ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ קרויזר אישרה פטור לשנה שלמה מהיטלי השבחה עבור פרויקטים אגרו-וולטאיים (פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים), בהמשך לסערה שהתעוררה לאחר שהתגלה שהם עלולים לשלם מיסים גבוהים בהרבה מפרויקטים קרקעיים ובזבזניים-בקרקע בהרבה, מה שהיה עלול לבלום את התחום כולו.
כעת, צוות ממשלתי אמור לנסח שינוי יסודי של כל מבנה היטלי ההשבחה, שהם המקור של הרשויות המקומיות להרוויח מהקמת המתקנים הללו, אך עלול גם לעכב אותם. ההחלטה עברה למרות התנגדות המרכז לשלטון אזורי, המייצג את המועצות האזוריות.
● באר שבע היא בירת הגגות הסולארים של ישראל. מי משתרכת מאחור?
● השדה הסולארי הזול בישראל יוקם בדימונה. איך זה ישפיע על חשבון החשמל שלכם?
בתחילת 2026 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, הכוללת הקלות דרמטיות על הקמת פרויקטים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ואושרה סופית בממשלה ב-15 בפברואר. בין היתר, תתאפשר הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד (ללא צורך בהליך תכנוני), תיפתח לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים ברורים לתפוקה החקלאית הנדרשת מהפרויקט כדי לשמור על דו שימוש בקרקע.
האגרו-וולטאי נחשב אחד מפרויקטי הדגל של משרד האנרגיה ומנהל התכנון, במטרה להגדיל את התפוקה הסולארית תוך הימנעות מוויתור על קרקע שנמצאת במחסור.
מס כבד ובעייתי להערכה
המסלול הישיר להיתר בנייה בפרויקטים הקטנים ללא צורך בתכנון מחדש של הקרקע יקצר מצד אחד את הקמת השדות הסולאריים מ-5-3 שנים לעד שנה וחצי בלבד. אך מצד שני, כך פורסם בגלובס, עלה חשש שהוא ימנע פטור מתשלום היטלי השבחה לרשויות המקומית, בגובה של 50% מהגידול בשווי הקרקע.
מדובר במס כבד יחסית, וחמור מכך - הוא בעייתי מאוד להערכה, שכן הוא משולם על עלייה פוטנציאלית בשווי הקרקע לפני שהיא הכניסה שקל אחד, ויכולים להיות עליו ערעורים משפטיים וחילוקי דעות בנושא שמאות. זאת בניגוד לפרויקטים הגדולים, שישלמו מס נמוך ב-90% בשם "חלף היטל השבחה".
כעת, לאחר דין ודברים בכנסת, הסכימה הוועדה לדחות בשנה שלמה את החלת היטל ההשבחה. במקום זאת, הפרויקטים הסולאריים מעל חקלאות ישמו חלף היטל השבחה, נמוך בהרבה, לרשות מקרקעי ישראל, וזו בתורה תפצה בחלק מהסכום את הרשות המקומית.
שאיפה לחקיקה מסודרת
יושב ראש הוועדה ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) בירך ואמר ש"אנחנו צריכים לנצל את השמש שיש לנו כדי לקדם את המדינה לעבר אנרגיה ירוקה. השילוב של חקלאות ואנרגיה על אותה פיסת אדמה זו ציונות במיטבה. הגענו להסכמה רחבה כדי להצעיד את המדינה קדימה לעבר אנרגיה טובה יותר". גם ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) בירך אך סייג ש"התיקון הזה חשוב, אבל הוא בבחינת מעט ומדי ומאוחר מדי, אני מצפה מהמדינה לעשות צעדים אגרסיביים יותר כדי לעבור לאנרגיות מתחדשות וירוקות".
נציג משרד האנרגיה רון אייפר הסביר כי המשרד מנסח הצעת חוק כך שהוראת השעה תהפוך לחקיקה מסודרת שתטיב עם כולם: "לפי ההערכות שלנו שעד 2035 נוכל להגיע ל-5,000 דונם של קרקעות אגרו-וולטאיים. הקרקעות האלו מאפשרות דו-שימוש מיטבי, שכן הן משמרות את הפעילות החקלאית ובמקביל מעניקות לנו העדפה כלכלית ואנרגטית. לקח לנו זמן להגיע להסכמות, ואנו מקווים להסדר קבוע שיצור וודאות".
נציגת מרכז השלטון המקומי מירה סולמון המשיכה להתנגד להרחבת הצעת החוק למתקנים המשלבים חקלאות: "מדובר בפעילות כלכלית, ולכן אנחנו סבורים שלא נכון להעניק את הפטור הזה. רוב הקרקעות נמצאות תחת השלטון המקומי והן זכאיות לתוספת תשלום על השבחת הקרקע".
"התשתית שעליה תישען מערכת החשמל הישראלית"
הסדר זה יחול בשנה הקרובה, עד שיוסכם היטל השבחה קבוע, שימנע בירוקרטיה וחוסר ודאות לגבי התהליך, ובכך עשוי להאיץ משמעותית את הפיתוח של השדות הסולאריים מעל הקרקע החקלאית, בצורה שתאפשר שימוש יעיל בקרקע וייצור חשמל נקי וזול יותר. בוועדה שתקבע מה יהיה ההסדר החדש חברים משרדי האוצר והפנים, כמו גם משרד האנרגיה, רשות החשמל, השמאי הממשלתי, רמ"י ומנהל התכנון.
מנהל התכנון אישר לפני מספר חודשים הקלה דומה לבניית שדות סולאריים קרקעיים ב"חלקה א'" במושבים. כעת הוקם המתקן הראשון במושב בני עטרות הסמוך לנמל התעופה בן גוריון על ידי נופר אנרגיה וחברת "נחלה סולארית".
על פי שר האנרגיה, אלי כהן "חיבור המערכת הסולארית הראשונה בחלקה א’ במושב הוא צעד פורץ דרך במשק האנרגיה הישראלי. המהלך מחזק את ההתיישבות והחקלאות, מגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ומאפשר ליותר אזרחים לקחת חלק במהפכת האנרגיה הירוקה של ישראל".
אמיר שביט יו"ר רשות החשמל מוסיף ש"רשות החשמל מקדמת ושמחה בהתפתחות תחום הסולארי בחלקה א' שיחד עם האגרו וולטאי יאפשרו למשק לייצר חשמל ירוק ונקי בקרבת הביקושים הגבוהים של מרכז הארץ".
עופר ינאי, בעל השליטה ומנכ"ל נופר אנרגיה מדגיש ש"אנחנו בונים את התשתית שעליה תישען מערכת החשמל הישראלית בעשורים הבאים ושחקן חשוב בעמידה ביעד הלאומי של 30% אנרגיה ירוקה עד שנת 2030". כך שנראה שלמרות המכשולים, הדחיפה למתקנים סולאריים בגודל בינוני הסמוכים לאזורי הביקוש ממשיכה.
בני רגיל, מנהל תחום האנרגיה בתנועה הקיבוצית, מסר: ״מדובר בהחלטה משמעותית שתסייע לקידום פרויקטים אגרו־וולטאיים ברחבי הארץ ותאפשר למדינה לעמוד ביעדי ייצור האנרגיה המתחדשת. ההחלטה תספק ודאות חשובה ליזמים וליישובים במרחב הכפרי שפועלים בתחום רווי סיכונים וחידושים. אנו נמשיך לפעול מול כלל הגורמים הרלוונטיים כדי להבטיח את המשך קידום התחום גם בעתיד".
רועי הלוי, ממייסדי נחלה סולארית: "השטחים החקלאיים בחלקות א' במושבים יהפכו בשנים הקרובות למקור המוביל בארץ של ייצור אנרגיה מתחדשת וחקלאות מודרנית. החזון שלנו הוא לרתום את הגישה היזמית והאתוס החקלאי של אנשי המושבים, לקידום פרויקטי אנרגיה איכותיים יחד עם דור חדש של חקלאות ישראלית".
