יום הפרישה לגמלאות הוא, בין השאר, צומת של שינוי כיוון פיננסי. אחרי עשורים שבהם התרגלנו לשאול "איפה הכי כדאי להפקיד כסף?", השאלה הופכת למורכבת בהרבה: "מאיפה הכי כדאי למשוך?".
● השכר שלה הגיע ל-20 אלף שקל. בפנסיה היא קיבלה 4,000 בלבד. איך זה קורה?
● המתמטיקה של החופש: האם יש מתכון לפרישה בטוחה?
התשובה לשאלה עשויה להיות שווה הרבה כסף. הטעות הנפוצה היא להתייחס לכל קופות החיסכון כאל "ערימה אחת של מזומנים", בעוד שבפועל - לכל מכשיר חיסכון מאפיינים וכללי מיסוי שונים. הכלל המנחה פשוט: את הכסף שחייב במס - מושכים ראשון; את הכסף שנהנה מפטור גורף - שומרים לסוף, או ליתר דיוק, מאפשרים לו להמשיך לייצר תשואה פטורה זמן רב ככל האפשר. ובמרוץ הזה, יש מנצחת אחת ברורה.
הבדיקה שלפניכם מתמקדת במוצרים המוצעים כיום לציבור הרחב. בנוסף, הבדיקה בוצעה בתנאים "סטריליים", המניחים כי החוסך צבר הון מספק לשמירה על רמת חייו הרגילה, ללא התחשבות בהוצאות חריגות או אירועים בלתי צפויים. כך או אחרת, ניתוח זה אינו מהווה תחליף לייעוץ פנסיוני או לבדיקה לצרכיו הספציפיים של כל חוסך.
אז איך עושים זאת נכון? המתכנן הפיננסי איתי גל וציפי אבירם־קינן, מנהלת מחלקת הפרישה במנורה מבטחים, סייעו לנו לגבש את סדר המשיכות האופטימלי.
פנסיה: אל תחכו בהכרח לגיל הפרישה הרשמי
זהו מכשיר החיסכון שנועד להבטיח הכנסה חודשית קבועה לאחר הפרישה. עם זאת, גובה הקצבה אינו נגזר רק מהסכום שנצבר, אלא מושפע מהחלטות קריטיות המתקבלות ברגע האמת: הגיל שבו תבחרו להתחיל לקבל את התשלום ומסלול הפרישה הספציפי. מסלול הפרישה כולל, בין היתר, את מספר "התשלומים המובטחים" - רשת ביטחון שנועדה להבטיח כי גם במקרה של פטירה מוקדמת, הקצבה תמשיך להשתלם ליורשים למשך תקופה מוגדרת. רובד קריטי נוסף הוא תהליך "קיבוע הזכויות": הליך ביורוקרטי חד־פעמי מול רשות המסים, שבו אתם "נועלים" את הטבות המס המגיעות לכם על הקצבה, וקובעים האם למשוך חלק מהכספים כסכום חד־פעמי פטור ("היוון קצבאות").
ציפי אבירם־קינן ממנורה מבטחים מדגישה כי אין פתרון אחד שמתאים לכולם: "השלב המהותי בתכנון פרישה מתאפיין בבירור של צרכי התא המשפחתי. בשלב הבא, ייערך מיפוי של התיק על אפשרויות מימוש הכספים בכל אחד מהמוצרים ובכל אחד מהרכיבים תוך בחינת יישום רצונותיו. פנסיית פרישה היא גמלה המשתלמת באופן חודשי רציף למקבל הקצבה, ומובטחת תמיד לתוחלת חייו. יתר על כן, בהסדרים דוגמת קרן פנסיה ההתחייבות לתשלום קצבת שארים אף היא מובטחת לתוחלת חייו של בן הזוג. ולכן, עבור רבים מבין הפורשים הקצבה היא העוגן פיננסי".
המתכנן הפיננסי איתי גל מתייחס לסוגיית העיתוי: "אם הפסקת לעבוד ואתה יכול למשוך את הפנסיה החל מגיל 60, לרוב אין טעם לחכות לגיל הפרישה הרשמי. ככל שמתחילים למשוך מוקדם יותר, נהנים לכאורה מעוד חודשים רבים של קצבה. מנגד, 'מקדם הקצבה' - המספר שבו מחלקים את הצבירה כדי לקבוע את התשלום החודשי - יהיה גבוה יותר, מה שיביא לקצבה חודשית נמוכה יותר. אני רואה יותר ויותר אנשים שמפסיקים לעבוד לפני הגיל הרשמי אך לא נוגעים בפנסיה; בהרבה מקרים אין סיבה לחכות, אבל גם כאן הכל תלוי בתכנון המס והקצבאות".
קופת גמל להשקעה: עדיפה כקצבה פטורה
מדובר בחיסכון עצמאי שאינו תלוי במעסיק, עם תקרת הפקדה שנתית של כ־83 אלף שקל (נכון ל־2026). היתרון המרכזי במכשיר זה הוא הנזילות המלאה, לצד האפשרות לעבור בין מסלולי השקעה ללא יצירת "אירוע מס". הטבת המס המרכזית שמורה למי שיבחר למשוך את הכסף כקצבה חודשית לאחר גיל 60 - אז תהיה הקצבה פטורה לחלוטין ממס הכנסה. מנגד, דמי הניהול גבוהים יחסית (סביב 0.5% ומעלה), והפטור ממס רווחי הון מותנה בבחירה במסלול הקצבתי ולא במשיכה הונית.
לדברי איתי גל, קופת הגמל להשקעה ממוקמת "במרכז הטבלה" מבחינת סדר המשיכה האופטימלי: "אם הגעתי לגיל פרישה וספגתי לאורך השנים את דמי הניהול, כדאי לשקול משיכה בפטור מלא ממס רווח הון, בתנאי שהיא נעשית כקצבה חודשית דרך קרן פנסיה. אם תמשכו את כל הסכום בבת אחת, תשלמו מס רווחי הון. לכן, אם אתם יכולים להסתפק בקצבה פטורה ממס, זו אפשרות עדיפה, אך המחיר הוא ויתור על גמישות: ברגע שהכסף הופך לקצבה, אין דרך חזרה ולא ניתן להתייחס אליו עוד כהון".
אבירם־קינן מציינת דגש שרבים מחמיצים: "הקצבה הנובעת מכספים שהופקדו אכן תהיה מוכרת ופטורה ממס הכנסה. עם זאת, קצבה מוכרת המשולמת לפני גיל פרישה חייבת בתשלום ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, למעט מקרים מוגדרים".
פוליסת חיסכון: הראשונה בתור למימוש?
פוליסת חיסכון היא מכשיר פיננסי טהור המנוהל על ידי חברות הביטוח, אך במרבית המקרים אינו כולל רכיב ביטוחי. בדומה לקופת גמל להשקעה, היא מאפשרת מעבר בין מסלולים ללא "אירוע מס". בפוליסה אין תקרת הפקדה שנתית, וחשוב מכך - אין הטבות מס; כל הרווחים כפופים למס רווחי הון מלא. הבדל משמעותי נוסף הוא חוסר הניידות: לא ניתן להעביר את החיסכון בין חברות ביטוח שונות מבלי לפדותו, פעולה שתגרור תשלום מס מיידי. לרוב מדובר במוצר יקר, עם דמי ניהול שעלולים להגיע ל־1% מהצבירה.
"מאחר שאין כאן הטבת מס, זהו המכשיר שכדאי למשוך ממנו ראשון", קובע איתי גל. "זהו מוצר פחות יעיל בשל דמי הניהול הגבוהים והיעדר הפטור על הרווחים. כאן הפורש צריך להחליט אם הוא זקוק לקצבה; אם כן, ניתן לייצר מהפוליסה 'אנונה' - מנגנון של משיכת סכום קבוע מדי חודש המדמה קצבה עצמית, תוך שמירה על האפשרות למשוך סכומים גדולים יותר ולשנות את התוכנית בדרך".
חשבון מסחר עצמאי: שני תרחישים
איפה נכנסים לתמונה ניירות הערך המנוהלים בחשבון עצמאי בבנק או בבית השקעות? לדברי גל, "עדיף לממש אותם רק אחרי פוליסות החיסכון והגמל להשקעה (במקרה של משיכה הונית). הסיבה לכך היא שדמי הניהול בחשבון מסחר עצמאי הם לרוב הזולים ביותר, ולכן עדיף להשאיר את הכסף שם ולממש קודם את המכשירים הפיננסיים היקרים יותר".
עם זאת, גל מצביע על תרחיש הפוך: "אם אני מעוניין לבצע שינוי בחשיפה לניירות ערך - למשל, להפחית חשיפה למניות ולעבור לאפיק סולידי יותר - הפעולה הזו ממילא מייצרת 'אירוע מס' (מכירה המלווה בתשלום של 25% מס על הרווחים). במצב כזה, מאחר שהמס ישולם בכל מקרה כדי לבצע את השינוי בתיק, עדיף להשתמש בכספים הללו לצורכי מחיה במקום למשוך ממקורות אחרים".
קרן השתלמות: הנכס הדורי האופטימלי
קרן ההשתלמות היא המכשיר היחיד המעניק פטור מלא וגורף ממס רווחי הון על כל הצבירה והרווחים - וזה רק חלק מהסיפור. אמנם ההפקדה השנתית מוגבלת (כ־18.8 אלף שקל לשכירים וכ־20.5 אלף שקל לעצמאים), אך אפקט הריבית דריבית לאורך עשורים עושה את שלו. חרף העובדה שהקרן הופכת נזילה כבר שש שנים לאחר פתיחתה, ההמלצה המקצועית היא לתת לה "לתפוח".
"אם המטרה היא העברה בין־דורית, כלומר הורשה של כספים כסכום חד־פעמי לדור הבא, אז קרן השתלמות תהיה המוצר האחרון לגעת בו", מציינת אבירם־קינן. "ברוב המקרים מדובר בכספים פטורים ממס, למעט אלו שהופקדו מעל התקרה המוטבת. לאחר פטירת החוסך יוכלו המוטבים למשוך את הכספים באופן מיידיף, ללא תלות בוותק הקופה. רווחי ההון יוסיפו ויהיו פטורים ממס".
גל מוסיף כי מדובר במכשיר החיסכון המושלם: "הוא גם מזכה בפטור מלא ממס רווחי הון וגם מאפשר לקבל את הסכום במכה. בנוסף, היורשים זכאים לקבל את הכסף בפטור מלא ממס. המוקש היחיד עשוי להיות מסלול ההשקעה: לאחר פטירת אדם, הקרן הופכת מניהול רגיל למסלול סולידי ללא אפשרות שינוי. מי שמנהל את הקרן ב־IRA - קופת גמל בניהול אישי, בה החוסך קובע בעצמו אילו ניירות ערך לקנות בתוך הקופה - לא סובל מכך, והניהול גמיש יותר. לכאורה, היורשים יכולים לגלגל את הקופה עוד שנים במסלול מנייתי וליהנות מפטור מלא ממס".