בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock
זוג מבוגרים בני 80 לא יפונו מביתם היוקרתי עד לסוף חייהם, וזאת על אף חובות כבדים לנושים שנאמדים בסכום של 28 מיליון שקל, כך קבע בית משפט השלום בתל אביב. לאישה חובות בסך 28 מיליון שקלים, אשר נוצרו בחוסר תום לב ונסיבות הכוללות מעשי מרמה, כך טוענת הנאמנת. מלבד בית המגורים, בשטח של 210 מ"ר על מגרש של 250 מ"ר בנווה סביון שבאור יהודה, המוערך על ידי שמאי בסך 5.1 מיליון שקל, אין כל נכס אחר ממנו יוכלו הנושים להיפרע.
● האישה תקבל 6.6 מיליון שקל על המניות של הבעל או 2 מיליון? המחלוקת שמסעירה את בתי המשפט - ופסק הדין
● שלושה פסקי דין בשבוע | לקוח תבע עורך דין על הסכם שכר-טרחה. מה קבע ביהמ"ש?
כתוצאה מכך, הנאמנת סבורה כי יש להורות על מימוש הנכס תוך מתן דיור חלופי לתקופה מוגבלת, והציגה מתווה לפיו, גם תשלום דמי שכירות חודשיים ל-10 שנים בגובה 8,000-6,000 שקל יותיר בידי הנושים ובקופה בין 3.4 מיליון שקלים ל-4.5 מיליון שקלים.
הזכות לכבוד גוברת
בית המשפט בחן את המתווה והשאלה שדן בה "מנקזת לתוכה את המתח הבלתי נמנע השוכן בדיני חדלות פירעון", לגישתו. בית המשפט נדרש להכריע במאבק בין ההגנה על זכות הקניין של הנושים, לבין החובה המוסרית והחוקית להבטיח את כבודו המינימלי של האדם וזכותו לקורת גג, בערוב ימיו. בנסיבות הספציפיות של המקרה, נשאל האם בנסיבות אלו של זוג הקשישים, המתמודדים על תחלואים רפואיים וקוגנטיביים, נסוגה זכותם של הנושים להיפרע מנכס מגורים יוקרתי שנאמד בשווי מיליונים מפני זכותם של הקשישים להמשיך לגור שם.
בית המשפט קבע כי במאזן הכוחות שבין זכות הקניין של הנושים לבין זכותם של היחידה ובעלה לכבוד ולמגורים נאותים, הזכות לכבוד גוברת. "חוק חדלות פירעון שם לנגד עיניו את הגדלת שיעור הגבייה לנושים, אולם, סמכות זו אינה מופעלת בחלל ריק. עליה להיבחן מבעד לפריזמה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כאשר מדובר באוכלוסייה מבוגרת ופגיעה", כך בית המשפט. במקרה הנדון, נקבע כי התשתית הרפואית שהונחה בפני בית המשפט מציירת תמונה עגומה ונוגעת ללב, כלשון בית המשפט, וכי כבוד האדם כולל בתוכו את הזכות להזדקן בכבוד בסביבה מוכרת המעניקה ביטחון נפשי וקוגנטיבי, בפרט לחולים דמנטיים, שכל שינוי סביבתי עבורם הוא בגדר תהום.
"אכן עברה של היחידה אינו מפואר, בלשון המעטה, והדין אינו נוהג בסלחנות כלפי מי שמעל באמון נושיו. אולם, בנקודת הזמן הנוכחית, אל מול שוקת החובות השבורה, ניצב האדם בשיא חולשתו", מסביר בית המשפט. "כבודו של אדם בערוב ימיו ובפרט כאשר גופו ונפשו בוגדים בו, הוא חובתה המוסרית של מערכת המשפט בחברה דמוקרטית ונאורה, והאינטרס הקנייני, חשוב ככל שיהיה, נסוג בפני קדושת החיים והחובה למנוע את רמיסת כבודם של מי שאינם יכולים עוד לעמוד על שלהם" מוסיף בית המשפט.
נקבע כי הנכס לא ימומש לעת הזו, אלא לאחר אחרית ימים ושנים של היחידה ובעלה וכי ימומש בבוא העת, ו"כל שקל משוויו הרב יוקנה לנושים, לאחר שבני הזוג יסיימו את מסע חייהם בביתם".