גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השיטה וההשלכות: כשעורכי דין פרטיים נכנסים לנעליים של היועמ"שית

מספר חסר תקדים של 30 בקשות לאישור ייעוץ משפטי חיצוני אושר מאז הקמת הממשלה הנוכחית, בעקבות סירוב היועמ"שית להגן על עמדות השרים ורה"מ ● התוצאה היא פרקטיקה שגרתית שעלתה לקופת המדינה 3.5 מיליון שקל ומעוררת ויכוח עקרוני על גבולות התפקיד

דיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת
דיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת

מאז הקמת הממשלה הנוכחית, אישרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כ־30 בקשות לייצוג משפטי נפרד בהליכים משפטיים נגדה. המשמעות היא שעורכי דין פרטיים מייצגים את הממשלה ולא היועצת עצמה. הנתון נחשב לחסר תקדים.

כשמוסיפים לכך את העובדה שהוועדה לאישור העסקת יועצים משפטיים חיצוניים אישרה סכום מצטבר של 3.5 מיליון שקל עבור מקרים אלו, מתבררת פרקטיקה שהפכה למעין שגרה: מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה נמנע מלייצג את עמדת הממשלה (תפקיד שבעבורו המערכת מתוקצבת), והמדינה מצידה מוציאה כספי ציבור כדי לממן לה ייצוג פרטי. בשל חילוקי דעות מתמשכים שאינם נפתרים, נוצר כפל הוצאות שמתגלגל כולו אל כיסו של האזרח.

העליון לתובעים הייצוגיים: שלמו הוצאות של מיליון שקל לפני הערעור
השיחות מרשות המסים שגרמו בהלה בקרב יועצי מס בחמש בבוקר

משרד המשפטים אישר לאחרונה שורת ייצוגים פרטיים לממשלה. לפני ימים אחדים אושר תשלום של 100 אלף שקל לעו"ד יצחק בם על יייצוג בעתירות בנושא מינוי חברי מועצת הרשות השנייה, ובתחילת החודש אושר תשלום של 100 אלף שקל לד"ר עו"ד הראל ארנון על ייצוג פרטי לרה"מ בנימין נתניהו ולממשלה בעתירה שעניינה מינוי ראש המוסד הבא האלוף רומן גופמן. ביוני אשתקד אושר תשלום של 70 אלף שקל לעו"ד מיכאל ראבילו לייצוג בעתירה בעניין מינוי ראש השב"כ האלוף דוד זיני.

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

איך עובדת השיטה ולמה ההשלכות מדאיגות

הסכמי הייצוג המשפטי הפרטי שהוגשו למשרד המשפטים ומפורסמים לציבור, מציגים שכר טרחה הנע בין 50-150 אלף שקל לתיק, בהתאם לשלב הדיון, ללוחות הזמנים ולהיקף העבודה המשפטית הצפויה. המספרים עומדים בסטנדרט של ייצוג פרטיים, כשיש משרדים גדולים שגובים סכומים גבוהים יותר.

ככלל, היועמ"שית היא בעלת הסמכות הבלעדית לייצג את הממשלה בערכאות, ורק במקרים קיצוניים מוסמכת הממשלה להניח בפני בית המשפט עמדה אחרת. ההליך לאישור הייצוג הנפרד מורכב משלושה שלבים: בשלב הראשון, היועמ"שית מחליטה אם היא מסרבת לייצג בבית המשפט את עמדת הממשלה; בשלב השני, הממשלה או השר רשאים להגיש בקשה רשמית ליועמ"שית לקבלת אישור לייצוג נפרד; בשלב השלישי, היועמ"שית מוסמכת לאשר או לדחות את הבקשה. אם הבקשה מאושרת, ועדה ייעודית במשרד המשפטים בוחנת ומאשרת את הסכמי שכר הטרחה.

"בתחום המינויים, בכל כמה שבועות יש מניעה. הסיבה היחידה שאנו משלמים לעורכי דין פרטיים היא שהיחידות הממשלתיות, כמו מחלקת בג"צים וייעוץ וחקיקה, מסרבות בהוראת היועמ"שית לייצג את עמדת הממשלה", אומר ד"ר גיל ברינגר, מומחה למשפט חוקתי ומנהל מרכז אומן-פישר באוניברסיטה העברית.

מנגד, פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, מציע פרופורציה אחרת: "ביחס למאות מינויים ואלפי החלטות שבהן הממשלה מקבלת 'צ'ק פתוח' מהיועמ"שית לפעול, אנחנו דנים פה ב'שפיץ של הנעל'. רוב העשייה הממשלתית פועלת ללא בעיה". עם זאת, הוא מזהיר מההשלכות: "זה לא שהיועמ"שית לעומתית לממשלה, אלא שהממשלה לעומתית לדין. בכל דמוקרטיה חוקתית היו נופלים מהכיסא לו הממשלה או שר היה פועל בניגוד לייעוץ המשפטי. אם שר יידע שיש לו תמיד אפשרות לשכור ייצוג פרטי, זה עלול לחלחל וליצור מנגנון ייעוץ מקביל שחותר תחת הרעיון שחוות הדעת של היועמ"ש מחייבת".

מנגד, ברינגר סבור כי "אי אפשר להסביר לאנשים בחו"ל שהייעוץ המשפטי לממשלה יוצא נגד הממשלה, יושב בספסליה אבל טוען כאילו הוא עותר נגדה. ואם הייעוץ המשפטי לממשלה מפסיד לממשלה - זה דבר בלתי נתפס".

בין הדוגמאות הבולטות הנוספות אפשר לציין התקשרות מינואר עם עו"ד ד"ר יעקב בן שמש לייצוג הממשלה ב־10 עתירות לבג"ץ בנושא הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בסכום גלובלי של 150 אלף שקל. באותו החודש אושרה גם התקשרות בהיקף של 100 אלף שקל עם עו"ד אילן בומבך לייצוג בעתירה נגד צמצום תקציב לשכת עורכי הדין. עם עו"ד דוד פטר אושרו שתי התקשרויות בסוף 2025 בהיקף כולל של 225 אלף שקל, לצורך ייצוג בעתירות העוסקות בסגירת גל"צ ובמינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו ליועץ המשפטי בחקירת שדה תימן.

הסכמי שכר הטרחה הללו יושבים על ויכוח עמוק בהרבה הנוגע למהות התפקיד. המחלוקת הגיעה לשיאה בממשלה הנוכחית בניסיון להדחת היועמ"שית - מהלך שנבלם בסופו של דבר בבית המשפט העליון.

משפטנים שונים טוענים שתפקיד היועץ הוא כשמו כן הוא: לייעץ לממשלה, לסייע לה להוציא לפועל את המדיניות שקבעה ולייצג אותה בערכאות. מנגד, הפרקטיקה שהתקבעה לאורך השנים קובעת שעמדת היועמ"שית היא המכריעה, בהיותה הפרשנית המוסמכת של החוק. מתוקף תפקידה לסמן לממשלה מתי היא חוצה את הקווים, והיא לא מחויבת לייצג את הממשלה אם היא סבורה שהיא עוברת על החוק, חורגת מסמכותה או מציגה עמדה שאי אפשר להגן עליה. "היועצת רואה את הדברים במבט רחב. אם היא לא תשמור על אינטרס הציבור, לא יהיה מי שיעשה זאת", אומר פרופ' רוזנאי.

העניין מסתבך כאשר משפטן אחד סבור שמעשי הממשלה אינם סבירים, בעוד משפטן אחר בטוח שניתן להגן עליהם משפטית. בתווך הזה, לא מעט שחקנים מנסים לאתגר ולשנות את תפיסת היסוד שהתקבעה.

"עמדות קיצון": מי אשם במבוי הסתום?

התשובה לשאלה מי אשם במבוי הסתום תלויה לחלוטין בפוזיציה המשפטית של המשיב. משפטנים התומכים בעמדת הממשלה מאשימים את הייעוץ המשפטי בפזיזות בשליפה של הכרטיסים האדומים, וביד קלה מידי על הדק המניעות המשפטית.

"הרבה פעמים מחלקת בג"צים, בהוראת היועמ"שית, בוחרת שלא לייצג את עמדת הממשלה גם כשבהחלט ניתן היה לעשות זאת", טוען ד"ר ברינגר. הוא דוחה גם את הטענה שלפיה הצלחת עמדות היועמ"שית בבתי המשפט מוכיחה את צדקתה: "הייעוץ המשפטי לא צריך להיות קבלן הצלחות, הוא צריך להיות נאמן לעמדת הלקוחה שלו. אם הממשלה תפסיד - שתפסיד. אם היית נתבעת ועורך הדין שלך היה טוען נגדך, הסיכוי לנצח היה אפסי. מדוע למדינה לא מגיע יומה בבית המשפט? דווקא בתיקי הדגל הייעוץ חיצוני".

מנגד, תומכי מערך הייעוץ המשפטי מאשימים את הממשלה, ומצביעים על התקפות חריפות ולא ענייניות כלפי הייעוץ מיומה הראשון. לשיטתם, הממשלה מקדמת החלטות וחוקים קיצוניים ובלתי סבירים המנסים להפגין כוח ללא מערכות בקרה. גם בשלושת המקרים שבהם בית המשפט אישר בסופו של דבר את עמדת הממשלה לה התנגדה היועמ"שית, פרופ' רוזנאי סבור שעמדתה המקורית הייתה סבירה וכי פגמים במינויים יכולים להתקיים גם אם ועדה לא מצאה פגם בטוהר המידות.

"הממשלה הנוכחית הולכת במקרים רבים לעמדות קיצון שחותרות תחת שלטון החוק, ולכן אין מנוס מכך שהיועצת תרים דגלים אדומים", אומר פרופ' רוזנאי. "בישראל לא קיימים איזונים ובלמים הקיימים במדינות אחרות, כמו חוקה נוקשה, שני בתים בפרלמנט או מנגנוני פיקוח פרלמנטריים. אצלנו קיימים רק היועמ"ש ובית המשפט".

תומכי הגישה הזו מדגישים כי ברוב המקרים שבהם אושר ייצוג נפרד, עמדת הממשלה נדחתה בבג"ץ והתקבלה עמדת היועמ"שית - מה שמהווה עבורם הוכחה לכך שהחלטות השרים חרגו מהחוק. על כך משיב ד"ר ברינגר: "כשכלי משפטי של המדינה מתייצב נגד הממשלה, זה כשלעצמו מחליש אותה ופוגע בסיכוייה. השופטים רואים את הגורם המדינתי הרשמי מגויס לצד העותרים ומסיקים שיש דברים בגו. לכן הסטטיסטיקה מוטה, ועדיין ישנם מקרים שבהם בית המשפט מקבל את עמדת הממשלה".

עוד כתבות

טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

ניו יורק טיימס: איראן נערכת ללחימה קצרה אך בעצימות גבוהה

לפי הדיווח בניו יורק טיימס, איראן צפויה לשגר עשרות ואף מאות טילים ביום, ומדינות המפרץ צריכות להיערך לשיגורים נרחבים על תשתיות האנרגיה שלהן ● מנגד טראמפ טוען: דחיתי את התקיפה כי מדינות המפרץ אמרו שהן קרובות לחתום על הסכם עם איראן ● צה"ל: חיסלנו מחבל חמאס שפשט לשטח ישראל ב-7 באוקטובר ●  סגן שר החוץ של איראן: הסרת סנקציות, שחרור כספים וסיום המצור נכללו בהצעה האחרונה שלנו ● עדכונים שוטפים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

ישראכרט: מאות אלפי לקוחות יצטרפו עם הנוסע המתמיד ויהיה לזה מחיר כבד

רכישת מועדון הלקוחות צפויה להקטין את רווחיות ישראכרט ב-2026 בטווח של 110 עד 150 מיליון שקל, לפני מס ● הרווח הנקי של החברה עלה ב-540% ביחס לרבעון המקביל, שהושפע מהכרה בהוצאה חד-פעמית בגין ביטול הסכם ההשקעה עם מנורה-מבטחים

חברת טבע. שרדה בצמרת / צילום: סיון פרג'

לראשונה זה עשור: דירוג השקעה לחוב של טבע

סוכנות הדירוג Fitch העלתה את דירוג ההשקעה של טבע ל-BBB מינוס ● בדוח מציינת הסוכנות את ההתקדמות המתמשכת של החברה בביסוס הגמישות הפיננסית שלה, וכן את המעבר ההדרגתי לצבר מוצרים בעל רווח שולי גבוה יותר ● בשלב זה, סוכנויות הדירוג האחרות עדיין מדרגות את האג"ח של טבע בדירוג נמוך יותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

האמירה שהפילה את השוק, וזו שמיתנה: נעילה מעורבת בוול סטריט

הנאסד"ק ירד בכ-0.5%, הדאו ג'ונס עלה בכ-0.3% ● מנכ"ל סיגייט טכנולוגיות דייב מוסלי הזהיר מפני קשיים בעמידה בביקוש הקשור לבינה מלאכותית, וגרם למשקיעים לחשוש ● טראמפ מיתן את הירידות לאחר שטען כי מתקיים מו"מ רציני עם איראן ● גם העליות בנפט התמתנו ● טסלה ירדה בכ-3% לאחר שמאסק ספג הפסד בבית המשפט הפדרלי

רפי אלמליח, מנכ''ל מינהל התכנון / צילום: רז רוגובסקי

מנכ"ל מינהל התכנון: נרחיב פטור מהיתר בנייה למתקני אגירה

מנכ”ל מינהל התכנון רפי אלמליח הודיע כי בכוונתו להרחיב את הפטור למתקני אגירת אנרגיה בינוניים בהיקף של עד 5 מגהוואט־שעה, לאחר שבשנה שעברה אושר פטור למתקנים קטנים בלבד ● המהלך צפוי להקל על הקמת מתקני אגירה עבור קניונים, חוות שרתים, מפעלים ועמדות טעינה לרכב חשמלי, אך עדיין דורש את אישור שר הפנים

מימין - עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST, אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעלי קבוצת BST, רפי ביסקר, יו''ר קבוצת  BST ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי קבוצת BST / צילום: רפי דלויה

בכיר לשעבר באי.די.בי חוזר לבורסה עם חברת נדל"ן בשווי 2.5 מיליארד שקל

רפי ביסקר משמש כיו"ר בסט שבשליטת משפחת טנוס ומחזיק אופציות בשווי שעשוי להגיע לעד 90 מיליון שקל ● בעבר מכר את מניותיו בחברה להפניקס ● בסט רשמה אשתקד ירידה ברווח שעמד על 52 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המסחר בת"א ננעל בירידות: מניות האנרגיה נפלו, הבנקים זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.6%, ת"א 90 איבד מערכו כ-1% ● האירו והדולר ממשיכים להיחלש מול השקל ● IBI מוריד את מחיר היעד של הבנק הבינלאומי ● קרן פימי פרסמה תשקיף להנפקת חברת התרופות רפא בת"א ● קבוצת אירודרום הודיעה על שינויים בהנהלה, המניה מזנקת ● בנק אוף אמריקה: אם לא מכרתם במאי, תמכרו ביוני

מגדל ביונד בגבעתיים / הדמיה: ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים

הכוכביות בתשקיף תדהר: המינוף, הקושי למכור דירות והמשרדים הפנויים

המספרים שהציגה תדהר בתשקיף משקפים את שבירת הכיוון החזקה מתחום הביצוע הוותיק בעיקר לתחום היזמות ● הם גם מראים כיצד התלות במבצעי המימון גוברת, אך קצב מכירת הדירות בכל זאת צונח ● ועל רקע ההיצע הגדול בתחום המשרדים, גם שם תדהר לא מלקקת דבש

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: זוג שצבר חובות של 28 מיליון שקל לא יפונה מהווילה שבה הוא מתגורר

בית המשפט קבע כי זוג קשישים לא יפונה מביתם היוקרתי עד לסוף חייהם, וזאת למרות החובות הכבדים שלהם ● עוד הוסיף בית המשפט בהתייחסו לתיק כי, במאזן הכוחות שבין זכות הקניין של הנושים לבין זכותם לכבוד ולמגורים נאותים, הזכות לכבוד גוברת

פרופ' אבי שמחון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

לא יקודם לפני הבחירות: חוק סבסוד המשכנתאות של שמחון יורד מהפרק

בעקבות קיצור לוח הזמנים של הכנסת לקראת הבחירות הקרובות, הממשלה עצרה את החקיקה לסבסוד ציבור בעלי המשכנתאות שהחזרים התייקרו כתוצאה מעליית הריבית ● ברקע, התנגדויות כבדות מצד משרד האוצר ובנק ישראל שהקשו על קידום החוק עוד קודם לכן

היזם מאור שלמה / צילום: באדיבות המצולם

וויקס הפכה תלויה בילד הפלא של ההייטק. וזה עולה לה ביוקר

סטארט־אפ ה־AI שוויקס רכשה לפני כשנה מציג צמיחה חדה שלא אופיינית בהייטק הישראלי, עם קצב הכנסות שנתי שזינק ממיליונים בודדים ל־150 מיליון דולר ● אולם לשם כך נדרשה וויקס להוציא הון על שיווק - מהלך שפגע ברווחיות, החזיר אותה להפסד ושלח את המניה לצלילה

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן, בגאלה של ועידת הנדל''ן של גלובס / צילום: תמר מצפי

לאומי מסכם רבעון עם הרווח הגבוה במערכת הבנקאית וצמיחה חריגה באשראי העסקי

בנטרול מס היתר על הבנקים, התשואה על ההון הסתכמה ב-15.1% ● היקף הדיבידנד שיחלק הבנק: 55% מהרווח הנקי, כ-1.3 מיליארד שקל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מהחודש הבא: חשבוניות על עסקאות מ־5,000 שקל יחויבו באישור אונליין

השלב הבא ברפורמת "חשבוניות ישראל" ייכנס לתוקף ב־1 ביוני ויכניס למעגל הדיווח המקוון עשרות אלפי פרילנסרים ועסקים קטנים ● עסקאות שלא יקבלו מספר הקצאה דיגיטלי בזמן אמת לא יוכרו לצורכי קיזוז מע"מ ומס הכנסה ● מה אומרים המומחים על המהלך?

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

העליון חייב את המבקשים לשלם מיליון שקל לפני הערעור / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון לתובעים הייצוגיים: שלמו הוצאות של מיליון שקל לפני שמיעת הערעור

בית המשפט העליון דחה בקשה לעכב תשלום של מיליון שקל הוצאות שהוטלו על מגישי תביעה ייצוגית נגד חברות דלק ואנרגיה בגין זיהום אוויר בחיפה ● ההחלטה משתלבת במגמה המסתמנת בפסיקה להחמיר בהוצאות בתביעות ייצוגיות שנדחות, במיוחד במקרים של תשתית עובדתית חסרה או בקשות סרק ● האם בתי המשפט משנים גישה כלפי תובעים ייצוגיים?

בנין בנק דיסקונט יהודה הלוי ת''א , רחוב יהודה הלוי 23 , תל אביב / צילום: איל יצהר

ב-2 מיליון שקל לשנה: בלאק קיוב שוכרת קומה נוספת במגדל דיסקונט

חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב שכרה לאחרונה את קומה 19 במגדל דיסקונט, לצורך הרחבת פעילותה והגדלת צוות העובדים בכ-40 עובדים חדשים ● החברה תשלם סכום של 2 מיליון שקל לשנה - כ-167 שקל למ"ר לחודש - לתקופה של 5 שנים

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

רציו תיקח רישיון חיפוש גז בעוד כשבועיים עם מפעיל בינ"ל חדש

רציו צפויה ליטול רשמית את רישיון חיפוש הגז עד תחילת יוני, לאחר שהממונה על הנפט דחה את ביטול הזכייה בעקבות פרישת ENI האיטלקית מהמהלך בשל המלחמה ● בחברה מנהלים מגעים עם חברת אנרגיה בינ”ל חדשה, שטרם פעלה בישראל, בתקווה לאפשר את המשך החיפושים בים התיכון כבר ב־2027 ● אם ההסכם לא ייחתם בזמן, הזכייה בהליך עלולה להתבטל סופית

שמעון טל מור, מנכ''ל קבוצת M&T / צילום: ברק שקד

חברת האבטחה שמנפיקה בת"א לפי 750 מיליון שקל

טי אנד אם, המספקת שירותי אבטחה, ניקיון ותחזוקה למגזר הפרטי והממשלתי מ-2008, מבקשת לגייס כ־300 מיליון שקל ולהצטרף לבורסה בת"א ● מחצית מכספי ההנפקה צפויה להגיע לבעלי המניות הקיימים, בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית פגסוס ● החברה צופה להכפיל יותר מפי שניים את הרווח הנקי בשנה הקרובה

גאוטם אדאני / צילום: Reuters, NARCH/NARCH30

אדאני ישלם לארה"ב 275 מיליון דולר לאחר שרכש גז איראני בניגוד לסנקציות

ענקית התשתיות ההודית הודתה בפני משרד האוצר האמריקאי כי רכשה גז שמקורו באיראן תוך הסוואתו כמשלוחים מעומאן ועיראק באמצעות ספינות מ"צי הצללים" ● בארה"ב טענו כי החברה התעלמה מסימני אזהרה רבים, אך הסתפקו בקנס בעקבות שיתוף הפעולה שלה עם החקירה

כותרות העיתונים בעולם

מכון מחקר אמריקאי מסביר: בטווח הארוך ישראל תיפגע מהמלחמה באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המלחמה עם איראן תוביל לשינויים גדולים במזרח התיכון, הימור על האם הפסקת האש כוללת את חיזבאללה סיבך את פולימרקט, ושדה הקרב הקשה של ישראל בתקשורת העולמית • כותרות העיתונים בעולם