גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משטרת ישראל יכולה להקפיא ארנקים דיגיטליים בחו"ל ללא צו - איך?

ביהמ"ש העליון קבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות

אילוסטרציה: shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock

האם משטרת ישראל מוסמכת ליזום ולקיים שיתוף-פעולה וולונטרי עם מוסד פיננסי שפועל מחוץ לגבולות המדינה על-מנת לקבל ממנו מידע אודות נכסים וכספים שלפי החשד נגועים בפעילות עבריינית הנחקרת על-ידה בישראל? האם מותר למשטרה, במסגרת זו של שיתוף-פעולה וולונטרי, לבקש מהמוסד הפיננסי הזר להקפיא את נכסיו ואת כספו של הנחקר? ומה הדין ביחס להקפאת מטבעות קריפטוגרפיים המאוחסנים בארנק דיגיטלי שפועל במרחב אינטרנטי ממוחשב?

השיטה וההשלכות: כשעורכי דין פרטיים נכנסים לנעליים של היועמ"שית
בלעדי | בית משפט השלום בתל אביב מחפש בית חדש לצורך שיפוץ של עשר שנים

על השאלות הללו ענה בית המשפט העליון, שקבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא, באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות. זאת, על-מנת להביא לתפיסתם של המטבעות שבארנקים אלה בשלב מאוחר יותר על בסיס צווים שיפוטיים.

במוקד המחלוקת עמדה פעולת המשטרה במסגרת חקירה פלילית אשר הביאה להקפאתו של ארנק מטבעות קריפטוגרפיים ששוויו עולה על 10 מיליון דולר.

העוקץ הרוסי

יחידת הסייבר הארצית של המשטרה בלהב 433 מנהלת חקירה יחד עם מחלקת פשיעה מקוונת של מחוז מרכז בליווי פרקליטות המחוז, אודות הונאה רחבת-היקף בישראל ובעולם, אשר מכונה "העוקץ הרוסי". על-פי החשד, ההונאה מבוצעת באמצעות השקעות במטבעות קריפטוגרפיים, וקורבנותיה הם אזרחים ממוצא רוסי ויוצאי חבר העמים של ברית-המועצות לשעבר. החקירה מתנהלת נגד מספר חשודים בישראל ומחוצה לה, להם מיוחסות עבירות רבות שעיקרן הונאה, מרמה והלבנת הון.

תחקור ציר העברת הכסף במסגרת פרשת ההונאה העלה כי מטבעות הקריפטו הועברו למספר ארנקים דיגיטליים והתנקזו, בין השאר, לתוך ארנק המנוהל על-ידי חברה פרטית בשם Tether, הממוקמת ומאוגדת מחוץ לגבולות ישראל. במאי 2025 פנתה יחידת הסייבר במשטרת ישראל לחברה בבקשה להקפאת הארנק, והחברה הקפיאה את הארנק - החשבון הדיגיטלי בו מוחזקים מטבעות הקריפטו.

במקביל הוגשה לבית משפט השלום ראשון לציון בקשה "למתן צו לתפיסה והקפאה של חשבונות וחפצים" (לפי מספר החשבון הרשום אצל Tether), ובית המשפט הוציא צו כמבוקש.

נכון למועד ההקפאה, נכללו בארנק כ-7 מיליון טוקנים דיגיטליים מסוג USDT, הצמודים למטבע הדולר ארה"ב ומונפקים על-ידי חברת Tether. בהמשך בוצעו שתי הפקדות נוספות בארנק הדיגיטלי, כך שבסך-הכול הוקפאו בתוכו כ-10,729,347 USDT.

לאחר מספר חודשים הגיש אזרח זר בשם ארטיום נדורנקו בקשה לבית המשפט לביטול הקפאת הארנק, בטענה כי הוא הבעלים החוקי של הארנק, אינו אזרח ישראלי, ונגרמו לו נזקים כבדים מהקפאתו. לטענתו, הוא איש עסקים המתמחה בפיתוח קרקעות וספק מורשה בתחום הביטחון לצבא אוקראינה, שמחזור עסקיו עומד על עשרות מיליוני דולרים בשנה.

בית משפט השלום דחה את הבקשה והאריך את הצו ל-180 ימים נוספים, תוך שהוא קובע כי פניית המשטרה ל-Tether נעשתה במישור הוולונטרי, במסגרת מדיניות של שיתוף-פעולה שהחברה הנהיגה ביחסיה עם רשויות אכיפה מדינתיות ובינלאומיות - ולכן אין מקום לקבל את טענות המשיב בדבר אי-חוקיותו של הצו והיעדר סמכות חוקית. עוד נקבע כי נדורנקו לא הציג הוכחות חד-משמעיות בדבר בעלותו בארנק.

עיר מקלט דיגיטלית

על החלטה זו הגיש נדורנקו ערר לבית המשפט המחוזי, שם דווקא התקבלה טענתו לחוסר סמכות הקפאת נכסים דיגיטליים בחו"ל. השופט דרור ארד-איילון מבית המשפט המחוזי בלוד קבע כי בית המשפט בישראל אינו מוסמך להוציא צו להקפאת ארנק דיגיטלי בחברת קריפטו זרה שאינה פועלת בישראל ואינה כפופה לדין הישראלי, וכי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), מכוחה הוקפא הארנק, אינה מקנה לבית המשפט סמכות חוץ-טריטוריאלית (מחוץ לישראל) ביחס לחיפוש, תפיסה או הקפאה של נכסים.

עוד נקבע כי גם היענות מוקדמת של החברה הזרה לפניית המשטרה - אינה מקימה סמכות טריטוריאלית, ואף מעלה ספק אם עצם הפנייה נעשתה כדין.

על החלטה זו ערערה משטרת ישראל לבית המשפט העליון. במסגרת הערעור טענה הפרקליטות, באמצעות עו"ד שרית משגב בשם המחלקה הפלילית ועו"ד איילת לוי מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, כי החלטת בית המשפט המחוזי, שביטלה את צו הקפאת הארנק הדיגיטלי, עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולתן של רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות הלבנת הון, הונאות מקוונות ומימון טרור המתבצעים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, וכן לסכל פעולות שנדרשו לצורך מניעת הברחת הכספים. עוד נטען כי קבלת עמדת המחוזי עלולה ליצור "עיר מקלט דיגיטלית" לעבריינים ולגורמי טרור.

מנגד טען נדורנקו, באמצעות עו"ד מיכאל עירוני, כי ההליך ממוקד בצו קונקרטי אשר הוצא שלא כדין מבלי שהייתה סמכות להוציאו, וכי החלטת בית המשפט המחוזי לא יכולה להשליך על מקרים אחרים בהם המשטרה תתנהל כדין.

עוד נטען כי צו ההקפאה שניתן אינו חוקי, וכפי שנקבע במחוזי, בית משפט בישראל אינו מוסמך להורות ל-Tether להקפיא את הארנק. לפיכך, משעה שצו ההקפאה הוצא שלא כדין, קיים פתרון אחד בלבד למצב שנוצר: ביטולו של הצו.

עוד הוסיף נודרנקו כי פנייתה של משטרת ישראל לחברת Tether באמצעות הצו אינה בגדר הזמנה לשיתוף-פעולה וולונטרי.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי פעולת המשטרה נעשתה בסמכות; כי המשטרה רשאית לפנות לחברות זרות לצורך קבלת סיוע וולונטרי בהקפאת נכסים דיגיטליים החשודים כקשורים לעבירות פליליות; וכי פניית המשטרה לחברת Tether נעשתה במסגרת שיתוף-פעולה וולונטרי וללא כפייה.

מניעים לא טהורים ומשחק אינטרסים

שופט העליון אלכס שטיין ציין כי "סעיף 3 לפקודת המשטרה מהווה בסיס לסמכויות המשטרה לנקוט כל פעולה שמקדמת את משימותיה מבלי לכפות דבר על הפרט. האמור בסעיף זה אפשר אפוא למשטרה לפנות לחברת Tether בבקשת שיתוף-פעולה וולונטרי שבמסגרתו יוקפא הארנק בהתאם להחלטת החברה (להבדיל מפעולת המשטרה כמעשה כפייה שלטוני)".

השופט שטיין התייחס גם לשאלה האם "הוולנטריות" של החברה הזרה נפגעת מעצם הפניה של מדינה זרה אליה - וביטל אפשרות זו. "לא אתעלם מהאפשרות שחברת Tether אינה פועלת מרצון חופשי מוחלט, שכן עצם קיומה של בקשת המשטרה - אשר באה בשמה של מדינת ישראל - להקפאת הארנק מפעילה עליה לחץ בהיבט של מוניטין, ואולי אף עלולה לאיים על עסקיה. בהחלט ניתן להניח כי Tether מקפיאה חשבונות ארנק דיגיטליים מתוך אינטרסים שונים אשר משפיעים על שיקול-דעתה, ולא בהכרח ממניע וולונטרי טהור", ציין.

"אולם", הוסיף שטיין, "לחצים מסוג זה אינם עולים כדי כפייה: 'המשחק' שמשוחק באמצעותם הוא משחק האינטרסים. לדידי, אין ספק שלחברת Tether יש אינטרס לשמור על יחסים טובים ותקינים עם מדינת ישראל על זרועותיה. אינטרס כזה בהחלט יכול היה לספק לחברה טעם להיענות לבקשת המבקשת, אולם בדומה למה שידענו מדיני החוזים, הוא אינו עולה כדי גריעה מרצונה החופשי".

פריצת גבולות?

עו"ד אורי גולדמן, העוסק באיסור הלבנת הון ובמטבעות קריפטו ומנהל תיקים מקבילים מול משטרת ישראל, סבור כי החלטת העליון היא בעייתית. "מדובר בפריצת גבולות אסורה. פסק הדין למעשה עוקף את כל חומות הדין והאיזונים הקיימים הן בישראל והן בין מדינות ומתבסס על 'וולונטריות' החברה הזרה, כאשר מדובר בסך-הכול בחשדות שטרם נבחנו (ואף טרם נחקרו). איזה גוף יסרב לפעול 'וולונטרית' כאשר משטרת ישראל פונה אליו? למשל בנקים בחו"ל!? הרי זה הוא כוחו של הריבון, ואת הכוח צריך לרסן - לבטח בטרם הוכחה אשמת אותו אדם".

עוד טוען גולדמן כי צו התפיסה גורף מדי ואינו תואם את החשדות. "אותה 'וולונטריות' של חברת Tether הקפיאה למעשה חשבון שבו מעל 10 מיליון USDT (שווה-ערך לדולר), כאשר שווי העבירה לכאורה הוא כ-5% מכך. בכך גם מוקפא לאותו אדם הרבה מעל הסכום שמותר יהיה לחלט ככל שיורשע יום אחד".

עוד כתבות

רז רהב / צילום: חיים יוסף

השף שעורר סערה: משלם 13 אלף שקל למלצרים, בלי טיפים

שף רז רהב, בעלי קבוצת OCD, קורא לשנות את אחד מכללי היסוד בענף המסעדנות: להעביר את האחריות לשכר המלצרים מהמזומן שעל השולחן אל המעסיק ● בריאיון לגלובס הוא מסביר מדוע החליט לנתק את שכר המלצרים מהטיפים ולמה לדעתו מלצרות צריכה להיחשב למקצוע לכל דבר ● אירועים ומינויים

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

לא ג'וניורים: העובדים שחברות הטכנולוגיה עדיין מחפשות

גלי הפיטורים בענף ההייטק ממשיכים להגיע, והם מתודלקים בעיקר ע"י התגברות השימוש בבינה מלאכותית ● אך במקביל, הצורך בטאלנטים, בייחוד כאלה שיעבדו עם סוכני AI, מתגבר ● בשוק מאמינים: שוק העבודה בתחום ה־IT בדרך לצמיחה

ג'ונתין אנדיק שחשוד ברצח אביו / צילום: Reuters, Albert Gea

מייסד מנגו נהרג לפני שנה וחצי. הבן נעצר היום בחשד לרצח

משטרת קטלוניה עצרה את בנו של אייזק אנדיק, מייסד רשת האופנה הספרדית, בחשד שרצח את אביו ● בתחילה, נפילתו המסתורית של האב שהביאה למותו ב-2024 נקבעה כתאונה, אולם לאחרונה שמו של הבן עלה לאור הזרקורים כחשוד - וזאת על רקע מערכת היחסים הסבוכה עם האב ● הונו של אנדיק הוערך ב-4.5 מיליארד דולר בעת מותו

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

החל מ־4 בבוקר בשלושה גלים: 8,000 עובדים יקבלו היום הודעה - פוטרתם

היום צפויים אלפי עובדים לקבל מכתב פיטורים מענקית הטכנולוגיה מטא ● עד הרגע האחרון רבים מהם לא יודעים מה יעלה בגורלם ומספרים: "אחד מכל עשרה אנשים צפוי להיפגע, ואף אחד לא יודע מי"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

זינוק חד ברווח התפעולי של מקס סטוק, והשקל החזק העביר את תדיראן לרווח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מקס סטוק מציגה צמיחה שממחישה את ההתעניינות הגוברת בקרב הצרכן הישראלי במוצרי צריכה זולים ●  תדיראן הושפעה לרעה ממבצע שאגת הארי ומירידה במחיר מזגנים, אבל זו קוזזה ע"י בפעילות האנרגיה ● בחילן נרשמה צמיחה מתונה, הרווח התפעולי עלה בכל אחד מתחומי הפעילות ● מטריקס: הרווח התפעולי של הפעילות בארץ זינק ב-20%

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

"כוכבי" דוח נציב תלונות הציבור לשנת 2025: משרדי העבודה והתחבורה

בשנת 2025 התקבלו בנציבות תלונות הציבור 30,366 תלונות - 56% מהן נמצאו מוצדקות ● מדובר בזינוק של 42% במספר התלונות שהתקבלו לעומת שנת 2024 ● חלק ניכר מהמתלוננים נגד משרד העבודה: משרתי מילואים

יו''ר רכבת ישראל, משה שמעוני / צילום: אילן בשור

יו"ר רכבת ישראל משה שמעוני מונה ליו"ר מקורות

משה שמעוני, המכהן כיו"ר רכבת ישראל מאז 2020, נבחר לעמוד בראש חברת המים הלאומית לאחר שהוועדה למינויים בכירים פסלה את מועמדותו של היו"ר בפועל אנדריי אוזן ● המינוי מגיע על רקע היערכות אפשרית לתקופת בחירות, שבמהלכה מוטלות מגבלות על מינויים בכירים בחברות ממשלתיות

שליח וולט

וולט וסיבוס נפרדות ברע: "מטעים את הציבור"; "שבענו מההכפשות"

שיתוף-הפעולה מסתיים במסרים מעורבים, לאחר שוולט היא שיזמה את הפרידה מסיבוס ● אחרי ההודעה על סיום החוזה, סיבוס הודיעה כי היא פועלת ליצירת שירות תשלומים חדש שיאפשר לעובדים לממש את התקציב היומי שלהם באיזו דרך שיבחרו – וגם דרך וולט ● בתגובה כתבה וולט ללקוחותיה: "כל ניסיון לצייר המשכיות בין וולט לסיבוס הוא שקרי"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

המלחמה לא פגעה: מה קרה לרווחים של עזריאלי ומליסרון ברבעון הראשון?

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הכנסות מליסרון ועזריאלי אומנם נפגעו בשל סגירת הקניונים בימי המלחמה הראשונים, אך שתי החברות הציגו עלייה ברווח ● גידורים על מחירי הנפט הובילו את בזן להפסד

זהר זיסאפל ז''ל, מייסד רדקום / צילום: תמר מצפי

הצלחה למאבק האקטיביסטי בחברת רדקום: חמישה מתוך שבעת הדירקטורים בחברה התפטרו מתפקידיהם

לפני כחודשיים בית ההשקעות ווליו בייס דרש את התפטרות רוב הדירקטורים ברדקום, בשל מה שהגדירו כביצועי חסר כרוניים בחברה ● כעת, חמישה מתוכם התפטרו, כולל רחל (חלי) בן נון, שהייתה בת זוגו של מייסד רקדום

ראש האופוזיציה יאיר לפיד. בוקר טוב ישראל, גל''צ, 13.05.26 / צילום: שלומי יוסף

מה העלות הכספית של אי־גיוס החרדים?

ראש האופוזיציה יאיר לפיד הזכיר נתון ש"כל אזרח ישראלי צריך לדעת" על העלות הכלכלית של אי־גיוס החרדים • עד כמה מדויק המספר שבו נקב? • המשרוקית של גלובס

בית המשפט העליון / צילום: אורון בן חקון

ללא מינוי שופטים עד סוף 2026? מערכת המשפט עלולה להיכנס בקרוב להקפאה

שר המשפטים לוין מסרב לקדם מינויי שופטים ללא "הסכמה רחבה", בזמן שבכירים במערכת מזהירים מפני עינוי דין חמור ושופטים עובדים עד השעות הקטנות ● כשהבחירות באופק ודיון מכריע בבג"ץ בפתח, החשש הוא שהסחבת תגבר, הדיונים יידחו ותיקים יימשכו ללא הכרעה

ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

ספרד קיבלה מענק של 79 מיליארד אירו. עכשיו מתברר לאן הלך הכסף

לפי תחקיר חדש, לפחות חלק מהמענק שקיבלה ספרד מהאיחוד האירופי הלך להגדלת פנסיות וניהול תקציב שוטף ● במדינה טוענים שלא פעלו בניגוד לכללים, אבל ביבשת התגובות חריפות

השותפים המנהלים של משרד ש.הורוביץ עם השותפים של ב.לוינבוק / צילום: אינגה

המגמה נמשכת: משרד עורכי הדין ב. לוינבוק מתמזג לש.הורוביץ

משרד עורכי הדין ש.הורוביץ מצרף אליו את משרד לוינבוק המייצג את כל הבנקים הגדולים ● בכך, נמשכת מגמת המיזוגים למשרדי ענק ● בהורוביץ מציינים כי הצטרפות המשרד מהווה חיזוק משמעותי לפעילות המקצועית של הפירמה בתחומי הליבה

מימין - עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST, אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעלי קבוצת BST, רפי ביסקר, יו''ר קבוצת  BST ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי קבוצת BST / צילום: רפי דלויה

בכיר לשעבר באי.די.בי חוזר לבורסה עם חברת נדל"ן בשווי 2.5 מיליארד שקל

רפי ביסקר משמש כיו"ר בסט שבשליטת משפחת טנוס ומחזיק אופציות בשווי שעשוי להגיע לעד 90 מיליון שקל ● בעבר מכר את מניותיו בחברה להפניקס ● בסט רשמה אשתקד ירידה ברווח שעמד על 52 מיליון שקל

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

מחירי הקפה והקקאו נפלו, אך לא בסופר - והרווח הנקי של שטראוס טס ב-126%

חברת שטראוס גרופ השכילה לנצל את ירידת מחירי פולי הקקאו והקפה ברבעון הראשון של 2026 ולתרגם אותם לגידול ברווחיות הגולמית - הודות למחירים בסופר שנותרו גבוהים ● בעוד שההכנסות לפי הדוחות הניהוליים נותרו יציבות, שיעור הרווח הגולמי ברבעון קפץ מ-26.1% ל-31.9%

רס''ן איתמר ספיר ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ן איתמר ספיר נפל בהיתקלות בדרום לבנון

טראמפ מציב דד-ליין: "לאיראן יש זמן מוגבל להגיע לעסקה, יש להם כמה ימים - אולי עד תחילת שבוע הבא" ● ללא התרעה: רחפן חיזבאללה התפוצץ בתוך שטח ישראל ● לפי דיווח בניו יורק טיימס, איראן צפויה לשגר עשרות ואף מאות טילים ביום, ומדינות המפרץ צריכות להיערך לשיגורים נרחבים על תשתיות האנרגיה שלהן ● ההשתלטות על המשט הטורקי שיועד להגיע לעזה נמשכת: כוחות צה"ל ביצעו ירי אזהרה של כדורי גומי ● עדכונים שוטפים 

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

גם לא איראן וקידוח כושל בבולגריה עצרו את קבוצת דלק: הרווח הנקי זינק ל-45 מיליון שקל

למרות התהפוכות הרבות בעסקיה של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס, הצליחה החברה בשורה התחתונה להזניק את הרווח הנקי פי 4.5 ל-45 מיליון שקל, וזאת הודות לפעילות הפיננסית החדשה – השליטה בחברת ישראכרט

גל של הנפקות / צילום: Shutterstock

30 מיליארד שקל בדרך לבורסה: החברות הגדולות שמנפיקות, ולמה דווקא עכשיו

עשרות חברות פועלות לנצל את הגאות בשוק המניות המקומי ואת התיאבון של הגופים המוסדיים לסחורה חדשה ● לאחר שבגל ההנפקות הקודם הגיעו לבורסה חברות טכנולוגיה קטנות שרבות מהן קרסו - הפעם מדובר בחברות מבוססות, מתחומי הנדל"ן, הביטחון, המזון והתעשייה ● אילו חברות כבר חשפו את מרכולתן?

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

"אור איתן" לא מספיקה: מערכת הלייזר הקיימת מפספסת את האיום האמיתי

העלויות האדירות של רכישת מיירטים ומשך הזמן לחידוש המלאים, מחייבים את ישראל להשקיע במערכת לייזר עוצמתית, שתוכל ליירט טילים ארוכי טווח ● הפתרון היה כבר בהישג יד, אלא שמאז נרדמה המדינה בשמירה ● טור דעה