נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון מאותת על הורדות ריבית בקצב מהיר יותר במידה והתחזקות השקל תימשך. "המדיניות המוניטרית מושפעת באופן מובהק מהאירועים והמצב הגאו-פוליטי, שם יש תנודות חדות, ולא צריך להזכיר מה היה רק אתמול", אמר ירון בכנס אלי הורביץ. "החלטת הריבית האחרונה (שבה הריבית ירדה ברבע אחוז, א"ז) גילמה איזון בין הסיכונים הגאו-פוליטיים - מלחמה מול הסכם, עליית מחירי אנרגיה מול ירידה, תיסוף מול פיחות. לכן מתכללים הכל. מאז ההחלטה, הציפיות להסכם עלו, וזה הוביל לירידה חדה במחירי האנרגיה, במקביל לירידה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל ולתיסוף נוסף של השקל. כל אלו הורידו עוד את הציפיות לאינפלציה".
● מנהל רשות המסים: "נצטרך לבחון את השלכות רפורמת הרווחים הכלואים"
● "לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל ב-5.8 מיליון שקל
ירון ציין כי "חרף העובדה ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי בישראל, תיסוף מצטבר שכזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וכבר משתקף בציפיות. פה אני רוצה להדגיש: ככל שהציפיות יורדות - ודאי אם מתקרבות לגבול התחתון של היעד - הדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצבים מהירים יותר".
"מבינים את ההשפעה על התעשייה ולא מקלים ראש בכך"
הנגיד ציין כי השקל דווקא פוחת מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר עד למבצע הביפרים בלבנון, ובמקביל לשיפור במצב הגיאו-פוליטי, אז דווקא חל תיסוף "חד" בשקל. "התיסוף הושפע בראש ובראשונה משלושה וקטורים: ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, עליות בבורסה בארה"ב וההקשר לפעילות המוסדיים. והדבר השלישי הוא שהדולר נחלש בעולם".
לדבריו, "שלושת הגורמים המרכזיים הם פיננסים ומאחוריהם גורמי עמידות וחוסן של ישראל. בנוסף, יש גורמים מבניים שמשפיעים: חסמי יבוא - קודם כל וצריך להוריד אותם. היקפי חיסכון משמעותיים ועיוותי מיסוי ברווחי הון שמוטים לטובת אג"ח ישראלי מחזקים את התנודתיות בשקל. רוצה להגיד שאנחנו מבינים את ההשפעה על התעשייה והיצואנים ולא מקלים ראש בכך.
האינפלציה עלתה בגלל מגבלות בשוק העבודה. המדיניות המוניטרית הובילה לירידת האינפלציה לסביבת מרכז היעד ובחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית באינפלציה בעולם. אני רוצה לדבר על החלטת הריבית האחרונה. סביבת האינפלציה היתה באזור מרכז היעד וזה כשלעצמו דבר טוב וזו הצלחה. אני רוצה להזכיר לכם שמלחמות מובילות להיפר אינפלציה".
על היחס חוב תוצר: "80% זה לא ה-60% החדש"
הנגיד גם התייחס לאתגר הפיסקלי של הממשלה בשעה שהוצאות הביטחון מאמירות, הריבית על החוב הממשלתי תופחת וההוצאה האזרחית קטנה ביחס למדינות ה-OECD, זאת כשישראל נכנסה למלחמה ביחס חוב תוצר של 60% שטיפס ל-70%. אם תוכנית ראש הממשלה נתניהו להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד בעשור תצא לפועל, היא עשויה אף לטפס ל-80%.
"ראש הממשלה מדבר על הגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקלים על פני 10 שנים. אני רוצה להגיד ש-70% וחלילה 80% חוב תוצר זה לא ה-60% החדש. אנחנו לא רוצים להגיע לשם. על הדבר הזה יש עלויות. ברור שלתקציב הביטחון שבשנים האחרונות עלה בצורה ניכרת תפקיד מרכזי בעיצוב התקציב כולו ולכן נדרש לבנותו בהתאם למפת האיומים העתידית".
הנגיד קרא להגדיל את הכנסות המדינה באמצעות הטלת מיסים. "אף אחד לא אוהב מיסים. הדבר הראשון שצריך לעשות בתקציב זה להוציא את מה שלא קשור למנועי צמיחה: יש תקציב קואליציוני, דברים שתומכים באי יציאה לשוק עבודה. אבל בסדרי גודל של האתגר העומד לפתחנו יהיה צורך גם לעשות את זה וגם להגדיל את צד ההכנסות. נטל המיסוי בישראל מתחת לממוצע ב-OECD וגבוה בעשירונים 9-10 אבל בעשירון 3-8 פחות בולט. קרן המטבע המליצה על ריביזיה כללית על המיסוי".
"ההייטק הוא קטר המשק אבל יש פה שעון מתקתק וזו הדמוגרפיה. החברה הערבית קצת מעל 20 אחוז והחברה החרדית מכפילה את עצמה. לנשים ערביות יש ייצוג נמוך בשוק העבודה ולגברים חרדים גם ייצוג נמוך. לשתי אוכלוסיות אלו שכר שעתי נמוך בגלל מיומנויות נמוכות. אם רוצים להגדיל התוצר וההכנסות ושקטר ההייטק לא ימשוך העגלות האלה מאחורה וכדי להקל גם אם צריך להגדיל וברור שנצטרך להגדיל הכנסות - ככל שיכנסו לשוק העבודה, הגדלת המיסים תהיה נמוכה יותר כי יושת על בסיס הרבה יותר רחב. זה נושא חברתי קריטי שיש לו השפעות גדולות מבחינה כלכלית".