חברת הפינטק הישראלית פיוניר מנהלת מגעים לרכישתה על ידי חברת הפינטק הקנדית פרטית Nuvei, תמורת 2.7 מיליארד דולר, כך דווח השבוע ברויטרס. פיוניר מספקת לעסקים קטנים ובינוניים פתרונות שמאפשרים להם לבצע עסקאות חוצות גבולות, ומאפשרים להם למשל לקבל תשלומים, להחזיק במטבע חוץ ולשלם שכר לעובדים. החברה הוקמה ב־2005 על ידי יובל טל ויניב צ'צ'יק, ואף שהיא מנוהלת כיום מארה"ב על ידי ג'ון קפלן, 51% מעובדיה מועסקים בישראל (כ־1,250 על בסיס מספר העובדים בסוף שנת 2025).
● דלק רכב במחיקת ענק על השקעה בחברת השבבים שמפטרת חצי מעובדיה
● התקדים שמאותת לחברות מנפיקות: אל תמכרו אשליות למוסדיים
בתגובה לפרסום ברויטרס, מניית פיוניר קפצה ב־24.3% לשווי של כ־2.1 מיליארד דולר. אבל העסקה הנוכחית משקפת את גורלן של חברות SPAC רבות. מי שנכנסו לבורסה בסערה, יוצאות ממנה אחרי שנים ספורות, תוך השמדת ערך משמעותית. במקרה של פיוניר, מדובר בירידה של חצי מיליארד דולר (מוזגה ל־SPAC לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר).
הטרנד של 2021
חמש שנים חלפו מאז שהנפקות ה־SPAC הפכו להייפ הגדול של שוק ההון האמריקאי. שנת 2021 ייצרה תנאים מושלמים לתופעה: הריביות היו אפסיות, הכסף היה "זול", משקיעים חיפשו אפיקים חדשים להשקעה ורמות סיכון. התוצאה הייתה שיא בהנפקות ומיזוגי SPAC.
מדובר בחברות ללא פעילות, שהונפקו בבורסה וגייסו כסף מהציבור, במטרה למצוא חברה פרטית ולמזג אותה. עבור החברות הפרטיות, נוצרה דרך קלה יותר להגיע לשוק הציבורי, והתחרות בין חברות ה־SPAC על יעדי המיזוג הובילה לכך שבמקרים רבים, גם חברות בוסריות ומפסידות הגיעו להיסחר בבורסה באמצעות מיזוג עם SPAC.
בהמשך, על רקע אכזבות של המשקיעים מחברות שמוזגו ל־SPAC ובשל שינויים אחרים כמו עליית הריביות ומיקוד בחברות רווחיות ולא רק צומחות, התאבון של המשקיעים למיזוגים כאלה ירד מאוד, ואף נוצר מיאוס כלפי חברות שמוזגו. התוצאה הייתה שחברות רבות איבדו חלקים ניכרים מהשווי שלהן במיזוג.
לא רק פיוניר
גם מספר דו־ספרתי של חברות ישראליות (או בעלות זיקה לישראל), בדרך כלל מתחומי הטכנולוגיה השונים, הגיעו להיסחר בנאסד"ק ובניו יורק בדרך של מיזוג עם SPAC. כיום, מספר החברות הללו שנמכרו וסיימו את דרכן כחברה ציבורית עצמאית, הולך וגדל, ופיוניר היא רק הדוגמה האחרונה.
כך למשל, חברת איירון סורס, שהציעה פתרונות למפתחי אפליקציות, הייתה החברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר במיזוג ל־SPAC כשהחלה להיסחר ב־2021 לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר. כמו חברות רבות בשוק, המניה צנחה בהמשך, ובמיזוג לחברה האמריקאית Unity, שנה וחצי לאחר שהפכה לחברה ציבורית, תומחר שוויה של איירון סורס בכרבע מזה שבו הגיעה לוול סטריט - קצת מעל 2.9 מיליארד דולר (בעסקת מזומן ומניות).
גם בעסקאות קטנות יותר, השוויים שקיבלו החברות שנמכרו היו נמוכים בשיעור דו־ספרתי מאלה שקיבלו כשהחלו להיסחר במיזוג ל־SPAC. כך למשל חברת האדטק אינוביד, שפיתחה פתרון לפרסום דיגיטלי בטלוויזיות חכמות, נמכרה בסוף 2024 לפי שווי של 525 מיליון דולר, שהיה אז פרמיה של 94% על שוויה בבורסה, אך נמוך בכ־60% משווי של 1.3 מיליארד דולר שבו החלה להיסחר.
חברת הטכנולוגיה לתחום התקשורת הלוויינית, סטיקספיי, נמכרה לפני כשנה ב־280 מיליון דולר - סכום שעלה לאחר שהיו רוכשים נוספים שהתעניינו בה, אך היה נמוך בכ־23% משוויה בעת המיזוג ל-SPAC.
עסקה נוספת טרם הושלמה, ובמסגרתה חברת טוקספייס, שמציעה טיפול נפשי וירטואלי ושהקימו היזמים הישראלים אורן ורוני פרנק, נמכרת לחברת שירותי הבריאות Universal Health Services ב־835 מיליון דולר, כ־40% פחות משווי החברה במיזוג ל־SPAC.
במקרים אחרים סכום המכירה לא דווח. כך למשל חברת האוטוטק אוטונומו מוזגה בעסקת מניות לחברה פרטית אחרי שמנייתה צנחה ב־94% מאז הגיעה לוול סטריט. במקרה קיצוני אף יותר, חברת סלינה הישראלית, שהפעילה מתחמי אירוח ברחבי העולם קרסה, הגיעה להליך חדלות פירעון, וחלק מנכסיה נמכרו כחלק מההליך לחברה מסינגפור. גם אוטונומו וגם סלינה הוערכו ביותר מ־1.2 מיליארד דולר בעת המיזוגים שלהן לחברות SPAC.
