40 מיליון שקל - זהו גובה הפרס שגרף משתתף יחיד שניחש נכון את ששת המספרים ואת "המספר החזק" בהגרלת הלוטו מספר 3933, שנערכה במוצאי השבת האחרונה. זאת, לאחר שהפרס נותר תקוע על הרף המקסימלי במשך חמש הגרלות. הזוכה לא מילא טופס דאבל לוטו, ולכן יקבל את מחצית הסכום המקסימלי. אילו סימן דאבל, היה גורף 80 מיליון שקל - הסכום הגבוה ביותר שניתן לזכות בו בישראל.
מלבד הזוכה המאושר, אפשר היה לדמיין גם את השמחה במשרדי רשות המסים, שכן המדינה היא שותפה "שקטה" לנתח מכל זכייה משמעותית בלוטו.
● פסיקה תקדימית: לאנשי עסקים יכולים להיות שני מרכזי חיים לצורך תשלום מס
● כלכלת בחירות? שמחון מבקש להוריד את המע"מ. באוצר מטילים ספק בכוונותיו
אז כמה כסף באמת ייכנס לחשבון הבנק של הזוכה?
עו"ד אסף אייזנברג, שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', מסביר כי "זכיות בהגרלות הלוטו, טוטו ומפעל הפיס (על הגרלותיו השונות) חייבות ככלל במס בשיעור מס מיוחד של 35% לפי פקודת מס הכנסה. כאשר מדובר בזכייה בסכום גבוה בסך של 40 מיליון שקל, יחול גם מס יסף של 5% (על כל שקל שמעל תקרת מס יסף בסך של כ-721 אלף שקל לשנת 2026), כך ששיעור המס הכולל יכול להגיע ל-40%".
הלוטו מציע מגוון רחב של טפסים: מטופס "לוטו רגיל" עם שתי הזדמנויות לניחוש המספרים, במחיר של כמה שקלים בודדים וסיכויי זכייה אפסיים; ועד הטופס בעל סיכויי הזכייה הגבוהים ביותר - "לוטו שיטתי 12", שמי שממלא אותו יזכה בסיכוי של אחד ל-17,612 (עדיין מדובר על סיכוי נמוך למדי, אך גבוה משמעותית מהשאר), ומחירו גבוה בהתאם ומגיע לכ-3,000 שקל. מהמרים כבדים יכולים להשקיע עשרות ואף מאות אלפים בטפסים, כאשר על הפרק עומד הפרס הגדול. האם המדינה מכירה, לצורך מס, בהוצאותיהם בעת זכייה? התשובה לכך שלילית.
עו"ד אייזנברג מסביר כי "שיעור המס האמור הוא שיעור מס סופי, ללא מתן אפשרות לקבלת זיכויים אישיים כגון נקודות זיכוי, פטורים או לניכוי הוצאות שונות כגון עלות ההשתתפות (למעט הוצאות הכרוכות בטיפול מול רשות המסים, כגון הגשת הדוח השנתי). כלומר, גם אם הזוכה המאושר שלח כרטיסי השתתפות בסך של 1 מיליון שקל, עדיין שיעור המס יחושב מסך הזכייה שלו (40 מיליון), ולא רק מהרווח שהפיק מהזכייה (39 מיליון)".
בחישוב פשוט של המס על הזכייה האחרונה, ללא הכרה בהוצאות, עולה כי הזוכה בהגרלה יגרוף לכיסו "רק" כ-24 מיליון שקל.
זכיות נמוכות פטורות ממס
הגרלת הלוטו נערכת פעמיים בשבוע על-ידי הגרלת 6 מספרים מתוך 37, ועוד "מספר חזק" מתוך 7. מי שמנחש את כולם זוכה בפרס הראשון, בסכום שנע בין מיליונים לעשרות מיליונים. מי שמגיע קרוב לכך, זוכה בפרסים קטנים בהרבה. אם אף אחד לא זוכה בפרס הראשון, הוא מצטבר להגרלות הבאות - עד המקסימום הקבוע בחוק, שעומד על 40 מיליון שקל בלוטו הרגיל ו-80 מיליון בדאבל לוטו (שמחיר הטפסים בו כפול בהתאם).
לצד הזוכה הגדול בהגרלה האחרונה, משתתף נוסף שניחש את ששת המספרים אך לא את המספר החזק יקבל 375 אלף שקל. עוד 79 משתתפים שניחשו חמישה מספרים ואת המספר החזק יזכו ב-6,748 שקל כל אחד, ו-352 משתתפים שניחשו חמישה מספרים יקבלו 964 שקל.
זכייה מתחת לסכום של 33,840 שקל פטורה לחלוטין ממס. מעל סכום זה ועד ל-67,680 שקל (כפל התקרה) הפטור הולך וקטן בהדרגה, וכל סכום מעבר לרף זה חייב במס של 35% על כל סכום הזכייה, ובהמשך, מעל לסכום מסוים, מתווסף לכך גם מס היסף כאמור.
***גילוי מלא. בציטוט של עו"ד אסף אייזנברג נפלה טעות לגבי היקף מס היסף. הטעות תוקנה
