שלושה עשורים לאחר אקזיט בצ'ק פוינט, שסלל עבורם את הדרך להצלחה, האחים אלי וניר ברקת, ושותפם יובל רכבי, נמצאים בדרך למימוש הגדול של חייהם. בשבוע שעבר שכרה קרן ההשקעות של השלושה, BRM, את בנק ג'יי. פי מורגן כדי לחפש משקיע זר שירכוש את מניותיה (24.1%) בבית ההשקעות מיטב.
מה גרם ל־BRM לקדם את מהלך האקזיט הענק במיטב, ומה עלול להקשות עליה להיפגש עם הכסף?
● בדיקת גלובס | המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים
● בנק ישראל חושף: רכש דולרים בחודש מאי והתערב בשוק המט"ח
הסיבה הבסיסית למהלך שמקדמים אלי ברקת ויובל רכבי (מניותיו של ניר ברקת, שר הכלכלה, מוחזקות בנאמנות) היא כמובן הכסף הגדול. אם BRM תצליח לממש את החזקותיה במיטב במחיר השוק הנוכחי, יהיה זה אקזיט בשווי עצום של 3 מיליארד שקל (יותר ממיליארד דולר), המשקף עבורם תשואה יוצאת דופן של מאות אחוזים.
כדי להבין את גודל הבוננזה שנוצרה ל־BRM במיטב, בית ההשקעות הגדול בישראל כיום שמוביל אילן רביב, די לראות את הזינוק במניה - כמעט 2,000% מאז השלמת המיזוג בין מיטב לבית ההשקעות דש־איפקס שבו שלטה BRM, בתחילת שנת 2013. רק בשלוש השנים האחרונות זינקה מניית מיטב ביותר מ־1,200%, כחלק מהעליות החדות בבורסה שאותן מובילות מניות הפיננסים.
"האחים ברקת ורכבי מסתכלים על השווי של מיטב ולא מאמינים למה שהם רואים", אומר גורם בכיר בשוק ההון. "גם בחלומות הכי ורודים ב־BRM לא האמינו שהשווי של בית ההשקעות יכול להגיע לרמות של 13 מיליארד שקל - והם רוצים לנצל את הזינוק במניה לאקזיט". אותו גורם מגלה לגלובס כי "BRM מחפשים קונה להחזקותיהם במיטב לא מהיום, זה כבר תקופה ארוכה על השולחן, ופורסם רק כי בחברה שכרו את ג'יי.פי מורגן".
אם המימוש ייצא לפועל, הרווח של BRM על ההשקעה במיטב צפוי לעמוד על כ־2.5 מיליארד שקל. מדובר ברווח כפול מזה שרשמה BRM באותו אקזיט מפורסם בצ'ק פוינט, שבה השקיעה סכום קטן יחסית של 400 אלף דולר עבור 50% ממניותיה של חברת הסייבר, עם הקמתה בשנת 1993. כעבור שנים ספורות, לאחר הנפקת צ'ק פוינט בוול סטריט, היא כאמור מימשה את ההשקעה תמורת 400 מיליון דולר.
בהמשך הקים אלי ברקת את חברת הטכנולוגיה בקווב (BackWeb), וסבר כי תהיה מצליחה לפחות כמו צ'ק פוינט, כפי שאמר אז לגלובס: "נהיה גדולים יותר מצ'ק פוינט". בקווב הונפקה ב־1999, בשיא בועת הטכנולוגיה (הדוט.קום), ואף הגיעה לשווי של מיליארד דולר. אך ההצלחה הייתה קצרת־ימים, והמניה התרסקה.
הקשיים: הרגולציה והשקל
הדרך של האחים ברקת ורכבי לאקזיט המיוחל לא תהיה חלקה, ורצופה באתגרים רגולטוריים ופיננסיים. ההערכה הרווחת בשוק היא שהרוכש הפוטנציאלי יהיה גוף זר, ולא אחת מענקיות הביטוח המקומיות, שהן לכאורה מועמדות טבעיות לרכישת חלק בבית ההשקעות.
הסיבה המרכזית לכך טמונה ברגולציה: מאז חוק הריכוזיות, רשות שוק ההון אינה מאשרת מיזוגים שיובילו גוף פיננסי להחזיק בנתח שוק העולה על 15% מהיקף הנכסים המנוהלים בשוקי ניהול הכספים. מאחר שמיטב הוא כעת בית ההשקעות הגדול בישראל ומחזיק ב־14% משוק הגמל (מנהל כ־150 מיליארד שקל), רכישה על־ידי מתחרה מקומי גדול אינה אפשרית.
לכן, "במקרה של מיטב, שחקן מקומי קיים לא יקנה", בטוח גורם בשוק. "לא תהיה עסקת רכישה או מיזוג בשוק המקומי".
בנוסף, הוא מציין כי גם אם גופים מוסדיים מקומיים ירצו לרכוש מניות, הם יכולים להחזיק לכל היותר בעד 5%, או לקבל את אישורה של רשות שוק ההון להחזקה גבוהה יותר. לכן מעריך אותו גורם כי רק משקיע זר יוכל להיכנס בנעלי BRM, אם כי "גם אותו שחקן זר יצטרך את אישורה של רשות שוק ההון".
גם מכירה לגוף זר עלולה להיתקל בקשיים: התחזקות השקל בשנה וחצי האחרונה, לרמה של פחות מ־3 שקלים לדולר, הופכת את הרכישה ליקרה יותר במונחים דולריים עבור משקיעים מחוץ לישראל. הדבר עשוי להקשות על גישור פערי התמחור בין הצדדים.
באשר לאפשרות שמלבד אישור רשות שוק ההון למכירה יידרש גם אישורה של רשות התחרות, ההנחה היא שזו תידרש בעיקר אם לגוף הרוכש כבר יש נגיעה ופעילות בישראל. בדרך־כלל, אם זו רכישה ראשונה של הגוף הזר בישראל - היא לא אמורה להגיע לטיפולה של רשות התחרות. אך לעתים עולה השאלה מה ההגדרה המשפטית של אותו גוף, והאם הוא אכן זר.
"משקיעים רוצים אקזיט"
נזכיר כי מי שכבר הבהיר בשיחה עם גלובס כי אין בכוונת משפחתו למכור מניות מיטב הוא צבי סטפק, המייסד של בית ההשקעות שהעביר את החזקותיו לילדיו בשנים האחרונות - כ־27% ממניות מיטב בשווי נוכחי של 3.4 מיליארד שקל. לדברי סטפק, "אין ל'סטפקים' שום כוונה למכור את המניות. משקיעים זרים גילו את החברה לפני כמה חודשים, הייתה עסקה לפני מספר חודשים, שבה דוללנו מעט, ומאז באופן טבעי ההתעניינות במניה גדלה".
לדברי גורמים בשוק, סטפק הוא משקיע "קלאסי לטווח ארוך", וככזה הוא בונה חברה ומשקיע בה, וזהו "ה־DNA" של המשפחה. בניגוד למשפחת סטפק, מסבירים בשוק, BRM "הם פיננסיירים שרוצים להשקיע בחברות ולבצע אקזיטים".
סוגיה שלעתים מרחפת בשיח הציבורי מעל פעילות קרן BRM היא מעמדו של שר הכלכלה ניר ברקת בה. אלא שברקת אינו מעורב בניהול הקרן מאז 2019, כשנבחר לכנסת. אז הוא העביר את חלקו בנאמנות לאחיו אלי.
ב־BRM מבקשים בימים אלה להדגיש לגבי המימוש שהיא מקדמת במיטב כי "לאחר שנים רבות של השקעה, ליווי, פיתוח והצפת ערך, מדובר בהתנהלות עסקית טבעית ושגרתית, כפי שנעשה בכלל השקעותיה של BRM. לבחינת האפשרויות אין כל קשר לשיקולים פוליטיים או ציבוריים כלשהם. השר ניר ברקת כפוף להסדר ניגוד עניינים, אינו מעורב בניהול BRM ואינו מיודע או שותף להחלטות מסוג זה".
גם ב־BRM מדגישים כי הדרך לעסקה עוד ארוכה, ומסבירים כי "אין כל ודאות שבחינה כאמור תוביל לעסקה כלשהי; ובחינה תקופתית של סטטוס השקעה ואפשרויות שונות ביחס אליה היא חלק טבעי ונכון מניהול השקעות".
השקעות הייטק ורפואה
בנוסף להשקעה במיטב, הפורטפוליו של BRM כולל שורת השקעות בחברות טכנולוגיות ורפואיות. הקרן השקיעה לאורך השנים ב־35 חברות. בשנה האחרונה היא השקיעה ב־5 חברות.
מלבד האקזיטים ההיסטוריים בצ'ק פוינט ובאפליקציית הניווט מוביט, הקבוצה מחזיקה ב־8.3% ממניותיה של פלטפורמת המסחר איטורו (eToro) בשווי של כ־250 מיליון דולר, לאחר שמכרה בהנפקה מניות תמורת 26 מיליון דולר.
בנוסף, הקבוצה מושקעת בחברת אורקם (OrCam) וכן בחברת AAI של פרופ' אמנון שעשוע. השקעות בולטות נוספות של BRM כוללות את חברת VIMI המפתחת אפליקציה ללימודי מתמטיקה ואת רפיד מדיקל העוסקת בצנתורי מוח.
