אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שוק ההון מתמחר כיום הסתברות של כ־60% להורדת ריבית בהחלטה הקרובה של בנק ישראל, שתתקיים ביום שני הקרוב. גם כלכלנים מצטרפים להערכה כי בנק ישראל יפחית את הריבית כל עוד הפסקת האש מול איראן תישמר במהלך החג ועד למועד ההחלטה.
● בלי סבסוד ישיר: זו חבילת הסיוע שמתכננים באוצר להעמיד ליצואנים שנפגעו מהדולר החלש
● דוח המפקח על הבנקים: ריכוזיים כמו שהיו, רווחיים יותר ומוטרדים ממתקפות סייבר
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מעריך כי ללא הסלמה מחודשת במתיחות מול איראן, קיים "סיכוי גבוה" שבנק ישראל יוריד את הריבית כבר בשבוע הבא. לדבריו, הערכה זו נשענת על "השקל החזק מאד, רמת הריבית הגבוהה יחסית לעולם, ההתמתנות החדה בליבת האינפלציה באפריל, והציפייה כי האינפלציה בשנה הקרובה תיוותר בגבולות מרכז היעד (עם סיכון כלפי מטה)". הוא מוסיף כי, "השוק מתמחר עתה הורדת ריבית ביום שני בהסתברות של כ-60%-65%. אנו נותרים בהערכתנו כי ב"י יוריד את הריבית פעמיים-שלוש בשנה הקרובה".
גם בבית ההשקעות IBI מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית באחת משתי ההחלטות הקרובות - אם לא בהחלטה הקרובה, אז בתחילת חודש יולי. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, ציין השבוע כי מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב־1.2%, מעט מתחת להערכות המוקדמות. לדבריו, בהקשר של האינפלציה, "השפעת התחזקות השקל הייתה זניחה באפריל ובאופן כללי התמסורת משער החליפין לאינפלציה נמוכה יחסית. לעומת זאת, נרשמה באפריל חולשה מפתיעה יחסית בסעיף הדיור ויציבות במחירי המזון".
ב־IBI צופים אינפלציה של 2.1% בשנה הקרובה. "מבחינת בנק ישראל, התבססות האינפלציה סביב מרכז היעד, בפרט על רקע התמתנות בסעיף הדיור שנחשב 'דביק' יותר, לצד הייסוף החד בשקל תומכים בהתאמה מסויימת בריבית כלפי מטה", הוא הסביר.
מנגד, "אי הודאות הגיאו-פוליטית, הצפי לעלייה בהוצאות הממשלתיות לאחר תת ביצוע בשליש הראשון של השנה, עלייה בציפיות לאינפלציה בעולם שמלווה גם בעלייה בציפיות להעלאת ריבית, מהווים גורמים שתומכים ביציבות בריבית. להערכתנו סביר לצפות להפחתת ריבית באחת משתי ההחלטות הקרובות, כאשר ההחלטה הקרובה תושפע מההתפתחות במישור הגיאו-פוליטי, כלומר בהנחה ולא תירשם הידרדרות משמעותית במצב הגיאו-פוליטי להערכתנו הריבית תופחת, אך אם המצב יוחרף הפחתת הריבית תידחה".
איך תשפיע הפחתת ריבית על השקל?
בשבועות האחרונים גבר הלחץ על הנגיד פרופ' אמיר ירון להפחית את הריבית, על רקע היחלשות הדולר לרמה של כ־2.9 שקלים והשפעותיה על התעשייה המקומית ועל היצואנים. עם זאת, בכירים בבנק ישראל כבר הבהירו בעבר כי הריבית היא כלי כלכלי רחב, וכי ההחלטות מתקבלות לא רק על בסיס שוק המט"ח, אלא גם בהתאם להתפתחויות באינפלציה, במצב הגיאו-פוליטי ובמצב הפיסקלי.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מטיל ספק בהשפעה שתהיה להפחתת ריבית של רבע אחוז על שער החליפין של השקל. "בשורה התחתונה, בנק ישראל יכול להוריד את הריבית ביום שני (ב-1/4 אחוז), משום שהן האינפלציה בפועל (1.9%) והן ציפיות האינפלציה (1.7%) נמצאות סביב אמצע היעד (3-1 אחוזים) ובהנחה שלא יהיה שינוי של ממש בסביבה הביטחונית בימים שנותרו. גם הגירעון הממשלתי שירד, במונחי תוצר, ל-3.8% וכמובן תיסוף השקל, המהווה בלם אינפלציוני, תומכים בכך".
עם זאת, מנחם הזהיר כי התכווצות הגירעון הושגה בין היתר באמצעות הכנסות חד־פעמיות, שספק אם יחזרו על עצמן, וכי בשלב זה תיסוף השקל כבר אינו נמשך באותה עוצמה. בנוסף, הוא הזכיר כי המדד המשולב למצב המשק לחודש אפריל, שמפרסם בנק ישראל, הצביע על קצב צמיחה נמוך מהמגמה ארוכת הטווח.
מנגד, "היות וההחלטה מתקבלת לאחר פרסום מדד אפריל הגבוה, ונתוני התוצר לרבע הראשון, שפורסמו בינתיים, היו טובים משמעותית מהצפוי, לא אופתע אם הורדת הריבית תתעכב בחודש נוסף, משיקולי זהירות. צריך לזכור כי במדינות רבות בעולם השיח הכלכלי הוא על כך שהריביות תישארנה קבועות ואולי אף תעלינה בחודשים הקרובים. מורכב יותר להוריד ריבית מקומית בנסיבות כאלו, אך לא בלתי אפשרי".
הלחצים על בנק ישראל אינם נוגעים רק לריבית, אלא גם לאפשרות של רכישת מט"ח במטרה למתן את ייסוף השקל. לעמדתו של מנחם הסבירות למהלך משולב של הורדת ריבית לצד רכישות מט"ח אמנם קיימת, אך נמוכה מאוד בין השאר משום שקצב האינפלציה עדיין לא התקרב לסביבת הרף התחתון של היעד.
"מכל מקום, חשוב יהיה לקרוא היטב את דברי ההסבר (בהיעדר תחזית כלכלית חדשה בפעם הזו), במיוחד משום שהתחזית האחרונה שפורסמה הניחה שמבצע 'שאגת הארי' והלחימה בלבנון יסתיימו לקראת סוף חודש אפריל, אך במידה זו אחרת, המתיחות נמשכת. גם אם הריבית תרד ב-1/4 אחוז, ספק אם תהיה לכך השפעה של ממש בפני עצמה על הפרמטרים הכלכליים השונים, לרבות שער החליפין של השקל", הוסיף.