גיורא איילנד חיבר חוות דעת נגד עסקת צים, ומשך חלק ממנה ברגע האחרון

מכירת צים תותיר את הפעילות בישראל עם יכולות חסרות, שעלולות אף להטיל נטל על הקופה הציבורית - כך מעריך האלוף (במיל') גיורא איילנד בחוות דעת שהגיעה לידי גלובס. המסמך נכתב לבקשת ועד עובדי צים המנהל מאבק נגד המכירה, אולם נודע כי בעקבות פניות שהגיעו מקרן פימי איילנד בחר להקפיא את חוות הדעת לצורך בדיקה מחודשת של סוגיות שהועלו בפניו, וייתכן כי חלקים ממנה ישונו. השאלה המרכזית שתיבחן כעת על ידי איילנד היא: האם לקונה מאפשרת השתלטות עוינת על החברה הנסחרת בניו יורק? החשש הנבדק הוא שגופים זרים יוכלו לרכוש מניות בנפרד, תחת "יד מכוונת" אחת, ובכך לעקוף את מנגנון ההגנה ולהשפיע על פעילותה של צים למרות מניית הזהב.

● כמעט פי 10 ב-3 חודשים: הזינוק המפתיע של מניית הכטב"מים בת"א
● פרשנות | קריסת המשטר באיראן עשויה להיות האירוע הכלכלי הגדול של העשור

נזכיר, כי העסקה, שנחתמה לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר, קובעת כי קרן פימי הישראלית תחזיק בפעילות המקומית כדי לעמוד בתנאי "מניית הזהב" של המדינה. מדובר במנגנון שנועד להבטיח אינטרסים לאומיים וביטחוניים גם לאחר הפרטת החברה. בין היתר, צים מחויבת להעמיד צי מינימלי של 11 אוניות לטובת צרכי המדינה בחירום, תוך שמירה על זהותה הישראלית של החברה.

החשש: הנהלה זרה ואינטרסים קטארים

לפי חוות הדעת המקורית, שכאמור הוקפאה, אף שעל פי מתווה המכירה "צים החדשה" (בבעלות פימי) צפויה להחזיק בצי של 16 אוניות - מעל הרף הנדרש בחוק - איילנד סבור כי מדובר במצג חסר. "בניגוד למראית העין, קיימות בעיות מהותיות בעסקה שעלולות לפגוע באינטרסים הלאומיים", כותב איילנד. לטענתו, המתווה הנוכחי עלול לכרסם ביכולתה של ישראל לתת מענה לתרחישי איום עתידיים ולהתמודד עם מצבי חירום בנתיבי הסחר הימיים.

בחוות הדעת מודגש כי בין בעלי המניות בחברה הרוכשת נמצאים גורמים מקטאר ומסעודיה - "מדינות שאינן מיושרות עם האינטרסים הישראליים, בלשון המעטה". איילנד מזהיר כי במצב מלחמה, לא ניתן יהיה להסתמך על כוח אדם זר: "ההערכה הסבירה היא כי מנהלים וימאים זרים יימנעו מלסכן את שמם ואת חייהם למען משימות סיוע לישראל".

התרחיש הכלכלי שמשרטט איילנד בחוות הדעת שהוקפאה מדאיג לא פחות מההיבט הביטחוני. להערכתו, הישות הישראלית שתיוותר ("צים החדשה") תהיה גוף קטן ללא "מסה קריטית" שתאפשר לו שרידות כלכלית עצמאית. מכיוון שתנאי "מניית הזהב" מחייבים את החברה להיות מתפקדת וזמינה למדינה בכל עת, איילנד מעריך כי המדינה תיאלץ להחזיק את החברה בחיים בדרכים מלאכותיות. "במצב כזה, תיאלץ המדינה לשמור על חייה של צים הישראלית באמצעות הזרקת כספי ציבור ותקציבים", הוא מסכם.

להערכת איילנד, מספר האוניות שיישארו בידי "צים הישראלית" אמנם עומד בדרישות הפורמליות, אך הוא אינו מספק עוד לנוכח תרחישי האיום המעודכנים וגודש מצבי החירום. הוא מזכיר כי במלחמות ובמבצעים האחרונים, צים חרגה מהמינימום הנדרש לפי מניית הזהב והעמידה לרשות המדינה יכולות נרחבות. כך למשל הוא מציין כי מעבר להבטחת הרציפות התפקודית במשק, צים סייעה ישירות לייבוא וייצוא הסקטור הביטחוני לטובת המאמץ המלחמתי - משימות שאיילנד מטיל ספק רב אם "צים החדשה", כחברה "מצומצמת, חלשה ומונשמת", תוכל לעמוד בהן.

איילנד מציין בחוות הדעת כי הוא מכיר אישית את ישי דוידי, יו"ר קרן פימי, ומתאר אותו כ"איש עסקים ישר ופטריוט ישראלי אמיתי". איילנד מדגיש כי אין לו ספק בכוונתו של דוידי לממש את התחייבויותיו, אולם מבהיר כי "לא זו הבעיה. החברה הקטנה לא תוכל לספק יותר מאשר יהיה ברשותה, וזה כאמור אינו מספיק".

מניית הזהב מודל 1995 מול איומי 2026

איילנד עורך בחוות הדעת השוואה בין מערך האיומים ב־2014, אז נבלם הניסיון לבטל את מניית הזהב, לבין המציאות הנוכחית. להערכתו, המנגנון שנקבע ב־1995 אינו מעודכן לאיומים האסטרטגיים של ימינו. בעוד שב־2014 התמקד איילנד באיום הטילים, כעת הוא קובע כי זה התעצם דרמטית: "במהלך המלחמה נורו עשרות אלפי טילים ורקטות על ישראל מכמה חזיתות". לצד משך הזמן הממושך של האיום, הוא מדגיש את כניסתם של הכטב"מים - נשק שקשה ליירטו - ואת הפעילות המבצעית של גורמי טרור דוגמת החות'ים נגד אוניות וסחורות בנתיבי הסחר. שילוב הגורמים פוגע אנושות בנכונותן של חברות ספנות זרות לקיים פעילות סדירה בנמלי ישראל.

נדבך נוסף בחוות הדעת נוגע לאיום החרם הכלכלי. איילנד כותב כי התעמולה האנטי-ישראלית במהלך המלחמה פגעה בתדמית המדינה באופן כה קשה, עד שגופים זרים, לרבות נמלים וחברות ספנות, סירבו לקיים קשרים מסחריים עם חברות ישראליות, וצים בתוכן.

"הסחר הימי הפך לכלי במלחמה"

מנגד, בקרן פימי דוחים את החששות ומציגים תמונה הפוכה של חיזוק האינטרס הלאומי. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בחודש שעבר, הבהיר מייסד ומנכ"ל הקרן, ישי דוידי, כי המהלך נועד להקים חברה איתנה שתבטיח את הביטחון הימי והכלכלי של ישראל. דוידי הצביע על הסיכון המבני הקיים בצים: "צים נסחרת בניו יורק ללא בעל שליטה. מחר יכול גורם זר לקנות 20% מבלי לשאול אף אחד, כשמניית הזהב לא בהכרח מעניינת אותו". לשיטת פימי, המעבר לשליטה ישראלית של גוף מוכר, הכפוף ממילא לרגולציה מקומית מחמירה, הוא שיפור לעומת המצב הנוכחי שבו החברה חשופה להשתלטות עוינת של גורמים עלומים בשווקים הבינלאומיים. נציין שעוד לא הוגשה בקשה רשמית למדינה לאישור העסקה, כך שלא כל פרטי העסקה פורסמו.

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, מסר: "המצב השתנה עקב המלחמה. אנו למדים מהמבצע וסגירת הורמוז שהסחר הימי הפך לכלי במלחמה". לדבריו, חוות הדעת נשלחה לכל השרים ולרשות החברות הממשלתיות.

תגובת קרן פימי: "פימי מצרה על כך שחוות הדעת ניתנה מבלי להכיר את פרטי העסקה לעומק. פימי מחויבת בעמידה בתנאי מניית הזהב, ואנו בטוחים שכאשר מלוא הפרטים יוצגו יהיה ברור שמצבה של ישראל מבחינת עצמאות ימית לא רק שלא ייפגע, אלא ישתפר משמעותית".

מרשות החברות נמסר כי "חוות הדעת הגיעה לידי גורמי המדינה ועסקת צים תיבחן במלואה עם הגשת הבקשה על ידי החברה".