כשאלכס סקלר פותח מבערים, הוא לא משאיר אפשרות להתעלם. כל נהג ונוסע בכבישים המרכזיים בגוש דן בחודשים האחרונים חזו בקמפיין שלטי חוצות שפתח סקלר נגד החוקר הפרטי צביקה נווה וכיתוביהם מאשימים ומטיחי לכלוך ("מי שישן עם כלבים קם עם פשפשים", "איזה לקוח מכרת היום"). סקלר, 68, ישראלי שנולד במולדובה, העתיק את חיו בעשור האחרון לאוסטרליה וחי על הקו לישראל, אמר בגלוי שהוא עומד מאחורי הקמפיין. אבל מיהו אותו מיליארדר שהגיח מהצללים?
● זינוק חד במחירי הכרטיסים: ברוכים הבאים למונדיאל הרווחי בהיסטוריה
● אלביט לעובדים: לבחור מכונית רק מרשימה "מערבית" | בלעדי
● שווי של חצי מיליארד דולר, בלי פרות: האם רימילק בדרך לשנות את תעשיית החלב?
מה שדחף את סקלר חובב הפרטיות אל קדמת הבמה היא המלחמה נגד נווה, שנשוי היום לגרושתו ויולטה. בראיון בלעדי לגלובס אומר שהוא שילם מחיר כשפתח במאבק, אבל לא מתחרט לרגע: "בוודאי שיש לזה מחיר, אבל יש משהו יותר חשוב. זה לא עוד ביזנס כמו האחרים, הכול הפך לא חשוב - הפרויקט הזה הוא המשמעותי בחיים שלי", מעיד סקלר, שכבר היה נשוי חמש פעמים בעבר. "זה פרויקט אמוציונלי, שפוגע באנשים, לא מדובר בשטרות ובמניות".
בשנת 2022 הונו של סקלר הוערך ב-1.5 מיליארד דולר אוסטרלי (קצת יותר ממיליארד דולר אמריקאי), כך על פי הצהרות שמסר דרך פירמת רואי החשבון שלו, ארנסט אנד יאנג.
שיטת סקלר: שלטים ככלי למאבק אישי
למעלה משלושה חודשים נמשכת החזית של סקלר מול צביקה נווה, בעלי חברת המודיעין CGI. השלטים לא כוונו רק נגדו, אלא גם כלפי שותפו העסקי, עורכי דינו ולאחרונה גם אחיו, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נווה, שמתמודד לפריימריז בליכוד. "אנחנו מביאים את זה לידיעת הציבור, ואף אחד לא יעצור אותנו", אומר סקלר, וחושף שזו לא הפעם הראשונה בה עשה שימוש בטקטיקה הזו.
"בשנת 99' זכינו בבית משפט בבוררויות בלונדון נגד חברה ברוסיה. לפי האמנות ברה"מ הייתה צריכה לאכוף אותו, אבל הגענו למערכת מושחתת שלא קיבלה את זה, בגלל קשרים בין בעלי החברה לנשיא בית המשפט העליון. יצאתי בשלטים. מיד אחר כך פתרו לנו את הבעיה", סיפר.
ויולטה, גרושתו, ביקשה להוכיח שהסכם הרכוש בינה לבין סקלר היה מקפח וכי נכסים הוסתרו ממנה לטענתה. לשם כך היא שכרה את שירותיו של צביקה נווה, עוד בטרם נוצר קשר רומנטי ביניהם.
לשיטתו של סקלר, נווה משתמש בשיטות לא חוקיות להשגת מטרות כלכליות, בהן סחיטת אנשים לכאורה. סקלר מכריז שהסיפור האישי שלו מנותק מהמאבק: "אם זה היה אך ורק פרטי שלי, אני יודע לטפל בזה בדרכים אחרות. יצאתי למאבק הזה ואני אנצח".
הוא מוסיף: "כשגיליתי על כל המקרים לא יכולתי כבר לשתוק, זה לוותר לעצמך. הבנתי שצריך להילחם בכל המערכות מסביב, בשביל לנקות את החברה מהעשבים השוטים שלה. כשהתחלתי ללמוד עליהם הבנתי שכולם מפחדים מהם - ולי יש כוח".
מתי החלטת לצאת עם השלטים?
סקלר מזכיר את הסיפור של לירי אלבג, שנחטפה לעזה והושבה. "צבא הגנה לישראל, ממשלת ישראל, צבא ארה"ב - אף אחד לא הצליח באותה נקודה להוציא אותם, אבל צביקה נווה הבטיח לאבא שנמצא בטרגדיה להביא לו את הבת תמורת כשני מיליון שקל. כך סיפר אביה של אלבג". לפי פרסומים, הסכום שהועבר הוחזר. "כששמעתי את הסיפור הזה בכיתי גם בלב וגם בעיניים, אמרתי שזה לא ייתכן. ואז הצטברו עוד אינפורמציות".
"התלבטתי אם אני יכול לטוס ולהמשיך לעשות עסקים, והתשובה הייתה לא. אני לא יכול לישון בלילה כשאני יודע מה קורה כאן". לשיטתו, למערכות יכולת מוגבלת להגיע לאמת. "הבנתי שלבד אי אפשר, אני צריך עזרה של העם, ואני חייב תודעה".
סקלר מגולל את ההתרחשות: "פניתי לחברות פרסום, קיבלתי הצעות ויצאנו לדרך", הוא התייעץ עם עורכי דין ואנשי קריאטיב לגבי המסר בשלטים.
חברות הפרסום שיתפו פעולה ויכולות להיות חשופות משפטית.
"חתמתי לכולן כתבי שיפוי על התביעות שיגיעו. הכול בעולם אינטרסים, גם להן יש אינטרס להרוויח".
סקלר חושף את גובה הסכום שהוא הקצה לקמפיין הזה, שעדיין לא בוזבז במלואו, 10 מיליון דולר. לדבריו, היו ניסיונות פשרה לאורך הדרך מהצד השני, ומסביבת נווה אף ביקשו ממנו סכומים חסרי תקדים כדי לסגור את הסיפור, אבל הוא לא היה מוכן.
מתי תעצור?
"כשהפושעים ישבו בכלא".
מה הצעד הבא שלך?
"אני אציע מיליון דולר למי שיש לו ראיית זהב על צביקה נווה". בסוף השבוע שעבר הועלו שלטי חוצות הנוקבים בסכום זה. "זה סכום גדול שאנשים, אולי גם המבצעים, יסכימו לתת עדות עבורו".
איפה עובר הגבול? מחר תפרסם שלט נגדי כי לא אהבת את הכתבה? יצאת נגד עורכי הדין שלו, שרק מייצגים אותו.
"אני מזמין את כולם לעשות כמוני".
זה סטנדרט בעייתי.
"אם הם חושבים שהם צודקים והם לא יכולים להשיג צדק בדרכים אחרות, אני מזמין את כולם לעשות את אותו דבר ולהעתיק אותי. הגבול הוא החוק. אם את חושבת שעברתי את החוק כלפייך, כלפי נווה או כלפי עורך דינו, תעמידו אותי במבחן משפטי, ובבית משפט נברר מי צודק".
אין הבדל בין פרסום שלטים לבין ראיון בטלוויזיה?
"מי יקבע לי באילו כלים אני נלחם ואיך אני נלחם?".
הביקורת על המהלך מציפה חשש שסקלר הפך את המרחב הציבורי לזירה של סגירת חשבונות אישיים, כלי שמשרת בעלי הון ולכאורה לוקח את החוק לידיים. צביקה נווה הגיש תביעה נגד סקלר ונגד חברות הפרסום בסך 10 מיליון שקל, וגם עורכי הדין של נווה הגישו תביעה בסך 5 מיליון שקל. התביעה מתנהלת בימים אלו, טרם הוגש בה כתב הגנה.
המסלול לישראליות: מהקיבוץ ועד גולני
סקלר נולד במולדובה, ותחילת דרכו לא הייתה פשוטה. "ישנתי ברחובות ובמקלטים. גדלתי בבית אלים". בגיל 16 עלה לארץ, "עליתי עם ההורים אבל נפרדתי מהם בדרך והגעתי לקיבוץ ניר דוד. לא ידעתי מה זה קיבוץ, אבל כל דבר היה עדיף על להישאר עם ההורים". לאורך השנים הוא חי בנתק מהם ומעיד על עצמו שהוא פרש בודד, אף שהיה נשוי 5 פעמים: "התחתנתי, התגרשתי, ושוב התחתנתי ושוב התגרשתי, אבל אני עדיין לבד".
כשעלה לארץ נשללה אזרחותו מברית המועצות, כמו כל מי שהחליט לעזוב בזמנו. "הייתה הרגשה שחתכו לי את השורשים, ושאלתי מה הזהות שלי". אז, הוא מעיד, "לא היה לי כסף אפילו לנסוע לדיסקוטק". סקלר לא הסתדר בקיבוץ ונשלח לפנימייה - בית הספר לקציני ים עכו, לאחר מכן התגייס לצבא ושירת בשייטת ואז בצנחנים, שם טיפח זיקה פטריוטית.
במלחמת שלום הגליל, בה שירת במילואים, עבר חוויה טראומטית: "צירפו אותי למסייעת 13 של גולני. מתוך 24 חבר'ה נשארנו שלושה בחיים. חבר מת לי בידיים". זו הייתה הסיבה שבגללה 12 שנה מהשחרור מצה"ל, אחרי לא מעט עבודות פיזיות כמו מסגור ורתכות, "עבודות של פועל" כדבריו, הוא החליט בגיל 32 לעזוב את ישראל. "הייתה לי בעיה עם היחס של דת ומדינה. לא יכולתי לקבל את זה שהחרדים אומרים, 'אתם תלכו להילחם ואנחנו נתפלל', כשהיה מחסור בכוחות בצבא". למרות זאת הוא מדגיש שהוא פטריוט. "רק נולדתי בברית המועצות. החלטתי להיות ישראלי".
מיזמי חלום: ניצול הפירוק של ברה"מ
סקלר החליט לנסות את מזלו בעסקים בגרמניה. בתוך שלוש שנים, ובגיל 35 בלבד, הוא היה למיליונר.
איך התגלגלת שם כעולה חדש?
"בשנות ה-90, בגיל 33, היגרתי לגרמניה עם ידע טכנולוגי ומסחרי בתחום הצנרת והמתכות, הקמתי חברה והתחלתי לעבוד מול חבר העמים".
לא היו לסקלר קשרים קודמים עם ברה"מ, והוא החל את פעילותו שם לאחר פירוקה, כשחיבר מפעלים פטרו-כימיים בקזחסטן לשוק האירופי לצורך אספקת זרחן. "התחלנו משיווק מוצרי כימיה מקזחסטן, המשמשים לחומרי ניקוי, למפעלים באירופה".
איך הגיע דווקא לתחום הזה? ואיך פתחת חברה בלי גב כלכלי?
"הייתי במקום הנכון בזמן הנכון, עבדנו סביב השעון וטסתי בין כל המדינות לסגור את הקצוות".
לדבריו, היה לו הון התחלתי צנוע שחסך בעבודה קשה בישראל, ועם הידע שהיה לו הוא פנה ישירות לאותם מפעלים והציע את שירותיו. את התנופה המשמעותית סקלר מייחס לתזמון, פירוק ברית המועצות. "ברוסיה כל מערכת הבנקאות קרסה, אנשים לא קיבלו את הכסף שלהם, ועשינו עסקאות ברטר. היינו מוציאים סחורה מקזחסטן לאירופה, מקבלים כסף מהקליינטים בגרמניה, ובכסף הזה קונים מוצרים".
"בתקופה ההיא, ברית המועצות פעלה ככלכלה משותפת: סולייה לנעל היו מייצרים באוזבקיסטן, עור באוקראינה, שרוכים בבלארוס, ובשביל לקבל כסף ולשלוח נעליים, צריך לעבור דרך כולם", הוסיף.
יש רגע שבו הרגשת, "עשיתי את זה"?
"כן. כשהבנק הודיע לי בטלפון שיש לי בחשבון מיליון ו-742 אלף דולר. אחת המחשבות הראשונות היא 'וואו, אני מיליונר'. המחשבה השנייה היא שאני יכול לקנות הכול, אבל כבר יש לי מרצדס, חליפות, מוצרי חשמל. סיטואציה סוריאליסטית. אני ברחוב המרכזי בפרנקפורט, יושב מתחת לעץ, אוכל נקניקייה בלחמנייה עם קולה, מעשן סיגריה ונהנה מהחיים".
סקלר היה אז בן 35 בלבד. הוא נזכר ברגעים אחרי אותה שיחה: "הסתכלתי סביב ברחוב ותהיתי אם האנשים סביבי יודעים שמתהלך ביניהם מיליונר. ראיתי שלא אכפת להם, ואז הבנתי שכסף לא עושה אותך מיוחד, בפנים נשארתי סשה ממולדובה".
"יש לי ארנק, יש בו שטרות, אני מרגיש אותם, ואת המספרים הגדולים, מאות מיליונים, אני לא מרגיש, רק רואה בדיווחים בנייר", הוא מסביר.
במה החברות שלך עוסקות היום?
"לפני 15 שנה הגעתי לאוסטרליה, שם היום מרכז הפעילות העסקית שלי, אחרי שגרתי בכמה מקומות בעולם. עשינו עסקים באוקראינה, בקזחסטן, בקפריסין, באוסטרליה. יש לנו נכסים בהולנד, בגרמניה, אני הקמתי ואני היוזם של 'סיליקון ואלי' באוסטרליה, קבוצת אחזקות גדולה שלה מחצבים, נדל"ן וטכנולוגיות. אנחנו עוסקים בחיפושים של אוצרות טבע, יש לנו קרנות למציאת נחושת וגז, ואנחנו ממשיכים לקדוח".
ובין ידיו עבר גם מיזם שאפתני במיוחד: טכנולוגיה שמבקשת לתת מענה ליום שבו יגמר הנפט בעולם. את המיזם הזה סקלר הקים וכבר מכר את חלקו בו. "כוס מי ים יכולה לתת אנרגיה למדינה כמו צרפת למגזר הפרטי לשנה ש למה, ויש הרבה אוקיינוסים וימים בעולם", הוא מסביר בחוסר בהירות מה עושה המיזם. "ככה זה, אתה קונה עסק ומוכר אותו וכן הלאה, ויש עסקים שאני לא מוכר".
הגרושה טענה לקיפוח: הסתרת רכוש לכאורה
ויולטה, שהייתה נשואה לו 10 שנים ויש להם שני ילדים משותפים, טוענת בכתב התביעה שסקלר הסתיר ממנה נכסים, נתן מצגי שווא בקשר להון ולרכוש שלו, והחתים אותה תוך הפעלת לחצים על הסכם רכוש שמקפח אותה. לדבריה ההסתרה הייתה באמצעות מערך מורכב של חברות שהוחזקו בנאמנות על ידי האחים יאיר ואהוד לביא. בהקשר זה נטען כי החקירה של חברת CGI של נווה העלתה טענות בנוגע למערך חברות מסועף שהוקם, באמצעותו מעבירים נכסים מחברת אוף שור (המוקמת במדינה זרה) אחת לאחרת כדי לחמוק מתשלום מס.
סקלר מסביר "מדובר בטענות שקריות. לפני החתימה על ההסכם, עורכי הדין שלנו העבירו את כל ההצהרות שיש לרשויות על הנכסים לעורכי הדין שלה". לכן, לדבריו, "לא יכולה להיות טענה על הסתרת נכסים כאלה או אחרים. בחברות של עשרות אלפי אנשים אי אפשר להסתיר, הכול נקי". מטעם עו"ד לביא נמסר: "התביעה חסרת הבסיס נמחקה על פי הצעת בית המשפט. למיטב ידעתי ומניסיוני הארוך עם סקלר, אין לאלכס שום פעילות או נכסים שלא באו לידי ביטוי לרשויות המיסוי במדינות בהן עליו לדווח". ההליך באוסטרליה הנוגע בטענות אלו עדיין מתנהל.
עיתון אוסטרלי סיקר את סיפור האזרחות האוסטרלית של סקלר, וטען שהיה ניסיון למשוך בחוטים. לפי הכתוב, סקלר העביר 300 אלף דולר אוסטרלי תרומה למפלגת LNP שעזרה לחבר הפרלמנט וורן הנצ' לשמור על כיסאו, והוא בהמשך ערב לו במכתב שלפיו סקלר תורם לכלכלת המדינה והוא ממליץ להעניק לו אזרחות.
תגובתך? זה לא דפוס בעייתי של שימוש בכוח להשיג דברים?
"כדי לקבל אזרחות אוסטרלית נדרש להיות 3 שנים מתוך 4 באותו מקום, איך אני יכול כשאני מנהל עסקים בעולם וצריך בכל פעם לטוס? עסקים לא יכולים להתנהל בלי פיקוח".
על הטענות הוא אומר: "התלוננתי בפני אותו חבר פרלמנט על אי הצדק ששורר כשאיש עסקים לא יכול לצבור את הימים הנדרשים בגלל העסקאות, ואז הוא אמר, 'אתה צודק', וכתב את המכתב. את האזרחות לא קיבלתי בגלל המכתב, הקורונה עזרה לי ובגללה הייתי מספיק ימים באוסטרליה לפי דרישת החוק, עמדתי בתנאי הבסיסי".
תגובות: "קמפיין אישי מונע מאגו"
מטעמו של צביקה נווה נמסר: "האוליגרך הרוסי אלכס סקלר מנסה להיחלץ מתביעות כספיות בהיקף עשרות מיליוני דולרים שהוגשו נגדו באוסטרליה ובישראל על ידי צביקה נווה ואשתו ויולטה סקלר, שהיא גרושתו, וכן על ידי גורמים נוספים. לצערנו, במסגרת ניסיונותיו להתגונן מפני אותן תביעות, הוא בוחר להפיץ נגד נווה טענות כוזבות וחסרות בסיס. הטענות המועלות ביחס אליו מוכחשות מכל וכל. חלק מהדברים מתייחסים לחילופי דברים והצעות שהועברו בין עורכי דין במסגרת משא ומתן שנועד לבחון אפשרות לפשרה בהליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, ומוצגים על ידו באופן מסולף ומטעה.
"במקום לברר את טענותיו בערכאות המשפטיות המוסמכות, סקלר מנהל תקופה ארוכה קמפיין אישי מונע מאגו נגד נווה ונגד הסובבים אותו. אין ספק שהעובדה שנווה נשוי לגרושתו עומדת בבסיס מסע ההכפשות. מחלוקות משפטיות מוכרעות על בסיס ראיות בבתי המשפט, ולא באמצעות קמפיינים תקשורתיים. מאחר שהנושאים מצויים בהליכים משפטיים מתנהלים, נווה ואשתו ימשיכו לעמוד על זכויותיו במסגרת ההליכים המתאימים, ולא בזירה התקשורתית".
אפי נווה מסר: "אני לא מכיר את סקלר ולא פגשתי אותו מעולם. לאחר שאחי לא נשבר מהקמפיין הארסי, הוא כנראה החליט לנסות ללחוץ עליו בדרך אחרת, מתוך הנחה שבעקבות הנזק העצום שנגרם לי מהפרסומים הכוזבים, אחי יתפשר. מדובר בבריונות לשמה, אוליגרך שמנצל את כספו להשמצת אדם שאינו קשור אליו, התנהגות עבריינית המזכירה ארגון פשע. לא פחות חמור שחברות השילוט והפרסום לא היססו להצטרף להתנהגות העבריינית תמורת בצע כסף. התקדים מסוכן: היום משמיצים אותי, מחר יכול כל אדם אחר למצוא עצמו מושמץ בשלטי חוצות. מן הראוי שמשטרת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה יתערבו".
