חרף ההתפתחויות בזירה הגאו-פוליטית מול איראן, נפגשו הבוקר (ב') בשיחת זום פעם נוספת נציגים מטעם חברות ההייטק הבינלאומיות הפעילות בישראל, אנשי משרד האוצר ורשות המסים - כך נודע לגלובס. זאת, על רקע המשבר המתמשך סביב שער הדולר הנמוך והשפעתו הדרמטית על התעשייה.
● "האם השכר יכול לרדת?": השאלה של האוצר שהקפיצה את ההייטקיסטים
● כלכלנים מעריכים את התרחיש הסביר כעת להמשך המערכה
הפעם, התייצבו בחזית נציגי מרכזי הפיתוח של ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות הפועלות בישראל, ובהן אפל, אינטל, HP, ג'נרל אלקטריק (GE Healthcare), פיליפס, IBM ואיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, בראשות אלון בן צור, מנכ"ל בינת. מצד הממשלה לקחו חלק בדיון מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, וכן יועצו של השר בצלאל סמוטריץ', נתן נהוראי, ואנשי אגף תקציבים.
בניגוד לשיח הקודם, שבו נציגי המדינה בעיקר הקשיבו ללא מענה, הפגישה הנוכחית הציגה עליית מדרגה בדיון על פתרונות קונקרטיים, ונבחנו בה צעדים אופרטיביים להקלת נטל העלויות על החברות הרב-לאומיות. זאת, לאחר שהפורום שהתכנס הבהיר לאוצר כי הקו האדום של החברות הוא האפשרות שעובדי הייטק בישראל יהיו יקרים יותר מעובדים באותן החברות בעמק הסיליקון. "אנשי ההייטק הגיעו עם נתונים ומסמכים שמוכיחים שזו הנקודה החשובה ביותר ואסור להגיע למצב הזה, כי אחרת החברות יפסיקו להעסיק פה אנשים", אומר בכיר שנכח בפגישה. את החברות ייצגו בעיקר אנשי הכספים במרכזי הפיתוח המקומיים לצד יוזמת הדיון, קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ארגון IATI, שיזמה גם את הדיון שהתקיים ביום רביעי שעבר.
הצעדים המרכזיים על השולחן
בין הצעדים המרכזיים שעלו על שולחן הדיונים נבחנה האפשרות למתן הקלות בביטוח הלאומי, בדגש על הנחות או דחיות בתשלומי המעסיק עבור עובדי התעשייה, במטרה לקזז ישירות את התייקרות עלויות השכר השקליות. כמו כן, עלתה הצעה לבחינת הטבות חדשות לעובדים ומנגנוני תמרוץ מס שיאפשרו לחברות לשמר את כוח האדם האיכותי מבלי להגדיל את ההוצאה הדולרית. במקביל, למרות ההסתייגות המקורית של אגפי האוצר, הרעיון לאפשר תשלום מס בדולרים לא נפסל הפעם על הסף - ונציגי האוצר בפגישה גילו פתיחות לאפשרות שחברות ענק יוכלו לנהל את חבות המס שלהן ישירות במטבע זר כדי למנוע הפסדי המרה.
בקרב ההיטקיסטים נרשמה ביקורת על העדרות נגיד בנק ישראל מהפגישות, במיוחד על רקע העובדה שכל שאר בכירי המשרד נכחו בה - למעט שר האוצר ששלח את יועצו נתן נהוראי. גם פעילות רכישת הדולרים של הבנק שנחשפה בימים האחרונים נתפסת על ידי הייטקיסטים כמעט מדי ומאוחר מדי, ובוודאי שאיננה מספיקה כדי לשנות את המומנטום. עם זאת, גם בצד האוצר מבינים כי את עיקר ההתערבות בנושא הדולר הנמוך עשויה להיות פיסקלית יותר מאשר מוניטרית, וכי רוב הפעיליות שהוסכמו על ידי האוצר נטו לכיוון הטבות לחברות ישראליות קטנות ובינינות באמצעות קרן מענקים שתוקם ברשות החדשנות, בדומה לקרנות סיוע דומות שהוקמו בראשית מלחמת חרבות ברזל או בתקופת הקורונה. יחד עם זאת, אין בפתרון הזה מספיק כדי לתת מענה למרכזי הפיתוח הזרים - שמעוניינים בהפחתת עלויות מעסיק בדרכים שונות במטרה להפוך את העובד הישראלי לזול יותר מעמיתו בחוף המערבי.
פגישה זו מגיעה בהמשך לדיון סוער שנערך בשבוע שעבר, שבו הציגו ראשי הענף נתונים מדאיגים על שחיקת שער הדולר, שהובילה לעלייה ריאלית של כ-30% בעלויות השכר של עובדי ההייטק בישראל מאז 2021. באותו דיון, שבו נכחו מטעם הממשלה החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון וראש רשות המסים שי אהרונוביץ', העלו נציגי האוצר את השאלה האם המצב עשוי להוביל לירידת שכר בענף כחלופה לפיטורים.
תשובתם של נציגי החברות, ובהם מנכ"לית מטא עדי סופר־תאני, מנכ"לית מיקרוסופט מו"פ מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, המשנה למנכ"ל איטורו חדוה בר, ומנהלים ומשקיעים נוספים הייתה נחרצת - לא. נציגי החברות הביעו חשש כי עובדים יעזבו למקומות אחרים והשקעות מטעם החברות הגלובליות יצטמצמו.
