אוניברסיטאות העילית בארה"ב - כמו הרווארד, קולומביה, סטנפורד וברקלי - הפכו למעוזים הגדולים והאלימים ביותר של תנועות ה-BDS, סטודנטים למען צדק בפלסטין, ושאר התנועות האנטי-ישראליות כבר בשעות שלאחר טבח ה-7 באוקטובר. בכמה מהן, כמו MIT, הרווארד ואוניברסיטת פנסילבניה, אף התחוללו שינויים בצמרת האוניברסיטאות בעקבות העידוד שנתנו ההנהלות להפגנות האלימות והאפליה כלפי ישראלים בקמפוס.
● ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל
● סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?
מחקר חדש מגלה כי למרות האווירה האנטי-ישראלית, בתי הספר למינהל עסקים באותם המוסדות קיבלו דווקא יותר ישראלים ללימודי MBA - תואר שני במינהל עסקים - מאשר בשנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל".
כך, לאחר שבבית הספר למינהל עסקים בקולומביה למדו 2-3 סטודנטים ישראלים מדי שנה לתואר MBA, ב-2023 למדו בו 10 ישראלים, ובשנה לאחר מכן המספר קפץ ל-16. MIT קיבלה מספר חד-ספרתי לבית הספר למינהל עסקים מדי שנה, אך ב-2023 התקבלו 11 סטודנטים לתואר היוקרתי, וב-2024 התקבלו כבר 22 סטודנטים (מאז ירד המספר ל-13 בשנה שעברה). נתונים דומים נמצאו גם בהרווארד ובבית הספר למינהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, אך מאז המספרים חזרו לרדת.
הפתעה נוספת ברשימה היא אוניברסיטת שיקגו, מעוז פרו-פלסטיני בולט, ששילשה את מספר הסטודנטים הישראלים הלומדים לתואר MBA בבית הספר למינהל עסקים שלה (Booth School of Business), מ-5 סטודנטים בשנת 2023 ל-15 בשנה החולפת.
"אפליה מתקנת"
מה מביא לפריחת הסטודנטים הישראלים בבתי הספר היוקרתיים ל-MBA בארה"ב? רון אביב, מנכ"ל Spring MBA Consulting, חברה המייעצת למועמדים ללימודי תואר שני במינהל עסקים בחו"ל שערכה את המחקר, מסביר: "ב-2024 ראינו מעין אפליה מתקנת קלה מצד ועדות הקבלה שרצו לשנות את הלכי-הרוח בקמפוס שהיו אנטי-ישראליים. ולא רק כלפי ישראלים: בשנת 2024 ביטלו כמה אוניברסיטאות כמו קלוג ו-MIT את חובת מבחן ה-GMAT, מבחן המיון המרכזי ללימודי MBA, למועמדים מאזורי עימות. ההקלה השפיעה על מועמדים מאזורים כמו אוקראינה וישראל, למשל. שנה לאחר מכן, ב-2025, ראינו כבר חזרה לנורמה, אבל המספרים עדיין נותרו גבוהים יחסית".
בסך-הכול בשבעה בתי הספר המובילים למינהל עסקים בארה"ב - הרווארד, סטנפורד, פנסילבניה, MIT, קולומביה, שיקגו ונורת'ווסטרן (קלוג) - וכן שתי האוניברסיטאות המובילות באירופה - לונדון ביזנס סקול בבריטניה ואינסאד בצרפת - למדו בשנה שעברה 85 סטודנטים ישראלים לתואר MBA, ירידה ביחס ל-106 שלמדו ב-2024, אך מספר גבוה יותר מכל שנה קודם לכן. אלה מהווים 74% מכלל הסטודנטים הישראלים ל-MBA בעולם, כאשר השאר לומדים במוסדות המדורגים נמוך יותר - כמו ייל, ברקלי, קורנל, דיוק, אוניברסיטת ניו יורק, UCLA בלוס אנג'לס, IESE בספרד ו-HEC בפריז.
גם למלחמת "חרבות ברזל" הייתה השפעה לא מועטה על מספר המועמדים שניגשו מלכתחילה ללימודים. אביב, שמייעץ למועמדים על בחירת מסלולי לימוד, אומר כי "שירות המילואים והלחימה חידדו אצל חיילים רבים את המוטיבציה ללמוד, ואולי אפילו ללמוד בחו"ל - לא מתוך פסימיות, אלא מתוך תחושת מוטיבציה של 'לא לוותר לעצמך'. אלה לא אנשים שעושים רילוקיישן בהכרח, אבל התחושה חידדה איזו תחושת דחיפות של 'משהו שאני צריך לעשות עכשיו, וזה הזמן למהלך שיהיה קשה לי יותר לעשות אותו בעתיד'".
הביקוש לאוניברסיטאות העילית נשמר
האנטישמיות בקמפוסים של ניו אנגלנד הייתה אמורה להניא ישראלים מלהתמודד על מקום שם, ובמקום זאת לבחור במוסדות אקדמאיים ידידותיים יותר כמו אוניברסיטת טקסס, אוניברסיטת פלורידה או דארטמות' - אוניברסיטה מליגת הקיסוס, אך כזו שאימצה גישה ידידותית יותר כלפי יהודים וישראלים. אלא שאביב טוען כי הביקוש לאוניברסיטאות העילית נשמר - למרות הקושי.
"אלה מועמדים שמגיעים להגשים את החלום של לימודים במקום בו יוכלו ליצור רשת קשרים ולהרוויח שכר גבוה בעתיד. אולי זה עולה הרבה - שכר הלימוד הממוצע עומד על 170 אלף דולר לשנתיים, מה שיחד עם הוצאות מחיה מעמיד את העלות הכוללת על קרוב ל-300 אלף דולר - אבל כשאתה משקיע זמן וסכומים כאלה, אתה מעדיף אוניברסיטה שהיא מותג מוכר ונחשב. לכן, גם אם היו פחות הפגנות באוניברסיטת אוסטין בטקסס, הביקוש ללימודים בשיקגו או ב-MIT לא נפגע".
ביצועים חזקים במדדי השכר
השכר ההתחלתי הממוצע בקרב כ-15 בתי הספר המובילים נע סביב ה-170 אלף דולר לשנה, עם סטיות של עד כ-10% בין המוסדות. בשלב הכניסה לשוק, הפערים בין בתי הספר המצטיינים יחסית מצומצמים. עם זאת, כשלוש שנים לאחר סיום הלימודים מתחילה להסתמן היפרדות בין קבוצה מצומצמת של בתי ספר עילית - ובראשם הרווארד, סטנפורד, וורטון וקולומביה - לבין השאר. "כך, בעוד שהשכר הממוצע של בוגרי הרווארד ווסטנפורד שלוש שנים לאחר התואר עומד על כ-250 אלף דולר, שכרם של בוגרי אוניברסיטאות כמו קורנל וייל - שתיהן משתייכות לליגת הקיסוס - נע סביב 200 אלף דולר".
"הפערים הללו משקפים גישה עקבית להזדמנויות מתגמלות במיוחד: הקמת סטארט-אפים שמגייסים מקרנות הון סיכון, תפקידי הנהלה בכירים מוקדמים בחברות טכנולוגיה, והתקדמות מהירה בעולמות הפרייבט אקוויטי ובנקאות השקעות", אומר אביב. "חשוב גם לזכור שהשכר מושפע מאוד מגאוגרפיה ומענף - בוגר העובד בסן פרנסיסקו או בניו יורק יופיע אחרת בסטטיסטיקה לעומת מי שבוחר בקריירה בלונדון או בסינגפור".
מבין המוסדות היוקרתיים, MIT דורג השנה במקום הראשון בדירוג בתי הספר של מינהל עסקים של "פייננשל טיימס", לראשונה בתולדותיו, כאשר הרווארד רק במקום העשירי. "הזכייה הזו נשענת על ביצועים חזקים במיוחד במדדי שכר, רשת בוגרים ותפוקה מחקרית, לצד יציבות בשאר הפרמטרים הנבדקים", אומר אביב. "המסר המרכזי למועמדים הוא שבתי הספר האמריקאים עדיין מובילים בפער עקבי במדדי השכר, בעיקר בזכות כוחם בגיוס לטכנולוגיה, פיננסים וייעוץ. מנגד, מועמדים שמכוונים לקריירה בינלאומית או לתחומים כמו קיימות ואקלים, יעדיפו בתי ספר מובילים באירופה - בדגש על צרפת, ספרד ובריטניה".
ועם זאת, המתודולוגיה של "פיננשל טיימס" מייצרת תזוזות חדות בין שנים, ולעתים משקפת שינויי משקל במדדים יותר מאשר שינוי מהותי באיכות האקדמית, אומר אביב. "היעדרות של בתי ספר כמו סטנפורד זו השנה השנייה ברציפות, ושל קולומביה השנה, ממחישה עד כמה הדירוג אינו תמונת מצב מלאה של שוק ה-MBA העולמי".
רוב בוגרי ה-MBA - הייטקיסטים
כיצד מתאפיינים הבוגרים הישראלים לתארי ה-MBA? כפי שאפשר היה אולי לנחש - רובם מגיעים מענף ההייטק, והם בעלי תואר בהנדסה או מדעים. 38% מבין הבוגרים מגיעים מענף ההייטק, רק 16% מענף הפיננסיים, ו-15% הם עובדי המגזר הממשלתי.
"ההייטק הוא ענף מוטה חו"ל - כך שמלכתחילה יותר עובדים בו מעוניינים בחשיפה הבינלאומית שמציע התואר, בדגש על ארה"ב", אומר אביב. "בנוסף, המיקוד היחסי של ענף הייטק בישראל הוא במחקר ובפיתוח. אנחנו רואים לא מעט מהנדסים שרוצים להישאר בהייטק אבל להשתדרג לתפקיד עסקי בחו"ל אצל ענקיות כמו אמזון או גוגל, ונעזרים ב-MBA כדי לבצע את הקפיצה הזו".
