אם רק מתחרה אחת בתחום ההשמנה תצליח, אלי לילי גמורה
"תעשיית תרופות ה-GLP1 היא בלוף", כך אמר אורי הרשקוביץ, אנליסט פארמה וביוטק ומנהל קרן הגידור Bennu Pharma, בפאנל משקיעים שהתקיים בתחילת מאי במסגרת הוועידה הכלכלית-מדעית לתחום שוקי ההון במדעי החיים, שערכה חברת LifeSci Partners עם הבורסה בתל אביב.
לדבריו, "תופעות הלוואי כל כך משמעותיות, שהמטופלים נשארים בטיפול בממוצע שמונה חודשים. ישנם 200 ניסויים קליניים בתרופות להשמנה בצנרת. אם אחת מהן תהיה משמעותית טובה יותר מהתרופות שלה בשוק או בניסויים - אלי לילי גמורה".
הרשקוביץ השיב בכך לטענה שהציג יונתן קרייזמן, אנליסט תחום הבריאות בפסגות ומייסד חברת הייעוץ ובנקאות ההשקעות Valore, שלפיה אלי לילי כבר הפכה ל"חברה כל כך גדולה שכמעט אינה יכולה ליפול".
● המחקר שיוכל להזקין את המוח שלכם במעבדה - ולחזות את המחלות שתפגשו בעתיד
● השוק ציפה לתרופה חדשה לאלצהיימר, אך הניסוי איכזב
● רוצים לעשות טיול משנה חיים? מחקרים מגלים - זו הדרך
התזה של קרייזמן הייתה שתרופות ההשמנה והצלחות נוספות של לילי, ציידו אותה בכל כך הרבה יכולות ומזומן, שהיא היום יכולה להשקיע כל כך הרבה בפיתוח ולקנות כל מוצר שהיא רוצה, וכך להבטיח את עתידה. הרשקוביץ הזכיר שדברים דומים נאמרו על נובו נורדיסק, חלוצת שוק ההשמנה, והיא נסחרת בירידות עמוקות כבר מעל לשנה, בגלל התחרות מצד לילי. בינתיים, במהלך סוף השבוע האחרון, הציגה לילי את התרופה הבאה שלה, שהראתה בניסויים קליניים הפחתת משקל של 30% ו-30 קילו בממוצע.
שני המשתתפים הנוספים בפאנל, רן נוסבאום, שותף בקרן הון הסיכון פונטיפקס ועמית דרך, מנהל קרן ספרה ביוטק ובריאות, הציגו דיעה מעורבת בנושא. נוסבאום אמר כי סקטור ההשמנה יגיע ל-100 מיליארד דולר, היקף שוק בו לא חזינו מעולם לאינדיקציה יחידה, אבל תהיה בו תחרות עזה. דרך ציין כי "כרגע לא ראינו מתחרים משמעותיים ללילי בניסויים קליניים", אך הם עלולים להגיע בהמשך.
בהתייחסות לכלל סקטור התרופות אמר הרשקוביץ: "ה-NBI, מדד הנאסד"ק ביוטק, עלה 130% בשנה וחצי, אבל בהסתכלות על 7-8 שנים, נתן רק תשואה של 30% ולכן יש לו עוד לאן ללכת. יש היום חברות מעניינות מאוד שמתומחרות בזול".
דרך הוסיף, כי "אנחנו רואים עלייה בהצלחה של ניסויים קליניים מ-30%-40% לכ-57%. זה שינוי משמעותי בכל הדינמיקה של השוק, וביחסי עלות התועלת של פיתוח תרופות", ומכאן כי השוק יכול עוד לשפר עמדות.
נוסבאום הוסיף עוד מנוע צמיחה: "צוק הפטנטים הגדול ביותר בהיסטוריה מתקרב. החברות הגדולות עומדות לאבד החל מ-2029 הכנסות שנתיות של לפחות 150-200 מיליארד דולר. החברות הללו מעריכות את העלות של פיתוח תרופות רבות-מכר אצלן ב-1.4 מיליארד דולר בערך, אבל יש מי שטוענים שהעלות היא בעצם בין 4-8 מיליארד דולר, ולכן כדאי להן מאוד לקנות חדשנות מבחוץ.
"עם זאת, אני לא חושב שהשוק כרגע זול. המחירים הטובים הם בחברות פרטיות. השוויים מן השוק הציבורי יחלחלו בשלב כלשהו גם לשם", אומר נוסבאום.
כל אחד מהמשתתפים נקב בחברות מעוררות השראה מבחינתו. הרשקוביץ ציין את אבווי, נוברטיס ו-J&J, שכולן מבוזרות בין כמה מוצרים, ולכן חופשיות מאיום על מוצר מוביל כמו זה שהוא מייחס ללילי. עוד חברה שהוא ציין היא רויבנט: "זו חברה של 23 מיליארד דולר שבעל המניות העיקרי שהוא ישראלי. זו חברה ללא מדע, שרוכשת נכסים ויודעת לנהל אותם נכון. זו הוכחה שאפשר ליצור יש מאין".
קרייזמן ציין חברה דווקא בתחום המכשור הרפואי, פורסייט רובוטיקס, שמבצעת ניתוחי עיניים רובוטיים וגייסה לאחרונה 125 מיליון דולר. "היא הוקמה על ידי יזם שכבר עשה את זה בעבר (משה שהם מהטכניון שייסד גם את חברת מזור) ומנוהלת מהיום הראשון כחברה בינלאומית". נוסבאום ציין את חברת לוטריס פארמה מהפורטפוליו של פונטיפקס, העוסקת במחלות קשות של העור.
המשתתפים בפאנל הסכימו כי תחום פיתוח התרופות בישראל אינו נהנה באופן מלא מן החגיגה העולמית. נוסבאום הודה כי פונטיפקס משקיעה היום פחות מבעבר בחברות ישראליות, ואלה מהוות רק כ-10% מהפורטפוליו שלה. לדבריו, גם המדע בישראל, שבעבר היה היתרון היחסי שלנו, נמצא בדעיכה, עד כדי כך שהחברות הישראליות בהן כן השקיעה פונטיפקס הביאו בחלקן מדע מחו"ל. (נוסבאום ציין שם של מדען אחד שהוא בעיניו היוצא דופן לטובה - פרופ' יוסי ירדן מאוניברסיטת תל אביב).
הוא המשיך ואמר כי עלויות פיתוח התרופות התנפחו והיום בלי כמה מאות מיליוני דולרים בשלב הפיתוח - אותם קשה לחברות ישראליות להשיג - קשה מאוד לפתח תרופות. "אנחנו טובים בלהיות גמישים ולהעז ואין לנו ממון התחלתי רב", אמר נוסבאום. "אנחנו צריכים לחשוב במה אנחנו טובים יותר. אולי בלקחת טכנולוגיות מסין ולשווק אותן לשאר העולם. אולי להקים מרכזי מצויינות בתחומים ספציפיים שברור שהם מבטיחים אבל כרגע הם לא על הרדאר, כמו תרפיה גנטית".
הרשקוביץ: "סין כתבה סביב 2001 תוכנית חומש שהפכה אותה משחקנית די שולית בתחום החדשנות בביוטק למעצמה המאיימת על ארה"ב, בעיקר בתחום האונקולוגיה והנוגדנים. אז זה אפשרי", אלא שאין היום תשומת לב ממשלתית לנושא בישראל, אמר.
קרייזמן ציין כי ישראל יכולה להיות האומה שתפצח את תחום הטיפול בטראומה, ואילו ההצעה של דרך היא לחפש בין העולים המגיעים כיום לארץ ממדינות מפותחות את אלה שכבר ניהלו חברות בתחום, והם יוכלו להוביל חברות וגם להכשיר את המנהלים הפוטנציאליים הישראלים.
יונהלינק נמכרת לויוה סיסטמס
חברת ויוה סיסטמס הבינלאומית, ממובילות תחום פתרונות התוכנה עבור תעשיית מדעי החיים, הנסחרת בבורסה של ניו יורק ב-26 מיליארד דולר, רכשה בסכום שלא פורסם את הסטארט-אפ הישראלי יונהלינק (Yonalink). כחלק מהעסקה, כ-20 עובדי יונהלינק הצטרפו לחברה.
יונהלינק פיתחה פלטפורמת AI המבצעת אוטומציה להעברת נתונים מהתיק הרפואי למחקר הקליני, תוך שמירה על כללי ביטחון המידע והפרטיות. פעולה זו נעשית עד היום בדרך כלל באופן ידני, תהליך איטי, עתיר כח אדם וחשוף לטעויות.
יונהלינק הוקמה בשנת 2020 על ידי עידו פלג, בעבר בכיר בחברות ביומד ובין היתר בחברת הניסויים הקליניים Quintiles, אשר משמש היום כמנכ"ל החברה, יחד עם גב מרטל (Gav Martell), סמנכ"ל הפיתוח העסקי המגיע מתחום התוכנה לרגולציה רפואית. השניים, שהכירו בקבוצת ריצה משותפת בטורונטו, החלו לדון בחסמים הטכנולוגיים של עולם המחקר הקליני. למרות המגורים בקנדה, הם החליטו להקים את החברה בישראל.
החברה יצאה לפיילוט בבית חולים שיבא במסגרת תוכנית הפיילוטים של רשות החדשנות, ומתוך הפעילות הזו התפתחו בהדרגה שיתופי פעולה עם רוב המרכזים הרפואיים בישראל, ואחר כך גם בעולם. כיום השוק העיקרי של החברה הוא בארה"ב.
החברה גייסה עד היום כ-10 מיליון דולר מגורמים כמו חברת התרופות השוויצרית Debiopharm, קרן eHealth Ventures ותוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי.
מיונהלינק נמסר כי הקשר בין החברות החל בפנייה ישירה של Veeva למנכ"ל פלג, והתקדם במהירות רבה למרות המתיחות הביטחונית והסבב האחרון מול איראן.
פלג: "החיבור ל-Veeva הוא הצעד הטבעי ביותר עבורנו כדי להביא את בשורת האוטומציה לכל מרכז מחקר בעולם. אנחנו גאים להצטרף למובילת השוק העולמית".
יוסי לובטון, מנכ"ל בקרן eHealth Ventures, אמר כי: "ההשקעה ביונהלינק משקפת את האסטרטגיה שלנו לזהות פתרונות טכנולוגיים עמוקים לבעיות ליבה בתעשיית הבריאות. החברה הצליחה לפצח את אחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים ביותר במחקר הקליני באמצעות שילוב מתקדם של בינה מלאכותית ותשתיות דאטה".
טרסייה פארמה הגישה תשקיף להנפקה ב-NYSE
חברת טרסייה פארמה (Tersier Pharma) המפתחת תרופות נגד עיוורון שהמתקדמת מביניהן נמצאת בשלב III של הניסויים הקליניים, פרסמה תשקיף מעודכן להנפקה בבורסת ה-NYSE. בכוונת החברה לגייס 45 מיליון דולר, לפי שווי שוק המוערך בכ-250 מיליון דולר. טרם נקבע תאריך להנפקה.
בהינתן השלמת ההנפקה כמתוכנן, יהיה שווי אחזקתה של ביולייט בחברה כ-8-10 מיליון דולר. החברה כולה נסחרת לפי שווי של 28.7 מיליון שקל.
התרופה המובילה של טרסייה מיועדת למחלת עיניים דלקתית בשם Uveitis אשר מטופלת כיום באמצעות סטרואידים, אך אלה עלולים להעלות את הלחץ התוך עיני. מטרת הניסוי הקליני אותו מעוניינת החברה לממן באמצעות הגיוס, היא להראות כי התרופה של החברה יעילה אך בטוחה יותר מסטרואידים בתחום הלחץ התוך עיני.
שלמה נס מונה ליו"ר אינמוד
אחרי ניסיון המכירה שבוטל ופרישת יו"ר החברה וסמנכ"ל הכספים, מודיעה חברת אינמוד על מינויים חדשים: ד"ר שלמה נס מונה ליו"ר, ומושיק איצקוביץ' לסמנכ"ל הכספים.
נס, שזכה בעבר לכינוי "המפרק של המדינה", הוא מומחה משפטי בתחום חדלות הפירעון, הליכי השיקום והבראת חברות. הוא היה מעורב ברבות מעסקאות הפירוק והשיקום הגדולות במשק הישראלי. בעבר היה חשוד בעבירות שחיתות בפרשת סימנס, אך התיק נסגר מחוסר ראיות.
אינמוד היא חברה יציבה עם מזומנים רבים ותזרים חיובי, ולכן המינוי של "המפרק" עלול להיות מפתיע - החברה אינה עומדת בפני פירוק או חדלות משום סוג. עם זאת היא כן סבלה בשנים האחרונות מירידה במכירות וברווחיות ויחסים מתוחים בין משה מזרחי, המנכ"ל, המייסד ומי שמוביל את החברה בדמותו, לבין חלק מבעלי המניות.
זה גם היה הרקע לניסיונות למכור את החברה, עליה התחרו קבוצת משקיעים בהובלתו של מזרחי עצמו מול קרן פרטית קוריאנית. מזרחי הביע חשש כי מכירת החברה עלולה להוביל להעברת פעילותה מישראל, בה היא מעסיקה מאוד רבות של עובדים. המינוי של נס מעיד על שמירה על האוריינטציה הישראלית של החברה.
מכבי משלבת מציאות מדומה בטיפולי הפוריות
מכבי שירותי בריאות החלה בפיילוט חדש במסגרתו יזכו מטופלות הפוריות בהכנה אינטראקטיבית לתהליך באמצעות משקפי מציאות מדומה. הפיילוט מתקיים במרכז לבריאות האישה בראשון לציון, בשיתוף הסטארט-אפ הישראלי ARVR. מהקופה נמסר כי המטרה היא לצמצם חוסר הוודאות לפני תחילת התהליך, על ידי הדמיה של תחנות בדרך כמו בדיקת אולטרהסאונד, בדיקת דם ומעקב זקיקים, וכן ניתנים הסברים על סוגי הזריקות השונים, ונערך תרגול של ההזרקה העצמית. התוכן מותאם אישית לתוכנית הטיפול שקבע רופא הפריון למטופלת. נעשית גם הכנה רגשית ונלמדות טכניקות להפחתת מתח.
בשלב זה מדובר בפיילוט מקומי, ובהמשך צפויה מכבי לבחון את יעילות המהלך ואת האפשרות להרחיבו למרכזים נוספים.
