גאוטם אדאני / צילום: Reuters, NARCH/NARCH30
תאגיד התשתיות ההודי אדאני ישלם 275 מיליון דולר לארצות הברית במסגרת הסדר פשרה עם המשרד לבקרה על נכסים זרים (OFAC), היחידה במשרד האוצר האמריקאי האחראית על אכיפת הסנקציות של ארה"ב. במסגרת ההסכם, שפורסם הלילה, הודתה קבוצת אדאני כי רכשה גפ"מ (גז פחמימני מעובה, המשמש בין היתר לבישול) שמקורו באיראן, בהיקף של כ־192 מיליון דולר, בין נובמבר 2023 ליוני 2025.
● נפט וחברות קש: כך הבריחה איראן 9 מיליארד דולר בשנה דרך האמירויות
● מכון מחקר אמריקאי מסביר: בטווח הארוך ישראל תיפגע מהמלחמה באיראן
● סין תעבור לנפט אמריקאי? על מה דיברו טראמפ ושי
לפי הרשויות בארה"ב, הגפ"מ (שהוא תוצר של תעשיית הנפט האיראנית) יוצא מאיראן להודו כסות עיראקית ועומאנית, תוך שיבוש משדרים ימיים. ב־OFAC הסבירו כי הסכימו להגיע לפשרה בין היתר בשל המוניטין הנקי של אדאני בתחום הסנקציות, וכן בעקבות החקירה הפנימית שהחברה פתחה לאחר שהחשדות עלו.
על פי המסמך האמריקאי שפורסם כעת, אדאני רכשה את הגפ"מ מ"ספק מדובאי" שנקשר בהמשך לחקירת הסנקציות של OFAC. אותו ספק הציע לחברה כמויות גדולות של גפ"מ במחירים נמוכים באופן חריג. המשלוח הראשון הגיע בנובמבר 2023 דרך נמל קטן בעומאן, שלא היה מוכר כמרכז לסחר בגפ"מ, באמצעות מכלית בת 25 שנה. עבור אותו משלוח שילמה אדאני כ־5.7 מיליון דולר.
לאחר העברה מוצלחת זו, רכשה החברה עוד 34 משלוחי גפ"מ מאותו ספק. הגז עבר, לכאורה, דרך עומאן ועיראק, אך בפועל הגיע מאיראן והעשיר את המשטר בטהרן.
התעלמו מאזהרות
במסמכי OFAC נטען כי אדאני התעלמה משורה של סימני אזהרה שהיו אמורים לאותת שמשהו לא תקין: מסמכי המקור היו מיושנים, הגיעו עם מספור חסר היגיון, והמשלוחים עצמם התעכבו מספר פעמים באופן בלתי מוסבר. בנוסף, הספינות ששימשו להעברת המטען מקטו במספר שיטות המזוהות עם "צי הצללים" של איראן: הן הפעילו תשדורות מזויפות, כיבו משדרים, שטו במסלולים חסרי היגיון כלכלי ושינו פעמים רבות את הפרטים המזהים שלהן, לרבות שם, בעלות ודגל המדינה.
ב־OFAC מציינים גם כי המחירים הנמוכים במיוחד היו אמורים לעורר חשד, שכן מדובר בתמחור האופייני לנפט וגז איראניים הנמכרים תחת סנקציות. לפי המסמכים, כמה גורמים חיצוניים ניסו להזהיר את אדאני שייתכן ומדובר בגפ"מ איראני, אך בחברה התייחסו לכך כאזהרות כוזבות שהגיעו מטעם מתחרים שלא היו מעוניינים בכניסתה לתחום הגפ"מ בהודו.
במקרה מעניין נוסף, הספק הפסיק לקבל תשלומים, ולאחר מכן אדאני התבקשו להעביר את הכספים לבנק חדש בדובאי תוך שימוש במסמכים כוזבים. אותם בנקים קשורים לנכסים איראניים שעדיין מוחזקים באיחוד האמירויות - נכסים שנמצאים תחת לחץ אמריקאי וישראלי להקפאה.
לאחר שפורסמו דיווחים פומביים על חשש להפרת הסנקציות האמריקאיות, אדאני הפסיקה לקבל את המשלוחים. ב־OFAC ציינו כי החברה שיתפה פעולה באופן מלא עם החקירה, ואף שכרה עורך דין אמריקאי שניהל עבורה את המגעים מול הממשל האמריקאי. בנוסף, החברה שינתה את המדיניות שלה כדי למנוע מקרים דומים בהמשך.
לאור שיתוף הפעולה, החליטו הרשויות בארה"ב שלא להגיש תביעה נגד החברה ולהסתפק בקנס של 275 מיליון דולר. עם זאת, ב־OFAC הדגישו כי אדאני פעלה באופן "חסר אחריות", במיוחד נוכח מעמדה כתאגיד רב־לאומי ענק.
נזכיר כי לקבוצת אדאני יש גם זיקה ישירה לישראל: החברה היא המפעילה של נמל חיפה שהופרט בשנים האחרונות, ושותפה בבעלות עליו. מייסד הקבוצה, גאוטם אדאני, נחשב לאחד האנשים העשירים בעולם ומקורב לראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי.
בסיכום האירוע כתבו ב־OFAC כי "מקרה זה מגלם את הביטוי 'אם עסקה היא טובה מכדי להיות אמיתית, זה כנראה המצב'. כדאי לרוכשים של מוצרי אנרגיה מאזורים בסיכון גבוה לבדוק ולוודא באופן מוגבר כשמציגים להם הצעות במחירים שהם משמעותית מתחת למחירי השוק".
בנוסף, הזכירו כי ארה"ב מציעה תגמולים למי שימסרו מידע על הפרות סנקציות דומות, וכי שיתוף פעולה עם חקירות עשוי להביא להקלה בענישה.