מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה
דוח מבקר המדינה חושף כי בין השנים 2024-2022, תקופה הכוללת את חודשי הלחימה האינטנסיביים של "חרבות ברזל", נדחו כ־75% מהבקשות להלוואה בערבות מדינה. המבקר מתניהו אנגלמן מעיר כי המידע הזה אינו מפורסם לציבור באופן פומבי, וכי בשנתיים הללו אושרו רק כ־31% מהבקשות שהוגשו (5,099 בקשות מתוך כלל הפניות).
● באוצר חוששים שמכסת ימי המילואים יצאה משליטה
● הגירעון לחודש אפריל ירד במפתיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2023
אחת הסיבות המרכזיות לשיעור הדחיות הגבוה, לפי הדוח, היא תופעה של "ייעוץ בסיטונות" - יועצים המגישים בקשות עבור עסקים שברור מלכתחילה כי אינם עומדים בתנאי הסף ובקריטריונים הנדרשים לקבלת ההלוואה. עד כמה התופעה רחבה? כ־40% מכלל הבקשות לקרן הוגשו באמצעות יועצים חיצוניים, ו־75% מהן הסתיימו בדחייה.
המדינה לא מדווחת
המבקר מצביע על ליקויים משמעותיים גם בשקיפות ובניהול מערך הערבויות של המדינה בזמן המלחמה. מאז שנת 2010, פרסם משרד האוצר את הדוח על הערבויות שהעניקה המדינה ארבע פעמים בלבד. בנוסף, נמצאו ליקויים בחישוב מסגרת הערבויות - העומדת על־פי חוק על 60 מיליארד שקל.
בפועל, בעוד שהמסגרת החוקית רחבה, החשיפה המרבית עומדת על כ־51 מיליארד שקל, והחשיפה בפועל מסתכמת בכ־32 מיליארד שקל בלבד. עוד חושף המבקר כי המדינה טרם גיבשה קריטריונים ברורים לחלוקת ערבויות לחברות התעופה.
ליקוי נוסף שנחשף נוגע לחברת אשרא (החברה הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ). נמצא כי החשב הכללי לא עדכן את גובה כתב הערבות של החברה מאז שנת 2015, והוא נותר על רמה של 3.5 מיליארד דולר. זאת, למרות שמאז זינק התוצר ב-50%, והיקף היצוא צמח ב-60%.
השוואה בינלאומית שמציג המבקר מדגישה את הפער: בעוד שבמדינות מסוימות באירופה שיעור הערבות מסוג זה עומד על 8%-9% מהתוצר, בישראל הוא מסתכם באחוז בודד בלבד. עם זאת, הדוח מציין כי בפועל, החשיפה של ערבויות החברה לא הגיעה למלוא הסכום.
המבקר מצא ליקויים נוספים בדיווח הכספי של הממשלה: כ־12% מישויות המדינה לא מסרו דוחות כספיים מבוקרים עד למועד פרסום הדוח הכספי המאוחד של המדינה בשנת 2024. בדוח נכתב כי "אי־הגשת המידע במועד הנדרש פוגעת ביכולת להעריך את מצבן הכספי של הישויות, בבחינת מידת עמידתו של הדיווח עליהן בכללי החשבונאות המקובלים וכן בשלמות הדוחות הכספיים של המדינה". עוד הזהיר המבקר כי המידע המבוקר עשוי להיות שונה באופן מהותי מהנתונים ששימשו להכנת הדוחות המאוחדים.
עוד הוסיף המבקר כי המידע בדבר נכסיה והתחייבויותיה של המדינה אינו מנוהל במלואו במערכת דיווח חשבונאית אחודה. בחלקו, המידע אינו מבוקר ומבוסס על מערכות עזר חיצוניות ועל דיווחים מגופים שונים המנהלים את הנכסים עבור המדינה, ולא על מערכת החשבונאות הראשית.
המבקר קבע כי על משרד האוצר לפרסם את נתוני ערבויות המדינה ברשומות, והמליץ לאגף החשב הכללי לבחון מחדש את אופן קביעת מסגרת הערבויות. בדוח הודגש כי מאחר שהערבויות הן "כלי עוקף תקציב" שנועד לגשר על פערי מימון ולעודד צמיחה בזמן ריסון תקציבי, מומלץ לבחון את הצמדתן לפרמטרים פיננסיים המשקפים את איכות גיוס החוב במשק - ולא לגובה התקציב בלבד.
על מה המליץ המבקר?
המבקר המליץ לעדכן את הנהלים כך שיגובשו מראש קריטריונים גמישים למצבי חירום. המטרה היא לתמרץ את חברות התעופה לחזור לפעול על בסיס פוליסות הביטוח המסחריות שלהן בהקדם האפשרי, ולמנוע תלות מתמשכת בגיבוי הביטוחי שהמדינה מעמידה לרשותן בזמן משבר.
באשר לחברת אשרא, קרא המבקר לסיים את בחינת המבנה הארגוני של החברה - סוגיה שעיכבה עד כה את עדכון מסגרת הערבויות שלה. בנוגע לעסקים הקטנים והבינוניים, המלצת המבקר היא שאגף החשב הכללי יפעל לצמצום הגשת "בקשות סרק" על־ידי יועצים. הפתרון המוצע כולל מעבר לטפסים מקוונים עם בקרות ממוחשבות שיחסמו מראש הגשת בקשות שאינן עומדות בתנאי הסף, לצד פרסום הנחיות מדויקות והדרכת יועצים.
הדוח נחתם בנתוני המקרו של הדוחות הכספיים לשנת 2024, המשקפים את מחיר המלחמה: הגירעון התקציבי זינק ל־135.6 מיליארד שקל, ויחס החוב־תוצר עלה לרמה של 67.9%.