כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המדינה שמאשימה: "אירופה לא מהירה מספיק בסנקציות נגד ישראל"
● משבר הדולר: באוצר שוקלים חבילת חירום ליצואנים בתעשייה ובהייטק
1"הספרטה הגדולה, והספרטה הקטנה": ירושלים ואבו דאבי קרובות מאי־פעם
"הקשרים בין איחוד האמירויות לישראל יצאו ממלחמת איראן חזקים מאי־פעם. כעת, נותר לראות כיצד הקשרים שהעמיקו ישפיעו על האיזור", פורסם בניו ערב אתר חדשות קטארי שממוקם בלונדון.
בכתבה מציינים את הנאום שנוי המחלוקת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם האמירה כי ישראל תצטרך להיות "סופר ספרטה" אשר טלטלה את הבורסה בתל אביב. הם מזכירים שלפני יותר מעשור, הגנרל בדימוס מחיל הנחתים האמריקאי ושר ההגנה לשעבר ג'יימס מאטיס כינה בחיבה את איחוד האמירויות "ספרטה הקטנה". כעת, "שתי הספרטות האלו קרובות מתמיד", נכתב.
איחוד האמירויות "ספגה את מרבית התקיפות האיראניות". המדינה חשה "אכזבה מהיעדר התמיכה מצד שכנותיה" והכירה באופן פומבי בתמיכתה בישראל. "בעוד שטהרן ממשיכה ברטוריקה הלוחמנית שלה ובאיומים נגד אבו דאבי, ייתכן שהיחסים ושיתוף־הפעולה בין איחוד האמירויות לישראל בכמה חזיתות ימשיכו להתחזק", נכתב.
בנוסף, ניקולס הראס, מנכ"ל זמני של המועצה למדיניות המזרח התיכון, אמר לניו ערב כי "איחוד האמירויות הפכה ל'מדינת החזית' של ישראל מול איראן".
לדבריו, "הישראלים בוחנים מערכות נשק מסוימות, כמו מגן אור, ויכולות סייבר מסוימות, כמו כאלה הקשורות לשימוש בבינה מלאכותית למעקב אחר קליעים נכנסים וליירוטם, שהן בחזית הטכנולוגיה ודורשות שטח ניסוי להוכחת היתכנות. הגישה הישראלית כלפי איחוד האמירויות דומה לאופן שבו ארה"ב התייחסה לישראל במהלך המלחמה הקרה. כאל שותפה קרובה שבוחנת טכנולוגיה צבאית שימושית בתנאי לחימה אמיתיים".
בניו ערב נכתב כי בין שתי המדינות מתקיימת "מערכת יחסים סימביוטית", כזו שמאפשרת לישראל "זירת אימונים נוספת לטכנולוגיה הצבאית שלה. חברות ישראליות יכולות לשווק מערכות מסוימות ששימשו באמירויות להגנה מפני תקיפות איראניות כמערכות שנוסו בקרב. וזה מצב של רווח לשני הצדדים, שכן גם איחוד האמירויות זוכה בגישה למערכות המתקדמות האלה". עם זאת, הראס ציין כי "איחוד האמירויות אינה מתקיימת בחלל ריק, וכי יחסיה עם ישראל עדיין מוגבלים על ידי סוגיות פופולריות בעולם הערבי, ובראשן פלסטין".
אלכס אלמיידה, אנליסט ביטחוני בחברת הייעוץ לסיכונים פוליטיים Horizon Engage, אמר כי יש לצפות ל"שיתוף־פעולה עמוק יותר בין תעשיות הביטחון הישראלית והאמירתית בתחום ההגנה האווירית וההגנה מפני טילים".
בנוסף, "ייתכן שהאמירתים והישראלים ירחיבו את שיתוף־הפעולה המעמיק ביניהם גם לזירות חיכוך אחרות באזור הרחב יותר, שבהן יש להם אינטרסים משותפים", למשל, "תימן וסומלילנד". זאת משום ש"אבו דאבי הקימה רשת של בסיסים מעבר לים באזורים האסטרטגיים החשובים האלה".
מתוך הניו ערב, מאת פול אידון. לקריאת הכתבה המלאה.
270% מהמשגרים, 70% ממאגר הטילים: איראן רחוקה מלהיות מובסת
הערכות מודיעיניות אמריקאיות קובעות כי "לאיראן יש גישה מבצעית ל־30 מתוך 33 אתרי הטילים שלה לאורך מצר הורמוז, ממצא המצביע על כך שהצבא שלה נותר חזק בהרבה מכפי שהנשיא דונלד טראמפ טען", כך פורסם בניו יורק טיימס.
לפי הניו יורק טיימס, "התיאור הפומבי של ממשל טראמפ, שלפיו הצבא האיראני מרוסק, עומד בסתירה חריפה למה שסוכנויות המודיעין האמריקאיות אומרות למקבלי ההחלטות מאחורי דלתיים סגורות. כך עולה מהערכות מסווגות מתחילת החודש, שמראות כי איראן השיבה לעצמה גישה לרוב אתרי הטילים, המשגרים והמתקנים התת־קרקעיים שלה".
בכירים אמריקאים אומרים כי הדבר המדאיג ביותר הוא הראיות לכך שאיראן החזירה לעצמה גישה מבצעית לאתרי טילים, "שעלולים לאיים על ספינות מלחמה אמריקאיות ועל מכליות נפט העוברות במצר הורמוז".
ההערכות החשאיות מראות כי "האיראנים יכולים להשתמש במשגרים ניידים הנמצאים בתוך האתרים כדי להעביר טילים למקומות אחרים. בחלק מהמקרים הם יכולים לשגר טילים ישירות ממשטחי שיגור שהם חלק מהמתקנים. לפי ההערכות, רק שלושה מאתרי הטילים לאורך המצר נותרו בלתי נגישים לחלוטין".
בנוסף לפי ההערכות, "איראן עדיין מחזיקה בכ־70% מהמשגרים הניידים שלה ברחבי המדינה, ושמרה על כ־70% ממאגר הטילים שהיה לה לפני המלחמה. המאגר הזה כולל גם טילים בליסטיים, המסוגלים לפגוע במדינות אחרות באזור, וגם מלאי קטן יותר של טילי שיוט, שניתן להשתמש בהם נגד מטרות קצרות־טווח ביבשה או בים".
בעיתון האמריקאי אומרים כי "הערכות המודיעין החדשות מצביעות על כך שטראמפ ויועציו הצבאיים העריכו יתר על המידה את הנזק שהצבא האמריקאי יוכל לגרום לאתרי הטילים של איראן, והמעיטו בהערכת החוסן של איראן ויכולתה להתאושש". כעת, "הממצאים מדגישים את הדילמה שתעמוד בפני טראמפ אם הפסקת האש השברירית בת החודש בעימות תקרוס והלחימה בהיקף מלא תתחדש".
כשנשאלה על הערכות המודיעין, דוברת הבית הלבן אוליביה וויילס חזרה על הצהרותיו הקודמות של טראמפ לפיהן "הצבא האיראני נמחץ". היא אמרה כי כל מי ש"חושב שאיראן שיקמה את צבאה הוא או הוזה או שופר של משמרות המהפכה האסלאמית של איראן".
דובר הפנטגון ג'ואל ולדז אמר בתגובה "זה מביש כל כך שהניו יורק טיימס ואחרים מתנהגים כסוכני יחסי ציבור של המשטר האיראני".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת אדם אנטוס, מגי הברמן וג'ונתן סוואן. לקריאת הכתבה המלאה.
3"תמותה סמויה": היונק המפתיע שעלול להיפגע בגלל המשבר במזרח התיכון
"מדענים מזהירים מפני עלייה בסיכון להתנגשויות בין לווייתנים לאוניות מול החוף הדרום־מערבי של דרום אפריקה, בעקבות שינוי נתיבי השיט בשל העימותים במזרח התיכון", פורסם ב-BBC הבריטי.
"הסטת נתיבי השיט סביב דרום אפריקה מאז 2023, אז חטפו המורדים החות'ים כלי שיט בבעלות בריטית סמוך לתימן, הגדילה משמעותית את הסיכוי שכלי שיט יפגעו ביונקים הימיים באזור", נכתב. המצב החריף לאחרונה עקב המלחמה של ארה"ב וישראל עם איראן, משום שאוניות המובילות סחורות בין אסיה לאירופה מפליגות סביב אפריקה "כדי להימנע מהמזרח התיכון".
נתיבי השיט החלופיים עלולים לסכן לווייתנים בהתנגשות עם אוניות כאשר השנה "הפליגו כ-89 אוניות מסחריות סביב דרום-מערב אפריקה, פי שניים מהתקופה המקבילה אשתקד", כך לפי דוח של PortWatch של קרן המטבע הבינלאומית.
המדענית הראשית ביחידת הלווייתנים של אוניברסיטת פרטוריה, פרופ' אלס ורמולן, אמרה ל-BBC כי צוות המחקר שלה בחן מודלים שונים של לווייתנים סביב דרום-מערב אפריקה ומצא כי יש סיכון גבוה להתנגשויות בין אוניות ללווייתנים באיזור. ורמולן הוסיפה כי "קשה לכמת את מספר הלווייתנים שנפגעו, בשל מחסור בנתונים עדכניים".
היא ציינה כי "רוב ההתנגשויות נוטות להתרחש הרחק מהחוף, בלב הים, ולכן בעלי החיים שוקעים לקרקעית האוקיינוס במקום להיסחף אל החוף", תופעה המכונה "תמותה סמויה". ורמולן מציעה כי בשביל להתמודד עם הסוגיה, יש לערוך "התאמות בנתיבי השיט ולהפחית את מהירות ההפלגה של כלי שיט בתקופות מסוימות בשנה".
מתוך ה-BBC, מאת מייני ג'ונס. לקריאת הכתבה המלאה.