גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהלך שיקצר דרמטית את הדרך לדירה

משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה עומד על 407 ימים, כשצוואר בקבוק מרכזי הוא ריבוי הגופים המאשרים ● כעת, משרד ראש הממשלה ומינהל התכנון מקדמים מודל של הצהרה במקום אישור, שעשוי לקצר את הזמן להיתר בעד 50% ● הבעיה: הסעיפים העיקריים דורשים חקיקה

בנייה / צילום: Shutterstock
בנייה / צילום: Shutterstock

אין יזם נדל"ן שלא מכיר את דרך הייסורים עד לקבלת היתר בנייה לפרויקט חדש. זמן שווה כסף, וכל חודש שעובר ללא פרויקט וללא מכירות משמעותו עוד עלויות לפרויקט, עוד ריביות על ההלוואה שנלקחה, ועוד הוצאות גבוהות שינסו להתגלגל מאוחר יותר גם למחירי הנכסים עצמם.

אבל כעת, רפורמה שמקודמת ברשות האסדרה שבמשרד ראש הממשלה ובמינהל התכנון מבטיחה קיצור דרמטי של משך הרישוי ובזמן שנדרש להוצאת היתר בנייה. בראש הרפורמה: הקביעה כי גוף שנדרש לאשר את הפרויקט שלא יספק תשובה בפרק הזמן שנקבע מראש - ייחשב הדבר כאילו האישור ניתן. זה נכון לגופים כמו חברת חשמל, משרד הבריאות, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה ועוד.

עשרות אלפי דירות יקבלו מיגון אקוסטי עוד לפני תחילת העבודות
המהפך של הדרום: העיר שמובילה בהתחלות הבנייה

הבעיה המרכזית היא שהרפורמה דורשת חקיקה בכנסת, שם כבר עסוקים בבחירות שיתקיימו לכל המאוחר באוקטובר הקרוב. גם העובדה שמינהל התכנון שייך למשרד הפנים שפועל ללא שר בפועל כבר חודשים ארוכים (מאז התפטרות ש"ס) עלולות לעכב את קידום הרפורמה בממשלה ובכנסת.

"הצעד המרכזי הוא לעבור משיטה בירוקרטית לשיטה המבוססת על שלטון החוק: פחות אישורים מראש, ויותר דרישות שנקבעות ומפורסמות מראש - בדומה למקובל בעולם", מסבירים ברשות האסדרה.

המטרה היא שכל יזם יוכל לראות במערכות ה־GIS את כל המידע הרלוונטי, כך שרק מקרים חריגים ייבדקו פרטנית. יתר הפרויקטים יקודמו לפי הוראות ידועות מראש - למשל, נפח בנייה מוגדר למגרש ספציפי - ללא צורך בהמתנה לאישורים חוזרים.

מחברת חשמל ועד לרשות העתיקות

משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה בישראל עומד כיום בממוצע על 407 ימים. כך לפי נתוני מינהל התכנון. חלק ניכר מהזמן הזה נובע מהצורך לקבל אישורים מגורמים רבים בנוסף לאישור הוועדה המקומית, ובהם כאמור פיקוד העורף, כבאות והצלה, חברת החשמל והמשרד להגנת הסביבה. לעיתים נדרשים גם אישורים מגופים נוספים כמו רשות העתיקות, משרד הבריאות, בזק, נתג"ז ורשות שדות התעופה.

הסרבול הזה הביא סוף סוף את רשות האסדרה ואת מינהל התכנון לשיתוף פעולה חריג. ברשות האסדרה מציינים כי מדובר בעבודת מטה משותפת ונדירה, במטרה לייצר מסמך משותף. לדבריהם, שני הגופים זיהו ביחד כי המעורבות של גורמים ממשלתיים וציבוריים בתהליך קבלת היתר הבנייה מהווה צוואר בקבוק בעייתי המחייב פתרון.

ביזור סמכויות וצווארי בקבוק: המלצות הדוח

המסמך מציג שלוש המלצות מרכזיות: האחת, לחייב את הגורמים החיצוניים לקבוע ולפרסם מראש את דרישותיהם הרגולטוריות באופן ברור; השנייה, לקדם סנכרון של מערכות המידע של כל הגורמים המעורבים עם מערכת רישוי זמין; והשלישית, להעביר את האחריות לבקרת התכן ממהנדס הוועדה המקומית לגורם בעל כלים מקצועיים מתאימים, ברוח רפורמת "מורשה להיתר".

הדוח מציין כי מדד ה־STRI של ה־OECD מצביע על ישראל כמדינה בעלת חסמים רגולטוריים משמעותיים בתחום הבנייה, בעיקר בשל ביזור הסמכויות בין גורמים רבים והיעדר ממשק דיגיטלי מסונכרן ביניהם. כמו כן, נכתב שם, "נראה כי מנגנוני ה־SLA הקיימים (אמנת שירות - Service Level Agreement) מובילים במקרים רבים למסירת מידע כללי המחייב השלמות מאוחרות יותר".

ובכל מקרה, ההמלצות הראשונה והשנייה בדוח דורשות התאמות רציניות וממושכות מול המצב הקיים. ימית כהן, סמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון, מסבירה: "לגורמים המאשרים יש המון כוח בתהליך והם לא מגיבים מספיק מהר. הדרישות שלהם מפוזרות במקומות רבים - גם בתיק המידע וגם במקורות אחרים".

כהן מוסיפה: "לנו אין סמכות על הגורמים המאשרים, אך רשות האסדרה יכולה לפעול במקומות שבהם ידינו כבולות, כמו כיבוי אש, פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וחברת החשמל.

אלו משרדי ממשלה שאין לנו דרך להכריח אותם לבצע פעולות או לתת התייחסות בזמן. אמנם הזמנים קבועים בתקנות, אך ראינו שהם פשוט לא עומדים בהם".

במינהל התכנון מעריכים כי יישום כל ההמלצות יחד עשוי לקצר בין ארבעה חודשים לחצי שנה בכל בקשה להיתר. אולם, הם גם מודים כי מדובר ברפורמה מורכבת לביצוע, ואין לצפות כי תצא לדרך בזמן הקרוב.

אחד המכשולים העיקריים של הרפורמה הוא הצורך לאגם את כל המידע הנדרש לבנייה במקום אחד. "אנחנו בונים מערכות מחוץ ל'רישוי זמין', כמו 'מידע בקליק'. אנחנו נפתח את זה, אבל זה לא יקרה מחר בבוקר וגם לא בעוד חודש־חודשיים", מבהירה כהן.

"אפילו על הקמת גורדי שחקים"

הכוונה היא ליישם את המהלך בפעימות, לפי גובה ולפי סוג הבנייה - בדומה למודל של רפורמת מכוני הבקרה שיצאה לדרך לפני מספר שנים. ובכל מקרה, החל מתאריך שייקבע, כל יזם יסתמך על המידע המפורסם במאגר המרכזי; אם מידע מסוים לא יוזן במועד - היזם לא יהיה מחויב להתחשב בו.

ברשות האסדרה מקווים להטמיע את הרפורמה בחוק ההסדרים הבא, שכן היא מחייבת תיקון בחוק התכנון והבנייה. ברשות האסדרה מבטיחים כי בסופו של תהליך, המנגנון יוחל אפילו על הקמת גורדי שחקים.

ובכל מקרה, מדובר בעיתוי נוח לקידום הרפורמה. מצד אחד, היתרי הבנייה נמצאים כבר תקופה בשיא: 81 אלף יחידות דיור בסיכום שנת 2025, עלייה של 2% לעומת השנה שלפניה ולעומת 80 אלף יחידות דיור בפועל בהתחלות בנייה ו־60 אלף יח"ד שהסתיימו. כך, גם רפורמה שעלולה לשבש את השוק בטווח הקצר לא תייצר מצוקת היצע.

במקביל, הריבית הגבוהה מכריחה את השוק ואת הרגולטורים לקדם פתרונות, שינסו לחסוך הוצאות מימון המתגלגלות על מחירי הדירות.

לסיכום, ההמלצות המרכזיות כוללות חובת פרסום מראש של דרישות הגופים המאשרים, העברת האחריות לבקרת התכן ממהנדס הוועדה המקומית לגורמים מקצועיים ייעודיים, וסנכרון מערכות המידע של כלל הגורמים עם מערכת "רישוי זמין". להערכת הגופים, יישום המלצות אלו יקצר ויאיץ באופן ניכר את הליכי התכנון והבנייה, יחסוך לציבור כ־11.2 מיליון ימי המתנה בשנה בעלויות רגולציה ישירות, ויקצר את הדרך להיתר הבנייה בחודשים ארוכים.

ויחד עם זאת, בהינתן הבחירות בקרוב וחוק הסדרים מאוד רחוק, גם הדרך לקידום הרפורמה המתבקשת כל כך צפויה להיות ארוכה.

עוד כתבות

המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המחלה ההולנדית" והתשובה הנורבגית: המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה

התחזקות השקל מציבה את המשק בפני אתגר מבני הולך ומחריף, כאשר מטבע חזק מדי עלול לפגוע ביצוא ולהכביד על התעשייה המקומית ● אלא שישראל היא לא המדינה הראשונה שמתמודדת עם הבעיה ● בהולנד גילוי משאב טבע הוביל להתחזקות המטבע ולפגיעה בתחרות, בנורבגיה הקדימו תרופה למכה והקימו קרן עושר ובערב הסעודית הצמידו את הריאל לדולר כדי למנוע ייסוף

מייסדי Frame Security, טל שלמה ושרון שמואלי / צילום: עומר הכהן

עזב את וויז רגע לפני האקזיט - וגייס מיליונים מאסף רפפורט

טל שלמה, שהיה בין העובדים הראשונים בוויז ועזב אותה זמן קצר לפני מכירתה לגוגל כדי להקים סטארט-אפ משלו, חושף את חברת אבטחת הסייבר פריים סקיוריטי ואת שני גיוסי ההון שהוביל, שהסתכמו בכ-50 מיליון דולר מאז הקמת החברה בשנה שעברה

ההנהלה החדשה: גור זמיר, שירי אדמון, חוה זינגבוים ועמיחי בר ניר. / צילום: בר כהן

הג'וב החדש של מנכ"ל טופ גאם לשעבר

עמיחי בר-ניר יוביל את מותג הסקין-טק חוה זינגבוים לקראת התרחבות בינלאומית ● yes השיקה את העונה החדשה של "פאודה", שתשודר גם בנטפליקס בכ־200 מדינות ● וגם: מועדון האשראי של הסתדרות המורים משיק תוכנית הטבות חדשה בתחום התיירות ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה; מניית מיקרון טכנולוג'י זינקה

מדד ה-S&P 500 והנאסד"ק רשמו שיאים חדשים במהלך יום המסחר ● מחירי הנפט זינקו לאחר שטראמפ דחה את הצעת טהרן לסיום הסכסוך: "בלתי מתקבלת על הדעת" ● מניית מאנדיי מחקה את העליות החדות מתחילת המסחר

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

בנק ישראל: הרחבת כבישים מגדילה את השימוש ברכב ואינה מפחיתה את עומסי התנועה

מחקר חדש של חטיבת המחקר של בנק ישראל מצא כי הרחבת קיבולת הכבישים באזורים עירוניים מובילה בעיקר לעלייה במספר כלי הרכב שבבעלות משקי הבית ולהחמרת עומסי התנועה ● החוקרים מזהירים כי הרחבת תשתיות לבדה מתקשה להתמודד עם הגידול בביקוש לרכב פרטי

דיון בבג''ץ בעתירות נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, היום / צילום: דוברות הרשות השופטת

השופט שטיין: אם גופמן התרשל, למה אני צריך להתערב בהחלטת ראש הממשלה?

בשידור חי: בג"ץ דן בעתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד ● השאלה שבמוקד הדיון: האם נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בהפעלתו של הקטין אורי אלמקייס, והאם התנהלותו מצדיקה את פסילת מינויו לראש המוסד ● העתירות הוגשו ע"י התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ואורי אלמקייס עצמו ● הדיון הסתיים והחלטה תימסר במועד מאוחר יותר

רכבים מיובאים בנמל. ירידה במכירות של המותגים הסיניים שאינם בצמרת / צילום: Shutterstock

עד עשרות אחוזים מתחת למחיר המחירון: קנו את הלהיט של הכביש ונתקעו במכירה

מנתוני המסירות של רכבים חדשים בשליש הראשון עולה כי 5 מבין 10 המותגים המובילים הם סינים ● למרות הדומיננטיות, המותגים הסינים שאינם בצמרת סובלים מירידה במכירות ומאי־ודאות לגבי שמירת הערך

פרויקט נווה דוד חיפה של אזורים. הדיירים יקבלו דירה חדשה לפני הריסת הישנה / הדמיה: גיורא גור אדריכלים

110 דיירים מול "סרבן" אחד: מה קבע ביהמ"ש?

110 דיירים מול "סרבן" אחד: העליון אישר את התנעת פרויקט הענק של חברת אזורים בחיפה וקבע כי הערעור יימשך תוך כדי תנועת הדחפורים

משרדי מיקרון בסין / צילום: ap, Steve Helber

תשואה של 4,000% בשנה: גם אנחנו שפשפנו את העיניים מול הטרנד החדש

סנדיסק, מיקרון ומספר חברות נוספות מככבות בצמרת התשואות של מדד S&P 500, בזכות עליית ביקושים מדאטה סנטרים: "השכבה הכי מוגבלת מבחינת ההיצע בכל הקשור לבניית תשתית AI"

ישולמו הוצאות משפט מהגבוהות שנפסקו עד היום בישראל / צילום: Shutterstock

העליון דחה את הערעור, והשותף המייסד ישלם הוצאות משפט מהגבוהות בישראל

השופטים אישרו כי מאור להב, אחד ממייסדי פנדה יישומי מסחר, ישלם לשותפו, שמואל גוטמן, ולחברה עצמה, הוצאות בגובה 3 מיליון שקל ● גוטמן והחברה דרשו הוצאות גבוהות יותר אך גם הערעור שלהם נדחה, והעליון אף אישר למכור את פנדה לצד שלישי

דני איילון / צילום: אורן שלו

חברת הנדל"ן שגייסה את השגריר לשעבר דני אילון לקראת הנפקה

איגל פרופרטיז העוסקת בנדל"ן מניב בארה"ב נערכת להנפקת אג"ח ראשונה בת"א, וגייסה את שגריר ישראל לשעבר דני איילון לייעץ לה ● עיריית תל אביב מקדמת תוכנית להסבת מכלי הדלק ברדינג למתחם תרבות ופנאי ● וגם: פרטנר עולה בקמפיין נוסף לשירות הטלוויזיה החדש ומדווחת על זינוק חד בצפיות מאז השקתו ● אירועים ומינויים

סגנית נשיא הנציבות האירופית, קאיה קאלאס, היום במפגש החודשי של שרי החוץ האירופיים / צילום: ap

המסר מבריסל: סנקציות על ארגוני מתנחלים, אך הימנעות בינתיים מצעדים נוספים

האיחוד האירופי אישר סנקציות נגד שבעה ארגונים ואישים הקשורים להתנחלויות, לאחר שהונגריה הסירה את התנגדותה למהלך, ובמקביל הכניס לרשימותיו גם בכירי חמאס ● למרות הלחץ מצד מדינות כמו צרפת, ספרד ואירלנד, שרי החוץ לא הגיעו להסכמות על צעדים חריפים יותר נגד ישראל - בהם הגבלת הסחר עם ההתנחלויות או השעיית הסכם האסוציאציה ● שר החוץ גדעון סער תקף את ההחלטה: "השוואה מעוותת מוסרית בין אזרחים ישראלים למחבלי חמאס"

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

יצאתם לבלות בל"ג בעומר? זה היה היום החזק בהוצאות בכרטיסי אשראי

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בביצועי הקניונים בחג ועל עוד שבוע חזק במחשבים ובסלולר

מגדל בורג' חליפה בדובאי, איחוד האמירויות הערביות / צילום: ap, Altaf Qadri

נפט וחברות קש: כך הבריחה איראן 9 מיליארד דולר בשנה דרך האמירויות

נכסים איראניים בשווי עשרות מיליארדי דולרים יושבים באיחוד האמירויות, ועל אף לחצים אמריקאים מתחילת המלחמה - אבו דאבי מסרבת להקפיא אותם ● מהם השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה, ואילו עסקים מצליחה טהרן להפעיל בלב האמירויות?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הביטחוניות בלטו לטובה

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3%, מדד הביטחוניות מטפס ב-2% ● אנלייט תרכוש משמיר אנרגיה חשמל ב-240 מיליון שקל ● דלתא גליל זינקה בעקבות הדוחות ● האינפלציה בארה"ב עלתה ל-3.8%, הכי גבוה בשלוש השנים האחרונות

אילוסטרציה: Shutterstock

המשבר בענף הקפיץ את האשראי ליזמי נדל"ן למגורים ב-40%

לפי מחקר של בנק ישראל על המערכת הבנקאית, כושר הספיגה של הבנקים נפגע, אך עדיין לא הגיע לרמת מסוכנות ● להערכת הבנק, היקף המשכנתאות יעלה בהמשך עקב המבצעים הפיננסיים של יזמי הנדל"ן

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברת ההלבשה שהציגה רבעון שיא, והסיבה שהרווח של כאל נחתך בחדות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● דלתא גליל מציגה רבעון שיא עם עלייה של 15% במכירות ● כאל מסכמת את הרבעון הראשון בניהולה של יפית גריאני עם עלייה בהכנסות אך ירידה חדה ברווח הנקי ● ונאייקס עקפה את תחזיות האנליסטים, עם צמיחה של מעל 30% בהכנסות ברבעון הראשון של השנה

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסוף ל-12 מ"ר לכולם? פסק הדין שמאיים על מודל הפינוי-בינוי המוכר

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בת"א קובעת כי תוספת שטח זהה לכלל הדיירים בבניין מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● בענף חוששים מחוסר ודאות כתוצאה משינוי המודל המקובל, מה שיביא לגל התנגדויות שיעכבו פרויקטים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

עלתה על הציפיות: מאנדיי מסכמת רבעון בצמיחה של 24.5%

מאנדיי סיכמה את הרבעון הראשון עם צמיחה של 24.5% בהכנסות ל-351 מיליון דולר ● החברה, שמנייתה צנחה ב-51% מאז תחילת השנה, עקפה את תחזיות האנליסטים ברבעון הראשון של השנה גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח, והעלתה את התחזית השנתית שלה

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת הרווארד / צילום: Associated Press, Charles Krupa

אחרי ההפגנות - האוניברסיטאות האלה קיבלו דווקא יותר ישראלים

מחקר חדש מגלה כי למרות האווירה האנטי-ישראלית, בתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות העילית בארה"ב קיבלו דווקא יותר ישראלים ללימודי MBA - תואר שני במינהל עסקים - מאשר בשנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל" ● איך זה קרה?