רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Reuters, Cemal Yurttas
המדד המרכזי בבורסת איסטנבול, BIST 100, צנח ביום חמישי ב־6%, ומדד הבנקים נפל בכ־9%. וביום שישי חלו עליות בשני המדדים ב־4.5% וב־3% בהתאמה, אבל עדיין נרשמת ירידה של כ־5% בחודש האחרון.
● התנאי האיראני נחשף: 12 מיליארד דולר עכשיו בתמורה להסכם
● סעודיה מבטלת חוזים, קטאר עוצרת יצוא: המדינות שדוחפות לסיום המלחמה
גם הלירה הטורקית ממשיכה להתרסק, ואף הגיעה לשפל חדש, עם שער המרה היסטורי של כ־45.7 לירות לדולר, לאחר ירידה של 6% מתחילת השנה. לצורך ההשוואה, הלירה עמדה על כ־32 לדולר במאי אשתקד, כ־19 דולר לדולר במאי לפני שנתיים, ולפני עשור עמד המטבע הטורקי על כשלוש לירות בלבד לדולר.
ברקע הקשיים הכלכליים עומדות מספר סיבות פנימיות וחיצוניות למדינה.
מצד אחד, חוסר העצמאות האנרגטית של המדינה הביאה למצב בו מבצע שאגת הארי והשפעותיו על מחירי הנפט, הזניק את האינפלציה בטורקיה. מנתוני הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה עולה כי קצב האינפלציה השנתי קפץ מ־30.87% במרץ, ל־32.37% באפריל.
בחירות 2028
בנוסף לכך, שורה של החלטות פוליטיות של ארדואן לקראת הבחירות ב־2028, מערערות הכלכלה השחוקה במילא.
מול השפעות המלחמה בשילוב הניהול הכלכלי הכושל של ארדואן, מנסים באנקרה למצוא פתרונות יצירתיים לאישוש הכלכלה. אחד האחרונים שבהם הוא החלטה לפטור אזרחים טורקיים שאינם מתגוררים במדינה ממס הכנסה למשך 20 שנה, בכפוף להזרמת הון לבנקים בתוך טורקיה.
בה בעת, הוחלט להפחית את מסי היצוא ליצרנים וליצואנים אחרים. בתחילה, הוצע להוריד מ־25% ל־12.5%. לעומת זאת, ליצואנים אחרים הוחלט להפחית מ־25% ל־11%.
צעד נוסף שדווח ביום חמישי, הוא מכירת כמעט כל יתרות הדולר המוחזקות במדינה, ומוערכות בכ־8 מיליארד דולר. זאת בנסיון להגן על שער הלירה החלש.
ד"ר לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסבירה כי "ברור כי ארדואן חש חוסר ביטחון בצל המצב הכלכלי. העימות בין ישראל, ארה"ב ואיראן דרדר אף יותר את התנאים הכלכליים. קשה לנתח את צעדיו בצורה רציונלית: יש כאן שליט שנמצא הרבה זמן בשלטון, ואחד הדברים שמחזיקים אותו הוא פרנויה".
הדרמה הפוליטית
מעבר להשפעות המלחמה, מאחורי הטלטלה הכלכלית האחרונה במדינה עומדים שני צעדים פוליטים מצד נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן.
מצד אחד, הדחת אוזגור אוזל, מנהיג מפלגת האופוזיציה מפלגת העם הרפובליקנית (CHP), ומצד שני, הוראה לסגור את האוניברסיטה הליברלית "בילגי" באיסטנבול.
זו לא הפעם הראשונה בה ארדואן מתערב בבחירות. במרץ אשתקד, דאג הנשיא למנוע את יכולתו של היריב העיקרי שלו, אקרם אימאמאולו, מהתמודדות לתפקיד נשיאות CHP. ארדואן לא הסתפק בכך, ודאג לתפור לאימאמאולו שורת תיקי שחיתות וטרור, שהתביעה הציבורית דורשת להטיל בגינם עונש מאסר בפועל של 2,352 שנים.
ביום חמישי בית המשפט באנקרה פסק כי בחירתו של אוזגור אוזל למנהיג ה־CHP ב־2023 מבוטלת, ובמקומו יונחת לתפקיד כמאל קיליצ'דראולו.
"בכל פעם, אנחנו רואים רמה נוספת של פרנואידיות אצל ארדואן מול המתחרים שלו", אומרת ד"ר לינדנשטראוס. "נשיא טורקיה משדר כי הוא לא יאפשר לאף אחד להתמודד, למעט מועמד שיבחר עצמו. עם הצעדים שנוקט ארדואן כלפי האופוזיציה, קשה מאוד לדבר על צפי לבחירות חופשיות בטורקיה".
קדנציה אחרונה?
ואם בבחירות עסקינן, לכל הפחות לפי החוקה, זו אמורה להיות קדנציית הנשיאות האחרונה של ארדואן. עם זאת, הוא דאג לעצמו לפירצה שמסדרת לו את הבעיות.
"על הנייר", הבחירות הקרובות בטורקיה אמורות להתקיים ב־2028, אבל במידה ונשיא טורקיה יכריז על בחירות מוקדמות בדומה לסמכות שניתנת לו, אז הוא יוכל להתמודד שוב על קדנציה בת חמש שנים. על כן, הערכה סבירה היא שהצעד נגד אוזל והנחתה מחודשת של קיליצ'דראולו שנחשב לדמות לא מרשימה, היא קדימון להקדמת הבחירות.
ארדואן אינו בוחל גם באמצעים אגרסיביים, במטרה למנוע כל קול ענייני נגדו, בין אם זה בנושאים פוליטיים ובין אם זה בנושאים אחרים.
יממה בלבד לאחר הפסיקה נגד אוזל, נשיא טורקיה פרסם צו שבו הוא סוגר מהיום להיום - באמצע שנת הלימודים - את האוניברסיטה הליברלית בילגי. כך, כרעם ביום בהיר, יותר מ־20 אלף סטודנטים (חלקם זרים) מצאו עצמם ללא מוסד לימודים.
בנימוק לצעד הכה חריג אפילו במושגי ארדואן, ציינו חוק שמאפשר סגירת מוסדות פרטיים "במצב שבו רמת החינוך והתרגול המצופה בלתי מספקת".
המועצה להשכלה גבוהה של טורקיה הכריזה כי תנקוט "בפעולות הנדרשות", שיבטיחו כי הסטודנטים שהיו בהכנות לתקופת הבחינות של סמסטר ב' "לא ייפגעו". אולם, אין ספק כי בעצם הצעד נגד האוניברסיטה הליברלית הזו, הסטודנטים נפגעו באופן מיידי.