עו"ד אלי וילצ'יק / צילום: גדי סיארה
עורך הדין הבכיר אלי וילצ'יק זוכה בשבוע שעבר מעבירת משמעת של טיעון נגד כשרות הסכם. זאת לאחר שלפני מספר חודשים זיכה אותו בית הדין המשמעתי הארצי, באותה הפרשה, מעבירה של שותפות אסורה בחלוקת שכר-טרחה עם שמאי מקרקעין.
בית המשפט קבע כי יש לו הגנת "זוטי דברים", וכי אמצעי המשמעת שהושתו עליו, ובוטלו, חמורים מן הראוי, כך שהוא זוכה מכל עבירות המשמעת בפרשה. בהליך ייצגו אותו עורכי הדין אייל רוזובסקי ונחשון שוחט.
● מכה למייצגים בתביעות על נגישות: העליון הפחית מאות אלפים משכרם
● "לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל
וילצ'יק, מעורכי הדין המוערכים בתחום התכנון והבנייה, שהיה מועמד בעבר לבית המשפט העליון, ערך לפני כעשור עם לקוחות הסכמי שכר-טרחה, שכלל גם את שכר השמאי דן לאופר. השניים חתמו על הסכמים ביניהם שתכליתם מתן שירות מקצועי ללקוחות. לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לא מגיעות תלונות על הסכמים מסוג זה, מאחר שלצדדים לרוב אין אינטרס להתלונן, ולכן הגשת קובלנה במקרה הנוכחי הייתה חריגה. תלונת השמאי הוגשה לאחר שבין השניים התגלעה מחלוקת: השמאי דרש שכר-טרחה גם על לקוחות שלא טיפל בהם.
לאופר הגיש תביעה בתחילת 2019, וטען כי הוא זכאי לחלק משכר-הטרחה שהתקבל. השופט אמיר ויצנבליט קבע בשנת 2021 כי ההסכמים לא היו חוקיים לפי כללי לשכת עורכי הדין ותקנות שמאי המקרקעין, ודחה את תביעת השמאי על הסף. בערעור הוחזר התיק לניהול הוכחות, והוא עודנו מתברר.
בעבר ההתנהלות הייתה מותרת
בית הדין המשמעתי הארצי זיכה בחודש ינואר השנה את עורך הדין מעבירת שותפות אסורה עם השמאי מחמת הספק. בית הדין קיבל את טענת עורך הדין כי בעבר ההתנהלות הייתה מותרת, וקיימת פסיקה כי בעבר היה מותר לעורך דין לכרות שותפות עם מי שאינו עורך דין מבלי לערב אותו בהכנסות.
"אי-בהירות בפסיקה ובעמדת הלשכה באותה עת מעוררת ספק בליבנו וקושי בדרכי האכיפה על ידי הקובלת (ועדת האתיקה)", קבע בית הדין הארצי. לצד זאת הדגיש כי היום מדובר בשותפות אסורה, והמליץ לוועדה לגבש עמדה ברורה בעניין אכיפת הסעיף.
בית המשפט לערעורים, שזיכה על העבירה האחרונה שנותרה, קבע כי ההרשעה התבססה על מענה שמסר עורך הדין לבית המשפט בהליך אזרחי. הסעיף קובע כי עורך דין שעורך מסמך לא יטען נגד כשרות המסמך. השופט נמרוד פלקס קבע כי בתי הדין לא ערכו בירור עובדתי בשאלה איזה חוזה נכרת בין עורך הדין לשמאי, ולכן לא נקבע האם עורך הדין ערך חוזה נגדו טען.
עוד נקבע כי נסיבות המקרה מובהקות ומצדיקות החלת הגנת זוטי דברים. עוד נקבע כי העונש שהוטל על וילצ'יק, שכלל קנס בגובה 100 אלף שקל והשעיה על תנאי, סטה לחומרה מסביר. שיעור הקנס בו חויב גבוה פי עשרה מהנהוג בנסיבות דומות, ובית הדין המשמעתי במחוז לא נתן לכך טעם. העונש בוטל לחלוטין.
עו"ד אלי וילצ'יק מסר בתגובה: "אני שמח שלאחר שנים רבות של עינוי דין, בית המשפט זיכה אותי לחלוטין מכל עבירות המשמעת שיוחסו לי. לי לא היה ספק בצדקתי לאורך כל הדרך, ואף שרבים יעצו לי שלא לערער, ולהניח הדברים מאחוריי, לא הסכמתי לוותר על שמי הטוב שרכשתי בעמל רב במשך כל שנות הקריירה שלי.
"ברור לי שבשל שיקולים לא עניינים החליטה ועדת האתיקה להגיש נגדי את התלונות. בית הדין המשמעתי המחוזי אף הוא נהג כלפי שלא כהוגן, הרשיע אותי ואף גזר עליי עונשים חמורים, תחת ההסבר ש'אדם בעל שם טוב צריך להיענש בחומרה'. ההליכים המשמעתיים פורסמו בעיתונות וגרמו לנזק חמור לשמי הטוב. עתה, סוף-סוף הגיע העת לתקן. אני מקווה שעכשיו הדברים יישכחו, והכול יחזור למקומו בשלום".