גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

כך קרס פרויקט מטוסי הקרב של צרפת וגרמניה

המרוץ העולמי למטוסי קרב דור 6 מתחמם, אך שתי מדינות קיבלו עיכוב משמעותי בשבוע שעבר לאחר שחילוקי דעות לגבי עיצוב המטוס החדשני הובילו לפירוק פרויקט משותף של גרמניה וצרפת ● כעת המדינות מנסות לייצר את כלי הטיס בנפרד

דמו של מטוס דור 6 – NGF שהוצג ב-2023.  עליו עבדו צרפת וגרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou
דמו של מטוס דור 6 – NGF שהוצג ב-2023. עליו עבדו צרפת וגרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

המעמד האירופי במסגרת המרוץ הבינלאומי היוקרתי ליצירת מטוס קרב מהדור השישי נפגע בשבוע שעבר קשות, כאשר גרמניה וצרפת החליטו לבטל את הפרויקט המשותף שלהן FCAS (Future Combat Air System), עליו הן עבדו בשש השנים האחרונות. בעוד הצדדים המשמעותיים היו גרמניה וצרפת, בפרויקט הייתה מעורבת גם ספרד עם חברת אינדרה.

אירופה שוקלת לשלוח כוח הגנה ימי להורמוז, אבל לא בטוח מתי המצר ייפתח
"מצפים ממנה לקחת חלק בהסכם": המסר האמריקאי החריף לישראל

התוכנית בהיקף כ־100 מיליארד אירו נחלה כישלון חרוץ, משום ששתי המדינות רצו מטוסים שונים.

מן הצד הגרמני איירבוס, ואילו מן הצד הצרפתי דאסו. שתי החברות הגיעו למבוי סתום בכל הנוגע לתפיסת עיצוב המטוס המתקדם.

מן הרגע הראשון, שיתוף הפעולה היה בעייתי, אבל עם השנים הפערים רק התחדדו: צרפת, מחזיקה ב־290 ראשי קרב גרעיניים ומפעילה נושאת מטוסים, רצתה מטוס שיפעל מנושאת מטוסים ויוכל לשאת נשק גרעיני, בעוד גרמניה, שלא מחזיקה בנשק גרעיני ולא בנושאת מטוסים, התנגדה לכך.

ההתפצלות מעמידה את גרמניה וצרפת כאחת, הרחק מאחור במרוץ הבינלאומי לפיתוח מטוס קרב מהדור השישי.

האתגר של גרמניה

האתגר החדש של ברלין גדול, כי הם לא יצרו מטוסי קרב לבדם מאז מלחמת העולם השניה. מערב גרמניה ייצרה במשותף עם בריטניה ואיטליה את מטוסי הטורנדו בשנות ה־70, וגרמניה המאוחדת פנתה בצוותא עם בריטניה, איטליה וספרד ליצירת מטוסי היורופייטר בשנות ה־90.

אולם, מה שנכון לשנות ה־70, ה־90 ואפילו 2017 באירופה לא בהכרח נכון להיום. מחד, תקציבי הביטחון האירופאים זינקו פי שלושה בין השנים 2025-2021 לעומת חמש השנים הקודמות, תוך שהרכש הביטחוני הגרמני עד סוף שנת 2026 הוצב על כ־80 מיליארד אירו, וחלק הארי בו מיועד לאמל"ח מתוצרת אירופית. מאידך, הצרכים הביטחוניים האירופאיים הם מיידיים, ולא בטוח כי מעוניינים להשקיע סכומי ענק שכאלו בתוצרים שבמקרה הטוב יתקבלו ב־2040.

בגרמניה ינסו לייצר את המטוס החדשני דרך קבוצת Gen 6 הגרמנית שמובילה איירבוס, על בסיס חברות מקומיות. כך מדווח בסוכנות הידיעות AFP. אותו קונסורציום שמתבסס בעיקר על חברות גרמניות כולל את תאגיד MBDA, וגם שחקניות בולטות גרמניות כדוגמת דיהל וליבהר.

צרפת מהצד השני היא, כאמור, בעלת ניסיון גדול בהרבה מהגרמנים, אך האתגר המשמעותי שלה בפיתוח מטוס מהדור השישי הוא תזרימי. תקציב הרכש הביטחוני של המדינה עומד על 50 מיליארד דולר בין השנים 2030-2024.

על כן, לפי דיווח בפייננשל טיימס, פריז נמצאת במגעים עם איחוד האמירויות לפיתוח משותף של מטוס רפאל F5 מהדור השישי. במידה וזה אכן יתממש, הן שואפות לעבוד ביחד על השדרוגים הטכנולוגיים, כולל תקיפות משותפות של מטוסים מאויישים ובלתי מאוישים, שינהל הטייס.

הראשונה במרוץ

בעוד גרמניה וצרפת נותרו מאחור במרוץ למטוסים החדשניים, המדינה המובילה היא סין, שהחלה טיסות ניסוי של המטוס צ'נגדו J-36 כבר בדצמבר 2024. אחת התכונות המשמעותיות ומעוררות הדאגה בעולם המערבי בנוגע למטוסים הללו, הוא שילוב הפעלת איומים היפרסוניים.

אלו טילים שמהווים חיבור יכולות בין טיל בליסטי שטס במהירות היפרסונית (יותר ממאך 5 - 1,500 מטר בשנייה), לבין טיל שיוט שנע באיטיות, אבל מסוגלים לתמרן. האיום ההיפרסוני אינו טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו. הוא גם לא מגיע לגובה של בליסטי, אלא נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר בשנייה.

למערכות יירוט יהיה ככל הנראה קשה להתמודד עם הטיל ההיפרסוני בשל אותה מהירות גבוהה, וכן בשל המסלול שהוא עושה שמקשה לצפות לאן האיום יגיע והיכן יצלול. ההערכות כיום גורסות כי אף שהסינים, הרוסים והאיראנים טוענים כי יש ברשותם "איומים היפרסוניים", לטילים שברשותם יש אלמנטים היפרסוניים - אבל לא את מכלול התכונות.

ניתוחים של מומחים בינלאומיים מצביעים, כי J-36 מונע במערכת תלת־מנועית ולצד יעילות השימוש בדלק ומבנה המטוס - הוא עשוי להגיע למהירות של 2.5 מאך (כ־3,087 קמ"ש). אותו המטוס נטול זנב, כדי לשפר את יכולות החמקנות והאווירודינמיקה.

לצורך ההשוואה, המהירות המקסימלית של מטוס F-35 מהדור החמישי, המתקדם ביותר שנמצא גם בשירות חיל האוויר הישראלי, עומדת על כ־1.6 מאך (כ־1,976 קמ"ש). המהירות תשפיע גם על טווחי הפעילות של המטוסים, שאליהם יגיעו במהירות גבוהה יותר. לישראל אין כיום תוכנית פיתוח מטוס קרב משום דור, שהרי ככל שמתפתחת הטכנולוגיה - ההשקעות גדולות יותר. ואם מדינות כמו גרמניה וצרפת מתקשות לממן לבדן פרויקט מטוס דור שישי, אז קל וחומר שישראל.

סוגיה משמעותית נוספת היא דחיקת החמקנות לקצה, כחלק ממרוץ הלמידה בין המדינות השונות, בעקבות שיפור המכ"מים שיודעים להתמודד עם חתימות מכ"ם נמוכות יותר ויותר. ברמת הקטלניות, מטוסי הדור השישי צפויים להיות משולבים עם מטוסים בלתי מאויישים שינהל הטייס, וכך עוצמת הקטלניות תגבר משמעותית. בשל הצורך בקבלת החלטות נרחבת בזמן מצומצם במיוחד, הבינה המלאכותית במטוסי הדור השישי צפויה להיות מהטובות בעולם.

גרסת ארה"ב

בינתיים, רק כשלושה חודשים לאחר טיסת הבכורה של J-36, במרץ 2025 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הענקת פרויקט מטוס הדור השישי של ארה"ב NGAD לבואינג, בתום תחרות עם לוקהיד מרטין. הוא הגדיר את המטוס, F-47, בתור המתקדם אי פעם, ותאריך היעד לטיסת בכורה עומד על 2028. בדומה לסינים, הציפייה היא שהמטוס יהיה מבצעי בעשור הבא.

פרויקט אחר שנמצא בשלב הבנייה הוא GCAP של בריטניה, איטליה ויפן, כשהתקווה היא לטיסת ניסוי ראשונה כבר בשנה הבאה, ולהפעלה מבצעית באמצע העשור הבא. מי שנותרה הרחק מאחור, בין השאר בהשפעת ההשקעה הגדולה שלה בפלישה לאוקראינה, היא רוסיה. מיזם מיג 41 אפילו לא סיים את שלב העיצוב, והתקדמות משמעותית לא צפויה בקרוב.

בסיכומו של דבר, בברלין ובפריז מנסים גם שלא להפוך את כישלון המיזם המשותף, לכזה שיתגלגל מתיחות רחבת היקף. עבור זאת, המדינות צפויות להמשיך לעבוד יחדיו על "עננת הקרב": מערכת הליבה המיועדת לניהול הלחימה האווירית העתידית, וכוללת חיבור בזמן אמת בין מטוסי קרב, מל"טים, חיישנים, מכ"מים, רחפנים, ותחנות קרקע; וכן ניתוח נתונים משדה הקרב בזמן אמת בעזרת בינה מלאכותית.

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלכס קפלון / צילום: ליאור ואן אוס

המומחה שמודה: היום בני 60 פלוס מבזבזים את הירושה - ולא מתנצלים

שיחה עם ד"ר אלכס קפלון, חוקר כלכלת אריכות ימים, המכללה למינהל ● על תוכנית העבודה שצריך לגבש לפרישה, השאלות שצריכות להנחות אותנו ולמה חשוב להתחבר לזקנה כשאנחנו צעירים ● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? פרק אחרון לסדרה

מגדל האשפוז החדש. איפשר למכור למדינה  200 דונם / הדמיה: אדריכלית אורנה פרייפלד, TEMA

"עיר הבריאות": החזון החדש של בית חולים שיבא

המרכז הרפואי הגדול בארץ מתכנן מגה־פרויקט בנייה, שיחבר אותו לשכונות סביבו ● נירית רוזנשטיין, האדריכלית הראשית של שיבא, מסבירה איך סביבת בית החולים תשפיע על המאושפזים: "שתהיה תחושה של חיבור לחיים, של מיקוד בהחלמה ולא רק בטיפול"

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Lee Jin-man

דיווח: אנבידיה במגעים להשקעה של 10 מיליארד ד' בהנפקת אנתרופיק

אנבידיה שוקלת להשקיע עד 10 מיליארד דולר בהנפקה שעשויה להעניק לאנתרופיק שווי של כ-2 טריליון דולר ולהפוך לגדולה בתולדות שוק ההון, כך על פי דיווח ברויטרס ● ההנפקה, שצפויה להסתיים לפני בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית בנובמבר, צפויה להוביל לקפיצה נוספת בשוויה של אנתרופיק

שר החינוך יואב קיש / צילום: מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?

איפה אנחנו ואיפה ביטחון מזון ● היכולת לשקם את החינוך בישראל ● והמשבר שיצר מסמך ה"עוגיות" ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טיל בליסטי / צילום: KHALED ABDULLAH

המהלך החדש של החות׳ים, הנקמה של איראן ולמה טראמפ שותק?

המורדים החות'ים מהדקים את טבעת החנק סביב באב אל-מנדב וגובים מחיר כבד משוק האנרגיה הגלובלי • תפוקת הנפט הסעודית צנחה ב-23%, מחיר הברנט נושק ל-110 דולר ומחירי הדיזל בארה"ב שוברים שיא היסטורי • ובעוד טראמפ מעדיף לשבת על הגדר ולהתעלם ממצוקת ריאד, "ברית מכה" של מוחמד בן סלמאן עם טורקיה ופקיסטן קורסת לחלוטין במבחן המציאות

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

יצאנו לבדוק יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה. זה מה שגילינו

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

דניאל גולד, ראש מפא''ת / צילום: כדיה לוי

"עובדים על פס ייצור של הפתעות": מפתח כיפת ברזל על איראן, הלייזר והעתיד

ד"ר דני גולד, האיש שאחראי על פיתוח מערכת כיפת ברזל, מתייחס בראיון חג לגלובס לאתגרים מול איראן ("מנסים ללמוד אותנו ולעקוף"), לעיכוב בהפיכת מערכת קרן הלייזר למבצעית ("זה לא תלוי רק בנו") ולעתיד כספי הסיוע של ארה"ב ("עומד להיות הרבה ייצור משותף")

קרן כהן חזון / עיבוד: AI, מקור: באדיבות תורפז

מקום 9: התעשיינית שמבטיחה להישאר בישראל - "לא באמת רוצים אותנו בחו"ל"

קרן כהן חזון הפכה מפעל קטן בחולון לאימפריה עולמית, עם רקורד של 28 עסקאות רכישה ופעילות ביותר מ-95 מדינות ● בראיון מספרת יו"ר ומנכ"לית תורפז איך תמללה את הפגישות העסקיות של אביה כבר בגיל 8, איזו משימה היא עדיין לא מסוגלת להאציל ומה היעד הבא: להכפיל את ההכנסות בכל ארבע שנים ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

הרכבל של חיפה / צילום: Shutterstock

איזו עיר ישראלית הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם?

בכמה יגדל תקציב הביטחון הטורקי בשנים הקרובות ● איזו עיר ישראלית יחידה הצליחה להיכנס לרשימת הערים המאושרות בעולם? ● וגם: מי נבחר במקום הראשון בפרויקט המנהלים והמנהלות הטובים של גלובס? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ / צילום: ap, Michele Tantussi

גרמניה מקבלת השקעת ענק של 40 מיליארד אירו

איחוד האמירויות הודיעה על חבילת השקעות ענקית בגרמניה, שתתמקד בתשתיות דיגיטליות, מרכזי דאטה, אנרגיה ותעשייה ● בין שתי המדינות נחתמו במקביל הסכמים עסקיים בהיקף של יותר מ־9.3 מיליארד אירו ● ומה ההשלכות על ישראל?

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: יונתן בלום

אקזיט בתקשורת: חברת החשמל בדרך למכירת החזקותיה באנלימיטד (IBC) תמורת כ-365 מיליון שקל

החברה הממשלתית חתמה על מזכר עקרונות לא מחייב למכירת יתרת החזקותיה (30%) במיזם הסיבים האופטיים לבעלת השליטה הנוכחית • התמורה מורכבת מכ-250 מיליון שקל על המניות, לצד פירעון חוב של כ-115 מיליון שקל • יו"ר החברה: "הזדמנות למימוש ערך ודאי מתוך אחריות פיננסית"

Bo’u / צילום: חיים יוסף

תשפ"ו בצלחת: המסעדות הטובות, המעניינות והרלוונטיות ביותר לשנה החולפת

השנה שמסתיימת מזכירה כמה אוהבים פה אוכל איטלקי, מוכיחה שיודעים לעשות בישראל גם אוכל הכי מדויק ושאפתני, ומזכירה לנו להתחבר גם למטבחים שנשכחו קצת, כמו התימני ● אלה המסעדות שמשרטטות את תמונת המסעדנות הישראלית העכשווית, שעדיין בודקת את גבולות הגזרה

ליאל אלי בקמפיין BUYME / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

בלי משרד פרסום, ועם יוצרת תוכן מצליחה, הפרסומת של BUYME היא האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השני שייכת לבנק דיסקונט, רותם סלע והגפילטע פיש, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● בנק לאומי וגל תורן מתברגים במקום השני בזכירות, גם הודות להשקעה הגבוהה

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

צרפת לא רוצה? היעד החדש של החברות הביטחוניות באירופה

הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילוסטרציה: Shutterstock

הצד השני של המטבע: המשבר בשוק הנדל"ן פותח הזדמנויות למשקיעים

עם מספר שיא של דירות לא מכורות, מבצעים שדורשים הון עצמי מינימלי ועודף היצע גם בשוק המשרדים, יש למשקיעים הזדמנויות שלא נראו שנים

מיאמי. יזמים רואים במנחתי מסוקים תשתית יסוד לעתיד / צילום: Shutterstock

העשירים של מיאמי עוקפים את הפקקים בעזרת מנחתי מסוקים ומעגנים פרטיים

מנחתי מסוקים על גגות ומעגנים למים עמוקים הפכו למתקנים מבוקשים בעיר שבדרום פלורידה, המדורגת כאחת הערים הפקוקות ביותר באמריקה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עמד שנה על המדף: בכמה נמכר בית עם נוף לכנרת?

ביישוב חד נס שבגולן, נמכר בית פרטי עם 5 חדרים, בשטח בנוי של 200 מ"ר בתמורת 2.6 מיליון שקל ● לבית שני מפלסים ונוף פתוח לכנרת מהקומה השנייה ● מחיר השיווק של הנכס עמד על 2.75 מיליון שקל והוא עמד על המדף כשנה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עילית רז, מנכ''לית ומייסדת ג'ונקו / צילום: צילום: איל יצהר, עריכה: גלובס

עד 20 שנות מאסר: הישראלית עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת משקיעים

עילית רז מנכ״לית ג׳ונקו לשעבר הודתה כי רימתה משקיעים לגייס 27 מיליון דולר ממשקיעים, היא צפויה לעד 20 שנות מאסר

סכנת האשראי שמסתתרת בענף הנדל''ן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האשראי החוץ בנקאי מתנפח ותתפלאו לגלות מי אחראי לרוב הכספים שם

הבנקים מלווים ליזמי נדל"ן שמתקשים למכור דירות, וכשהאשראי הישיר נגמר - רבים מהם פשוט מעבירים את הכסף לחברות חוץ־בנקאיות, שמעבירות אותו בחזרה לאותם קבלנים ● כך הציבור ממשיך לממן בסיכון כפול את בועת החובות של ענף הבנייה

מצלמות אכיפה / צילום: Shutterstock

כמה המדינה הרוויחה ממבצע האכיפה הנרחב בכבישים?

4,269 דוחות ניתנו במבצע האכיפה הארצי של אגף התנועה והרלב"ד, שנערך במסגרת המאבק בקטל בכבישים • מתוכם, 485 ניתנו על שימוש בטלפון סלולרי ו-421 על עבירות מהירות • בחישוב גס, הקנסות בעבירות המרכזיות שנאכפו במבצע עשויים להניב למדינה לפחות מיליון שקל