בתרחיש אימה שלא הכרנו עד היום, חדרו שלשום בלילה תנים לתוך אוהלים של נופשים, התקיפו את הנופשים ונשכו ילדה בפניה, באופן שחייב טיפול רפואי. ואם סיפור התקיפה עצמו לא מעורר חלחלה מספיק, עולה החשש כי התנים היו חולים בכלבת.
● עם טיפול חדשני לסרטן: החברה שחותמת על הסכם מסחור משמעותי
● השוק ציפה לתרופה חדשה לאלצהיימר, אך הניסוי איכזב
הסיפור הזה מצטרף לסיפור משבוע שעבר, במסגרתו גור כלבים טייל בירושלים ותל אביב, הסתבר כחולה כלבת והכניס עשרות כלבים להסגר. כ-25 בני אדם נאלצו לקבל טיפול מונע, ובעירייה חוששים כי אחרים בכלל לא יודעים שהם בסכנה.
הכלבת מתפשטת בישראל, הן מבחינת מספרי המקרים והן מבחינת תפוצתם. הציבור עדיין לא לגמרי מודע אילו סוגי חיות ואילו סוגי היתקלויות עלולים להיות מסוכנים, וייתכן ויש מי שצריכים טיפול ואינם מקבלים אותו.
הסיבות להתפשטות הכלבת הן מורכבות וקשורות כמעט בכל הצרות שיש לנו היום כמדינה, ודרוש גם שיתוף פעולה נדיר, לאומי ואזורי, כדי לטפל בבעיה. אז מה עושים גורמי המקצוע? ובינתיים, איך תגנו על עצמכם, ילדיכם וחיות המחמד שלכם? גלובס עושה סדר.
עד כמה מוטרדים המומחים ממצב הכלבת בישראל?
ב-2025 נשבר שיא במספר המקרים: 102 לעומת ממוצע שנתי של 32. עד כה ב-2026 נרשמו 66 מקרים, כך שפנינו לשנת שיא נוספת. הכלבת מופיעה באזורים נרחבים יותר בארץ ובסוגים מגוונים של בעלי חיים. "אנחנו רואים את הכלבת אפילו בחתולים או בשפני סלע. אלה חיות שלרוב מתוך עם הנשיכה, כך שאם יש לנו שפן אחד חולה, סימן שאולי 100 שפנים שננשכו על ידי תנים ומתו", אומר פרופ' עמי נויברגר, מנהל מרפאת רפואת מטיילים ומחלקת פנימית ד' בבית החולים רמב"ם. "המספרים שבידינו הם רק קצה הקרחון. כלבת היא מחלה קטלנית, עם 100% תמותה לאחר הופעת הסימפטומים, בבעלי החיים ובבני אדם", מציין נויברגר. "במסגרת משלחות לאפריקה טיפלתי בילדים עם כלבת. האמת העצובה היא שאחרי פרוץ התסמינים, אין מה לעשות בשבילם, רק להכניס אותם להרדמה עד שהמוות יגיע, למניעת סבל".
עד כאן תרחיש האימה, אך ניתן לשלוט במחלה. טיפול בזמן יכול להיות ההבדל בין מוות בייסורים לחיים רגילים.

מה הוביל להתפשטות הכלבת?
"בשנים האחרונות רואים את הכתובת על הקיר. הבעיה הולכת ומחמירה, ואנחנו מתריעים תקופה ארוכה", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר־אילן. במשך שנים נצפתה כלבת בעיקר בחיות בר בצפון הארץ. חיות נכנסו מלבנון ומסוריה - בכמויות עולות ככל שמצבן של המדינות הללו התערער - והדביקו את חיות הבר בצפון. משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים פיזרו בשטח פיתיונות המכילים חיסונים, והמצב היה פחות או יותר בשליטה. בשנים האחרונות, הצפון היה לפרקים דליל בתושבים והחיות נכנסו לישובים והתערבבו עם החיות בישוב. היה קשה יותר לערוך מבצעי פיזור פיתיונות. בעלי חיים ננטשו בדרום לבנות וחיילים אימצו אותם והכניסו אותם לארץ.
"ואז חלה התפרצות גם מכיוון יהודה ושומרון", אומר ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות. "שם הבעיה היא בעיקר של כלבים, ולא חיות בר. ברשות הפלסטינית, החוק הישראלי לא חל ואין להם משאבים רבים, כך שהכלבים לא מחוסנים ולא מטופלים. לרשות יש שתי כלביות שיכולות להכיל כ-100 כלבים ויש רבייה בלתי מבוקרת". הגבולות בין הרשות לבין הישובים היהודים ביהודה ושומרון נזילים, והכלבים באים במגע עם חיות הבר והבית. פיזור פיתיונות לכלבים הוא טיפול פחות רלוונטי. מינוני החיסון בפיתיונות אינו מספיק עבורם".
ד"ר נוריאל שוב, וטרינר העיר תל אביב, מספר כי "גור הכלבים שעלה לכותרות נמצא בפסגת זאב ואומץ על ידי תושב ירושלים, בתהליך לא מסודר. כאשר הוא פיתח תסמינים, הבינו הווטרינרים שטיפלו בו כי מדובר בכלבת, ואז החל המסע לאתר את המגעים. את הגור עצמו לא הייתה ברירה אלא להמית. במקרה אחר, חיילים אימצו לתוך בסיס באזור שוהם כלבה משוטטת, נגועת כלבת, שהפכה ל'כלבת הבית' של הבסיס. במקרה נוסף, אחד המקרים היחידים שהסתיים במותו של אדם הוא של רועה צאן בצפון הארץ שאימץ כלב שמירה, לא חיסן אותו, ולא פנה לטיפול כאשר הכלב נשך אותו. כאשר הגיע הרועה לבית החולים עם תסמינים, כבר לא היה מה לעשות".
מה קורה אם נחשפים לכלבת?
ד"ר שוב: "הווירוס נמצא ברוק של החיה. ההדבקה יכולה להיות בנשיכה, אבל גם בשריטה אם הכלב ליקק את הכפות של עצמו". גם ליקוק של כלב על שריטה אצלכם יכולה להוביל להדבקה. מגע מסוג זה מחייב פעולה מיידית. לבני האדם יינתן טיפול מונע בזריקות. לבעלי חיים מחוסנים יינתן חיסון דחף והחיה תוכנס להסגר של עד שישה חודשים - על חשבון בעלי הכלב. לכלבים מחוסנים לרוב תינתן הקלה - תצפית בבית, לזמן קצר יותר".
איך יודעים שהחיה שנשכה אתכם חולה בכלבת? זה בדיוק העניין, שלא יודעים. אין בדיקה המאפשרת לדעת אם חיה חולה בכלבת עד למותה, ולכן נזהרים עם כל חיה.
ד"ר גושן: "מאוד חשוב שהורים יזהירו את הילדים שלהם לדווח על כל מקרה שבו ננשכו או אפילו נשרטו על ידי חיה לא מוכרת". תנים וחולדות מסתובבים בגינות בעיר לצד חתולים משוטטים. תיאורטית, כולם עלולים להיות חולים. אם לא ניתן להוכיח כי בעל החיים הנושך או השורט חוסן ובעיקר אם הוא מגיע מאזור נגוע בכלבת, זו בדרך כלל סיבה מספקת לטיפול מונע בבן האדם או בבעל החיים שננשך. כדאי לקחת זאת ברצינות, שכן מטעות בתחום הזה אין דרך חזרה".
פרופ' נויברגר: "הנה לדוגמה סיפור שלדעתי לא הגיע לחדשות. תן התנפל על קבוצת רוכבי אופניים ליד יודפת ונשך את אחד הילדים. הילד היכה אותו כדי להרחיקו, והתן מת מייד. רופא מהקבוצה הבין מהקלות בה התן מת שכנראה שהוא חולה. רק בזכות זה, הילד קיבל מיד טיפול".
ההמלצה החד-משמעית היא לא לאמץ כלל חיות עם היסטוריה לא ידועה. ד"ר גושן: "הכנסת כלב לישראל ואימוצו ללא מעקב היא עבירה על החוק. אימוץ נכון הוא מכלביה, אחרי תקופת תצפית. גם חתולים לא כדאי לקחת מהרחוב. את כל החתולים שלי אימצתי מבתים מוכרים".
יעל ארקין מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות, מוסיפה כי לא חייבים להתעלם מכלב משוטט. ישנם פרוטוקולים המאפשרים אימוץ אחרי הסגר ותצפית ויש להתייעץ על כך עם הווטרינר העירוני.
ד"ר שוב מציין כי נתקל בגורמים שטשטשו ראיות. "הייתה משפחה שאימצה כלב מהצפון, כשהבינו את הבעיה, במקום לשים אותו בהסגר הם העבירו אותו למשפחה אחרת, וגם שיקרו שהחתול שלהם מחוסן. הם לא מבינים כמה הם מסכנים כך את עצמם ואחרים".
אז מה עושים עכשיו?
ארקין: "הכי חשוב הוא שאנשים ידאגו לחסן את הכלבים שלהם. החיסון עצמו ממש לא יקר וצריך לעשות אותו בסך הכל פעם בשנתיים. אם זה היה תלוי בי, הייתי הולכת מבית לבית לחסן את הכלבים, וגם נותנת קנסות למי שלא מתחסן".
יש גם מכחישי כלבת. ארקין: "היה לי צונאמי שלהם על הפוסט שלי בנושא. כתבו לי - אין התפרצות! אתם מרמים! - אנשים התבלבלו. באמת שלא היינו רוצים לבחון את האידיאולוגיה הזו על מחלה כמו כלבת".
חינוך הציבור הוא רק חלק קטן מן הפתרון. פרופ' דוידוביץ' מציין כי "זו מחלה שההתמודדות איתה דורשת שיתוף פעולה בין רשויות, שירותי וטרינריה עירוניים, בתי חולים, משרד החקלאות. הציפיה היא שמשרד ראש הממשלה ייקח את זה כפרויקט וימנה ועדה בין משרדית, אבל זה לא נמצא על סדר היום". דו"ח מבקר המדינה משנת 2011 מצא כי אין למעשה גורם המתכלל את הטיפול בכלבת.
הוא מוסיף כי: "צריך גם לעזור לרשות הפלסטינית, שכרגע לא מעבירים לה כסף אז אין לה תקציב לטפל באירוע". גושן מסכים כי שיתוף פעולה עם הרשות בנושא הזה הוא רצוי, אך מורכב עכשיו.
פרופ' נויברגר: "הכל קצת מעורער בארץ כרגע, וזה מה שקורה במקומות מעורערים. בהודו מתים 20-10 אלף אנשים בשנה מכלבת". יש גם מחסור עולמי בטיפולים המונעים כלבת. אם לא נשלוט במחלה ותהיה התפרצות משמעותית, ייתכן שהם לא יספיקו לכולם.
גושן מנסה להרגיע כי למשרד החקלאות כן יש תוכנית לטיפול בנושא. הכוונה היא להגביר את פיזור הפיתיונות לחיות הבר וכן לרכוש פיתיונות מיוחדים, יקרים יותר, עם חיסון בכמות גבוהה המיועדים לכלבים משוטטים.
המשרד מבקש גם תקציב להגברת פעילות החיסון, לכידת כלבים להסגר וחיסוני בוסטר לכלבי מחמד בישובים היהודיים ביו"ש, וכן קמפיין פרסומי להעלאת מודעות.
מרשות הטבע והגנים, שהיא אחד הגורמים האחראים על הטיפול בכלבת בחיות הבר, נמסר כי אכן מתקיים, בשיתוף עם רשות החקלאות, תהליך פיזור חיסונים אוראליים באזורים הנגועים. "כמו כן, כדי למנוע את התפשטות הכלבת לערי המרכז, תיאמה הרשות מתן חיסונים אוראליים לעיריית תל אביב, עיריית רמת גן וערים נוספות".
שוב מציין כי עיריית תל אביב, יחד עם עיריות רמת גן וגבעתיים "וכל מי שירצה להצטרף", יצא במחקר לשם טיפול ספציפית בתנים. "אנחנו רואים שהם כבר לא הולכים 15-10 ק"מ בלילה כדי לחפש אוכל, כמו בטבע, אלא התרגלו לאכול מזון מסביבת בני האדם. אנחנו חוששים שהם יאבדו את היכולת לצוד בטבע, ויתנהגו באגרסיביות כלפי בני האדם אם לא יתנו להם מזון".
אין כוונה להמית את התנים, כפי שנעשה לחזירי הבר בחיפה. "ממילא זה לא עובד", אומר שוב. "חיות הבר מפצות על הרג בהתרבות נוספת. אנחנו רוצים ללכוד ולעקר אותם. החיות העקרות ימשיכו להחזיק טריטוריה וימנעו כניסה של חיות אחרות במקומן, וכך הבעיה עשויה לפחות. היינו רוצים לראות את רשות הטבע והגנים או משרד החקלאות לוקחים על עצמם מחקר כזה בסדר גודל לאומי, אבל בינתיים זה עלינו".




















