כך הפך ממשל טראמפ למשקיע אקטיביסט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson
יש קפיטליזם של שוק חופשי ויש קפיטליזם מדינתי. כעת יש גם את הקפיטליזם של טראמפ.
בחודשים האחרונים הנשיא שלח את ידו לעסקים אמריקאיים בדרכים לא שגרתיות - ולדעת חלק ממנהיגי התאגידים גם מדאיגות - מדרישות בסגנון פרוגרסיבי להגבלת שיעורי הריבית על כרטיסי אשראי ועד לעסקאות אסרטיביות שבהן הממשלה תפסה נתחים מחברות פרטיות.
● בני יותר מ-60 ומכלים שעות ביום מול הקונסולה: הכירו את הגיימרים החדשים
● תעלומה ושמה סאטושי
חלק מהמנהלים כה מודאגים שטראמפ יבקש אחזקה בחברה שלהם, עד שהם מתכוננים לפגישות בחדר הסגלגל ועורכים חזרות על מה שיגידו כדי להדוף את חיזוריו של הנשיא, אמרו לוביסטים המעורבים בהכנות. אחרים מברכים על תשומת ליבו של טראמפ.
במהלך פגישות עם הנשיא ובכירים בבית הלבן מנכ"ל יונייטד איירליינס סקוט קירבי הגה רעיון ליצור חברת תעופה שתהיה חברת דגל לאומית, לדברי אנשים המעורים בדיונים. יונייטד ביקשה אישור רגולטורי להתמזג עם אמריקן איירליינס, ועוזרי טראמפ דנו בשאלה אם לארה"ב צריכה להיות אחזקה במה שתהיה אחת מחברות התעופה הגדולות בעולם, על פי מקורות המעורים בפגישות. הנשיא אמר מאוחר יותר שאינו תומך במיזוג, אמריקן איירליינס התנגדה ויונייטד נטשה את הרעיון.
הממשל ניהל עם ספיריט איירליינס שיחות על אפשרות של מתן הלוואה של עד 500 מיליון דולר לחברת הלואו קוסט, בתמורה לכתבי אופציה שהיו מעניקים לארה"ב חלק משמעותי בה, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל בחודש שעבר. כאשר החברה הציעה 80% בתמורה לתוכנית חילוץ ממשלתית, טראמפ הציע 90%, על פי מקורות המעורים בנושא. אך מחזיקי האג"ח של ספיריט לא רצו שהממשלה הפדרלית תקבל קדימות על פניהם, על פי מקור הבקי בפרטים. הממשלה פרשה מן המשא ומתן, וספיריט הפסיקה את פעולתה בראשית החודש.
בכירי הממשל מלבים את נטייתו של הנשיא להעביר סמכויות רבות יותר לפיקוח על תעשיות מהמגזר הפרטי לידי טראמפ וצוותו. ממשל טראמפ הכריז על אחזקות השקעה ישירות בעשר חברות לפחות, כולל 10% ממניות אינטל ומניית זהב ב־U.S Steel, המעניקה לממשלה כוח להשפיע על החלטות החברה.
לא אותה מפלגה רפובליקנית
"אנו רואים שהממשלה מעורבת יותר בהיבטים שונים של הכלכלה, וזו תפנית ביחס לגישה הרפובליקנית המסורתית יותר של המאה הקודמת", אמרה קלי אן שו, סגנית עוזרת הנשיא לענייני כלכלה בינלאומיים בכהונתו הראשונה של טראמפ.
ממשל טראמפ השיג נתח משמעותי בחברות של מינרלים קריטיים כדי להתמודד עם הדומיננטיות של סין במינרלים נדירים, שהם חיוניים לתעשיות ולקבלני ביטחון לאומיים. סגן ראש הסגל שלו ג'יימס בלייר מעוניין בנתחים מחברות נוספות, אמר אדם המעורה בנושא. "סין שולטת ב־70% מייצור מינרלים קריטיים וב־90% מהעיבוד שלהם", אמרה שו. "אם פשוט ניתן לשוק לעשות את שלו, לא נוכל להתרחק מהדומיננטיות הסינית".
עם זאת, הגישה של טראמפ חורגת הרבה מעבר לשיקולי ביטחון לאומי, מה שמבהיל חברות אמריקאיות גדולות רבות, החוששות מהרחבת כוחה של הממשלה בתעשיות שלהן.
לוביסטים אמרו כי לאחר שהממשל רכש אחזקות באינטל, הם שוחחו עם לקוחות שהיו מעוניינים להיפגש עם הנשיא ועם שר המסחר הווארד לוטניק, ורצו לדעת מה לומר אם טראמפ יבקש אחזקות בחברות שלהם. השאלה המרכזית מבחינת המנהלים הייתה אם יהיו מוכנים לתת לו משהו. אם לא, הם רצו לדעת, מהי הדרך הטובה ביותר להסיט את השיחה לנושאים ידידותיים יותר מבלי לגרום לחיכוכים?
"עשורים של כישלון בקביעת מדיניות מצד וושינגטון די סי דלדלו את הבסיס התעשייתי של אמריקה והפכו אותה לתלויה ביבוא זר עבור סחורות קריטיות לביטחון הלאומי והכלכלי שלנו", אמר דובר הבית הלבן קוש דסאי. "בהתאם לכך ממשל טראמפ מתקן את מדיניות 'אמריקה במקום האחרון' שהותירה את ארצנו מאחור, תוך אימוץ מדיניות השוק החופשי המסורתית שכן עובדת, החל מדה־רגולציה ועד קיצוצי מס".
בדצמבר טראמפ נפגש עם הוול סטריט ג'ורנל ואמר: "אני חושב שאנחנו צריכים שיהיו לנו אחזקות בחברות. אז יש אנשים שיגידו שזה לא נשמע אמריקאי במיוחד. אני חושב שזה דווקא אמריקאי מאוד".
עם העין על בחירות האמצע
גורמים בבית הלבן אומרים שגישתו של טראמפ למדיניות כלכלית משקפת תסכול רב־שנים של הבוחרים מהעסקים הגדולים. חלק מההתערבויות האחרונות שלו ננקטו מתוך מחשבה על בחירות האמצע, כך על פי אנשים המכירים את דפוסי החשיבה שלו ושל צוותו.
בינואר הצוות הפוליטי של טראמפ הביא לתשומת לבו נאום של הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן, שכלל הערה על הבטחת הקמפיין של טראמפ להגביל את שיעורי הריבית על כרטיסי אשראי. הנשיא העלה שוב את הרעיון כמה ימים לפני כן. וורן אמרה שהוא נעלם מהזירה. "למה היא מבקרת אותי?", תהה טראמפ באוזני אחד מעוזריו בזמן שצפה בנאום. זמן קצר לאחר מכן וורן קיבלה שיחה ממספר לא מוכר וענתה. זה היה טראמפ.
הנשיא אמר לה שהריביות גבוהות מדי, והיא אמרה שהם יכולים לעבוד יחד כדי להוריד אותן. בראיון וורן אמרה שהיא מאמינה שגישת השוק החופשי המסורתית של הרפובליקנים לכלכלה נכשלת. "נראה שדונלד טראמפ הוא הרפובליקני הראשון שמבין את זה", אמרה. טראמפ קרא להחלת ההגבלה על שיעורי הריבית בסוף ינואר, תאריך יעד שהגיע וחלף ללא פעולה מצד הממשל.
בקיץ שעבר הצוות הכלכלי שלו ערך סיעור מוחות עם יזמי בנייה למגורים בשאלה כיצד לגרום ליותר אמריקאים לקנות בתים באמצעות צמצום רגולציה במטרה להוריד את העלויות, על פי אנשים שנכחו בפגישות. לאחר מכן הרפובליקנים ספגו הפסדים בבחירות בנובמבר. עוזרי טראמפ הודיעו ליזמי הבנייה למגורים כי הדה־רגולציה מתה, אמרו אנשים שנכחו בפגישות או שקיבלו תדרוך עליהן. נתוני התמיכה בטראמפ בנוגע לכלכלה היו בירידה, והיועצים רצו מדיניות שתמריץ את שוק הדיור ושתהיה קלה להבנה עבור רוכשי דירות פוטנציאליים, אמרו אותם אנשים.
בינואר טראמפ הכריז על שינויים במדיניות שסימנו תפנית, כולל איסור על משקיעים מוסדיים כמו בלקסטון לרכוש דירות ובתים. השינויים הביאו לחוסר ודאות בקרב לוביסטים וארגוני סחר, שלא ידעו מה לייעץ ליזמי הבנייה למגורים, שחששו מהפתעות נוספות מכיוון החדר הסגלגל. במרץ הבית הלבן פרסם צו נשיאותי בנושא דה־רגולציה של דיור, שלא נגע בנושאים רבים שעליהם דנו בעבר. חלק מהגורמים בתעשייה מיקדו מחדש את תקוותיהם בקונגרס.
בפגישה עם הקבינט שלו בינואר הדהד טראמפ את תלונות הדמוקרטים על יוקר המחיה, והאשים את חברות ביטוח הבריאות בעליית העלויות. הוא אמר שהוא רוצה להוריד מחירים ולדרוש "דין וחשבון מחברות הביטוח הגדולות". מדיניות הבריאות החדשה שלו קוראת לחלופות ביטוח בעלות נמוכה ולהסכמי תמחור עם חברות תרופות.
"אנחנו משלמים את הכסף, מיליארדים על גבי מיליארדים, למעשה טריליוני דולרים, שהולכים לחברות הביטוח", אמר טראמפ. "אנחנו רוצים שהכסף הזה יגיע לאנשים". פרטי ההסכמים המוצעים עם חברות התרופות לא נחשפו. גורם רשמי בבית הלבן אמר כי הממשל ממשיך לעבוד עם הקונגרס כדי לאשר תוכנית בריאות.
"אלה מפלגה רפובליקנית שונה בהרבה ומנהיג שונה בהרבה ממה שראינו ב־50 השנים האחרונות", אמרה סוזן קלארק, נשיאת לשכת המסחר, שמייצגת רבים מהתאגידים הגדולים ביותר בארה"ב ובמשך עשרות שנים קראה לתפקיד קטן יותר של הממשלה בכלכלה.
קרן עושר ריבונית אמריקאית?
מדינות המערב התנדנדו במשך מאות שנים בין התערבות ממשלתית משמעותית, בצורה הבוטה ביותר בעידן הניו דיל של הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט בשנות השלושים, לבין תפיסה כלכלית של אי־התערבות בשוק, שנעשתה שלטת בסביבות אמצע שנות השבעים.
מדינות מתועשות רבות, במיוחד במערב אירופה, הקפידו להקצות לממשלה תפקיד גדול יותר בכלכלה, לרבות בעלות ממשלתית חלקית או מלאה על חברות ומגזרים משמעותיים כמו שירותי בריאות. סין צמחה והייתה למעצמה כלכלית בעשורים האחרונים באמצעות אימוץ מלא של תפקיד מדינתי משמעותי בכלכלה קפיטליסטית.
בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן אמרו כמה יועצים כי הממשלה צריכה לנטוש את הגלובליזציה של שנות התשעים לטובת מדיניות תעשייתית כדי להחיות את הייצור האמריקאי. היועצים חשו כי ארה"ב צריכה להסתמך פחות על שרשראות אספקה מעבר לים, במיוחד עבור סחורות בעלות חשיבות רבה לביטחון הלאומי.
המאמצים הללו הובילו לחקיקה בשנת 2022, שהזרימה מיליארדי דולרים לחיזוק ייצור מקומי של מוליכים למחצה. חוק השבבים והמדע נחקק כדי להפחית את התלות של ארה"ב בשרשראות אספקה מחוץ למדינה. טראמפ כינה זאת בשנה שעברה מתנה לתאגידים שהיא "נוראה נורא", ובכמה מקרים ממשלו השתמש בכספי חוק השבבים כדי לנהל משא ומתן על השקעות הון בחברות שממשלו בחר.
ממשל ביידן שקל גם השקת קרן עושר ריבונית אמריקאית, כך אמרו בראיונות יועץ הביטחון הלאומי של ביידן ג'ייק סאליבן ואחרים. הם קיוו ליצור כלי השקעה במימון ממשלתי שירכוש אחזקות בחברות שנתפסות כחשובות לביטחון הלאומי אך זקוקות לסיוע בפיתוחן.
הרעיון מעולם לא יצא לפועל, בין היתר משום שלתומכי הממשל אזל הזמן, אמרו גורמים רשמיים לשעבר. סביר להניח שהדבר היה דורש גם תשתית משפטית וגם הקצאת כספים בידי הקונגרס. טראמפ הציע להקים קרן עושר ריבונית במהלך קמפיין הבחירות בערך באותו הזמן, אך מעט מאוד יצא מזה בפועל.
מבחינת בעלי הברית שלו, ממשל ביידן פתח את הדלת לתפקידה המוגבר של הממשלה בכלכלה ושיקף תמיכה דו־מפלגתית בהתרחקות מגישת הלֵסֵה-פֵר (אי־ההתערבות).
רווח של מיליארדים מאינטל
"כמדינה חצינו את הרוביקון בכך שאנחנו חשים יותר בנוח עם תפקיד מעט גדול יותר של הממשלה", אמרה שו, היועצת הכלכלית של טראמפ בקדנציה הראשונה. "אבל סך הכול הכלכלה האמריקאית היא עדיין ללא ספק דמוקרטיה קפיטליסטית, ולכן מה שאנחנו מדברים עליו הוא התאמות קלות ולא שינוי גורף בכלכלה שלנו".
לדעת המבקרים, הנשיא אימץ צורה של קפיטליזם מדינתי שמרחיבה את סמכות הרשות המבצעת, ומכיילת מחדש את מאזן הכוחות המסורתי של אמריקה. הדמוקרטים אומרים שהוא התערב במגזר התקשורת והבידור, כולל מטעם Paramount Skydance, שבבעלות דיוויד אליסון. אביו, לארי אליסון, הוא תומך ותיק של טראמפ.
נראה שלמדיניות הנשיא יש "תופעת לוואי של ריכוז כוח בידי טראמפ עצמו או בידי הרשות המבצעת באופן כללי", אמר איליאס עלאמי, מרצה לכלכלה פוליטית באוניברסיטת קיימברידג', שכתב ספר לימוד על קפיטליזם מדינתי.
באוגוסט האחרון קרא טראמפ להתפטרותו של ליפ־בו טאן, מנכ"ל יצרנית השבבים אינטל, לאחר דיווחים חדשותיים על היסטוריית עסקיו של טאן בסין. לצוות של טראמפ לא היה מושג שהוא רוצה נתח מן החברה כאשר הם תיאמו עמו פגישה, אמר אדם עם ידע ישיר על הדיונים.
ארבעה ימים לאחר מכן טאן נפגש עם טראמפ בבית הלבן, ו־11 ימים לאחר מכן משרד המסחר הודיע כי ירכוש 10% מהחברה תמורת 8.9 מיליארד דולר.
"הוא נכנס לפגישה ורצה לשמור על משרתו, ובסופו של דבר הוא נתן לנו 10 מיליארד דולר עבור ארה"ב", אמר טראמפ במסיבת עיתונאים באוגוסט האחרון. בשבוע שעבר הנשיא ציין כי ההשקעה האמריקאית באינטל הניבה רווחים של 30 מיליארד דולר ב־90 הימים האחרונים.
האחזקות התאגידיות שבידי ארה"ב מוחזקות בידי סוכנויות שונות, לרבות הפנטגון ומשרד המסחר. ממשל טראמפ לא אמר מה בדיוק הממשלה עשויה לעשות עם רווחים או עם דיבידנדים מהחברות שבהן רכשה אחזקות.
סאליבן, יועצו לשעבר של ביידן, אמר שהוא מודאג שהשקעות הממשל בחברות עלולות לעוות את השווקים ולתגמל מקורבים. הוא גם הודה שחלק ממאמציו של טראמפ משקפים קונצנזוס חדש ודו־מפלגתי בנוגע לשימוש במדיניות תעשייתית ככלי לשיפור הביטחון הלאומי - אפילו על חשבון כלכלת שוק חופשי.
"אנחנו בדרך חדשה", אמר סאליבן. "ממשלת ארה"ב צריכה להביא לשולחן כלים שיפתרו עבור ארה"ב נקודות תורפה שהשוק לא פותר".