בנק ישראל חשף כי התערב בשוק המט"ח בחודש מאי ורכש דולרים בהיקף של כ-800 מיליון דולר. זאת, על רקע הפיחות החד של הדולר שהכביד בין היתר על היצואנים וחברות ההייטק.
● בדיקת גלובס | המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים
● בנק הפועלים מקפיא את שער הדולר לקראת חודשי הקיץ
ההערכות בשוק הן שבמאי ההתערבות הייתה בצורה מינורית יחסית, ושהוא המשיך במהלך רכישת הדולרים ביתר שאת החודש - במקביל לשינוי הכיוון בשער החליפין. לאחר ששער הדולר נגע בשפל של 2.799 שקלים, הוא קפץ בקרוב ל-5% וכעת הוא עומד על 2.94 שקלים. זאת, כנראה גם לאור הירידות החדות שנרשמו בוול סטריט בסוף השבוע, שהובילו את המוסדיים לבצע איזון חשיפה בתיקים, לסגור פיזיציות גידור ולקנות דולרים.
בבנק ישראל יכולים להתערב בשוק המט"ח בשני כובעים. הכובע הראשון דובר לאחרונה רבות הוא קשור במדיניות המוניטרית - כך בעקבות התיסוף החד, האינפלציה יורדת, וכשתגיע לגבול התחתון שלה (1%), אז יידרש הבנק להתערב, ואולם לא זה המצב. הכובע השני הוא זה שאמור לשמור על תפקודו התקין של השוק ובמדדים שאחריהם עוקבים בבנק התגלו בעיות בפעילותו השוטפת של השוק, ולכן הבנק התערב ורכש 801 מיליון דולר, והשוק, מסבירים שם, חזר לפעילות סדירה.
"סכום מתון שיש לקחת בערבון מוגבל"
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מסביר כי הרכישה קוזזה כמעט באופן מלא על ידי פעילות הממשלה. במילים אחרות: לולא התערבות בנק ישראל, היינו עדים להתחזקות משמעותית יותר של השקל.
מעבר לכך, לדבריו, "בנק ישראל הדגיש שמדובר בפעולה נקודתית. אנחנו תמיד טענו שבנק ישראל מתערב כשהוא מזהה כשל שוק - לדוגמה, התחזקות של השקל דווקא לאחר הורדת ריבית, או רצף ימים שבהם השקל מתחזק במגמה חד-סטרית. מצב כזה עשוי להעיד על כשל שוק המצדיק התערבות נקודתית.
"לפיכך, כשההודעה נמסרת בדיעבד ובמסגרת הדיווח החודשי של הבנק, ניתן להבין את נקודת המבט שלו: הנגיד לא פעל לנוכח קושי קיצוני, כפי שקרה בקורונה, אז ההתערבות עמדה על כ-30 מיליארד דולר, או בתחילת המלחמה. מדובר בסכום מתון שיש לקחת בערבון מוגבל, ולא בטוח שיחזור על עצמו. אל מול זה, ההתערבות הנקודתית היא כלי עבודה שהנגיד מעולם לא הכחיש את קיומו.
"יש לזכור כי היא לוותה ב'התערבות מילולית' בכנס אלי הורוביץ שנערך בשבוע שעבר, שהכשירה את הקרקע לצעדים נוספים, וכן בהחלטת הריבית הצפויה ביולי שתכלול תחזית כלכלית חדשה. לכן, יש לבחון את הדיווח הנוכחי בערבון מוגבל ותחת שקלול כלל הפרמטרים הללו".
כפי שהסביר מנחם, ההתערבות הנקודתית של בנק ישראל מצטרפת לצעדים נוספים. בשבוע שעבר אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה כי "ככל שהציפיות לאינפלציה יורדות ומתקרבות לגבול התחתון, זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצבים מהירים יותר". במילים אחרות: ככל שציפיות האינפלציה מתקרבות לרף ה-1% בעקבות התיסוף החד בשקל, כך ימהר הבנק להוריד את הריבית.
בעקבות דברי הנגיד ועל רקע ההתערבות הנוכחית בשוק, בשווקים הפיננסיים צופים כעת הורדת ריבית, שתתווסף לסל הכלים של הבנק. בבית ההשקעות מיטב העריכו כי דברי הנגיד מעלים משמעותית את הסבירות להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה ב-6 ביולי. בנוסף, כלכלני מיטב ובנק הפועלים מעריכים כי בנק ישראל יעדכן כלפי מטה את תחזית הריבית לשנה קדימה (שעמדה במרץ על 3.5%-3.75%), בעוד שבשוק כבר מגולמת ריבית נמוכה יותר של 2.75%-3% בעוד שנה. מגמה זו מתרחשת, אגב, בשעה שהשווקים בעולם מתמחרים דווקא עליות ריבית בארה"ב, באירופה וביפן על רקע לחצי האינפלציה שם.
