פריימריז במפלגת הליכוד, ראשון לציון (ארכיון) / צילום: שלומי יוסף
מעל לאלף חשבונות בנק ול-2,000 כרטיסי אשראי שימשו כדי לפקוד יותר מאדם אחד לליכוד - לכאורה ללא קשר משפחתי ובניגוד לחוק - כך קובע מבקר המדינה בדוח החשבונות של הסיעות בכנסת לשנת 2024, המתפרסם היום. מבקר המדינה מציין גם הלוואה שנטלה מפלגת העבודה (היום "הדמוקרטים") שלא כחוק, ועל חובות נעלמים של מפלגות שנסגרו, ובראשן מרצ (שהתמזגה בפועל ל"הדמוקרטים"). מפלגת הליכוד נקנסה ב-150 אלף שקל, ומפלגת העבודה ב-75 אלף שקל - סכומים קטנים למדי ביחס למאזנים שלהן.
● הכישלון של רשות המסים: גבייה נמוכה במבצע שנועד להביא מיליארדים
● שתי הצעות חדשות לעצירת ההתרסקות של הדולר
הליכוד, לדוגמה, מפלגה בעלת מנגנון פריימריז, ידועה ב"מפקדי הארגזים" שלה הנערכים בידי קבלני קולות וקבוצות לחץ כמו ועדים גדולים. קבלני קולות אלו דואגים לפקוד כמה שיותר אנשים, לרבות קרובי משפחה שעניינם במפלגה הוא מינימלי. חמור מכך: הוצאות הפריימריז של מפלגות המקיימות אותם, ובראשן הליכוד, מסובסדות מכספי הציבור. גובה התשלום המוענק למועמדים נגזר ישירות מגודל "ספר הבוחרים" של המפלגה. כלומר, למפלגה יש אינטרס לנפח אותו ככל הניתן. אחת הדרכים שבהן החוק מנסה להגביל זאת היא באמצעות הדרישה שכל חבר מפלגה ישלם רק על עצמו (או על "בני ביתו הסמוכים על שולחנו") ואיסור על תשלום עבור אנשים נוספים.
מפקדים שלא בוצעו כחוק עלולים להטות את הפריימריז
ובכל זאת, מבקר המדינה מצא 16,346 כרטיסי אשראי שנעשה בהם שימוש כדי לפקוד יותר מאדם אחד בשנת 2024 (41% מכלל כרטיסי האשראי של מתפקדים באותה שנה). כמו כן, 13,236 חשבונות בנק (46% מהחשבונות ששילמו דמי חבר לליכוד ב-2024) מתארים תמונה דומה. רוב המתפקדים מאותו אמצעי תשלום, יש לציין, הם קרובי משפחה. עד כמה הם "סמוכים על שולחנו" של המשלם? לא ברור. נוסף על אלה, 1,039 חשבונות בנק ו-2,059 כרטיסי אשראי שימשו לתשלום דמי חבר עבור אנשים שאין ביניהם לכאורה קשר משפחתי. כמה מתפקדים כאלה נכנסו בפועל לליכוד? מבקר המדינה לא מפרט.
על פי מבקר המדינה, "הנחת היסוד היא כי ההתפקדות למפלגה נעשית מרצון, והמתפקדים מעבירים את פרטי אמצעי התשלום שלהם למפלגה" כי אחרת "יתכנו מצבים בהם צדדים שלישיים משלמים עבור מתפקדים אחרים, ואותם מתפקדים שלא מרצונם כלל לא מודעים לכך שנערכה התפקדות בשמם ואף שולמו דמי חבר". לדבריו, "התייחסות לאנשים שלא התפקדו כחברי מפלגה והכללתם בספר הבוחרים, אשר מקנה להם כאמור זכות בחירה בבחירות מקדימות במפלגה, עלולה ליצור הטיה בבחירת מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת, ובכך לגרום לפגיעה באמון הציבור ובדמוקרטיה". או במילים אחרות, הפריימריז של הליכוד מוטים בשל אותם מפקדים שבוצעו שלא כחוק. מפלגת הליכוד נקנסה על כך ב-150 אלף שקל. לשם הבנת סדרי הגודל, מפלגת הליכוד מחזיקה בגירעון של 40.9 מיליון שקל.
מבקר המדינה נותן ציון לא תקין גם למפלגת העבודה, בשל נטילת הלוואה של 750 אלף שקל. הלוואה כזו היא אסורה, כחלק מסט נרחב של הגבלות על מימון מפלגות שמכפיף אותן כמעט בלעדית למימון מתקציב המדינה. על פי המבקר, "החוק קובע במפורש כי סיעה לא תקבל הלוואה משום גורם, למעט הלוואה מאוצר המדינה או הלוואה מתאגיד בנקאי לצורך רכישת זכות במקרקעין בלבד. הוראה זו התקבלה בשנת 2014 ונועדה להפחית את תלותן של הסיעות במערכת הבנקאית". דווקא בשל מגבלות אלו, מפלגת העבודה מצאה את עצמה במצוקה תזרימית לאחר ההוצאות שנדרשו לה עבור הבחירות לרשויות המקומיות ב-2023. ההכנסות מהמדינה, שהגיעו רק בשנה שלאחר מכן, הניעו את מפלגת העבודה ליטול את ההלוואה הזו כ"גישור". העבודה נקנסה על כך ב-75 אלף שקל. מפלגת העבודה מחזיקה בגירעון של 3.7 מיליון שקל.
מחיקת חובות באמצעות מחיקת מפלגות
נושא נוסף שהמבקר מתייחס אליו הוא מחיקה של מפלגות שיש להן חובות. באופן כזה, החובות למדינה "נעלמים" ואין דרך לגבות אותם מחדש. בראש הרשימה עמדה מפלגת מרצ, שהתמזגה לתוך "הדמוקרטים" ומחקה את עצמה כמפלגה. בכך, היא הרוויחה על חשבון המדינה 15.3 מיליון שקל: 10.2 מיליון של יתרת חוב שלא תשולם, ו-5.1 מיליון על מקדמה שקיבלה לבחירות לכנסת הנוכחית. במקום השני נמצאת מפלגת צל"ש, הלא היא "הימין החדש" של בנט ושקד, עם 8.9 מיליון שקל בחוב שלא ישולם ו-6.2 מיליון מקדמה על הבחירות לכנסת הנוכחית. שתי מפלגות אלו לא עברו את אחוז החסימה או בחרו שלא להתמודד, וכך איבדו את המימון שקיבלו עבורו מקדמה, ובחרו להיפטר מן החובות הנוספים שצברו. שתי המפלגות (מרצ ב"הדמוקרטים" ובנט ב"יחד") ממשיכות למעשה להיות חלק מן הזירה הפוליטית, אך תוך התנערות מן החובות לציבור.
מבקר המדינה מלין על כך שהיכולת שלו לאכוף את החוקים הללו מוגבלת ביותר. לדבריו, "אין לי אלא לחזור על המלצתי שפורטה בדוחות קודמים, ולפיה על המחוקק לתת את דעתו על נושא זה ולשקול פתרונות אפשריים, כגון דרישת ערבות בנקאית" ו-"כן בחינה מחדש של סכום התרומה המותרת לסיעות שחדלו להתקיים לשם כיסוי חובותיהן, ושל משך הזמן המותר לקבלתה על מנת להבטיח את החזרת החובות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות מקרים כגון אלה בעתיד".
מבקר המדינה הוא הרגולטור האחראי על המפלגות, ותפקידו בין השאר הוא לפקח על פעולותיהן ועל התנהלותן עם כספי מימון מפלגות. כספים אלו מגיעים למפלגה בהתבסס על מצבת המתפקדים שלה לקראת הפריימריז - שיטה שמקשה על מפלגות חדשות להיכנס. זאת במיוחד לאור החוקים המגבילים מימון מפלגות פרטי. בנוסף, יכולת האכיפה נגד מפלגה שמפרה את החוק או שאינה מחזירה חובות היא, כפי שניתן לראות, מצומצמת מאוד.