חייל אוקראיני מטיס רחפן FPV / צילום: ap, Emma Burrows
לאחר קרוב לשלוש שנות מלחמה, רחפני הסיב האופטי של ארגון הטרור חיזבאללה התגלו כאחד האיומים המורכבים והקטלניים ביותר על כוחות צה"ל. מול איום זול ומתוחכם שגבה את חייהם של לוחמים, דוגמת סרן ד"ר אורי יוסף סילבסטר ז"ל שנהרג מפגיעת רחפן ברכס הבופור, מספק הניסיון המצטבר של אוקראינה תובנות אסטרטגיות וארגז כלים טכנולוגי שעשוי לסייע לישראל לגבש מענה אפקטיבי למתקפות.
● רפאל והתעשייה האווירית עצרו חלוקת דיבידנד במיליארדים על רקע חוב של המדינה כלפיהן
● 30 יירוטים בדקה: מכונת הירייה מעומר שתיאבק ברחפני התקיפה
"הזירה האוקראינית מתאפיינת בשימוש נרחב ברחפני FPV ומל"טים ארוכי־טווח על ידי שני הצדדים", אומר ליאור סגל, מנכ"ל חברת עין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות משולבות בינה מלאכותית. סגל מציין כי האתגרים של אוקראינה וישראל שונים, לצד טופוגרפיה המאפשרת שימוש בטכנולוגיות שונות. עוד הוסיף כירוחב החזית הגדול, הכולל כיום שימוש במרחבים אוויריים של מדינות לא מעורבות כפי שהשתקף מפגיעות ברומניה ובמדינות הבלטיות, מאפשר גמישות בהפעלת מל"טים, "באופן שמתגבר גם על מערכי הגילוי".
רחפני הסיב האופטי משדרים למפעיל תמונה בזמן אמת, לרוב באמצעות משקפיים, שמגבירות את השליטה. החיבור לסיב אופטי מחליף את שידורי הרדיו, מה שהופך את אמצעי הלוחמה האלקטרונית לבלתי רלוונטיים כמעט לחלוטין ומחייב מעבר ליירוט קינטי.
המענה האוקראיני
האמצעים הללו אינם מושלמים, ויש להם גם חיסרון מהותי והוא הטווח: רחפני ה-FPV מוגבלים בטווח של כ-10 ק"מ, שכן הוספת גליל הסיב האופטי מעמיסה משקל ומקצרת את זמן הטיסה. מעבר למגבלה זו, גילוי הרחפנים מאתגר במיוחד כיוון שהחיבור לסיב מבטל פליטה אלקטרומגנטית ומאפשר טיסה חשאית בגובה נמוך, מה שמחייב את האוקראינים להשתמש במערך גילוי מרובה אמצעים.
הראשון הוא המכ"ם, אך הוא לבדו מתקשה לזהות רחפנים בשל חתימתם הנמוכה וטיסתם בתוואי שטח מורכב, ולכן נדרש שילוב עם אמצעים אקוסטיים (שעשויים להיות מושפעים מרעשים סביבתיים) ואופטיים. "הזירה האוקראינית, בשל מרחביה האדירים, אפשרה לטכנולוגיות אקוסטיות אשר מטבען מתקשות לבצע דיווח עקבי על כיוון, טווח וגובה - לבצע היתוך של סנסורים רבים לאורך ק"מ על מנת לייצר ודאות גבוהה בגילוי ומיקום המטרה", מסביר סגל.
על אף כל אלו, האוקראינים עדיין מציבים תצפיתנים כדי להבטיח גילוי מוקדם, שכן בהיעדרו, היירוט עלול להגיע מאוחר מדי. כלי עזר נוסף לזיהוי הוא הסיב עצמו; כאשר האוקראינים מזהים סיב כה ארוך נישא באוויר, הם יודעים להפנים כי יש איום בדרך.
ברמה האסטרטגית, המענה המיטבי נותר פגיעה בעמדות המפעילים עצמם. הבנה זו נובעת מהצורך לשבש שרשראות הפעלה עתידיות, שכן הכוחות היריבים נוהגים להציב רחפנים בנקודות זינוק קרובות מאוד לשדה הקרב, באופן המצמצם את זמן התגובה למינימום ומקשה על בלימתם בדרכים אחרות.
באלמנט היירוט נוקטים האוקראינים בשתי דרכי פעולה עיקריות: הם מיירטים רחפנים באמצעות התנגשות פיזית על ידי רחפני יירוט זולים או על ידי ניתוק הסיב האופטי, שכן ללא תקשורת זו הרחפן נופל. כמו כן, לצד השימוש הישראלי המוכר בבובות ראווה כמטרות מבלבלות או ברשתות ללכידת רחפנים, הוסיפו האוקראינים נדבך נוסף של פריסת מכשולים פיזיים, ובהם חוטי תיל, שנועדו לקרוע את הסיב האופטי.
האיום יגיע לאיו"ש?
השימוש הגובר ברחפני FPV מעורר דאגה כי האיום יזלוג מהחזית הצפונית גם למרכז הארץ. לדברי ד"ר יהושע קליסקי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, מדובר ב"סוגיה מטרידה שעלולה לצוץ גם במרכז הארץ, שכן האיום עשוי להגיע מיהודה ושומרון. גורמי טרור יכולים להפעיל אותם, ולהוות איום לתשתיות".
למרות שהטווח מוגבל לכ־10 ק"מ, קליסקי מדגיש כי המרחק מג'נין וטולכרם לערי השרון תואם את הטווח הזה. "זה יכול להתפוצץ על תחנות כוח, על עמודי חשמל, ולגרום לנזקים קשים מאוד", מסביר קליסקי, ומציין כי "רחפנים הם דבר שפשוט להפעלה, מעצם הגעתם מתחום התחביב ומחירם הזול. חובבנים מפעילים אותם, ואין צורך בכישרון יוצא דופן".
ד"ר עידו זלקוביץ' ראש התוכנית ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית עמק יזרעאל, וחוקר בקתדרת חייקין לגאו־אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מציין כי עוד לפני המלחמה, חיזבאללה ומשמרות המהפכה פעלו לגייס משורות הג'יהאד האסלאמי וגדודי חללי אל־אקצא במחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון, במטרה לייצר דה־לגיטימציה ולערעור הרשות הפלסטינית מבחוץ ומבפנים, בין השאר באמצעות הברחות אמל"ח.
עם זאת, באופן פרדוקסלי, שגרת המלחמה מקשה על הברחות בשל פעילות מודיעינית מוגברת. ד"ר זלקוביץ' מבהיר כי "הגבול עם ירדן ארוך, ולכן קשה לפקח על כולו", ולכן "ארגוני הטרור רואים בו כפרצה הקוראת לגנב", כאשר חמאס מנסה לחמש חוליות ביהודה ושומרון דרך נתיב זה.