גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בליץ חקיקה ב-3 ימים: סערה בוועדת התקשורת לאחר פיצול חוק השידורים

על רקע החשש מפיזור הכנסת, ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן נכנסת כעת ל-3 ימים של דיונים רצופים ואינטנסיביים, כאשר עפ"י הערכות, בתום התהליך היא צפויה להעביר את חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● מהם השינויים עקב פיצול החוק, ומה טוענים המתנגדים?

ח''כ גלית דיסטל-אטבריאן / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
ח''כ גלית דיסטל-אטבריאן / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת התקשורת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן התכנסה היום (א') כדי לדון ברפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי. בצל החשש מפיזור הכנסת ובצל המתיחות הקשה בוועדה מול הייעוץ המשפטי לכנסת, הוועדה נכנסת כעת ל-3 ימים של דיונים רצופים ואינטנסיביים, כאשר על-פי הערכות, בתום התהליך הוועדה צפויה להעביר את חוק השידורים של קרעי.

לפי יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן, "מטרת-העל היא בראש ובראשונה שהחוק יעבור, ואין שום ספק". הוועדה התנהלה היום בסערה מוחלטת, חברי אופוזיציה מחו על קצב הדיונים ואיימו בפיליבסטר, וברקע - בשוק מביעים התנגדות על פיצול החוק ברגע האחרון ועל כך שהייעוץ המשפטי לכנסת אינו חלק מהתהליך.

יועמ"שית הכנסת טוענת לפגמים בעבודת ועדת התקשורת; קרעי קורא להדיחה
הממשלה אישרה: יוליה שמאלוב-ברקוביץ’ תעמוד בראש מועצת הכבלים והלוויין

הסיבה לפיצול החוק: פיזור אפשרי של הכנסת

לדברי השר קרעי, הסיבה לפיצול החוק היא אילוץ הזמן - ומשכך הוחלט להוציא מהחוק את פרקי האכיפה והפיקוח של הרגולטור, נושא שעורר מחלוקת קשה, ואף להוציא את פרק מהימנות החדשות לדיון בוועדת הכלכלה בכנסת הבאה אם הכנסת תפוזר.

חברי האופוזיציה הביעו התנגדות לדרך שבה הוועדה מתנהלת. לטענת ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן), 178 עמודים נשלחו לחברי הוועדה לפני שבת, ומסמך הפיצול שהגיע ממשרד התקשורת לא נחתם על-ידי המנכ"ל. ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) אמרה כי "גם גולדקנופף ישמח לדעת שחיללנו שבת. פיתחתי ראייה ביונית כדי לקרוא את מסמכי הפיצול, וגיליתי בהם דברים חדשים. ומי המרוויח העיקרי מהחוק? ערוץ 14".

עו"ד פנחס גרוט, אחד משלושת היועצים המשפטיים של הוועדה, אמר כי נוצר שינוי, ונכנסו סעיפים והוראות חדשות בשלב מתקדם בחקיקה. "הקצב שלא מאפשר למידה הוא בעיה מובנית", אמר. הוא הוסיף כי "עמדת הייעוץ המשפטי לא התקבלה, והפיצול הגיע באופן בעייתי. אין יותר קבוע מזמני - ברגע שעובר החוק, אני לא יודע מה יהיה בכנסת הבאה".

עו"ד עדי ליברוס ממשרד המשפטין אמרה בדיון: "זה לא פיצול, זו הצעת חוק חדשה שמשנה יחסים, היקף שחקנים מפוקחים ואופן פיקוח". היא חזרה על כך שחברי הוועדה ביקשו שבועיים הפסקה מהדיונים כדי לבחון את ההשלכות, אולם מנכ"ל משרד התקשורת דחה את הצעתם.

לדבריה, דרגי מקצוע במשרד התקשורת ממלאים תפקידי ייעוץ משפטי בחריגה "ומרשים לעצמם לנסח סעיפי חקיקה - זה ליקוי מאורות שאין כמותו". מנגד, במשרד התקשורת טענו כי במשרד המשפטים לא שיתפו פעולה ואסרו על הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת לספק מענה וייעוץ עבור המשרד במהלכי החקיקה הללו.

ח"כ דיסטל-אטבריאן טענה מספר פעמים בדיונים האחרונים כי חוק השידורים נדרש עבור היצירה המקומית, כי השוק עובר ל-OTT, וכי לא תהיה חובת הפקת המקור. בחקיקה החדשה של השר קרעי נקבע כי חובת ההשקעה תחול גם על המשתמשים האינטרנטיים לפי רף של 6.5% חובת השקעה. בדיון היום אמרה ח"כ דיסטל-אבטריאן כי "תהיה חרפת רעב אם החוק לא יעבור תוך 3 ימים", בהתייחסה ליצירה המקומית.

כפל רגולציה, ערוץ זעיר והעברת שידורים בחינם

מהם השינויים בפועל בחוק השידורים? הרשות השנייה תישאר הרגולטור על ערוצי הרדיו ובעלי רישיונות הטלוויזיה הקיימים כמו קשת ורשת, והרשות החדשה שתוקם תפקח על השחקנים החדשים ועל עולם ה-OTT (השידורים באינטרנט). בנושא זה המתנגדים טענו כי יש כאן כפל רגולציה, ומנגד שר התקשורת קרעי טען כי החפיפה בין הרגולטורים היא מינורית לחלוטין.

נציגי קשת בוועדה ניסו להסביר כיצד המצב הנוכחי מוביל ליצירת יתרון תחרותי בשוק עבור שחקנים חדשים, ולמה זה לא הגיוני. מנגד, יו"ר הוועדה דיסטל-אטבריאן אמרה שהיא לא השתכנעה מכך, שכן מדובר בהוראות מעבר, ובתוך שנתיים המצב הזה יאופס, וכולם יהיו תחת הרגולטור החדש. על כך ענו נציגי רשת שאף אחד לא יודע אם הכנסת הבאה תמשיך את הליך החקיקה, ולכן המצב המשפטי הנוכחי יכול להישאר באותה צורה.

שינוי מפתיע נוסף הוא השינוי בהגדרה של ערוץ זעיר. ערוץ זעיר מוגדר כערוץ שההכנסות שלו הן עד 80 מיליון שקל בשנה, ובהפתעה החוק שונה, כך שרף ההכנסות עלה ל-2 מיליארד שקל בשנה. ח"כ טל מירון אמרה כי עד ליום השישי האחרון המנגנון של ערוץ זעיר לא הופיע בהצעת החוק, וכי מדובר בזינוק של פי 25 מהרף המקורי. "מי המרוויח העיקרי מהשינוי הקטן הזה? עוד פעם במקרה, כבדרך אגב, ערוץ 14. לא דיברנו על זה פה מעולם, פתאום זה נחת ביום שישי".

אחד החששות המרכזיים שעלו בשוק הוא שברגע שהחוק יעבור, ובשל העובדה שהערוצים יהיו במעמד ערוץ זעיר (מעמד שפוטר מרגולציה רבה במצב הנוכחי), לא תהיה חובת ההפרדה בין חברת-האם של ערוץ הטלוויזיה לבין חברת החדשות של הערוץ. המשמעות היא שלא יהיה שווה להחזיק את החברות מופרדות, ויתווספו עלויות רבות - לצד חוסר יכולת של חברת-האם לשלוט בתכני חברת החדשות.

סוגיה נוספת שעלתה בוועדה היא לגבי העברת השידורים והתכנים בחינם במסגרת החוק - משמע שקשת, רשת והערוצים האחרים לא יוכלו למכור את התכנים שלהם עבור הספקיות. לצד זאת, החוק כולל גם קאצ'אפ של 90 דקות - שווי הטבה של כ-40 מיליון שקל בשנה, כך לפי הערכות בשוק.

יועמ"שית הכנסת: פגמים יסודיים בהליך

נזכיר כי בחודש שעבר היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, שלחה מכתב ליו"ר הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת, ח"כ דיסטל-אטבריאן, ומתחה ביקורת חריפה על אופן ניהול הוועדה. עו"ד אפיק קבעה כי הליך החקיקה סובל מפגמים יסודיים המגיעים עד כדי פגיעה בשורש ההליך.

בנוסף, בחודש שעבר, במסגרת אחת המתיחויות שנרשמה בוועדה, עו"ד אפיק הנחתה את היועצים המשפטיים לוועדה לצאת מהדיון, שכן נמנעה מהן היכולת להבטיח את תקינות ההליך. לדברי עו"ד אפיק, הדיונים מתנהלים בלוח זמנים מואץ שנועד להקראה בלבד, ללא אפשרות ללמוד באופן מעמיק את הצעת החוק המורכבת.

ארגון העיתונאים והעיתונאיות תקף את קיום הדיון, שלדבריהם "המחיש פעם נוספת את כוונת הממשלה לפרק את מנגנוני הפיקוח וההגנה על התקשורת החופשית ועצמאית בישראל".

במהלך הדיון אמר יו"ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות, חיים הר-זהב: "בוודאי שעדיף בלי רגולציה, זה הרבה יותר כיף". לדברי הארגון, הממשלה מבקשת להחליש את שוק התקשורת, לפרק את מנגנוני האיזון והפיקוח, ולהוביל למציאות שבה כלי התקשורת יהיו חשופים ללחצים פוליטיים וכלכליים חסרי תקדים".

עוד כתבות

מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD) / צילום: מוך ערוץ היוטיוב של אלביט ארה''ב

במאות מיליוני דולרים: המערכת הישראלית שיקבל כמעט כל חייל אמריקאי

חוזה החלל באסיה של חברת החיישנים הישראלית ● אוקראינה שוקלת לאפשר יצוא ביטחוני במהלך המלחמה ● השקעת הענק של ממשל טראמפ במו"פ ביטחוני ● תצוגת הטכנולוגיה הביטחונית בטקסס בה ישתתפו 14 חברות דיפנס־טק ישראליות ● אלביט תפתח אמצעי ראיית לילה מתקדם לצבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הגיימרים  החדשים / צילום: AI

בגיל 70 הוא משקיע שעות במשחקי אסטרטגיה. האם זה טוב או רע למוח?

דודי (70) מושקע עמוקות במשחקי אסטרטגיה,​ דיטה (75) משחקת בטלפון כדי להירגע, גבי (62) מכור לאקסבוקס ומקווה "להיגמל" עד הפנסיה, ועבור הזמרת גלי עטרי זה אסקפיזם ● יותר ויותר מבוגרים נשאבים לעולם הגיימינג, ופותחים הזדמנויות לתעשייה ● מחקרים חדשים בדקו מה מביא אותם לשם והאם הם מאמנים את המוח או בדיוק ההפך?

משה ארבל / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

עוד מעבר מהמגזר הציבורי לקבוצה של תשובה: משה ארבל בדרך לדירקטוריון מהדרין

השר לשעבר משה ארבל, שהודיע רק היום על התפטרותו מהכנסת, מיועד עפ"י הפרסומים להיות יו"ר דירקטוריון החברה הבת של קבוצת דלק העוסקת בחקלאות ובנדל"ן ● בספטמבר 2023 מונתה דלית זילבר, לשעבר מנכ"לית מינהל התכנון, למשנה למנכ"לית מהדרין ● יו"ר החברה הקודם הועסק בחצי משרה בעלות שנתית של כ־2.3 מיליון שקל

צחי עירון / צילום: באדיבות פסגות

רואה החשבון שקנה את מה שנשאר מבית ההשקעות הגדול, ומנהל מיליארדי שקלים

"התחלתי ללמוד ביולוגיה ימית, אבל ביום הראשון, כשכל המרצים דיברו על מה אפשר לעשות בעתיד, הבנתי שלא אוכל להתפרנס מזה. לא באתי מבית מבוסס" ● שיחה קצרה עם צחי עירון, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות

רוכשי הדירות מתעקשים על רכישת דירות ממוגנות (חדשות ויד שנייה), שיקרות יותר מדירות לא ממוגנות / צילום: Shutterstock

תל אביב וכל היתר: מה עומד מאחורי העלייה במחירי הדירות?

כשטילים מתעופפים מעל לראש, רוכשי הדירות מתעקשים על רכישת דירות ממוגנות (חדשות ויד שנייה), שיקרות יותר מדירות לא ממוגנות ● 80% מכלל הדירות שנרכשו במרץ היו ממוגנות - וזה להערכתנו הגורם העיקרי לעליית המחירים ● כשהציבור מתעדף רכישת דירות עם ממ"ד, הוא נתקל בהיצע קטן יחסית, והדבר גורר עימו עליות מחירים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

לקוח תבע עורך דין על הסכם שכר-טרחה. מה קבע ביהמ"ש?

לקוח שטען כי עורך דינו הסתיר ממנו סעיף בהסכם שכר-הטרחה חויב ע"י בית המשפט לשלם לו כ־12 אלף שקל ● וויזאייר תפצה משפחה שטיסתה בוטלה בשל הסלמה בגבול הצפון ב-2024, לאחר שלא הוכיחה כי התקיימו נסיבות חריגות ● וגם: מתי מותר להציב מצלמות בשטח משותף בלי אישור השכנים? ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומנהיג איראן מוג'תבא חמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

"חד יותר, מהיר יותר": המומחים מנסים להעריך מה מתכנן טראמפ באיראן

לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", ארה"ב וישראל נערכות לחידוש התקיפות באיראן כבר השבוע ● האם הפסקת האש מול איראן נמצאת בסכנת קריסה, מה יהיה היקף התקיפות הפעם, והאם בכלל נותרו באיראן מטרות שניתן לתקוף? ● שאלת השעה

קניון עזריאלי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

ברבעון השנתי של 2026 המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ● הצניחה תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום - ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025

רצפת המסחר של הבורסה לניירות ערך בניו יורק (ארכיון) / צילום: ap, Seth Wenig

המניות שמכר ואלו שרכש: השינויים בתיק ההשקעות של טראמפ

טראמפ ביצע במהלך הרבעון הראשון של השנה 3,642 עסקאות קנייה או מכירה שהיקפן הכולל מגיע ל-220-750 מיליון דולר - כך עולה מדיווח שהועבר מלשכת האתיקה הממשלתית האמריקאית ● העסקאות המגוונות של טראמפ נגעו במגוון רחב של סקטורים, ויש גם כמה מניות ישראליות ברשימה

כך הפך ממשל טראמפ למשקיע אקטיביסט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

עם רווח של מיליארדים: כך הפך טראמפ למשקיע אקטיביסט

הממשל בארה"ב כבר הכריז על אחזקות ישירות בעשר חברות לפחות, בהן 10% מאינטל, מניית זהב ב–U.S Steel ונתחים מחברות מינרלים קריטיים ● התעשייה נסערת סביב המגמה ● לצד המברכים על תשומת לבו של טראמפ, יש מי שמודאגים ומתכוננים לרגע שבו יצטרכו להדוף את חיזוריו

מהפך בקרנות ההשתלמות באפריל / אילוסטרציה: Shutterstock

בית ההשקעות שהידרדר לתחתית טבלת התשואות באפריל וחברת הביטוח שקפצה לצמרת

לאחר התשואות החלשות במרץ, אפריל 2026 הוא החודש החזק ביותר בקרנות ההשתלמות מזה שש שנים ● אחרי שנים בתחתית הטבלה, חברת הביטוח הראל הובילה את טבלת התשואות, עם מעל 9% במסלול המנייתי ● וגם: בטווח של שלוש שנים, התשואה במסלולים כלליים עקפה את זו שרשם מסלול ה-S&P 500

שוקי ניר, גבי ויסמן ואמנון שעשוע / צילום: דורון לצטר, נובה, עומר הכהן

הישראלית שזינקה בכ-45% ביומיים, וזו שקיבלה המלצה שלילית חריגה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סולאראדג' זינקה בכ-45% בתוך שני ימי מסחר, יחד עם מניות נוספות בתחום האנרגיה הסולארית ● נובה קפצה לאחר הדוחות, אך למחרת מחקה את מרבית העליות ● וגם: בניגוד למרבית האנליסטים - בג'פריס צופים למניית מובילאיי ירידה של כ-20%

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה

בעיצומה של המתיחות מול איראן, לגלובס נודע כי מערכת הביטחון כבר פועלת לניצול 7 מיליארד השקלים שנועדו להסלמה ● באוצר טוענים כי מדובר בניסיון "להלביש" על המלחמה התחייבויות עבר ● פרצת הגירעון מגבירה את החשש שלא תתרחש הקפיצה הצפויה בצמיחה ברבעון הנוכחי, אחרי ירידה של 3.3%

מפעל נגב ירוחם / צילום: יח''צ

עם רוח גבית מהדולר: נגב קרמיקה חוזרת לבורסה ורוצה לגייס 100 מיליון שקל באג"ח

14 שנים לאחר שנמחקה מהבורסה נגב קרמיקה חוזרת לשוק ההון ● יבואנית מוצרי הבנייה לבית ולחדרי אמבטיות שבבעלות יריב לרנר וקרן ויולה רוצה לגיוס אג"ח לא מדורגות וללא שיעבודים

אילוסטרציה: Shutterstock

כשסיכוי של אחד למיליון מתממש: איך המשקיעים המבריקים בעולם פשטו רגל וכמעט הקריסו את השווקים

בשנות התשעים העליזות התקבעה בוול סטריט התפיסה שניתן לנצח את השווקים, נוכח מודל עובד לתמחור סיכונים ● הסוחר האגדי ג’ון מריוות’ר החליט לעשות כסף מעיוותים בשוק, וחבר לשם כך לזוכי פרס נובל ● כשקרן הגידור שלו נפלה מגדולתה, הבנקים הגדולים בעולם נדרשו להזרים מיליארדים והפד נאלץ להוריד ריבית 3 פעמים - התערבויות ששינו את כללי המשחק ● כתבה שנייה בסדרה 

פרויקט פינוי בינוי בקרית אונו / צילום: תמונה פרטית

"מי שלא יצא בארבע בבוקר כבר לא יצא בכלל": בקעת אונו עולה על גדותיה

100 אלף תושבים צפויים להצטרף ל־150 אלף שכבר חיים היום באזור ● תוכניות הפיתוח מכוונות להכפלת האוכלוסייה, אך התשתיות כבר קורסות, והרשויות מזהירות: "האזור הולך ונהיה עני יותר"

רחפן FPV מבוסס סיב אופטי / צילום: Reuters, Pavlo Bahmut/Ukrinform

איום הרחפנים התגלה לפני תשע שנים. רק כעת רה"מ מקצה לו 2 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי בתום דיון שקיים נתניהו, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, הוחלט להקצות תקציב לפיתוח פתרונות לאיום הרחפנים ● כבר בשנת 2017 איום הרחפנים הוגדר כמהותי

מייסדי סטרים אלמנטס, אור פרי, גיל הירש וראם שרמן / צילום: שלומי יוסף

עובד החברה טען שהסטארט-אפ נסגר. החברה: אנחנו בדרך למכירה

עובד סטרים אלמנטס הישראלית עדכן בשבוע שעבר את לקוחות החברה, ובהם יוצרים ומשפיעני רשת, על סגירה אפשרית של החברה - כך עפ"י פרסום באתר Gamesbeat ● מהחברה נמסר: "אנחנו מנהלים שיחות חיוביות עם רוכשים פוטנציאליים ועובדים על מנת למצוא את הדרך הטובה ביותר עבור היוצרים, הלקוחות והצוות שלנו"

גן מאיר בתל אביב. ''בית הקפה שפועל שם, בנקודה הכי חלשה של הפארק, מוסיף מאוד לביטחון של השוהים בו'' / צילום: Shutterstock

"50 אנשים שהולכים ברחוב הם כמו 50 שוטרים": איך נעזרים בתכנון כדי ליצור סביבה עירונית בטוחה יותר?

מקרי הרצח שאירעו בעת האחרונה ברחובות הדגישו את חשיבות הרגשת הביטחון, והביטחון בפועל, בערים בישראל ● הדרך שבה מתכננים בתי מגורים, רחובות ושכונות יכולה לתרום רבות לביטחון האזרחים - וגם להשפיע לשלילה, כשאינה נעשית כראוי ● "תכנון הוא כלי עמוק ליצירת ביטחון אישי וחוסן חברתי"

הבניין ברחוב המלך ג'ורג' 21 / מדרחוב בן יהודה 23

בכמה נמכרה חנות בבניין בן 100 שנה בירושלים?

חנות בשטח של 129 מ"ר במדרחוב בן יהודה בירושלים נמכרה ב־9.5 מיליון שקל ● החנות הורכבה משלוש חנויות ומחסן, ונמצאת בבניין ההיסטורי כבן 100 שנה