כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● בארה"ב טוענים: כך משפיעה ישראל על תוצאות האירוויזיון
● אחרי ההפגנות - האוניברסיטאות האלה קיבלו דווקא יותר ישראלים
1מי באמת רוצה שחיזבאללה יישאר חמוש? התשובה תפתיע אתכם
"מאמצי פירוק הנשק של לבנון מול חיזבאללה נעצרו", כותבים בפורן פוליסי, ותוהים מי רוצה שחיזבאללה יישאר חמוש. התשובה האפשרית: התמיכה הציבורית בארגון היא זו שגורמת להחזקת הנשק בידי ארגון הטרור.
בפורן פוליסי כותבים כי הארגון הלבנוני מסרב להתפרק מנשקו והתגובה המקובלת היא "להגביר לחץ: עוד סנקציות, עוד סיוע מותנה, עוד הסלמה צבאית". אולם, הדרך הזו "מתעלמת מן התמיכה הציבורית הפנימית הדרושה לכל פירוק נשק בר־קיימא". וזאת משום ש"כל עוד מסה קריטית של אזרחים לבנונים רואה בנשק של חיזבאללה הכרחי, כל פירוק נשק - בין אם יושג במשא ומתן ובין אם בכפייה - יהיה זמני בלבד".
במחקר שפורסם לאחרונה בקינגס קולג' בלונדון נמצא כי "18% מהלבנונים מביעים תמיכה פוליטית בחיזבאללה". הנתון המעניין שנמצא הוא כי "45% מתנגדים לפירוקו מנשק". בפורן פוליסי תוהים "מדוע יש כל כך הרבה אנשים שאינם תומכים פוליטית בחיזבאללה, ובכל זאת רוצים שימשיך להחזיק בנשקו?".
לפי הפורן פוליסי, "הסיבות שבגללן אנשים עשויים לתמוך בחיזבאללה פוליטית והסיבות שבגללן הם מתנגדים לפירוקו מנשק נובעות מדאגות שונות לחלוטין וערבוב ביניהן מוביל תמיד למסקנות מדיניות שגויות".
ישנם "שלושה הסברים שולטים בדיון על כוח ההישרדות של חיזבאללה. המוכר ביותר הוא העדתיות: הטענה שחיזבאללה השתרש עמוק כל כך בחיים הקהילתיים השיעיים, עד שהתמיכה בו היא למעשה פונקציה של זהות דתית".
הסבר בולט נוסף "מצביע על חיזבאללה כספק שירותים, הממלא את החלל שהותירה מדינה לבנונית בלתי מתפקדת". נתוני הסקר של קינגס קולג' מראים כי "התמיכה בחיזבאללה חוצה פלחי אוכלוסייה רחבים".
ההסבר שלישי מתמקד בביטחון. "חיזבאללה הציג את עצמו זה מכבר כגורם ההרתעה האמין היחיד של לבנון מול ישראל, תפיסה שהלחימה בשנים האחרונות רק העמיקה".
אולם לפי הפורן פוליסי הגורם החזק ביותר להישרדות של ארגון הטרור הלבנוני הוא "טענות נגד ממשלת לבנון עצמה. אזרחים שאמרו שאיבדו אמון במדינה וחשו תחושה עמוקה של אי־צדק היו בעלי סבירות גבוהה ב־29% להתנגד לפירוק הנשק - ללא קשר לעדה, למעמד סוציו־אקונומי או לחשיפה למלחמה. מי שדחו באופן הנחרץ ביותר את רעיון פירוק הנשק לא היו תומכיו המסורים ביותר של חיזבאללה, אלא מי שהיו משוכנעים יותר מכל שהמדינה הכשילה אותם".
"המשמעויות של הנתונים הללו אינן נוחות לאף אחד מן השחקנים המרכזיים ברגע הנוכחי. עבור ארצות הברית ובעלות בריתה, דוקטרינת מדיניות חוץ ותיקה של מקלות וגזרים - המבוססת על ההנחה שניתן לשחוק את כוחו של חיזבאללה באמצעות החלפת השירותים הציבוריים שהוא מספק או באמצעות סנקציות ולחץ חיצוני - עשויה לכוון למניע הלא נכון לגמרי. עבור חיזבאללה, הוא עשוי לגלות שהשירותים שהוא מספק לא יקנו לו תמיכה נוספת רבה. חשוב יותר הוא היעדר השירותים מצד המדינה, וכן האופן שבו אזרחיה מרגישים שמתייחסים אליהם לאורך התהליך הזה".
מתוך הפורן פוליסי מאת נילס מאלוק ונפיס חמיד. לקריאת הכתבה המלאה.
2הולנד דורשת יד קשה יותר בסקנציות נגד ההתנחלויות
שר החוץ ההולנדי טום ברנדסון אמר אמש (ב') כי בתוך שבועות ספורים הולנד תחוקק חקיקה חדשה "שתאסור סחר עם התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות". הדברים נאמרו לנשיונל, עיתון יומי באנגלית שבסיסו באיחוד האמירויות.
ההודעה מגיעה על רקע ההצהרה אתמול (ב') של האיחוד האירופי כי יטיל סנקציות על "מתנחלים אלימים" ביהודה ושומרון. במהלך מפגש של 27 שרים מהאיחוד האירופי האשים שר החוץ ההולנדי את אירופה ואמר כי "היא לא מהירה מספיק בסנקציות נגד ההתנחלויות". כשדיבר על החקיקה ההולנדית אמר ברנדסן כי ממשלתו "עובדת על זה. זה יהיה תהליך של השבועות הקרובים, שבו ננסה לגבש את החוקים כך שיעבדו".
"אם הולנד תאשר את החקיקה, היא תהיה המדינה השלישית באיחוד האירופי שעושה זאת, אחרי סלובניה וספרד בשנה שעברה. גם בלגיה ואירלנד עובדות על הצעות חוק דומות", נכתב.
ברנדסן אמר "אני מקווה שנקיים כאן באירופה דיון טוב מאוד כדי לעשות משהו יחד, משום שבסופו של דבר הולנד תמיד מעדיפה פתרונות אירופיים", הוסיף.
יש לציין כי "סנקציות האיחוד האירופי כוללות איסורי נסיעה והקפאת נכסים". בנשיונל נכתב כי הסנקציות עד כה "לא עשו רבות כדי להרתיע אלימות ביהודה ושומרון". לפי האו"ם "יותר מ־1,000 פלסטינים נהרגו ביהודה ושומרון בין 7 באוקטובר 2023 ל־23 באפריל 2026".
שרת החוץ השוודית מריה מלמר סטנרגרד הפצירה באיחוד "לעשות משהו ומהר" אחרת "זה יחליש את האיחוד האירופי". לדבריה, "הטלת מכסים ולא איסור מלא על יבוא מהתנחלויות בלתי חוקיות היא הדרך הריאלית ביותר להתקדם".
מי שנראה מהוסס בנוגע לסנקציות הוא שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני שאמר כי בינתיים ממשלתו "בוחנת בחיוב את האפשרות להגבלות על יבוא סחורות המיוצרות ביהודה ושומרון הכבושה". בדבריו השבוע אמר: "יש לבחון את ההצעה וללמוד אותה".
מתוך הנשיונל מאת סוניבה רוס. לקריאת הכתבה המלאה.
3האם החרם על ישראל ישנה את פני האירוויזיון?
החרם נגד ישראל באירוויזיון הגיע לשיאו בהפגנות ענק ובאמנים שמסרבים לחלוק במה עם הנציג הישראלי. ב-BBC אומרים כי החרם "עלול לשנות את ספר החוקים של תחרות השירים".
תחרות האירוויזיון שנפתחת היום (ג') "מתמודדת כעת עם החרם הגדול ביותר בתולדותיה. בעוד 35 מדינות משתתפות בתחרות 2026, גופי שידור מספרד, אירלנד, הולנד, איסלנד וסלובניה פרשו מהאירוע במחאה על הכללתה של ישראל", נכתב.
הסיבות של כל מדינה "משתנות ולא נאמרות באופן מפורש", אומר גוף השידור הבריטי. חלק מהמדינות מחרימות את ירושלים בגלל המלחמה בעזה וחלק מאשימות את ישראל "ברצח עם". "ראוי לציין שרוב גופי השידור המחרימים נמצאים בהתאמה רחבה עם מדיניות ממשלותיהם. חלקם מגיעים ממדינות שממשלותיהן מתחו ביקורת מפורשת וחריפה על מדינת ישראל", נכתב.
כעת, יש מי שטוענים כי הגיאופוליטיקה משפיעה על ההצבעות, ו-BBC תוהים האם החרם הגדול בתולדות התחרות עלול "לכתוב מחדש את ספר החוקים של תוכנית הבידור הנצפית ביותר בעולם?".
"האירוויזיון הוא תחרות לא בין ממשלות, אלא בין חברי איגוד השידור האירופי, שתפקידם המרכזי הוא לשתף חומרי צילום של אירועי חדשות. במשך עשורים רבים, החברות ב־EBU התרחבה מעבר ליבשת אירופה. סיסמת התחרות היא ''מאוחדים באמצעות מוזיקה'", נכתב.
לכן כותבים ברשת השידור הבריטית כי "החרם הנוכחי אינו בין מדינות, אלא חרם של גופי שידור עצמאיים על השתתפותה של ישראל, או ליתר דיוק, על השתתפותו של תאגיד השידור הציבורי כאן".
ב-BBC אומרים כי איגוד השידור האירופי אולי אינו מסוגל למנוע "מהגיאופוליטיקה להשתלט על התחרות".
נטליה גורשצ'אק, יו"ר מועצת הניהול של גוף השידור הסלובני RTV, אמרה "קיבלנו הרבה מחאות ממעריצי אירוויזיון שאמרו שלא צריכים להיות על הבמה יחד עם ישראל. העמדה האתית שלנו כגוף שידור ציבורי צריכה להיות להיאבק למען שלום". לפי ה-BBC עמדתה של גורשצ'אק, שלפיה אין לאפשר לאמן ממדינה הנמצאת במלחמה להשתתף, היא עמדה רחבה שמאמצים ברחבי אירופה.
"כאשר ההכנות האחרונות לתחרות השירים ה־70 השבוע בווינה מתגבשות, האירוויזיון מוצא את עצמו שוב כשאינו מסוגל להתמקד לגמרי בשירים במקום זאת, שנה נוספת שהוא מתמודד עם עוד עצומות ועוד הפגנות", נכתב.
כעת, במבט קדימה, "השאלה היא לאיזו מין תחרות שירה יהפוך האירוויזיון אם עוד מדינות, גופי שידור, אמנים וצופים יראו בו לא חגיגה שמעל הפוליטיקה, אלא חגיגה המעוצבת על ידה", נכתב.
מתוך ה-BBC מאת דניאל רוזני. לקריאת הכתבה המלאה.