שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
משרד האוצר צופה שהצמיחה תעמוד השנה על 4%, ומגדיל את הצפי להכנסות המדינה - כך עולה מפרסום תוכנית התקציב התלת־שנתית המכונה נורמרטור, וכפי שנחשף בתחילת השבוע בגלובס. ואולם באוצר גם מזהירים: בשנת 2029 הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בנטל הקצבאות.
● כלכלת בחירות? שמחון רוצה להוריד מע"מ. באוצר מטילים ספק בכוונותיו
● ה־OCED עם תחזית פסימית לישראל: הצמיחה תעמוד על 3.3% בלבד השנה
● הנגיד מאותת כי הוא עשוי להתערב בשער הדולר דרך הריבית
כך, תחזית הצמיחה עודכנה לעומת התחזית שעמדה בבסיס תקציב המדינה, בשיעור של 0.7%. למרות זאת, הכנסות המדינה צפויות דווקא לגדול כתוצאה מנתוני גביית המסים הגבוהים בחודשים האחרונים, וההכנסות יגדלו מ־560 מיליארד שקל ל־567 מיליארד שקל. תחזית הצמיחה לשנת 2027 צפויה לעמוד, לפי האוצר, על 4.8%. עוד צופים באוצר כי האינפלציה תעמוד השנה בממוצע על 1.8%, עמוק בתוך היעד של בנק ישראל (1%-3%).
תחזית הצמיחה של משרד האוצר לשנה הנוכחית גבוהה מזו של בנק ישראל (3.8%), מזו של קרן המטבע (3.5%) ושל ה־OECD, שפרסם השבוע תחזית צוננת של 3.3%. ואולם, הכלכלן הראשי במשרד האוצר העלה גם שורה של סיכונים לתחזית, ובהם התמשכות והעמקת הלחימה, סיכונים לכלכלה העולמית בעקבות השפעת המתיחות עם איראן על הסחר העולמי, סיכונים פיננסיים לענף הנדל"ן בעקבות הריבית הגבוהה והתרחבות מהלכים בינלאומיים נגד ישראל.
לצד הסיכונים הוא מונה גם תרחישים חיוביים שעשויים להתפתח: הפחתת גיוס המילואים, שיפור בסנטימנט המשקיעים לנוכח התפתחויות גאו־פוליטיות אזוריות, הזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית ועוד.
שינויים אקוטיים בהרכב התקציב
בצד התקציב, באוצר חוזים גירעון גבוה גם בשנה הבאה, שיעמוד על 3.4% תוצר. ואולם, זהו רק גירעון התחלתי, המתבסס על התוכניות שאושרו עד כה ועל הסכמי השכר שבתוקף בשנים 2027-2029.
עוד עולה מהמסמך מגמת שינויים אקוטיים בהרכב התקציב, ובהם עליית תשלומי הריבית בעקבות שינוי יחס החוב־תוצר בעקבות המלחמה, שקפץ מ־60% לכ־70%, וכן ירידה בהיקף ההשקעות בתשתיות כתוצאה מהעברת סבסוד התחבורה הציבורית ותוכנית "דירה בהנחה" של משרד השיכון לסעיף ההוצאה האזרחית, שעלה במידה דומה. דוח בנק ישראל שפורסם השנה הצביע על כך שהסבסוד הממשלתי להוצאות אזרחיות הוא מהנמוכים בקרב מדינות ה־OECD ורחוק מהממוצע בקרב המדינות.
המשבר בהוצאה האזרחית מגיע גם לפתחו של הביטוח הלאומי. מאז שנת 2024 התקבולים של הביטוח הלאומי נמוכים מהתשלומים. לביטוח הלאומי קיימת גם קרן, אך הכנסותיה לא יספיקו למימון הגירעון כבר בשנת 2029, והמדינה תצטרך לכסות אותו מתקציבה.
הגידול הדרמטי בהוצאות הביטוח הלאומי התחולל בתחום הסיעוד, לאחר שבשנת 2018 התקבלה רפורמה שהקלה על קבלת קצבאות בתחום, עד שכ־30% מהקשישים בישראל מוגדרים כסיעודיים. לפי האוצר, מדובר בשיעור גבוה יחסית למדינות ה־OECD. קפיצה ניכרת נרשמה גם בתחום הקצבאות לילדים נכים, וזאת משום שבישראל כל ילד על הרצף האוטיסטי מקבל קצבה, מבלי שיש התייחסות למיקומו על הרצף, וכן בעקבות מהלך של קצבאות לילדים אלרגיים.
גרירת הרגליים בשיקום הצפון
נציגי האוצר הם חלק מצוות בין־משרדי שהוקם בנושא יחד עם הביטוח הלאומי ומשרדי הרווחה והבריאות, ומזהירים שם מפני פתרון "קל" בדמות קיצוץ רוחבי בקצבאות או העלאת תשלומי הביטוח הלאומי לציבור העובד, באופן שיגדיל את המס האפקטיבי על מי שעובד.
ואולם, מהנתונים שנאספו על ידי הצוות עולה כי כ־350 אלף אזרחים בגיל העבודה שאינם עובדים משלמים דמי ביטוח לאומי מינימליים בסך 143 שקל בלבד, באופן שאינו מתמרץ יציאה לעבודה. עיקר האוכלוסייה שאינה עובדת הם גברים חרדים ונשים ערביות. בנוסף, 150 אלף סטודנטים ואברכים משלמים דמי ביטוח לאומי מופחתים בסך 48 שקל בלבד. בשתי הקבוצות הללו רואים באוצר פוטנציאל לגבייה בהיקף של מיליארדי שקלים, וכן ברפורמות בתחום חלוקת הקצבאות הספציפיות.
בנוסף, באוצר צופים הגדלת הוצאות בתשלומי המילואים גם בשנה הבאה, לנוכח היקפי הגיוס הנרחבים. גם הוצאות השיקום והתשלומים למשפחות בשל הימשכות המלחמה צפויים להאמיר.
מחויבויות הממשלה בתחום ההוצאה לשירותים חברתיים צפויות לגדול בשנים הקרובות בכ־36 מיליארד שקל, לנוכח גידול טבעי במספר התלמידים במערכת החינוך, גידול בסל הבריאות, תשלומים לנפגעי איבה היוצאים מקופת המדינה ולא מהביטוח הלאומי, וסיומה של הוראת השעה שהתקבלה בשנות המלחמה ואשר העלתה את תשלומי הביטוח הלאומי.
נקודה נוספת שעולה מהמסמך היא גרירת הרגליים של הממשלה בטיפול בצפון. הממשלה החליטה על תוכנית חומש בהיקף של 15 מיליארד שקל לשיקום הצפון בשנים 2025-2029.
"מאחר שחל עיכוב ניכר בקבלת חלק מן ההחלטות הדרושות ליישום תוכנית החומש, עודכנה תחזית ההוצאה כך שההוצאות שהיו צפויות לשנת 2026 יידחו בחלקן לשנת 2027, כך שכלל ההוצאות מתוקף התוכנית צפויות להיפרס על פני יותר שנים, באופן שמוריד את היקף ההוצאה השנתית החזויה בשנות התוכנית התלת־שנתית", נכתב.
גם קצב ההוצאה של מנהלת תקומה משקף קצב ביצוע איטי יותר ביחס לצפוי בפרסום הקודם.
שורה של גזירות וקיצוצים
באשר להוצאה התקציבית, באוצר הסבירו שלא לקחו בחשבון הוצאות אפשריות, כמו היקף גיוס המילואים, שיהווה "נטל הוצאה משמעותי על תקציב המדינה וכן נטל כלכלי כבד על המשק הישראלי", התעצמות צבאית, ועדת מור־יוסף לגיבוש מענה לפצועי צה"ל ועתיד הסיוע הצבאי האמריקאי.
הוצאות נוספות שלא נלקחו בחשבון נוגעות לגירעון האקטוארי בביטוח הלאומי, כאמור, להסכמי הייצוב התלת־שנתיים במערכת הבריאות, שנמצאים בתוקף עד לסוף השנה הנוכחית, להסכמי שכר עם רופאים ומורים ולתוכנית רב־שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה.
עוד עולה מהמסמך שלפתחה של הממשלה הבאה תעמוד שורה של גזירות וקיצוצים.
"לפתחה של הממשלה תובא גם החלטה בדבר הפחתת ההוצאה התקציבית לצורך עמידה ביעדי מדיניות פיסקליים. הפחתה בהוצאות הממשלה, אשר עשויה להיות פועל יוצא של שורה ארוכה של צעדי מדיניות, בהתאם להיקף הפחתת ההוצאה שתמצא הממשלה לנכון לקדם, תאפשר לממשלה לממש את מדיניותה וסדרי העדיפויות התקציביים שלה תוך התחשבות בתנאים הכלכליים והפיסקליים. הפחתת הוצאות הממשלה היא החלטה בעלת משמעות תקציבית ניכרת, שתשפיע על היקף ההוצאות בשנות התוכנית התלת־שנתית", נכתב.
הסיכונים המרכזיים להוצאה התקציבית הם תקציב הביטחון, הריבית שמשלמת המדינה, שינויים בשער החליפין והשפעתם על התעשייה ועל סקטור ההייטק.