כלכלנים מעריכים את התרחיש הסביר כעת להמשך המערכה

רונן מנחם: "סימני השאלה הם לגבי עוצמת ההשפעה. תלוי כם מדובר בסבב מוגבל, או אירוע מתגלגל" • כלכלני תמיר פישמן: "ככל שהאירועים יישארו מוגבלים, הניסיון מלמד כי השווקים נוטים להתאושש במהירות" • מודי שפריר מציין כי חלק מהמגמות בשוק ההון כבר החלו בשבוע שעבר • רפי גוזלן: טראמפ רוצה להימנע מהסלמה מחודשת של המלחמה

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock
תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר הבוקר כי ההתפתחות האחרונה שגם תימן הצטרפה ושיגרה טילים לישראל, "עלולה לצרף את סגירת מפרץ באב אל מנדאב למערכה. אין ספק כי מדובר בהתפתחות שלילית מבחינת השווקים בארץ ובעולם, אך סימני השאלה הם לגבי עוצמת ההשפעה. הדבר תלוי, בין השאר, אם יתברר כי מדובר בסבב מוגבל, או אירוע מתגלגל. הנפיצות גבוהה, בשלב מוקדם זה של התחדשות הלוחמה".

שאלות ותשובות | טילים מאיראן: מי חייב לבוא לעבודה ומה עם נתב"ג?
הטלטלה שהפילה את וול סטריט, והמבחן של הבורסה בת"א: לאן הולכים מכאן?

במקרה השני, אומר מנחם, "יש חשיבות לשאלת עמדת ארה"ב - הנמצאת לפתחו של המונדיאל בעוד יומיים, ובהמשך בחירות אמצע הקדנציה, ולכן מעוניינת ברגיעה מידית, כפי שהבהיר הנשיא טראמפ. כמו כן חשובה מידת הלחץ הבינ"ל על הצדדים לקטוע את הסבב. תרחיש של הכלה של האירוע בהחלט צריך להילקח בחשבון".

במחלקת המחקר של תמיר פישמן, מציינים הבוקר כי "ההסלמה הביטחונית בין ישראל לאיראן מעלה את רמת אי הוודאות בשווקים ומגיעה לאחר מימושים משמעותיים שנרשמו בסקטור הטכנולוגיה ביום שישי, מה שמגביר את רגישות המשקיעים להתפתחויות. מעבר להשפעה על הסנטימנט, השווקים מתמחרים סיכון לעלייה במחירי הנפט ולהתרחבות פרמיית הסיכון הגיאו-פוליטית באזור, דבר שעלול להגביר את התנודתיות בטווח הקצר".

לדברי כלכלני תמיר פישמן, "ההשפעה הכלכלית המהותית תהיה תלויה במשך ובעוצמת העימות. ככל שהאירועים יישארו מוגבלים, הניסיון מלמד כי השווקים נוטים להתאושש במהירות ולחזור להתמקד בגורמים הכלכליים המרכזיים, בהם סביבת הריבית, האינפלציה ותוצאות החברות. בתקופות כאלה חשוב במיוחד לשמור על משמעת, להימנע מהחלטות פזיזות ולהמשיך להתמקד בנכסים איכותיים ובאסטרטגיה ארוכת טווח"

האתגר הכפול של ת"א

מכל מקום, מסמן מנחם את שוק האנרגיה ומחיר הנפט כמועד לפורענות. לדבריו, "ברור כי הסלמה בין שתי המדינות תטריד את הכלכלה העולמית כולה, בדגש, שוב, על שוק הנפט. אנו עדים כעת לקפיצה של 3% שרושם מחיר הנפט נוכח האירועים. גם הקישוריות שעושה איראן עם שאלת לבנון תמשיך להוות גורם סיכון של ממש מבחינתה. בהקשר זה, אנו כבר מדווחים על אזעקות במדינות המפרציות."

הבורסה בתל אביב אומר מנחם, חוזרת "להיסחר תחת אתגר כפול: ראשית, הוא טרם הגיב לירידות החדות שפקדו את וול סטריט, בדגש על מדד Nasdaq , בסוף השבוע - כשהמוקד תחילה יהיה סביב המניות הדואליות. זאת משום שאתמול השוק היה סגור. כעת, יגיב, מן הסתם, גם להתפתחויות הביטחוניות של היממה האחרונה, אך חשוב לציין: בעבר הופתענו כשהשוק לא נרתע מהסלמות כאלו, אלא ראה בכך אירוע שעשוי דווקא לקרב הכרעה ולהוריד כך את רף המתיחות. השוק צפה אז קדימה והעליות התחדשו במהירות. לא ניתן לשלול תרחיש כזה גם הפעם".

"בהקשר זה טען אתמול הנשיא טראמפ כי עמד לחתום על הסכם עם איראן בתוך יומיים - שלושה. הכלה של האירוע וחתימה על הסכם כזה - תרחיש אפשרי גם כן - בהחלט יכולה לפעול לחידוש העליות, אם וככל שנראה תחילה את השוק יורד".

בזירת השקל-דולר, הדולר מזנק הבוקר ב-2% ל-2.97 שקלים, מתקרב כאמור לקו 3 השקלים הסימבולי. מנחם אומר כי בשוק המט"ח, "כאן כבר שיקף המסחר המאוחר פיחות של ממש בשער השקל לאחר קביעת השער היציג ביום שישי; זאת, בין השאר, עקב התחזקות הדולר בעולם לאחר נתוני דוח התעסוקה של ארה"ב - שפורסמו לאחר קביעת היציג, הפתיעו בעוצמתם והגדילו את הציפיות להעלאות ריבית בארה"ב בהמשך השנה. התרחיש הסביר הוא המשך פיחות של השקל עם התחדשות המסחר".

הוא מדגיש כי "המשך פיחות של השקל, ככל שיתרחש, עשוי להפחית את הלחץ כאן להורדת ריבית נוספת, או לרכישת מט"ח נוספת ע"י בנק ישראל, כפי שדווח שנעשה בחודש שעבר. מכל מקום, לשעות הקרובות, יש די הרבה סימני שאלה לגבי פתיחות השווקים ונחוצות זהירות וערנות רבה."

המגמה לא חדשה

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים מבנק הפועלים מציין כי חלק מהמגמות בשוק ההון כבר החלו בשבוע שעבר. לדבריו, "השקל כבר נחלש, זו מגמה שהתחילה בשבוע שעבר. מחיר הנפט עולה בבוקר יום שני מחדש אבל זה לא מפתיע לנוכח ההתפתחות הביטחונית. מנגד, החוזים העתידיים על מדדי המניות העיקריים בוול סטריט נותרו יציבים כרגע. כך שנראה שגם השוק והמשקיעים מחכים לראות לאילו כיוונים זה יתפתח, ואם זה משהו זמני או לא".

שפריר מציין גם כי ההתפתחות המלחמתית האחרונה יכולה להשפיע על החלטת הנגיד ירון אם להפחית את הריבית בהחלטתו הקרובה (ב-6 ביולי, בעוד כחודש). אמנם לדבריו, "הריבית כנראה תרד בחודש יולי, אבל זה תלוי בהתפתחות המלחמתית. אם המלחמה תסתבך ותקפיץ את מחירי האנרגיה בעולם וגם תחליש במידה רבה את השקל, יכול להיות שבנק ישראל לא יוריד את הריבית". הוא מזכיר כי קודם ההתפתחות האחרונה השוק תמחר הפחתת ריבית על השקל, ככל הנראה מ-3.75% ל-3.5% כמעט בוודאות גמורה.

צפי לתגובה מוגבלת, בינתיים

רפי גוזלן, הכלכלן ראשי של אי.בי.אי מציין כי "כל עוד לא חל שינוי מהותי בגבולות העימות - כלומר, המשך תקיפות ישראליות נגד מטרות צבאיות באיראן לצד ירי לעבר ישראל - תגובת השווקים צפויה להישאר מוגבלת יחסית."

"התרחיש הבעייתי יותר, שעלול להוביל לתגובה שלילית משמעותית בשווקים, הוא פגיעה במתקני אנרגיה ובתשתיות נפט וגז באיראן. תרחיש כזה עשוי לגרור תגובה איראנית נגד מדינות המפרץ ולהוביל לזינוק במחירי האנרגיה. עם זאת, מדובר בתרחיש בעל הסתברות נמוכה, בין היתר לנוכח רצונו של טראמפ להימנע מהסלמה מחודשת של המלחמה".

ועדיין, אומר גוזלן, "גם לעימות מוגבל יש השלכות כלכליות. הראשונה היא התבססות מחירי הנפט ברמות גבוהות, מה שמגדיל את הסיכון שההתייקרות בשוק האנרגיה תחלחל לעלייה רחבה יותר באינפלציה. מצב כזה עלול להוביל ללחץ לעליית תשואות בשוקי האג"ח בעולם ולהמשך מדיניות מוניטרית מצמצמת, ואף להעלאות ריבית בחלק מהמשקים המובילים".

בהיבט המקומי, הוא סבור כי "הדגש הוא על גידול נוסף בהוצאות הביטחון ועל התארכות מגבלות ההיצע שמהן סובל המשק, כאשר עוצמת ההשפעה תלויה כמובן במשך הסבב הנוכחי".