גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

תל אביב הייתה המתנגדת הגדולה לקרן הארנונה, וכעת היא המרוויחה המרכזית ממנה

מבדיקת גלובס עולה כי עיריית תל אביב־יפו, שהתנגדה בחריפות לקרן הארנונה בעת הקמתה ואף העריכה כי תיפגע ממנה, דווקא נהנית ממנה בשלב זה: העירייה צפויה לקבל על שנת 2025 כ־30 מיליון שקל מהקרן ● מנגד, חיפה היא העיר הבולטת בצד המפסיד של המנגנון ● מי עוד ברשימה?

תל אביב / צילום: Shutterstock
תל אביב / צילום: Shutterstock

היא הייתה המתנגדת הקולנית ביותר למהלך מאחר שהעריכה כי יסב לה הפסדים, אך עיריית ת"א־יפו (לפחות בינתיים) היא המרוויחה הגדולה מקרן הארנונה: על פי נתוני משרד הפנים, תקבל העירייה עבור שנת 2025 כמעט 30 מיליון שקל מקרן הארנונה, זאת נוסף על כ־21 מיליון שקל עבור שנת 2024.

י-ם מובילה במכירת דירות יד שנייה, ואיזו עיר בראש בדירות החדשות?
אחד מכל חמישה יקבל דירה במתנה? ההגרלה שמציגה את מצוקת היזמים

כזכור, קרן הארנונה אושרה במרץ 2023 כחלק מחוק ההסדרים של אותה שנה, והעיקרון שלה פועל כך: מצד אחד, כל רשות מקומית תקבל מדי שנה כספים מהקרן בעד יחידות דיור שיתווספו בשטח אותה רשות; מצד שני, כל רשות מקומית תעביר מדי שנה לקרן סכום כסף מסוים מתוך הכנסותיה מארנונה שאינה למגורים. כך, אמורה הקרן להשיג שתי תוצאות: אחת - עידוד והאצה של בניית יח"ד חדשות בכל הארץ; שנייה - איזון מסוים או "יחסי גומלין" בין שטחי המגורים לבין שטחי התעסוקה, המסחר והתעשייה הנוספים בכל רשות מדי שנה.

כאשר הוצע החוק, רשויות רבות, בעיקר החזקות שבהן, ובראשן ת"א־יפו - יצאו למאבק עיקש בממשלה, שהגיע עד כדי שביתה כוללת, בטענה כי החוק החדש יפגע בהן קשות. נתונים שפרסם בזמנו משרד האוצר הראו כי אכן בארבע השנים שבין 2024 ל־2028 צפויה עיריית תל אביב־יפו להפסיד יותר מ־190 מיליון שקל, אלא שבינתיים היא בצד המרוויח זו השנה השנייה ברציפות. אז מי הפסידה בשנה זו, ומי הרוויחה? גלובס מנתח את נתוני משרד הפנים שהתפרסמו לאחרונה, ובהם תחשיבי קרן הארנונה עבור 260 רשויות.

עד 1,850 שקל לכל יחידת דיור

מדי שנה מעבירה קרן הארנונה לכל רשות הודעה בדבר "גובה המענק להעברה לרשות מהקרן". המענק הזה מחושב כהפרש המתקבל מהמענקים עבור מספר יח"ד שנוספו לרשות באותה שנה, פחות ההפרשה שנדרשת הרשות להעביר לקרן על בסיס ההכנסות מהארנונה שאינה למגורים.

ננסה לפשט את החישוב עד כמה שניתן: באשר לתוספת יח"ד - רשות מקומית תקבל מענק של 1,000 שקל עבור כל יח"ד שנוספה בין השנים 2018 ל־2020, ו־1,850 שקל עבור כל יחידות דיור שנוספה משנת 2021 ואילך. המענקים עבור כל שנה יינתנו לרשות לאחר שלוש שנים, כך שעבור שנת 2025 הנתונים הרלוונטיים הם עד שנת 2022.

באשר להכנסות מהארנונה: כל רשות תפריש בכל שנה את הסכום שהפרישה בשנה הקודמת, בתוספת שיעור מהגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה הקודמת. השיעור נקבע לפי מאפייני כל רשות - גובה הארנונה שבה שאינה ממגורים, דירוגה במדד החברתי־כלכלי ובמדד הפריפריאליות. הרשויות בעלות ה"ציון" הגבוה ביותר יהיו במדרגה הגבוהה מבין כמה, ויפרישו 27.5% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה הקודמת, והרשויות בעלות ה"ציון" הנמוך ביותר יפרישו 7.5% מהגידול הזה.

התוצאה המתקבלת מההפרש בין המענקים על יח"ד לבין ההפרשות מהכנסות הארנונה בכל שנה, היא בפועל הסכום שתקבל או תשלם כל רשות לקרן.

ת"א התנגדה, אך נהנית מהקרן

על פי נתוני משרד הפנים, המרוויחה הגדולה השנה (וכך גם בשנה שעברה, כאמור) היא דווקא ת"א־יפו - אולי המתנגדת הקולנית ביותר לחוק קרן הארנונה, כאמור. על 2025 תקבל ת"א כמעט 30 מיליון שקל - זאת לאחר שהמענקים עבור יחידות דיור נוספות הגיעו לכ־30.6 מיליון שקל, וההפרשה לקרן עבור הגידול בארנונה שלא למגורים הסתכמה בכ־691 אלף שקל בלבד, זאת למרות ששיעור ההפרשה שלה עומד על 27.5%. הסכום הנמוך נובע, כנראה, מסעיף בחוק אשר קובע כי רשות מקומית שהציגה גידול של יותר מ־20% בהכנסות מארנונה שאינה למגורים - בשנה הקודמת או באותה השנה ובשנתיים שקדמו לה, במצטבר - הסכום שמעל הרף הזה לא ייחשב כהכנסה לצורך החישוב ולכן לא ייכלל בהפרשה.

נציין כי על פי נתוני הקרן, נוספו בת"א 4,973 דירות רק בשנת 2022, ועוד 5,642 בשנת 2021. מספרים אלו לבדם מזכים אותה במענק של כמעט 20 מיליון שקל. אגב, ב־2024 זכתה ת"א־יפו במענק של 21 מיליון שקל מהקרן.

מרוויחה גדולה נוספת היא ירושלים, שתקבל ב־2025 סכום של כ־18 מיליון שקל כמענק מהקרן. ירושלים הפרישה לקרן כ־11.5 מיליון שקל, אך קיבלה מענקים של כ־29.5 מיליון שקל - בין היתר בשל כמות הדירות הגדולה שנוספה בה בשנים האחרונות (7,490 רק ב־2022, כך על פי נתוני הקרן). עוד מסייעת לכך העובדה ששיעור ההפרשה של ירושלים נקבע רק על מדרגת ה־20%. ב־2024 קיבלה ירושלים מהקרן 15 מיליון שקל.

עוד מרוויחה היא בית שמש, שתקבל מהקרן השנה סכום של כ־11.3 מיליון שקל. לפי נתוני האוצר הצפי הוא שבית שמש תהיה אחת המרוויחות העיקריות של החוק בשנים הקרובות, ונראה שכך כבר קורה - בין היתר הודות ל־2,688 דירות שנוספו לה בשנת 2022. עוד נזכיר כי בית שמש קיבלה בשנת 2024 סכום נוסף של כ־9 מיליון שקל.

עוד רשויות שייהנו הן: בת ים תקבל מהקרן כ־10.7 מיליון שקל על שנת 2025; נתניה וראשון לציון יקבלו, כל אחת, כ־9.5 מיליון שקל; רמת גן תקבל מהקרן כ־8.9 מיליון שקל; אשקלון (שגם היא מדורגת במקום גבוה בתחשיבי האוצר לשנים הבאות) תקבל כ־7.8 מיליון שקל; ובאר שבע תקבל כ־7.3 מיליון שקל מהקרן.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו / צילום: תמר מצפי

רק 5 מיליון שקל על תוספת דירות בחיפה

הנתונים שפרסם משרד האוצר בעת חקיקת חוק קרן הארנונה, וסביב המאבקים נגדו, הראו בין היתר כי אחת המפסידות הגדולות הצפויות מהחוק היא חיפה - עם הפסד של כ־115 מיליון שקל בין 2024 ל־2028. בניגוד לת"א־יפו, שבינתיים דווקא מרוויחה, נראה כי חיפה כבר כעת עוברת להפסד: לפי ההודעה שהתקבלה בעיר חיפה, הקרן דורשת ממנה להעביר כ־10 מיליון שקל על "ביצועי" 2025.

יש לציין כי חיפה נמצאת ב"מדרגה" הגבוהה של שיעור הפרשת ההכנסות, 27.5%, וזו אחת הסיבות לסכום שתידרש לשלם. ההפרשה מהכנסות הארנונה הסתכמה ב־2025 בסכום של כ־15.8 מיליון שקל, ואילו המענקים שלה היא זכאית בגין תוספת יחידות הדיור (1,375 דירות בשנת 2022) עומדים על כ־5 מיליון שקל, ולכן היא נדרשת לשלם סכום כזה, שהוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות.

רשות נוספת שנמצאת "בצד המפסיד" של נתוני 2025 היא פתח תקווה, שנדרשת להעביר לקרן כ־4.6 מיליון שקל - בין היתר בשל הפרשה של 13.2 מיליון שקל מהכנסות הארנונה שלא למגורים, בשל שיעור הפרשה של 27.5%; אשדוד נדרשת להחזיר סכום של 2.2 מיליון שקל, למרות תוספת של 2,466 יחידות דיור בשנת 2022 - בין השאר בשל שיעור הפרשה זהה לזה של פתח תקווה; חולון נדרשת להעביר לקרן 1.2 מיליון שקל, ועיריית יהוד־מונוסון כ־431 אלף שקל.

יונה יהב, ראש עיריית חיפה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

נזכיר כי כלל הסכומים, הן אצל המרוויחות והן אצל המפסידות, שוליים למדי נכון להיום ביחס לתקציבי הרשויות. כך למשל, תקציבי עיריית ת"א־יפו וירושלים לשנת 2026 עומדים על כ־10 מיליארד שקל כל אחת; תקציב עיריית חיפה על כ־4.2 מיליארד שקל; תקציב עיריית ראשון לציון - כ־3 מיליארד שקל; תקציב עיריית פתח תקווה כ־2.9 מיליארד שקל; ותקציב עיריית בית שמש הוא כ־1.15 מיליארד שקל. עם זאת, מאחר שהסכומים המצוינים בתחשיבי הקרן הם סכומים מצטברים, בעתיד הם צפויים להיות גבוהים הרבה יותר.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בלי להתפשר במחיר: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

בלב שכונת בורוכוב בגבעתיים, נמכרה דירת חמישה חדרים בבניין בוטיק בשטח של 125 מ"ר, תמורת 5.65 מיליון שקל ● "זה אחד הבניינים המבוקשים בשכונה" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בנייה. בעיגול: שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים / צילום: שאטרסטוק, יוסי כהן

משרד המשפטים נגד רשות המסים: פרסמו עסקאות בשוק הנדל"ן באופן מיידי

במכתב ששלחה מועצת השמאים לבכירים ברשות המסים נטען כי הרשות מעכבת לעיתים את פרסום העסקאות למשך חודשים לאחר שנחתמו, למרות שהן מדווחות לה באופן מקוון זמן קצר לאחר החתימה ● "הדבר פוגע ביכולת לזהות שינויי מגמות ומייצר אי–ודאות קשה בשוק"

שאול שניידר, יו''ר נמל אשדוד / צילום: אבישג שאר ישוב

יו"ר נמל אשדוד: "עובדים בודדים מגיעים לשכר של 60 אלף שקל והם תכף כבר לא יהיו"

"שכר היסוד הממוצע בנמל אשדוד נמוך בטירוף - 16-15 אלף שקל. רק עובדים בודדים מגיעים ל־60 אלף שקל, גבוה מהמנכ"ל. הם מדור המייסדים - ותכף כבר לא יהיו" ● שיחה קצרה עם שאול שניידר, יו"ר נמל אשדוד

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגב לנתניהו: "2.4 מיליון טיסות בסכנת ביטול אם המטוסים האמריקאיים לא יפונו"

במכתב חריג לראש הממשלה מזהירה מירי רגב כי ללא פינוי חלק ממטוסי התדלוק האמריקאיים מנתב”ג, ייאלצו חברות התעופה לבטל יותר מ־2.4 מיליון כרטיסים שכבר נמכרו ● לדבריה, הנזק למשק יסתכם במיליארדי שקלים ועלול לפגוע גם בחזרתן של חברות תעופה זרות לישראל

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

לאחר כחצי שנה: העסקה לרכישת הוט מובייל צפויה להיסגר בימים הקרובים

לאחר מספר דחיות במועד רכישת חברת הסלולר לפי שווי של 1.9 מיליארד שקל, צפויות דלק ישראל, קרן קיסטון ולאומי פרטנרס לחתום על העסקה

אלון ג'קסון / צילום: אסטריקס

מנכ"ל הסטארט-אפ שנמכר לסיסקו ב־400 מיליון דולר בראיון ראשון

שנה בלבד אחרי שנבחרה לאחת החברות המבטיחות של גלובס, אסטריקס נרכשה על ידי ענקית תשתיות האינטרנט סיסקו ● כעת, בראיון ראשון מאז האקזיט, המנכ"ל והמייסד השותף אלון ג'קסון מספר איך תחום אפור של זהויות מכונה הפך ללב ההגנה על סוכני בינה מלאכותית ● רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס תיחשף ביום רביעי (17.06) בכנס TECH-IL

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

אנתרופיק משביתה את המודלים המתקדמים שלה - בעקבות הוראת ממשל טראמפ

בצעד חסר תקדים, ממשלת ארה"ב הורתה לאנתרופיק להגביל את הגישה לשני המודלים המתקדמים ביותר שלה עבור אזרחים זרים מטעמי ביטחון לאומי ● החברה בחרה להשבית את הגישה לכלל המשתמשים וטוענת כי לא קיבלה פירוט מלא לחששות שהובילו להחלטה

אבישי עובדיה / צילום: איל יצהר

תחזית האימה של אבישי עובדיה: "אנחנו עומדים בפני צונאמי של פרויקטים תקועים"

היזם ומשקיע ההייטק אבישי עובדיה משוכנע ששוק הנדל"ן המקומי בדרך לתיקון כואב ● בריאיון לפודקאסט "כסף בקיר" הוא טוען שנתוני הלמ"ס מפספסים את מבצעי קבלנים, מסביר שכניסת המוסדיים לחברות הנדל"ן היא תמרור אזהרה בוהק, ומציג תוכנית משלו להצלת השוכרים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בקשה לביזיון בית המשפט נגד יריב לוין: "מפר באופן בוטה פסק הדין"

בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד שר המשפטים יריב לוין הוגשה היום, לאחר שפרסם מועמדים רק לבתי המשפט בבאר שבע וחיפה, בניגוד לקביעת בג"ץ ● התנועה לאיכות השלטון: "שר המשפטים ממשיך באותו מחדל ונמנע מקידום מינוי שופטים בבתי המשפט המחוזיים".

חשש מתנים חולי כלבת / צילום: Shutterstock

מחלה עם 100% תמותה: מה מוביל להתפרצות הכלבת בישראל, ומה אפשר לעשות?

המקרה בסוף השבוע בכנרת בו תנים תקפו נופשים, האירה שוב את בעיית הכלבת המתעצמת בישראל ● איך מתמודדת המדינה עם האתגר, ומה אתם צריכים לדעת גם אם לא ננשכתם ואפילו אם אין לכם כלב?

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"אין לי מילים": תעשיית ה־AI בהלם מהחלטת הממשל האמריקאי לחסום את המודלים של אנתרופיק

ההוראה החריגה של ממשל טראמפ לחסום אזרחים זרים מגישה למודלי מיתוס 5 ו־ Fable 5 של אנתרופיק עוררה גל תגובות חריף בתעשיית הבינה המלאכותית ● מומחים מזהירים מתקדים מסוכן, אנתרופיק טוענת שמדובר ב"אי הבנה", ואפילו בכירים לשעבר בממשל מתקשים להבין את המהלך

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

פרץ של שמחה אחז במנהיגי העולם וסיפק לישראל עוד סיבה לדאגה

מאוסטרליה ויפן ועד פריז, ההודעה על ההסכם עם איראן בדגש על פתיחת מצרי הורמוז זכתה לגיבוי מקיר לקיר של מנהיגי העולם ● האם אירופה תסיר סנקציות נוספות נגד טהרן?

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמעריך: התרחיש הבעייתי לשווקים הוא בכלל לא קריסה של הפסקת האש

בשוק ההון מניחים שסבב קצר לא ישנה את המגמה בשווקים ובמט״ח בטווח הבינוני והארוך ● יחד עם זאת, יש מי שמעריך שחזרה למלחמה מלאה גרועה פחות מחוסר הוודאות כרגע ● ומה יעשה הנגיד?

אילוסטרציה: shutterstock

יותר מ-1.1 מיליון שקל בשנה: הרופאים שמרוויחים הכי הרבה

מחקר חדש של האוצר חושף אילו רופאים נהנים מהשכר הגבוה ביותר במערכת הציבורית, ומעלה סימני שאלה לגבי מנגנון "קרנות המחקר" בבתי החולים ● רשת פתאל קיימה באילת את פסטיבל הרוק השנתי שלה עם כ-2,000 משתתפים ● וגם: באירוע הפתיחה של מיצג חדש של זיו קורן ונעם חורב התארחו שורדי שבי, משפחות חטופים ובכירים במשק ● אירועים ומינויים

דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ מאשר שההסכם ייחתם מחר, ומתייחס גם לסוגיית הגרעין

טראמפ: מיד לאחר החתימה על ההסכם עם איראן מחר, מצר הורמוז ייפתח לכולם ● בכיר אמריקני: הנשיא טראמפ יקיים ביום שלישי בצרפת סדרת פגישות נפרדות עם מנהיגים מהמזרח התיכון ● דיווח ב-CNN: איראן מלכדה והקריסה מנהרות עם אורניום מחשש למבצע קומנדו אמריקאי ● עדכונים שוטפים 

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

בדרך לסבב נוסף? הטעות האסטרטגית של טראמפ

הרצון של ממשל טראמפ להשיג הסדר מול איראן מוביל לקבלת משוואה מסוכנת, שלפיה תקיפה ישראלית נגד חיזבאללה מצדיקה תגובה איראנית נגד ישראל ● משוואה זו פוגעת בהרתעה, מגבילה את חופש הפעולה של ישראל ומשרתת את האינטרסים של טהרן ● דעה

אסף בנאי / צילום: ענבל מרמרי

מייסד קבוצת הפיננסים מציג: הטוויסט בעלילה, הטעות הגדולה והתחזית להמשך השנה

אסף בנאי, מייסד פרופיט המנהלת כמאה מיליארד שקל, מנתח את התפניות שתפסו את מנהלי ההשקעות בהפתעה, ומסביר מדוע שער הדולר לא באמת צריך להטריד את החוסכים ● המסלול לצמיחה פיננסית, סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

אילוסטרציה: shutterstock

אפקט ההסכם: מחיר הנפט צונח, עליות שערים חדות מסביב לעולם

"ספינות העולם הניעו מנועים" הכריז טראמפ ומחיר הנפט צונח לאזור ה-80 דולר לחבית ● באסיה עליות שערים חדות וגם החוזים על וול סטריט ירוקים

משפחת קוטן / צילום: אביהו שפירא

"הגענו מתוך שליחות - והתאהבנו": העיר שמושכת עשרות משפחות חדשות, למרות האיום

קריית שמונה איבדה כחצי מאוכלוסייתה מאז תחילת המלחמה ו־40% מהעסקים בה לא שבו לפעול ● אלא שיש מי שמאמין שזה בדיוק הזמן להתיישב בקו הגבול ● עשרות משפחות כבר עברו וקהילות לגיוס תושבים חדשים מתגבשות ● האם המיליארדים שאישרה הממשלה לשיקום הצפון יצליחו להחזיר את מנופי הצמיחה לעיר?

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים מאבדים השפעה במס"ב: נאלצו למשוך את הערעור בעליון נגד רשות התחרות

חמשת הבנקים הגדולים משכו ערעור שהגישו לבית המשפט העליון בעניין מתן היתר זמני להמשך אחיזתם והפעלת חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) ● כעת תוכפף מס"ב לתנאים קשוחים שיקטינו את השפעת הבנקים, זאת עד שתתקבל החלטה סופית בדבר החזקתם בחברה