"יש בי שני צדדים", כתב בריאן מקליין על פיסת נייר לאשתו. אחד שאוהב אותך, כתב. "והשני שגנב מאנשים".
במשך שנים בריאן מקליין גידל בקר בעיר הולדתו ובאזור הפנהנדל שבטקסס, רכש עגלים במכירות פומביות ומכר אותם ברווח כעבור שלושה חודשים. פעילותו שכללה 80 אלף ראשי בקר ומומנה באמצעות הלוואה של 50 מיליון דולר מבנק חקלאי ו־120 מיליון דולר ממשקיעים, נראתה כהצלחה מסחררת עבור מי שעבד בעבר במפעל כימיקלים. הוא התגורר בבית יקר בשטח של כ־380 מ"ר, מוקף מדשאה מטופחת, ובמבואה נתלו תמונות ממוסגרות בזהב מחתונתו האחרונה.
● יותר מ־20 קשרים מחוץ לנישואים: כך ניפץ ביל גייטס את תדמית האיש הנערץ בעולם
● מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת
אבל מאחורי כל זה הסתתר סוד גדול: רוב הבקר כלל לא היה קיים.
כאשר הבנק ערך בדיקה פיזית בשטח, שנועדה לספור את הבקר ולהעריך את שווי הבטוחות של מקליין, הוא מצא רק 8,916 בעלי חיים. זו הייתה הבדיקה המקיפה הראשונה שערך לאחר יותר מארבע שנים בהן העביר לו כספים.
בסופו של דבר, החוואי "שרף" את כל 170 מיליון הדולר שגייס מהבנק ומהמשקיעים, וחלק מחברים מעיירת הולדתו הקטנה בקנטקי. הוא הצליח להרגיע את הבנק כאשר הם העלו מדי פעם תהיות לגבי נתונים פיננסיים שפשוט לא הסתדרו, ובהם עלויות המספוא, שהיו חריגות ביחס למספר בעלי החיים שלטענתו החזיק.
הוא הצליח לשמור לצדו את המשקיעים באמצעות תשלומים של "חלקם ברווחים", שנותרו לא פעם על הנייר בלבד לאחר שהושקעו מחדש במיזמים נוספים.
לפי רישומי הבנק שהוגשו לבית המשפט הפדרלי לפשיטות רגל בטקסס, המנסה להתיר את סבך מעשי המרמה לכאורה, מקליין ביצע עסקאות בקר בהיקף של כ־2 מיליארד דולר כדי לבנות את "עדר הרפאים" שלו. תעלומה אחת עדיין נותרה ללא מענה גם עבור רואי החשבון הפורנזיים: לאן נעלם הכסף?
התוכנית המתוחכמת של מקליין החלה להתפורר באפריל 2023, כאשר סוחר משאיות מקומי שהשקיע בו כ־650 אלף דולר דרש לקבל את כספו בחזרה. לאחר שהמחאות שקיבל חזרו, הוא פנה לשריף המחוז.
החוואי שם קץ לחייו לפני שאנשי החוק הספיקו להגיע.
כעת מתחילים להיחשף פרטים על הונאת הפונזי לכאורה, על רקע שורת תביעות ותביעות נגדיות בין הבנק המלווה, המשקיעים, הנאמן שמונה בהליך פשיטת הרגל ומשפחתו של מקליין.
לפי הנאמן שמונה בהליך פשיטת הרגל, מקליין משך משקיעים באמצעות הסכמי שותפות שהבטיחו תשואה שנתית של כ־30%. לעיתים אף טען כי ברשותו חוזים עתידיים המבטיחים מחירים גבוהים יותר. אולם במקום לשלם למשקיעים מתוך רווחים אמיתיים, הוא השתמש בעיקר בכספים שהתקבלו ממשקיעים חדשים.
תביעות שהגישו הנאמן ומשקיעים טוענות גם כי המלווה של מקליין, ראבו אגריפייננס, התרשל כאשר הסתמך על דבריו של מקליין, לפיהם כספי הבנק שימשו לרכישת 87 אלף ראשי בקר. בנוסף הוגשו תביעות נגד יותר מ־100 משקיעים בטענה שקיבלו העברות כספים שנבעו מהונאה, בין שידעו על כך ובין שלא.
ראבו אגריפייננס מצדה תובעת כמה מהמשקיעים ומבקשת לפסול תביעות שהגיש הנאמן בהליך פשיטת הרגל.
"בריאן מקליין תכנן את ההונאה והטעה באופן פעיל בנקים, משקיעים ואנשים רבים", מסרה הדוברת של ראבו. "ראבו אגריפייננס הייתה אחת הקורבנות הגדולים ביותר בפרשה הזו".
לדבריה, החלטות שהתקבלו לאחרונה בבית המשפט לפשיטות רגל מלמדות כי רבות מהטענות והתביעות נגד ראבו חסרות בסיס.
קנט ריס, הנאמן בהליך פשיטת הרגל, אמר כי לדעתו ראבו ואנשים שלכאורה היו מעורבים בהונאה, צריכים לתת את הדין על כך שפעילותו של מקליין נמשכה זמן רב כל כך. "היו הרבה אנשים שאפשרו לזה לקרות, והיו צריכים לדעת טוב יותר", אמר.
"זו הייתה ממש קרוסלה, והקרוסלה הזאת הייתה חייבת להסתובב מהר יותר ויותר", אמר. "בשלב מסוים זה כבר לא היה תרגיל של גידול בקר, אלא תרגיל של גיוס כספים".
הוא הוסיף כי לא מצא וילות מוסתרות בקריביים או עדויות לבזבזנות ראוותנית. "זו השאלה הגדולה", ריס אמר. "איך 170 מיליון דולר פשוט נעלמים?".
קריסטל מקליין, אשתו לשעבר של מקליין, שהתגרשה ממנו ב־2020, אמרה כי לא היה לה כל תפקיד בניהול עסקיו. צ'לסי מקליין, שהייתה אשתו בעת מותו, ובני משפחה נוספים של מקליין לא השיבו לבקשות לתגובה.
כמה מבני המשפחה הגיעו להסדר עם הנאמן בנוגע לתביעות שהגיש נגדם, והחזירו קצת פחות ממחצית מ־7.7 מיליון הדולר שקיבלו מכספי ביטוח. גם כמה מהמשקיעים הגיעו להסדרים עם הנאמן.
נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי
פשיעת בקר בארה"ב אינה תופעה חדשה. שורשיה מגיעים עד לגנבי הבקר שפעלו בגבול המערבי במאה ה־19. כיום מדובר בעיקר בפשיעה פיננסית, ופרסומים מקצועיים בענף מתעדים בשנים מסוימות תריסר מקרי הונאה לכאורה ואף יותר.
בשנת 2022 נגזר עונשו של חוואי שהונה את חברת טייסון פודס ביותר מ־244 מיליון דולר, לאחר שחייב אותה עבור ראשי בקר שלא היו קיימים. בפברואר הוגשו כתבי אישום נגד חמישה אנשים הקשורים לעסקי בקר בגין הונאת פונזי לכאורה בהיקף של 220 מיליון דולר. אחד מהם הודה באשמה, אחד כפר באשמה, ולא ניתן היה לקבוע אם שלושת האחרים כבר מסרו את תשובתם לכתב האישום.
לפי התובעים הפדרליים, משקיעים העבירו להם כספים לצורך גידול בקר, שרובו כלל לא היה קיים. "אנחנו יודעים שזה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי", נכתב באחת ממודעות החברה, שהבטיחה תשואות של 15% עד 20%.
באופן מפתיע, קשה למדי לספור ראשי בקר ולעקוב אחריהם. מקרי הונאה בתחום כללו בעלי חיים שהועברו ממקום למקום, נספרו פעמיים או הועברו למרעה בשטחים השייכים לאחרים. הבקר של מקליין היה מפוזר בין כמה מתחמים בקנטקי ובטקסס, מה שיצר את הרושם שראשי בקר נוספים נמצאים במקומות אחרים.
"ראשי בקר הם בטוחה שקשה לעקוב אחריה", אמר טיי לוקאס, מנהל האשראי הראשי בבנק נברסקהלנד (NebraskaLand Bank) שבעיר נורת' פלאט שבנברסקה, בלב אזור גידול הבקר בארה"ב.
לדברי לוקאס, לחלק מהבנקים יש גם קשרים ארוכי שנים עם לקוחותיהם, במיוחד בענף החקלאות, שבו עסקאות רבות עדיין מבוססות על אמון אישי. לעיתים משמעות הדבר היא שמוותרים על ביקורות.
"אני חושב שחלק גדול מהבעיה הוא שהיחסים בענף החקלאות מבוססים על אמון, ולווים בענף נוטים לעבוד עם אותם בנקים במשך כמה דורות", אמר.
לוקאס ציין כי נברסקהלנד לא ניהל עסקים עם מקליין. לדבריו, הבנק מבצע ביקורות אצל לקוחותיו החקלאיים מדי חודש או רבעון.
במקרה של מקליין, כאשר רשויות אכיפת החוק הלכו וסגרו עליו, כתב בן ה־52 פתק לבני משפחתו: "כמעט כל חיי היו שקר סביב כסף".
מקליין לא נולד למשפחת חקלאים, אך בדרום־מערב הכפרי של קנטקי, העולם הזה לא היה רחוק ממנו. סבתו עבדה כפקידת רישום במכירות פומביות של בעלי חיים.
הוא גדל כילד תחרותי שהרבה לנצח בענפי ספורט, ואף התייחס באותה רצינות למשחקי קופסה. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון החל לעבוד במפעל כימיקלים. הוא נישא ונולדו לו שתי בנות. לאחר שהתגרש, נישא בגיל 26 לאשתו השנייה, קריסטל. לשניים נולדו שתי בנות נוספות, והם אימצו ילדה נוספת.
לפי ראיונות עם אנשים שהכירו אותו, מקליין ניהל חיים שקטים בבית הממוקם בקצה דרך כפרית. הכומר לשעבר שלו סיפר כי בשנים מוקדמות יותר מקליין הקדיש שעות רבות לפעילות בכנסייה, וארגן מזון ופעילויות עבור מאות ילדים במסגרת בית ספר לנצרות שפעל בתקופת החופשות.
תחום נוסף שבו השקיע מקליין את מרצו היה תחרויות רודיאו של כינוס בקר, שבהן הפגין את כישוריו באיסוף עגלים למכלאה. הוא כיהן כנשיא איגוד כינוס הבקר של ארה"ב ונסע ברחבי המדינה כדי לקדם תחרויות בענף.
בסביבות 2016 התיידד עם זוג שניהל זירת אירועים, והחל לספק להם עגלים עבור התחרויות. לימים הפכו השניים לאחד המשקיעים הגדולים ביותר שלו.
באוקטובר 2018 זכה מקליין באליפות העולם בכינוס בקר שנערכה בווסט מונרו שבלואיזיאנה. בריאיון שנערך עמו לאחר הזכייה הוא לבש חולצה משובצת ירוקה, כובע בוקרים ואבזם חגורה של איגוד רכיבה, כשאגודליו תחובים בכיסי הג'ינס שלו. חבריו לקבוצה עשו את רוב הדיבורים. כאשר המראיין הפנה אליו את המיקרופון, סיכם מקליין את השבוע במילים: "הייתי עסוק מאוד, אבל היה טוב ממש".
מקליין לא היה אדם דברן במיוחד, אך הקרין ביטחון והפגין ידע רב בתחום בעלי החיים. הוא גם הבהיר שאינו זקוק לחברה רבה. "אני יכול לשבת כאן עד סוף חיי בלי לראות אדם נוסף", אמר מקליין לאחד המשקיעים במהלך נסיעה לטקסס ב־2020.
מקליין היה בשנות ה־30 לחייו כאשר אחד משכניו לימד אותו את עסקי הבקר.
מקליין רכש עגלים במכירות פומביות, פיטם אותם והרגיל אותם לטיפול באנטיביוטיקה. הוא החזיק בהם במשך כשלושה חודשים, בשלב הביניים בחייהם המכונה "רקע" (backgrounding), שבמהלכו בעלי החיים מתחזקים ומפתחים חסינות לפני שהם נמכרים למפטמות לצורך הפיטום הסופי.
מקליין גייס משקיעים שרכשו את הבקר שגידל ומכר, וקיבלו חלק מהרווחים כאשר בעלי החיים נמכרו במחיר גבוה מסך עלויות רכישתם והאכלתם.
בתו הבכורה מייגן למדה מדעי החקלאות ועבדה עבורו, וכך גם בעלה. בתו השנייה, קינזי, סייעה בניהול השוטף ובביצוע סידורים שונים.
כלפי חוץ נראה היה שעסקיו משגשגים. בפני מכריו במכירות הפומביות מקליין נהג לומר שהיתרון שלו טמון בשיעורי תמותה נמוכים, בזכות הידע שצבר בטיפול בעגלים חולים ומבוהלים. הוא סיפר לאחד המשקיעים כי חסך כסף באמצעות רכישת עגלים זכרים זולים יותר אך קשים יותר לטיפול, שטרם סורסו, והסתמך על צוות העובדים שלו לביצוע הסירוס.
בכנס מקצועי ב־2017 מקליין הגיש בקשה לקבלת אשראי מראבו אגריפייננס, שהייתה בין המציגים באירוע. החברה היא חלק מקואופרטיב הולנדי שהוקם במאה ה־19 על ידי חקלאים שהתקשו לקבל אשראי. כיום ראבו הוא אחד המלווים הגדולים בארה"ב ליצרני מזון, ומממן רכישת קרקעות וציוד וכן את הפעילות השוטפת שלהם, לעיתים לאחר שצמחו מעבר ליכולות המימון של בנק מקומי.
לפי מסמכים שהוגשו במסגרת התביעות, לאחר שביצע כמה בדיקות אשראי, ראבו דחה את בקשת האשראי של מקליין. פקידי הבנק מצאו ליקויים ברישומי הנהלת החשבונות הבסיסיים ואי התאמות במידע שמסר. בין היתר, לפי תנאי המימון של ראבו, הבקר שמקליין רכש היה אמור לשמש כבטוחה להלוואה, אך בעלי החיים לא נשאו סימון מזהה, ולא הייתה ברשותו מערכת אחרת להוכחת הבעלות עליהם.
בהמשך התברר כי חלק גדול מהעדר של מקליין, כלומר מאותם ראשי בקר שבאמת היו קיימים, היה למעשה בבעלות המשקיעים, בעוד שהוא עצמו רק סיפק את שירותי הגידול.
מנהל קשרי לקוחות בראבו העניק למקליין הזדמנות נוספת. במשך חודשים הוא עבד עמו כדי להסדיר את הדוחות הכספיים שלו, ובקיץ 2018 ראבו העניק למקליין הלוואה של כ־7 מיליון דולר.
תביעות שהוגשו בהמשך בפרשה טענו כי הבנק עיגל פינות כדי לאפשר את מתן ההלוואה הראשונה למקליין, וכן הלוואות נוספות בהיקף של מיליוני דולרים בשנים שלאחר מכן. לפי הטענות, הדבר נבע מהכנסות מעמלות ומתמריצים פיננסיים אחרים שנועדו לעודד הרחבת אשראי.
עבור מקליין, הכסף הזה הוביל במהרה להלוואות גדולות יותר ויותר ולהסתבכויות פיננסיות הולכות ומעמיקות.
מיליונים במינוס
נראה כי חייו של החוואי החלו להתפרק בסביבות 2020.
באותה שנה הוא הפסיק ללכת לכנסייה והתגרש מאשתו לאחר 23 שנות נישואים. עשרה שבועות לאחר מכן נישא לחברה בת 30 של בתו הבכורה.
לפי מסמכי בית המשפט, ההתנהלות הפיננסית שלו נעשתה מבולגנת יותר ויותר. בשנתיים שלאחר קבלת ההלוואה הראשונה מראבו, חשבונותיו של מקליין נכנסו למשיכת יתר עשרות פעמים, ולעיתים כמעט מדי יום.
באוקטובר 2019, כאשר חשבונות הבנק של החוואי הגיעו למינוס של 2.5 מיליון דולר, נכתב באחת ההתכתבויות הפנימיות בראבו: "2.5 מיליון!? מה לעזאזל". עד דצמבר באותה שנה הגירעון כבר תפח ל־5 מיליון דולר.
בערך באותה תקופה אחד מקציני האשראי בראבו הגיש דוח פנימי על מקליין, שבו ציין כי בחשבון ניכרים סימנים להונאת המחאות. מדובר בשיטה המנצלת את פרק הזמן הנדרש לבנקים כדי לפרוע המחאות. הפער בין הפקדת המחאות לבין פירעונן עשוי ליצור באופן זמני מצג שווא שלפיו עומדים לרשות הלקוח כספים רבים יותר.
אנשי הבנק הגיעו לחווה של מקליין בקנטקי כדי לדון עמו במשיכות היתר ובנושאים נוספים שעוררו שאלות.
מקליין הצליח להפיג את החששות שלהם והציג את הבעיות כחבלי צמיחה. אין כל תיעוד לכך שבאותו יום נערכה ביקורת על הבקר.
בתחילת 2020 היקף ההלוואות שהעניק הבנק למקליין כבר הגיע ל־23 מיליון דולר, לרבות כספים שנועדו לאפשר לו להרחיב את פעילותו בטקסס.
פגישה נוספת, שנערכה באפריל 2020, כללה ביקורת מרחוק בשל מגפת הקורונה. לפי הדוח, היא כללה "בחינה מעמיקה של כלל המסמכים" וראיון טלפוני עם מקליין, אך לא ביקור לבדיקת הבקר.
בדוח צוין כי נמצאו ליקויים שונים בניהול הרישומים, אך הבודקים המליצו שלא לייחס להם חשיבות רבה מדי: "הוא פשוט צריך לבדוק את עבודתו פעם נוספת". בסך הכול הייתה זו ביקורת חיובית, וראבו אף שיבח את "מיומנותו הגבוהה באיתור ורכישת בקר ובטיפול בו".
בסוף 2020 ראבו הכניס את מקליין לרשימת הלקוחות שבמעקב מיוחד, לאחר שאנליסטים פנימיים קבעו כי התחזיות העסקיות שלו נראות טובות מכדי להיות אמיתיות, לפי מסמכי בית המשפט. בין היתר, העלויות הכרוכות בגידול עשרות אלפי ראשי בקר היו אמורות להיות גבוהות בהרבה.
"אני עדיין לא מצליח להבין איך הוא מאכיל את כל הבקר הזה", כתב אחד מעובדי ראבו בהודעת דוא"ל לעמיתים שהיו מעורבים במתן ההלוואות. מנהל קשרי הלקוחות של מקליין השיב באותו שרשור: "אני אומר שאם זה לא מקולקל, לא צריך לתקן את זה".
בפברואר 2021 אחד האנליסטים של ראבו הכין דוח פנימי שבו נכתב כי המחירים שבהם מכר מקליין את הבקר אינם הגיוניים כלל. "אין לנו מושג מי חייב למי וכמה", כתב האנליסט.
למרות זאת, ראבו המשיך לתמוך במקליין. באוגוסט 2021 הגדיל הבנק את מסגרת האשראי התפעולית שלו ל־45 מיליון דולר .
גיוס משקיעים
בסוף העשור הקודם מקליין היה מעורב בשתי תאונות קשות. בראשונה הוא הועף מעל כידון טרקטורון במהלך איסוף בקר ושבר את צווארו. בהמשך בתקרית נפרדת, נרמס בידי בקר ואיבד את הכרתו.
אנשים שהכירו אותו סיפרו כי לאחר תקופת החלמה שכללה מנוחה במיטה ומשככי כאבים, מקליין החל לנהוג בפזיזות, ובילה במסיבות סירה באגם קנטקי, אזור נופש סמוך.
בספטמבר 2020 שנה לאחר שעזבה את ביתם המשותף, מקליין וקריסטל התגרשו. במסגרת הסדר הגירושים קיבלה 1.2 מיליון דולר. (בהמשך תקבל גם 550 אלף דולר מכספי ביטוח החיים שלו).
למרות זאת, לפי פרסומים של בני המשפחה ברשתות החברתיות, הוא שמר על קשר קרוב עם ילדיו. בתמונות שפרסמו בני המשפחה הוא נראה מבלה עמם, בין היתר במהלך חופשה בדיסני.
בדצמבר 2020 מקליין נישא לצ'לסי, חברתה של בתו. בשאלון לכבוד יום האהבה שפרסמה צ'לסי בפייסבוק ב־2022, היא סיפרה כי השניים הכירו ברודיאו לאחר מרוצי עגלות הצ'אק־וואגון, וכי יצאו לפיצה בדייט הראשון שלהם. היא תיארה את מקליין כאדם שממהר להודות בטעויותיו, תמיד מוכן לעזור במטבח ונרדם עוד לפני שראשו נוגע בכרית.
עד 2022 מקליין כבר ניהל רצף קבוע של עסקאות עם משקיעים, שכל אחת מהן נמשכה 90 עד 120 יום, פרק הזמן הנדרש לגדל עגל עד שיגיע לגודל המתאים למכירה. הוא גייס כספים ממגדלי בקר וממשקיעים פרטיים, עשרות אנשים מקנטקי, טנסי, אוקלהומה, טקסס וקנדה. חלקם היו חברים, אחרים הכירו את מקליין במכירות פומביות של בקר או הגיעו אליו באמצעות המלצות. בין המשקיעים היו גם שני עובדים בבנקים ומנהל קרן גידור לשעבר.
מקליין סיפר כי הוא רוכש את הבקר במכירות פומביות, מגדל ומפטם אותו במתחמיו ולאחר מכן מוכר אותו למפטמות. ה"רווחים" שחלק עם המשקיעים נותרו ברובם על הנייר, משום שרבים מהם השקיעו את הכסף מחדש בעסקאות שהתחדשו שוב ושוב.
כמה מהמשקיעים סיפרו כי ראו במקליין אדם אמין ואיש משפחה נוצרי. הוא הצטרף אליהם למסעות ציד איילים והכיר להם את בני משפחתו בארוחות משותפות ברשת המסעדות קראקר בארל.
ג'ון טינדל, סוחר משאיות מהעיירה מייפילד שבקנטקי, סיפר כי טיפל בכלי הרכב ששימשו את החווה של מקליין והשקיע אצלו 600 אלף דולר. כעבור כמה חודשים קיבל המחאה על סך 650 אלף דולר, שאת רובה השקיע מחדש אצל מקליין.
סם בראון, בעל בית מרקחת באזור, אמר כי ידע מעט מאוד על ענף הבקר. למרות זאת, במשך כמה שנים השקיע עשרות מיליוני דולרים בעסקאות שהניבו תשואה שנתית של כ־20%.
בראון סיפר כי טס לטקסס ונסע עם מקליין בין מתחמי בקר שונים. במהלך הביקורים השוו השניים את תגי הזיהוי שעל אוזני בעלי החיים לרשימה שנשמרה במעטפה הנושאת את שמו של בראון, והונחה בקונסולה המרכזית של הטנדר של מקליין. "בסך הכול רכשתי פרות", אמר בראון. "זה היה די פשוט".
הנאמן בהליך פשיטת הרגל מנסה כעת להשיב לקופת הנושים כספים ששולמו לבראון, לטינדל ולרבים אחרים, בטענה שהרווחים הללו הושגו במרמה. במסגרת ההליך דורש הנאמן מבראון להשיב מיליוני דולרים.
בראון אמר כי כל טענה שלפיה ידע על ההונאה "רחוקה מהאמת ככל האפשר", והוסיף כי להערכתו הפסיד 5 מיליון דולר מכספו שלו בהשקעות.
בית קלפים
בסתיו 2022 מקליין שוב נפצע באורח קשה. במהלך אירוע למיון עגלים, סוסו נעצר בפתאומיות והוא הוטח בקרן האוכף, מה שגרם לשבר באגן. צ'לסי פרסמה פנייה בפייסבוק בבקשת עזרה באיתור כיסא גלגלים חשמלי. חברת IT הקימה עבור מקליין משרד ביתי שאפשר לו להתנייד עם הכיסא עד לשולחן העבודה.
בהמשך מייגן סיפרה כי החלה לטפל בחלק גדול יותר מהניירת, אך אביה המשיך לנהל בעצמו את כל ההסכמים עם המשקיעים. "אני רק הזנתי את המספרים שהתבקשתי להזין", אמרה בעדות שמסרה במסגרת ההליך המשפטי. "אם העליתי שאלות, הוא היה אומר: 'זה כבר עניין שאני צריך לדאוג לו'".
בסביבות דצמבר 2022 מנהל קשרי הלקוחות של מקליין בראבו המליץ להאט את קצב הצמיחה ולשכור מנהל כספים ראשי. אותו מנהל תמך לאורך השנים בכל ההלוואות שניתנו למקליין. כדי לסייע לו להתמודד עם משיכות היתר האחרונות, העניק לו ראבו הלוואה נוספת של 4.5 מיליון דולר.
לפי הדיווחים שהגיש לבנק, מקליין טען שבאותה תקופה היו ברשותו 87 אלף ראשי בקר.
אלא שלפי רישומי הבנק וחשבוניות הבקר שהוגשו לבית המשפט, משך הזמן שנדרש למקליין לגדל עגלים עד למכירתם התקצר לרמה בלתי סבירה, מחודשים ספורים לשבועות ואף לימים.
היקף ההלוואות של מקליין כבר חצה את רף 50 מיליון הדולר, ולכן נדרש אישור ממטה ראבו באוטרכט שבהולנד. מקבלי ההחלטות שם החליטו לעצור את התהליך.
בפברואר 2023 ראבו שלח מפקחת לחוות הבקר של מקליין בטקסס לצורך ספירת הבקר המקיפה הראשונה זה יותר מארבע שנים. הבנק ציפה למצוא כ־60 אלף בעלי חיים בטקסס, אך המפקחת ספרה 8,916 בלבד. מקליין, שנכח במקום במהלך הבדיקה, טען כי 20 אלף נוספים נמצאים בקנטקי וכי חלק מהבקר נמצא בדרכים או בתחרויות.
"זהו למעשה התרחיש הגרוע ביותר", דיווחה המפקחת למנהליה. לאחר מכן שלחה הודעת טקסט לעמית, שהשיב: "בית הקלפים הזה כבר די קרס".
המחאות ללא כיסוי
לפי עדותה של בתו מייגן, מקליין, שכבר היה אז אב לילדה פעוטה, צרך אלכוהול ונטל את התרופות וייוואנס ואדרל, המשמשות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. כמה משכניו דיווחו כי שמעו מסיבות ליליות וקולות ירי.
לפי טענות שהועלו מאוחר יותר במסגרת תוכנית של משרד החקלאות האמריקאי ובבית המשפט לפשיטות רגל, מקליין היה חייב לכ־100 משקיעים כ־120 מיליון דולר בגין מכירות בקר שלא שולמו, בנוסף להלוואות שקיבל מראבו.
בתחילת 2023 טינדל, סוחר המשאיות, שמע שמועות מקומיות שלפיהן מקליין מבלה במסיבות ומשתמש בסמים, והגיע לביתו יחד עם חבר. מקליין נראה כמי שהכול כשורה אצלו, אך טינדל נדהם מכמויות הניירת במשרדו.
"אני מתכוון, היו שם פשוט ערמות על גבי ערמות", אמר.
בהמשך התברר במסגרת ההליכים המשפטיים כי חלק גדול מערמות הנייר הללו היה למעשה חשבוניות בקר מזויפות. עוד התברר כי מקליין החזיק קופסאות ובהן פנקסי המחאות ריקים. בנותיו סיפרו מאוחר יותר כי נהגו למסור ללקוחות מרכזיים המחאות חתומות אך ללא סכום, ולאפשר להם למלא את הסכום בעצמם.
לדברי מאבטח שעבד עבור הנאמן בהליך פשיטת הרגל ואבטח את המקום לאחר מותו של מקליין, המאזנים שהוכנו עבור הבנק הוחבאו תחת יריעות ברזנט באסם נטוש סמוך, שהיה מלא בנחשים ובחולדות.
המצב בטקסס היה גרוע אף יותר. קנט ריס, הנאמן בהליך פשיטת הרגל, סיפר כי המשרדים שם היו מוזנחים ועמדו נטושים. לדבריו, במהלך ביקור באחד האתרים, כחודשיים לאחר מותו של מקליין, רגלו אף פרצה דרך רצפת המבנה .
הגדרות היו חלודות ומוטלות על הקרקע, והעשב הגיע עד למותניים.
טינדל, מצדו, סיפר כי בתחילת 2023 קיבל מחבר שלעתים הוביל בעלי חיים תמונה שצולמה במתחם הבקר של מקליין בטקסס. בתמונה נראו פגרי בקר פזורים ברחבי המתחם.
טינדל דרש ממקליין להשיב לו את כספו, סכום שעמד אז על כ־600 אלף דולר. ההמחאות שקיבל חזרו ללא כיסוי. במשך שבועות מקליין שלח לו הודעות ובהן תירוצים על עיכובים בהעברות בנקאיות ועל עיכובים מצד משקיעים אחרים. גם משקיעים נוספים החלו לדרוש את כספם בחזרה.
לבסוף, באפריל, טינדל פנה לתובע המחוזי ולשריף המקומי כדי להביא למעצרו של מקליין בגין מסירת המחאות ללא כיסוי. הרשויות הסכימו להגיע ולעצור את מקליין למחרת בבוקר.
בסביבות השעה 9:15 בבוקר למחרת, מקליין התקשר לבעלה של מייגן וביקש ממנו להגיע לנכס חקלאי שבבעלותו. כאשר הגיע למקום, כעבור כשבע דקות, החתן מצא את מקליין שוכב לפני הטנדר שלו ומדמם מפצע ירי. הוא מת במקום.
באחד הפתקים האחרונים שהותיר אחריו מקליין כתב: "הכול התפרק היום".
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
