אנדרו פלדמן, מייסד ומנכ''ל סרבראס, בהנפקה בנאסד''ק / צילום: Reuters
סרבראס (Cerebras), חברת השבבים שמתחרה באנבידיה והונפקה ביום חמישי האחרון בנאסד"ק, הפכה לסנסציה כאשר זכתה לאמון גדול במיוחד מצד המשקיעים. ההנפקה בוצעה במחיר של 185 דולר למניה, גבוה מטווח המחיר החזוי (150-160 דולר), ושווי החברה בהנפקה היה כ־40 מיליארד דולר.
בשלב מסוים ביום המסחר הראשון עלה מחיר המניה ב־100%, עד שהתייצב בסופו של דבר על עלייה של 68%. ביום שישי המניה נחלשה ב־10%, ושווי החברה בסיומו עמד על כ־60 מיליארד דולר (עלייה של כ-50% מההנפקה).
● בדרך למשבר בשווקים? האנליסט שמציע להיזהר מחברה אחת
● שוק ההנפקות בת"א רותח, ואלה המתווכים שמקבלים עמלות במאות מיליוני שקלים
סרבראס הפכה להנפקה הגדולה ביותר של 2026 עד כה, כשהחברה גייסה במסגרתה מעל 5.5 מיליארד דולר (כ־5.4 מיליארד דולר נטו, בניכוי התשלומים לחתמים - שורה ארוכה של בנקים בהובלת מורגן סטנלי, סיטיגרופ, ברקליס ו-UBS). יש לציין שבשוק ממתינים להנפקות גדולות יותר שעשויות להתבצע בהמשך השנה, ובראשן SpaceX של אילון מאסק וענקיות ה־AI אנתרופיק ו־OpenAI.
אחד המרוויחים המרכזיים מההנפקה של סרבראס הוא ליאור סוסן, יליד קיבוץ אשדות יעקב, מייסד קרן הענק אקליפס קפיטל (Eclipse Capital), ואחיו של היזם הסדרתי עידו סוסן, ממייסדי אינטוסל שנמכרה לסיסקו בכחצי מיליארד דולר וחברת דרייבנטס. סוסן הוביל יחד עם פאונדיישן קפיטל את סיבוב הגיוס הראשון בחברת השבבים לפני כעשור, לצד קרן בנצ'מרק, בזמן ששווי החברה הוערך ב־60 מיליון דולר בלבד. מאז הוא משמש כחבר דירקטוריון בחברה.
לפי התשקיף, קרן אקליפס של סוסן מחזיקה ב־6.2% ממניות סרבראס אחרי ההנפקה, ששווין מגיע כעת לכ-3.77 מיליארד דולר, כמעט פי 26 מההשקעה הכוללת שלה בחברה - 146.5 מיליון דולר. אקליפס היא קרן הון סיכון המנהלת 10 מיליארד דולר בסך הכול, על פי PitchBook, ובין המשקיעים המרכזיים בה נוסף על משפחת סוסן: מספר קרנות פנסיה של עובדי רשויות מקומיות בקליפורניה וקרנות הון של אוניברסיטאות כמו מיזורי, מישיגן, טקסס־טק ופירמת ההשקעות TD Cowen.
סוסן, 42, מנהל את אקליפס מאז 2015 בפאלו אלטו - כקרן אמריקאית כמעט ללא עובדים ישראלים או השקעות בישראל, למעט בחברות מקומיות כמו טוקה ואוגורי. בביוגרפיה הרשמית שלו הוא מציין כי הוא בוגר אחת היחידות המיוחדות בצה"ל.
מה שטוב לבכירי אינטל
משקיע מוקדם נוסף בסרבראס הוא דדי פרלמוטר, הבכיר הישראלי אי פעם באינטל העולמית, שאף היה מועמד לתפקיד המנכ"ל ופרש ממנה לאחר שקוצצו סמכויותיו, לפני יותר מעשור. כיום משמש פרלמוטר כמשקיע אנג'ל בחברות, ובשנים האחרונות שימש כראש הצוות הממשלתי להגדלת ההון האנושי בהייטק הישראלי.
על פי מאגר PitchBook, הצטרף פרלמוטר להשקעה בחברה בנובמבר 2018, כאשר שוויה היה 80 מיליון דולר בלבד - בסבב שבו הצטרפו משקיעים פרטיים רבים דוגמת מנכ"ל אינטל הנוכחי ליפ־בו טאן ומייסדי OpenAI איליה סוצקבר וסם אלטמן. פרלמוטר כתב בעבר כי הגיע להשקעה בחברה בעקבות המלצה של חברו, אתיק ראזה, לשעבר נשיא וסמנכ"ל בחברת השבבים AMD. לפי הערכה, לפרלמוטר החזקה של שברי אחוזים בלבד בחברה.
בפוסט שפרסם ברשת לינקדאין מיד לאחר ההנפקה, בירך פרלמוטר את מנכ"ל סרבראס, אנדרו פלדמן, וכתב "לפני כמעט עשור הציגו לי את סרבראס עם התוכנית הנועזת להשתמש בחומרה בקנה מידה גדול, כדי לספק את הביצועים שהצוות צפה שהבינה המלאכותית תדרוש. באותה התקופה רוב האנשים לא ידעו איך מאייתים את המילה AI. זהו האקזיט הגדול השני בתוך חודש מתוך אותה התזה להשקעה בחברות, שהוקמו עם ההערכה הזו שהבינה המלאכותית תדרוש ביצועים גבוהים במיוחד, לאחר מכירת טרמאונט".
מחזיקת המניות הגדולה ביותר בסרבראס היא פידליטי, עם כ־9.4% בחברה, אחריה בנצ'מרק עם 8.1%, פאונדיישן קפיטל עם 7%, אקליפס של סוסן כאמור עם 6.2% ואלפא־ווייב עם 5.6% מהמניות.
השבב הגדול בעולם
סרבראס הוקמה על־ידי אנדרו פלדמן, המתואר על ידי מכריו כ"יהודי שגם דובר כמה מילים בעברית, והתנדב בעברו בקיבוץ", לצד כמה בכירים לשעבר באינטל. פלדמן מחזיק ב־4.6% ממניות החברה לאחר ההנפקה, נתח בשווי נוכחי של מעל 2.8 מיליארד דולר.
שבב הבינה המלאכותית של סרבראס נחשב לגדול בעולם, באופן שאין לו אח ורע בתעשייה: הוא בנוי מפרוסת סיליקון המפורקת לשבבים המורכבים אלה על אלה, מחוברים בחוטי תקשורת מהירה ומאפשרים מהירויות עיבוד ומחשוב ששבב אחד של אנבידיה אינו מסוגל לספק.
בשל גודלו ומחירו, הוא אינו מתחרה בשבב אחד של אנבידיה אלא באשכול שרתים ("קלאסטר"), המהווה את יחידת הבניין של מחשב על, אשר בכל אחד מהם משובצים שבבים רבים. משום כך, השבב גם אינו נמכר לבדו אלא ארוז בכרטיס אלקטרוני בעל זיכרון בלתי נדיף וחומר מקרר.
החברה לא החלה כמתחרה ישירה במעבד הגרפי של אנבידיה - היא התכוונה להתחרות קודם כל בשוק מחשבי העל ובשרתים המאפשרים לבצע פעולות חישוב מהירות במיוחד לסקטור הרפואי. משם הגיעו לקוחותיה הראשונים של החברה, דוגמת מאיו קליניק ו־ Abbvie. אולם בשנים האחרונות, עם התרחבות מהפכת סוכני ה־AI, כשעיקר המשקל בעיבוד בינה מלאכותית עובר ממשימות אימון להפעלת מודלים, זוכה השבב של סרבראס לעניין מיוחד.
בעוד המעבד הגרפי של אנבידיה נותר יעיל במשימות אימון מודלים, בהפעלת מודלים ובייחוד לתחום סוכני ה־AI יעילותו נמוכה יחסית בשל מגבלות זיכרון פנימיות.
השבב הגדול של סרבראס מונע את איבוד הזיכרון על ידי תקשורת מהירה במיוחד בתוך השבב, שעמוס ברכיבי זיכרון. בשל כך, הוא נחשב למהיר פי כמה ממעבד אנבידיה מקביל וגם זול יותר עבור משימות הסקה והפעלת סוכני AI, כלומר תוכנות המבצעות משימות באופן עצמאי. לחברה מספר גורמי סיכון כמו הסתמכות יתר על לקוח אחד - G42 האמירתית, שביצעה הזמנת ענק לשבבי סרבראס, ומספר מתחרים שפיתחו גם הם שבבים מוזלים להתמודדות יעילה יותר עם תחום ההסקה, בהם גרוק שנרכשה בעצמה על ידי אנבידיה, ונוספות.
גידול בהכנסות מחומרה
מתשקיף ההנפקה עולה כי בשנת 2025 צמחו הכנסות החברה ב־75.7% לכ־510 מיליון דולר, מכך כ־70% מגיעות מתחום החומרה, עם רווחיות גולמית של 42.9%, והיתר מתחום הענן ושירותים אחרים, עם רווחיות גולמית של כ־30%. ההפסד התפעולי גדל מ־101 מיליון דולר ב־2024 ל־146 מיליון דולר ב־2025. עם זאת סרבראס עברה ב־2025 מהפסד לרווח נקי של 238 מיליון דולר, בזכות הכרה בסעיף של הכנסות אחרות, שנבע משינוי בשווי ההוגן וביטול התחייבויות עתידיות. סרבראס מעסיקה 708 עובדים, 426 מתוכם בארה"ב והיתר בעיקר בקנדה ובהודו.