הכותב הוא מומחה לגיאופוליטיקה וליחסי ישראל-ארה"ב של חדר המסחר של בנק הפועלים
1 סיבוב פרסה בבלגיה: מלאימה את משק הגרעין
בלגיה בדרך להשתלטות ממשלתית על כל משק הגרעין שלה, אחרי שנים שבהן תכננה לסגור את הכורים. במסגרת המהלך חתמה המדינה על הצהרת כוונות מול תאגיד האנרגיה הצרפתי אנג'י (Engie) וחברת הבת שלו אלקטרבל (Electrabel), לרכישת מלוא הפעילות הגרעינית במדינה. מהלך זה כולל את שבעת הכורים באתרים דואל (Doel) וטיהאנג' (Tihange), וכן את כלל הנכסים, העובדים וההתחייבויות של החברה בתחום הגרעין. במקביל הורתה הממשלה הבלגית על עצירה מיידית של כל עבודות הפירוק וההשבתה שכבר החלו בחלק מהכורים.
● ארה"ב ויפן מחוץ לעשירייה: זאת המדינה שמדורגת כטובה בעולם
● קים ג'ונג און ראה את טהרן ושינה את כללי יום הדין של צפון קוריאה
מדובר בשינוי גיאו אסטרטגי מהותי שנועד להבטיח אספקת אנרגיה עצמאית, בטוחה ובת קיימא. ראש ממשלת בלגיה, בארט דה ובר, הדגיש כי המהלך יאפשר להפחית את התלות בייבוא דלקי מאובנים ולהגדיל את השליטה של המדינה על משאביה. התפנית מגיעה על רקע זעזועים גלובליים, כולל מלחמת רוסיה אוקראינה והמתיחות מול איראן שהובילה לחששות מחסימות במצרי הורמוז, אשר המחישו את פגיעותה של אירופה בתחום אספקת האנרגיה.
מבט למשקיע: ההחלטה של בלגיה משקפת מגמה של חזרה לאנרגיה גרעינית ואף פיתוח עתידי של כורים מודולריים קטנים (SMRs), מה שמייצר הזדמנויות לחברות בתחום תשתיות הגרעין. עם זאת, המהלך כרוך בנטל כלכלי אדיר על המדינה, שכן עלויות הפירוק והטיפול בפסולת של אנג'י מוערכות בלמעלה מ־8.7 מיליארד אירו. מבחינתה של אנג'י, היציאה מהתחום תואמת את האסטרטגיה הגלובלית שלה להפחתת חשיפה לסיכוני גרעין עתירי הון ומעבר למיקוד באנרגיות מתחדשות.
2 משבר חשמל בארה"ב מאיים על המרוץ מול סין
רשת החשמל המרכזית בארצות הברית, המנוהלת על ידי תאגיד PJM ומשרתת כ־67 מיליון בני אדם ב־13 מדינות, אינה מתאימה עוד לייעודה בעקבות הזינוק האדיר בביקוש לחשמל מצד חוות שרתים של בינה מלאכותית. במכתב למשקיעים ולבעלי העניין שהפיץ מנכ"ל החברה, דייוויד מילס, הוא התריע כי המערכת במבנה הנוכחי אינה מסוגלת להבטיח את אספקת החשמל הנדרשת, ובמקביל להגן על משקי הבית מפני נסיקה חסרת תקדים בעלויות. מילס הדגיש כי המצב הפך לבלתי נסבל ומצביע על כשלים מבניים עמוקים המשתקפים בעליית מחירים, שולי עתודה דחוקים ואיתותי השקעה חלשים.
המשבר התשתיתי הזה חושף נקודת תורפה אסטרטגית מהותית במלחמה על העליונות בבינה מלאכותית בין ארצות הברית לסין. בעוד שסין הוסיפה רק בשנת 2024 קיבולת ייצור חשמל גדולה יותר מכלל הקיבולת ההיסטורית של ארצות הברית ונהנית מתהליכי אישור ובנייה מהירים, ארצות הברית מוצאת עצמה מעוכבת על ידי רשת חלוקה מיושנת ורגולציה מסורבלת. הפער ההולך וגדל באספקת כוח מחשוב עלול להעניק לבייג'ינג יתרון דרמטי וחלון הזדמנויות היסטורי במרוץ הטכנולוגי הגלובלי.
מבט למשקיע: אזהרת מנכ"ל PJM היא קריאת השכמה: מהפכת ה־AI תלויה לחלוטין בשדרוג תשתיות אנרגיה. נוצרת הזדמנות פז בסקטור רשתות החשמל החכמות (Smart Grids), פתרונות אגירה, ואנרגיה גרעינית, בדגש על כורים קטנים (SMR), כמענה לצורך הגובר באנרגיה זמינה ונקייה מצד ענקיות הטכנולוגיה.
3 יפן: הסרת מגבלות היסטוריות על יצוא נשק
יפן הודיעה באפריל 2026 על שינוי דרמטי במדיניות הביטחונית שלה, כאשר הסירה מגבלות היסטוריות על יצוא נשק קטלני שהיו בתוקף מאז מלחמת העולם השנייה והגבילו את התעשיות המקומיות לשוק הפנים. המהלך מאפשר כעת לחברות יפניות לייצא מערכות נשק למדינות ידידותיות, בכפוף לאישור ממשלתי, והוא מגיע על רקע שינוי בתפיסת הביטחון של טוקיו לנוכח עליית סין והמתיחות הגוברת באזור.
מעבר לשיקול האסטרטגי, יש כאן גם היגיון כלכלי מובהק, שכן התעשייה הביטחונית היפנית סבלה מהיעדר קנה מידה ורווחיות נמוכה יחסית למתחרותיה במערב. פתיחת שוק היצוא צפויה לאפשר לחברות כמו מיצובישי תעשיות כבדות (Mitsubishi Heavy Industries) להתמודד על חוזים בינלאומיים גדולים ולשפר משמעותית את מבנה העלויות והיקפי הפעילות שלהן. עם זאת, רגולציה מחמירה ורגישות ציבורית עדיין צפויות להגביל את קצב ההתפתחות בטווח הקצר.
מבט למשקיע: המהלך פותח פוטנציאל צמיחה משמעותי לחברות הביטחוניות היפניות, אך במקביל עשוי להגביר את התחרות מול התעשיות הביטחוניות הישראליות בשווקים הבינלאומיים. יש לעקוב אחר ביצועי חברות מפתח כדוגמת מיצובישי, כמו גם אחר השפעות הרוחב על תמחור חוזים ותחרותיות בסקטור התעשיות הביטחוניות הגלובלי.
אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם
