שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר
הצעת חוק שמתגבשת בימים אלה ברשות המסים עתידה להשפיע על כלל בוגרי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל, ו"לקשור" אותם (וכל חברה טכנולוגית שיקימו) לישראל לצורכי מס, למשך לא פחות מעשור לאחר שחרורם. על פי ההצעה, שטיוטה שלה נחשפת פה לראשונה, בוגרי יחידות טכנולוגיות יחויבו לרשום כל חברה שיקימו בעשור הראשון לאחר שחרורם כחברה תושבת ישראל, שבהתאם תמוסה בארץ. עוד מוצע שהבוגרים ייחשבו תושבי ישראל במשך עשור גם אם עשו רילוקיישן.
● מהחודש הבא: חשבוניות על עסקאות מ־5,000 שקל יחויבו באישור אונליין
● בלעדי | וויקס נערכת לפיטורי 800-1,000 עובדים
מומחי מיסוי והייטק מכנים את ההצעה "דרקונית" ו"לא חוקתית" ומתכוננים להילחם ברעיון שקורם עור וגידים במסדרונות הרשות.
מה מציעה הרשות
כוונת רשות המסים לגבש את הצעת החוק שתגביל את יוצאי היחידות הטכנולוגיות נחשפה, כמעט בדרך אגב, על ידי מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' לפני כשבוע, בכנס שנערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. "אנחנו בוחנים את האפשרות לקדם חקיקה שלפיה במשך 10 שנים מהשחרור, חברה שיקים מי שהשתחרר מיחידה טכנולוגית - יראו בה כחברה תושבת ישראל, על השלכות המיסוי הנובעות מכך", הוא אמר.
אהרונוביץ' הסביר אז שההצדקה למהלך מבוססת על כך שהידע והכלים שהמדינה מעניקה לאותם בוגרים במהלך שירותם הצבאי משמשים אותם בהמשך להקמת מיזמים, אך המדינה לא תמיד נהנית מההצלחה.
על פי חוק, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס הכנסה על כלל הכנסותיהם מכל מקום בעולם, בעוד שתושבי חוץ נדרשים לשלם מס רק על הכנסות שמקום הפקתן בישראל. בבחינת ההגדרה האם "מרכז החיים" בישראל לצורכי מס, נבחנים מאפיינים איכותיים כמו מיקום ביתו ומקום עבודתו של היחיד ומיקום מרכז האינטרסים הכלכליים שלו. לצד זאת, יש קריטריונים כמותיים הנוגעים למספר ימי השהות בישראל. על פי ההצעה החדשה, הקריטריונים הללו לא יחולו במקרה של בוגרי יחידות טכנולוגיות. כלומר, גם אם אותו בוגר עשה רילוקיישן הוא לא יוכל לנתק את התושבות ויידרש לשלם מס על הכנסותיו בישראל ומחוץ לישראל.
החוק המתוכנן יחול על כל מי ששירת בשירות סדיר או קבע, במשך 24 חודשים או יותר, ביחידה שעיקר פעילותה מחקר ופיתוח טכנולוגי, סייבר, או מודיעין טכנולוגי.
לא מעט יחידות בצה"ל עונות על ההגדרה הזאת, בהן יחידות עילית הפועלות באגף המודיעין, אגף התקשוב וחיל הטכנולוגיה והאחזקה (טנ"א) העוסקות בפיתוח תוכנה, סייבר, מחשוב, לוחמה אלקטרונית ומודיעין. יחידת 8200 היא בין המוכרות ביותר, ורבים מבוגריה הקימו בהמשך חברות טכנולוגיה מובילות - ובראשן Wiz של אסף רפפורט ויוצאי 8200 נוספים, שעשתה את האקזיט הגדול בישראל כשנמכרה לגוגל ב־32 מיליארד דולר. גם בוגרי יחידות לוטם וממר"ם יושפעו, וכן יחידות רבות נוספות.
בקרב התומכים בהצעה ומנסחיה מסבירים שהמהלך הכרחי כדי שהמדינה תהנה מההשקעה שלה בבוגרי היחידות הטכנולוגיות. ברשות המסים מסבירים שהמדינה משקיעה משאבים עצומים בהכשרת חיילים ביחידות המובחרות, אך במקום ליהנות מפירות ההשקעה, נאלצת המדינה לראות את אותם בוגרים מקימים או מעתיקים את פעילותם למדינות אחרות. בשנים האחרונות גוברת התופעה של יזמים הרושמים את חברותיהם בחו"ל (בעיקר בדלאוור) ומעתיקים את מרכז חייהם למדינות אחרות לצורכי מס.
לכן, ברשות המסים מציעים לתקן את החוק כך שייצור "חוזה חברתי" מחייב: כנגד ההכשרה היוקרתית שהמדינה מעניקה למשרת, הוא מתחייב להשאיר את הפעילות הכלכלית ואת בסיס המס בישראל למשך עשור. החוק מבקש בנוסף למנוע תכנוני מס מורכבים ודיונים משפטיים מתישים מול הרשות בשאלת "מרכז החיים".
החקיקה המתוכננת לא תחול רטרואקטיבית, אלא רק על בוגרי יחידות טכנולוגיות מיוחדות שיתגייסו לאחר שהחוק יעבור בכנסת ויכנס לספר החוקים, אם אכן יחוקק.

תנאים דרקוניים ואפליה
האמירה של מנהל רשות המסים ופרטי ההצעה הראשונית מעוררים כבר כעת ביקורת חריפה בקרב מומחי מיסוי והייטק. לדבריהם היוזמה בעייתית ונוגדת חוקי יסוד כמו חופש העיסוק והתנועה, וכן סותרת אמנות מס בינלאומיות ומפלה לרעה בוגרי יחידות צבאיות טכנולוגיות לעומת בוגרי יחידות מובילות אחרות. "זו חקיקה דרקונית", אומר עו"ד ליאור נוימן, ראש מחלקת המסים במשרד ש. הורוביץ. "אם רוצים שבוגרי היחידות הטכנולוגיות יישארו בארץ, יש ליצור את התנאים כדי שזה יהיה האינטרס שלהם. אבל מכאן ועד קביעת תנאים דרקוניים שלפיהם מי שסיים יחידה טכנולוגית לא יוכל להעביר את מרכז חייו לחו"ל, יש פער עצום. זה דרקוני גם לקבוע שחובה להתאגד בישראל, אפילו אם לבוגרים יותר נוח מבחינה עסקית שהקניין הרוחני יושב בחו"ל. זו פגיעה בלתי מידתית".
עוד הוא אומר כי "בהצעה יש גם סתירה לאמנות המס שקובעות את מרכז החיים של אדם לפי ההסכמות בין מדינת ישראל לאותה מדינה, כאשר בד"כ זה כרוך בפרמטרים כמו מספר ימי שהייה בכל מדינה, מקום המגורים הקבוע ומקום הפעילות העסקית".
עו"ד (ורו"ח) דניאל פסרמן, ראש תחום מסים משרד גורניצקי GNY, מוסיף כי "ההצעה עשויה לעורר קשיים משמעותיים ויש ספק לגבי ישימותה. אם בוגר שהעביר את מרכז חייו לארה"ב ימשיך להיות גם תושב ישראל לצורכי מס, כיצד ייפתר כפל התושבות וכפל המס? כיצד תיושם אמנת המס? הגעה להסכמה בין המדינות עשויה לארוך שנים. מעבר לשאלות העקרוניות והערכיות שמעלה ההצעה, היא טומנת בחובה שאלות פרקטיות משמעותיות ששמות בספק את היתכנותה".
פן בעייתי נוסף שמעלה נוימן הוא הפגיעה במוטיבציה לשרת ביחידות המדוברות. "המדינה מכריחה מתגייסים ליחידות הללו להיות כפופים למגבלה במשך עשור. הצבא יצטרך לעדכן מתגייסים ולהחתים אותם על התחייבויות נוקשות, כשרוב הצעירים בגיל הזה עוד לא מתחילים להבין את המשמעויות של לחתום על כאלה התחייבויות".
"זה פתרון לעיוות"
גורמים ברשות המסים לא מתרגשים מהביקורת ובטוחים שלחקיקה סיכויים גבוהים לעבור. "זה עיוות שמשפיע על הכנסות המדינה", אומר בכיר ברשות. "אמנם זה צעד קשה לעיכול ולא פופולרי, אבל ההצעה תפתור עיוות שפוגע בכלל הציבור. ברוב האקזיטים הגדולים האחרונים היה מדובר ביוצאי יחידות טכנולוגיות שפיתחו קניין רוחני ורשמו אותו בחו"ל, ובמכירה לא שילמו מס פה. כמעט כל בוגר 8200 מקים סטארט־אפ. זה משאב שהמדינה פיתחה והשקיעה בו".
הגורם מדגיש כי "החקיקה המתוכננת לא פוגעת בשום זכות יסוד, מדובר רק על היבטי מיסוי. אף אחד לא יחזיק את הבוגרים בארץ והם יוכלו לעשות רילוקיישן ולהקים חברות זרות. אבל לצורכי מס, יראו את החברות ואותם כתושבי ישראל במשך עשר שנים".
לדבריו, היקפי המס שנגרעו מקופת המדינה בשנים האחרונות עצומים: "כשהחברות הללו רוצות לגדול ופונות למשקיעים זרים, הרבה מהנכסים בורחים לחו"ל. יש עסקאות של עשרות מיליארדי דולרים עם מעט מאוד מסים. המס שנגרע מהמדינה יכול להגיע לעשרות מיליארדים על פני כמה שנים".
מרשות המסים נמסר: "שירות ביחידת טכנולוגית יוקרתית מאפשר רכישת ידע בעל ערך, כשהפיתוחים של יוצאי היחידות לא פעם מתבססים על הידע שצברו בשנות השירות הצבאי. לכן, אנו בוחנים אפשרות לקדם הצעת חוק שלפיה חברה שיקים בוגר יחידה כזו במשך 10 שנים לאחר שחרורו, יראו בה כחברה תושבת ישראל, על השלכות המיסוי הנובעות מכך. כמובן, שלא תהיה תחולה רטרואקטיבית לחוק, אם יאושר".