פסק דין חריג דן בזכותו של בן שקיבל זכות של "בן ממשיך" בנחלה במושב במרכז הארץ ולאחר מכן אמו נישלה אותו מצוואתה. מוסד "בן ממשיך" הוא מוסד ייחודי במשקים חקלאיים שנועד להבטיח את המשך קיומו של המשק כיחידה חקלאית ולמנוע את פיצולו. הוא מעניק זכויות שימוש בנחלה ללא תמורה.
● מכה נוספת ליזמי הנדל"ן: מדד תשומות הבנייה לא עוצר
● היתרי הבנייה זינקו לשיא. זו העיר שמובילה
הסאגה המשפחתית החלה בשנת 1987 אז ההורים, להם שלושה ילדים (בן ושתי בנות) מינו את בנם ל"בן ממשיך". צעד זה אפשר לו ולאשתו לבנות את בית מגוריהם בשטח וקבע כי יהיו זכאים לקבל החזקה בלעדית במשק לאחר פטירת ההורים.
להורים שתי בנות נוספות שאחת מהן התגוררה במבנה לא חוקי במשק במשך 15 שנים.
האב נפטר והוריש את רכושו לאשתו. כאשר האם נפטרה עשור אחרי האב, היא נישלה את הבן והבת הנוספת מכל רכושה תוך פירוט מעשים קשים והתנהגות מחפירה כלפיה מצד שני הילדים. את כל רכושה הורישה לבת שהתגוררה בנחלה. בצוואה ציינה כי בנה עשק אותה והיא מבטלת את העברת "הבן הממשיך" במשק. היא תיארה כי בנה ניתק אותה ממשפחתו, הנכדים לא באו אליה וכאשר פגשו אותה ברחוב הם לא אמרו לה שלום, וזאת בזמן שהבן גר על אדמתה.
לאחר מות האם, ביקשה הבת לרשום את הנחלה על שמה ואילו הבן ואשתו ביקשו להעביר את הנחלה על שמם. רשות מקרקעי ישראל העבירה את הזכויות לבן ואשתו. הם ביקשו לסלק את הבת מהמשק ואילו הבת ביקשה לבטל את מינוי "הבן הממשיך". בתחילה בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל את תביעת הבת וביטל את זכותו ל"בן ממשיך".
ההחלטה המתנה הושלמה כבר ב־1987
בערעור התהפכה ההחלטה. השופטים ורד פלאוט, צבי ויצמן ומוטי פירר קבעו כי הנחלה תירשם על הבן. נקבע כי הזכויות במשק הועברו לבן ואשתו כדין מכוח התחייבות ההורים, בניית ביתם במשק ומגוריהם עשרות שנים, לצד קבלת האישורים הנדרשים. כל אלו הביאו להתגבשות זכותם ולהשלמת המתנה שניתנה. עוד נקבע כי הבת רשאית להתגורר בבית ההורים במשק נוכח הרשות שניתנה לה וכעולה מצוואת האב. וכן תעמוד לה הזכות לקבל שליש מהמשק אם יימכר, לפי צוואת האב.
בית המשפט המחוזי קבע כי מהצהרת ההורים משנת 1987 עולה כי כוונתם הייתה להעביר לבן את המשק בכללותו ללא כל הסתייגות. גם מצוואת האב עולה כי הוא הבין את ההתחייבות שניתנה לבן והפגיעה בזכויות אחיותיו וניסה לרכך את "המכה" בכך שיאפשר לבת להתגגורר בבית ההורים וכי בעת מכירת המשק תחולק תמורתו בשווה בין האחים. כלומר האב הותיר את המתנה לבן, אך הוסיף בצדה תנאים.
עוד נקבע כי גם אם ההורים טעו בהבנת המושג "בן ממשיך", משלא הגישו בקשה לביטול ההתחייבות לא ניתן לשנותה. נקבע כי מדובר במתנת בן ממשיך שהושלמה כבר בשנת 1987. השופטים התייחסו לאמירת בית המשפט העליון לפיה מתנת בן ממשיך נושאת עמה תנאי כי אותו בן ממשיך הבונה את ביתו לצד ההורים במשק, יסייע להם וישמש להם "כסעד וכמקל לידם". נקבע כי הגיונה של קביעה זו ברור - סומכים על מי שקיבל בן ממשיך שידאג להורים בזקנתם.
השופטים קבעו כי חרף צוואת האם החד משמעית, הבן יקבל את המשק. "המנוחה למעשה ביקשה לבטל את התחייבותה בכתב צוואה ש'נכתבה למגירה', בלי שהמערערים יודעים עליה ומודעים לתוכנה, ואינם יכולים להתמודד עם האמור בצוואה עוד בחייה" וכי "אין זו הדרך לביטול התחייבות בלתי חוזרת".
בית המשפט קבע כי הדרך לחזור ממתנה שניתנה אינה בסתר. "חזרה זו אינה יכולה להיעשות בהסתר ובהעלם, עליה להיחשף לאור השמש ולעמוד במבחן המשפטי באופן שמקבל המתנה יוכל להתמודד ישירות עם נותנה". כלומר, האם לא אפשרה לבן להתמודד בחייו עם טענותיה.
באשר להתנהגותו של הבן קבעו כי "לא שוכנענו, מן הפן העובדתי, כי בנדון הוכחה הפרה בוטה ויסודית של התחייבות המערערים לעמוד לימין המנוחה, זאת אף בהינתן הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דין קמא", והוסיפו כי "המערער דאג להעביר למנוחה את כספי המשק ולא מצאנו התנהגות מחפירה כזו אשר יש בה להצדיק את ביטול מתנה או התחייבות שאינה חוזרת".
טענות הצדדים "אי אפשר לבטל בהינף יד"
עו"ד אורן אבלה, מעורכי הדין המובילים בתחום המושבים ויו"ר פורום ההתיישבות ורשות מקרקעי ישראל בלשכת עורכי הדין, שייצג את הבן, מסר כי "פסק הדין מרעיד. הוא מבהיר מהו עקרון 'הבן הממשיך'. התחייבות בחלוף ארבעה עשורים היא משמעותית ואי אפשר לבטל אותה בהינף יד.
"יש ניתוח מלא להתחייבות הבלתי חוזרת של המונח המקורי של מינוי 'בן ממשיך'. הוא בא והופך את פסק דינו של בית משפט שלום שהיה לא הוגן בקלות של הביטול של ההתחייבות של ההורים לפני עשורים. ביהמ"ש המחוזי מסביר למה לא ניתן לבטל בהינף יד. כותבים צוואה למגירה בגלל סכסוך מזערי ומבקשים לבטל את רישום שנעשה. הבן בנה את הבית ומחזיק אותו 40 שנה עם שלושה ילדים".
עוד מוסיף עו"ד אבלה "המשק שווה 15 מיליון שקל שהוא השקיע בו. בית המשפט נתן לכך משמעות, שלא ניתן לעשות מהלך מאחורי הגב. לא ניתן לקחת את הזכויות גם אם היה סכסוך בשנתיים האחרונות. אנשים צריכים לקחת בחשבון שאת ההתחייבויות יצטרכו בסוף לכבד".
לדברי עו"ד גד שטילמן, שייצג את הבת, "הניתוח של בית המשפט שגוי לדעתי, ונוגד עקרונות יסוד במינוי 'בן ממשיך'.
"בן ממשיך צריך לדאוג להורים, לדאוג למחסורם ולכלכלתם, כך נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין. זו לא מתנה שניתנת בלי חובה בצדה, זו מתנה על תנאי.
"לדאבוני לא יכולתי להגיש ערעור אבל לדעתי העליון היה מחזיר את ההלכה הקודמת, שאם בן מתנהג בצורה מחפירה להוריו, שהוא מנתק את עצמו והילדים מההורים ומשתלט על ההורים ומונע את ההכנסות שלהם - יש לבטל את המתנה".
המשמעות "מהלך שכמעט אי אפשר לחזור ממנו"
עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן ופרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה, מסביר כי "משמעותו של פסק הדין היא הענקת מעמד כמעט מוחלט לזכויות המוקנות לבן ממשיך, גם במקרים שבהם בעל הזכויות מבקש לחזור בו מהמינוי, ואף כאשר הוא טוען כי הבן הממשיך לא נהג כלפיו באופן ראוי.
"בעוד שבית המשפט לענייני משפחה ביקש לקשור בין התנהלותו של הבן הממשיך לבין הזכויות שהוענקו לו, וקבע כי מינוי בן ממשיך דומה להתחייבות למתן מתנה - התחייבות שניתן לבטל במקרים של התנהגות מחפירה מצד מקבל המתנה - קבע בית המשפט המחוזי גישה שונה. לשיטתו, אין מדובר בהתחייבות עתידית למתנה אלא במתנה שהושלמה, ולכן לא ניתן לבטלה".
לדברי פרידנברג, "המשמעות המעשית של הקביעה היא שבעלי זכויות במשק חקלאי המבקשים למנות בן ממשיך חייבים להבין כי מדובר במהלך שכמעט בלתי אפשרי לחזור ממנו.
"גם צוואה מאוחרת או הסכם שיקבעו הסדר שונה, לא יוכלו, ככלל, להשיב את המשק לבעל הזכויות המקורי או לשנות את זהות הזכאי לו.
"לכל היותר, ניתן לקבוע מנגנונים שיסדירו את חלוקת התמורה במקרה שהמשק יימכר בעתיד, כך שגם ילדים שלא מונו כבנים ממשיכים ייהנו מחלק מהתמורה".
