בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (א') את עתירתה של חברת האשראי פיתגורס, בבעלותו ובניהולו של אביב לוי, נגד החלטתו של הממונה על שוק ההון, עמית גל, לשלול את רשיונה. ברקע הדברים מצויים הקשרים שבין פיתגורס לבין אמנון יעקובי, אחד ממארגני הקרנות שבהן הושקעו 850 מיליון שקל בכספי החוסכים סלייס - ומשם נותבו להשקעות אלטרנטיביות ונעלמו. פיתגורס הכחישה כי יש לה קשר לסלייס, אך האמירות בפסק הדין מלמדות אחרת.
● הפלונטר בסלייס: איך רשות שוק ההון תוציא 71 מיליון שקל מבעל השליטה
● ביהמ"ש: גלובל נט גמל תחזיר 11 מיליון שקל שהועברו לקרנות בחו"ל
"לא ניתן לנתק תיק זה מפרשת סלייס, שממחישה את הסיכון שיכול היה לקרות לציבור", כתב השופט קובי ורדי בהחלטתו. הוא קיבל את עמדת גל, כי פיתגורס "עצמה את עיניה ופעלה ברשלנות מקצועית חמורה באשר למקורות המימון שלה תוך התעלמות מדגלים אדומים כלכליים מובהקים ובראשם תנאי מימון חריגים באופן קיצוני". עוד נכתב, כי תנאי המימון "אינם מתיישבים עם הגיון כלכלי ומתנוסס ומזדקר מעליהם אכן דגל אדום שהעותרת (פיתגורס - ע'ג') התעלמה ממנו".
"רשלנות ועצימת עיניים"
פיתגורס גייסה במהלך 2023 מימון בהיקף של יותר מ-17 מיליון שקל מגופים שבשליטת יעקובי לצורך מתן הלוואות לתקופות של עד 10 שנים ובריבית ממוצעת בגובה 3.6%. מדובר בשיעור נמוך משמעותית מהריבית שגבתה עבור הלוואות אחרות שהעניקה, שלא במימון יעקובי, ומריבית בנק ישראל. ריבית זו נגבתה מהלקוחות מראש, תוך בדיקה מצומצמת של הלווים ומבלי לדווח לרשות.
עבור חלק מהמימון שגייסה, פיתגורס העבירה מחצית מסכום הריבית שקיבלה (1.8%) ליעקובי ועבור חלקן האחר שילמה לו ריבית בגובה 2% בלבד. המימון התקבל מקרן גלובל שבשליטת יעקובי וביהמ"ש הגדיר זאת כ"גיוס הון בתנאי שוק חריגים".
בנובמבר 2025 הודיע גל לפיתגורס על ביטול הרישיון שבו החזיקה מאז 2021 למתן אשראי, ועל דחיית בקשתה לרישיון מורחב למתן אשראי. הרשות מצאה כי 67% מלקוחות פיתגורס (243 לקוחות) הגיעו דרך סלייס, וכי 95% מאלה שהגיעו דרך ייעקובי קיבלו הלוואות מחברת האשראי. עוד נמצא כי החוסכים הצטרפו לסלייס סמוך לקבלת ההלוואה. ברשות טענו כי מדובר היה במהלך סיבובי, וגל כתב בהחלטתו לשלול את הרשיון כי "החברה שימשה כצינור להעברת כספים שמקורם בעמיתי סלייס, תוך שיתוף פעולה, או לכל הפחות העלמת עין מכוונת", לגבי מקורות המימון.
השופט ורדי קבע כעת, כי "צדק הממונה (גל - ע'ג') בהחלטתו שניתן לראות תמונה של תלות וזיקה הדוקה בין פעולות ההלוואה... לבין יעקובי כגורם מפנה ומממן". עוד נקבע, כי הלקוחות הופנו על ידי יעקובי לפיתגורס וכי "קיים קשר של 'מעגל סגור' בין המממן יעקובי לגיוס ההון, סוגי האשראי, הלוואות וזהות הלווים".
לפי פסק הדין, חוסכים בסלייס שוכנעו להעביר את כספם לקופות גמל בניהול אישי (IRA) תמורת הצעות להלוואות בתנאים מפתים ובריבית נמוכה - ואז בפועל הוזרמו לקרנות שבשליטת יעקובי והועברו כמימון לפיתגורס לצורך מתן הלוואות לאותם עמיתים.
על כך קבע השופט ורדי, כי פיתגורס - "גם אם ברשלנות ועצימת עיניים מצידה וגם אם לא בכוונת מכוון קיבלה מימוו מיעקבי ושימשה למעשה כזרוע מתן הלוואות שהיוו את התמריץ לעמיתי קופת הגמל להעביר את השקעותיהם לסלייס ומשם לקרנות הקשורות ליזמים, כאשר בהיותה חוליה כזו בשרשרת, העותרת אפשרה למעשה בפועל התנהלותה את השלמת מעגל התרמית".
ביהמ"ש הדגיש: "גם אם העותרת לא הייתה שותפה למהלך של יעקובי ולתרמית כלפי עמיתי סלייס, היא הייתה צריכה לא לעצום עיניים ולא לאפשר את המהלכים התמוהים בלי לעצרם ו/או לדווח עליהם לרשות".
החלטה תקדימית
פסק הדין מוסיף וקובע, כי "למרות נורות האזהרה והדגלים האדומים שהתעוררו, העותרת לא דיווחה לרשות להלבנת הון על אף אחת מהלוואות אלה כדיווח בלתי רגיל והתנהלה בלי קיומו של הליך חיתום מהותי ומבלי ליישם מנגנוני בקרה אפקטיביים".
פיתגורס אף "התעלמה בעצימת עיניים מדגל אדום נוסף" ולא דיווחה על עסקה חשודה, שבה העניקה הלוואה לחברה שבשליטת יעקובי ובהמשך קיבלה בעצמה הלוואה מאותה חברה. רשות שוק ההון הגדירה את העסקה הזו "הלוואה סיבובית" וחשדה כי מדובר בעסקה פיקטיבית.
משכך, ביהמ"ש קיבל את עמדתו של גל וקבע כי פיתגורס "שימשה הלכה למעשה צינור להעברת כספים שמקורם בעמיתי סלייס תוך לפחות עצימת עיניים ורשלנות באופן מתמשך לאורך כשמונה חודשים של פעילות".
השופט ורדי כתב, כי חברת האשראי לא שאלה "למה ומדוע זכתה לכל הטוב הזה ולתנאים מפליגים בריבית כה נמוכה מצד הגורם המממן יעקובי, שלמעשה הוא שותף עסקי שמתחלקים איתו בריבית שמקבלים מהלקוחות שקיבלו הלוואות". פיתגורס, כך נקבע, "שימשה כצינור ופלטפורמה להזרמת כספים שמקורם חשוד ותמוה". ביהמ"ש עמד על כך, שפיתגורס "בחרה להתנהג בבחינת 'זה שאינו יודע לשאול'" ו"לא עצרה ושאלה את עצמה האם זה לא חשוד והאם זה לא מחייב דיווח".
החלטתו של השופט ורדי היא תקדימית במובן זה שביהמ"ש אישר לראשונה לשלול רשיון למתן אשראי מגוף פיננסי שאינו נחשד במעורבות בפלילים אלא לנוכח רשלנות מקצועית ועצימת עיניים. ביהמ"ש קבע, כי לממונה על שוק ההון יש שיקול דעת וסמכויות רחבות לבטל רשיון למתן אשראי, כולל מטעמים של שמירה על שלום הציבור - ולא רק כדי להרחיק מהשוק גורמים פליליים.
מפיתגורס נמסר: "אנו סבורים כי פסק הדין שגוי ואינו נותן ביטוי מלא לטענותינו. אנו שוקלים את המשך צעדינו, לרבות הגשת ערעור לבית המשפט העליון".




















