, בהם מגדל, הראל, כלל ביטוח ופועלים אקוויטי, מנהלים מגעים עם מנכ”לית החברה טל גרנות-גולדשטיין לרכישת פעילות הטלוויזיה של הוט • לפי ההערכות, שווי פעילות הטלוויזיה, האינטרנט, החשמל והחטיבה העסקית עומד על כ־2 מיליארד שקל • לאחר מכירת HOT מובייל והחזקות החברה ב־IBC, בשוק מזהים הזדמנות לעסקה מצומצמת וממוקדת יותר

חיים גייר / צילום: תמר מצפי

פירוק מטוסים והקמת חוות שרתים: מור מזרים 190 מיליון שקל לחברת הנדל"ן המניב

מניית איי.אי.אס של חיים גייר זינקה ב-220% בשנה האחרונה, ובעל השליטה מחזיק מניות בשווי של 2 מיליארד שקל ● החברה רכשה לאחרונה חמישה מטוסים ללא מנוע תמורת 42.5 מיליון דולר

רחפני סיב של אלביט. תקיפה מכוורת / צילום: אלביט מערכות

זולים במיוחד, קשים ליירוט: הישראליות שמסתערות על טרנד הרחפנים הקטלניים

החסינות לשיבושים והיכולת לפעול ללא קליטה הפכו את רחפני הסיב למוצר המבוקש ביותר בשטח, במיוחד מאז החל חיזבאללה להפעילם בצפון ● חברות ישראליות - מהסטארט־אפים ועד ענקיות הביטחון - מפתחות נחילי רחפני סיב במחיר גבוה, במטרה להבטיח דיוק מבצעי

מערכת אימונים של בגירה / צילום: מתוך מצגת החברה

הביטחונית שרוצה להנפיק בבורסה - לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים בגירה, שבשליטת משפחת מזרחי, תנסה לגייס כ-1 מיליארד שקל לפי שווי מוערך של 4.5-5 מיליארד שקלים ● מרבית סכום הגיוס צפוי להיכנס לכיסם של הבעלים, בדרך של הצעת מכר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים הם "קבוצת ריכוז"? זאת המשמעות של ההכרזה

הממונה על התחרות הכריזה על הבנקים כעל "קבוצת ריכוז", והשוק סוער ● המהלך הזה בוצע רק פעם אחת בעבר, ויש לו השלכות לא זניחות ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שמואל לב, אהוד שילוני, דוד פורר / צילום: כדיה לוי, תמר מצפי

בית ההשקעות שהפך לגורם ריכוזי ואיש העסקים שיצא מהרשימה

בית ההשקעות אנליסט נוסף היום לרשימת הגורמים הריכוזיים ל-2026 בשל היקף הנכסים המנוהל ● דוד פורר ובעלי השליטה בקרן סרצ'לייט הוצאו מהרשימה לאחר מכירת החזקותיהם בבזק

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

עלתה על הציפיות: מאנדיי מסכמת רבעון בצמיחה של 24.5%

מאנדיי סיכמה את הרבעון הראשון עם צמיחה של 24.5% בהכנסות ל-351 מיליון דולר ● החברה, שמנייתה צנחה ב-51% מאז תחילת השנה, עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הראשון של השנה גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח, והעלתה את התחזית השנתית שלה