פועלים באתר בנייה / צילום: Shutterstock
האחים דורון וגיא לוי, בעלי חברת הנדל"ן הוותיקה הנושאת את שמם, הועמדו לדין על עבירת בטיחות באתר בנייה - וזוכו השבוע. גם סמנכ"ל הבטיחות של החברה זוכה. לצד זאת מנהלי העבודה והחברה הורשעו.
● עיריית תל אביב הסירה התנגדות, ו-5,000 דירות נוספות מתקדמות בצנרת
● חשד: עו"ד סייע ללקוח לרשום דירות ע"ש קרובי משפחה לצורך התחמקות ממס
חברת הנדל"ן בנתה עד היום כ־10,000 דירות והיא פועלת באזור השרון, תל אביב ירושלים ומודיעין. בחודשים האחרונים פורסם כי היא בדרך להנפקה בבורסה ובמגעים לצורך צירוף גופים מוסדיים.
מנהלי העבודה הורשעו
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב זיכה את האחים שהם הבעלים והמנכ"לים של חברת "גיא ודורון לוי הנדסה בניה והשקעות" מעבירה של ליקוי בטיחות מסוג עבודה בגובה ללא אמצעי מיגון מתאימים. כתב האישום הוגש על ידי משרד העבודה, בעקבות איתור ליקויי בטיחות בשנת 2017 באתר בנייה בראש העין. מנהלי העבודה והחברה הורשעו. לא הייתה מחלוקת על הליקויים שנגלו. החוק קובע אחריות ישירה של תאגיד כאשר העבירה נעברה על ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד. מאחר ומנהלי העבודה הורשעו בעבירות בטיחות הוטלה אחריות על החברה.
התביעה טענה כי מהביקורות שנערכו עלה כי האתר נוהל ללא פיקוח אפקטיבי בנושא אבטחת עובדים בגובה על ידי ציוד מגן אישי. האחים לוי וסמנכ"ל הבטיחות טענו באמצעות עו"ד אבי חימי מנגד כי נקטו בפעולות על מנת להשריש את תרבות הבטיחות בחברה. טענותיהם התקבלו.
מנהלי העבודה שהיו הדרג הביצועי בשטח והיו חשופים להתנהלות היומיומית של העובדים הודו והורשעו אך הדרג הניהולי הבכיר בחברה, שלא שהה באתר דרך קבע, לא הפר את חובתו לדאוג כי מדיניות הבטיחות בחברה מיושמת. "הנאשמים לא הסתפקו בהסתמכות על הדרג הביצועי אלא פעלו בדרכים מערכתיות על מנת לדאוג לכך שנושא הבטיחות יקבל עדיפות עליונה בחברה", נכתב בפסק הדין.
הנחילו תרבות בטיחות
סעיף 222 לפקודת הבטיחות קובע כי אם מתבצעת עבירת בטיחות על ידי החברה רואים את המנהלים כאחראים אישית. זאת גם ללא מעורבות ישירה. כדי להימנע מהרשעה נושא המשרה נדרש להוכיח כי הוא נקט את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח את קיום הוראות הבטיחות בעבודה.
השופטת מירב קליינמן קבעה כי מצטיירת תמונה לפיה האחים ומנהל הבטיחות הנחילו תרבות בטיחות בחברה שכללו קיום סדיר של ועדות בטיחות, קיום כנסי בטיחות, הדרכות לעובדים, רכישת ציוד בטיחות תקני ועוד. נקבע כי סוג העבירה שיוחס להם תלוי בעובד עצמו, הבוחר האם לחבוש קסדה ולעשות שימוש ברתמה. "לא ברור אילו אמצעים נוספים היה על הנאשמים לנקוט וממילא לא ניתן למנוע הרמטית הפרת הנחיות ע"י עובד פרטני לעניין שימוש באמצעי מיגון בעבודה בגובה, מעבר למה שנעשה", נכתב.
בית הדין קבע כי העבירה הספציפית, של שימוש באמצעי מיגון, היא עבירה שביצועה תלוי בעובדים בניגוד להתקנת גדרות, מעקות בטיחות וכו'. משכך, אין לצפות כי המנהלים יהיו מודעים לביצוע העבירה. זאת לאור פעולותיהם להשרשת הוראות הבטיחות בחברה והתרבות הארגונית מכוונת הבטיחות. העובדה כי עובדים הפרו את ההנחיות לא משליכה על ידיעתם של הנאשמים לכך.
"מטבע הדברים, לא ניתן היה לעקוב אחר כל עובד ועובד מבין מאות העובדים המועסקים באתר, באופן שימנע מ-100% מהעובדים להפר את ההנחיות, כך שסברתי כי אף בהתקיימם של הליקויים שנמצאו בביקורות הרלוונטיות אין לומר כי הנאשמים היו מודעים לכך", כתבה השופטת.
השופטת קבעה כי לא התקיימה מצד האחים לוי 'הסתמכות עיוורת' של מינוי בעלי התפקידים ללא נקיטת צעדים נוספים. הם דאגו באמצעים השונים לוודא כי הוראות הבטיחות מועברות לעובדים וכי אלו מקיימים את הוראות הבטיחות לעניין שימוש באמצעי מיגון בעבודה בגובה.
"הם לא הסתפקו בהסתמכות על הדרג הביצועי אלא פעלו בדרכים מערכתיות על מנת לדאוג לכך שנושא הבטיחות יקבל עדיפות עליונה בחברה, לא סברתי כי יש בכך כדי להוביל למסקנה כי יש להרשיע את הנאשמים", סיכמה.