בכנס TECH IL של גלובס הובילה כתבת ההייטק של גלובס, מיטל וייזנברג, שיחה בין שני יזמים מדורות שונים: מיכל ברורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, וזוהר עיני, מייסד פורט, שהיא אחת מהחברות המבטיחות של גלובס.
מיכל, את מדברת הרבה על כך שישראל היא מעצמת סייבר וצריכה להפוך גם למעצמת AI.
ברורמן בלומנשטיק: "אנחנו מעצמת סייבר ויש לנו את כל הכלים והמרכיבים למנף ולהפוך גם למעצמת AI. מרשים לשמוע את המספרים בסייבר: 37 סנט מכל דולר גלובלי שהושקע בסייבר הושקע בישראל, למרות הקשיים בשנים האחרונות. בשנה האחרונה, 69% מכל המיזוגים והרכישות בסייבר קרו בישראל, זה פשוט מדהים. הוכחנו את היכולת למנף את היוזמות, לקשר בין החברות הרב לאומיות לסטארט אפים ונוצר אקוסיסטם.
● הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"
● אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"
מבחינת AI, אנחנו מקום 3 בהשקעות בעולם במגזר הפרטי, ומקום ראשון בשימוש לנפש. יש כבר 2000 חברות סטארט אפ שעוסקות ב-AI. כלומר, נתוני הפתיחה טובים, אבל זה לא מספיק - לישראל אין תוכנית אסטרטגית בתחום. זה המפתח למנף את כל מה שהביא אותנו להפוך למעצמת סייבר - כדי להפוך למעצמת AI . בשיתוף פעולה בין אקדמיה, תעשייה וממשלה. זה בנפשנו. אנחנו חייבים גם להוביל בתחום, זה מירוץ טכנולוגי וביטחוני".
בשלב זה נשאל עיני על פורט, ומה הייתה ההחלטה הכי משמעותית שקיבלו.
עיני: "פורט חברה שהוקמה לפני 4 שנים, ומונה כ-200 עובדים. אנחנו מספקים תשתיות לצוותי פיתוח כדי שיוכלו לבנות את תהליכי הפיתוח בצורה אוטונומית.
כבוד גדול לעבוד עם גיטהאב כלקוח וכמשתמש, אנחנו לומדים הרבה מהם וממיקרוסופט לאן ה- AI הולך.
החלטה מוצרית משמעותית שעשינו בשלב מאוד מוקדם של החברה זה לשבת בשכבת התשתית, לאפשר לארגונים בהתאם ל- DNA הייחודי שלהם. חברות שבונות שכבות מלמעלה מתקשות, ככל שאתה מתקרב ל'ברזלים', לתשתית, ממצב אותך מאוד חזק".
מיכל, את עומדת בראש אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים של מיקרוסופט בעולם. מה ישראל מביאה למיקרוסופט?
ברורמן בלומנשטיק: "אנחנו נחשבים למרכז סייבר כבר הרבה זמן ומפתחים מוצרי סייבר מרכזיים של מיקרוסופט. לפני 3.5 שנים החלטנו להפוך למרכז מצוינות בתחום ה- AI. היום כל הקבוצות שלנו מובילות מוצרים בתחום ה- AI, כמובן גם בסייבר, אבל גם בבריאות, דאטה, חינוך וכמעט בכל התחומים. אנחנו משפיעים מפה על מאות מיליוני לקוחות בעולם.
לאחרונה הוצאנו פיתוח סייבר ישראלי מבוסס AI, עוברים על הקוד ומזהים חולשות. הערך העיקרי הוא היזמות הישראלית, ה- go get it, רואים את התוצאות".
פורט רואה ארגוני פיתוח מבפנים. תאר לי מה השתנה בשנה האחרונה בהתנהלות צוותי פיתוח.
עיני: "עברנו כמה שלבים. בעבר כל הקוד היה נכתב ידנית. השלב השני, היה לספק למפתחים אפשרות להשלים שורות קוד בעזרת AI. עכשיו עוברים לשלב הגדול של לעבור להובלת AI. מדובר בשינוי אמיתי באיך חושבים על תוכנה שמתפתחת. תפעול תקלות, טיפול בעיות סקיוריטי, מתן מענה מלא. זה שינוי שלא רק עוזר למפתחים, אלא משנה את התפקיד שלהם. זו מהפכה שהעולם עובר עכשיו והקצב היסטרי. זו שאלה שהרבה ארגונים שואלים את עצמם. זה שינוי לא רק טכנולוגי אלא ארגוני, תפיסתי. אני מאמין שבכנס הבא נהיה שם. מרגש לראות".
ברורמן בלומנשטיק: "אני סופר מסכימה עם מה שזוהר תיאר. עכשיו זה שלב של תכנון הדדי, המפתחת או המפתח מתכננים יחד עם הסוכן את הפיתוח, מתנהל דו שיח ואז מבצעים. זה שינוי תפיסתי סופר מרגש".
עיני: "התופעה דורשת מארגוני פיתוח לחשוב יותר כמו מנהלי מוצר, לראות את התמונה הכללית כדי לתאר לסוכן מה מצופה ממנו".
הדאונסייד של AI זה ההשפעה על איומי תקיפה.
ברורמן בלומנשטיק: "קודם כל, מהפכת ה- AI מדהימה, היא עושה אותנו הרבה יותר פרודוקטיביים ומי שלא יאמץ AI - יישאר מאחור. אבל חובה לעשות זאת תוך כדי בניית אמון ומערכות שמאבטחות. כמו כל טכנולוגיה חדשה, גם AI הביא איומים חדשים, וקטורים חדשים לתקיפה. אם מדברים על סוכני AI, לעומת תוכנה מסורתית, הם אוטונומיים. נותנים להם גישה לכל המערכות והדאטה בארגון - וזה יוצר עמדות של סיכון ולכן צריכות להיות מערכות שמטפלות. החדשות הטובות הן שיש את המערכות האלה, למיקרוסופט יש. אתה חייב לדעת איפה כל הסוכנים שלך. ניהול שלהם, לתת להם זהות, לוודא שמקבלים גישה רק למה שהם צריכים ולא לכל משאב. הם צריכים להיות אוטונומיים רק איפה שהם צריכים. ארגונים שמשכילים לאמץ AI עם גישה של security first - הם אלה שמצליחים".
מה למדת מהאתגר של המעבר מטכנולוגיה, למשהו שבסוף ארגונים מאמצים?
עיני: "לבנות אמון עם לקוח מהשלב הראשון ולהבין מהתחלה את צורכי הארגון. היום סטארט אפים רצים נורא מהר אבל צריך לעצור ולחשוב איך מספקים פתרון עם ערך לארגונים".
איפה ההזדמנות לסטארט אפים בישראל ממהפכת ה- AI?
ברורמן בלומנשטיק: "בשלושה תחומים. הראשון הוא שבבי חומרה ייעודיים להאצת AI. השני זה תשתיות, כמו החברה של זוהר. החלק השלישי זה פתרונות ורטיקליים: לזהות בעיה ייחודית בוורטיקל ולמצוא פתרון. אלה שלושת הכיוונים העיקריים. כולם משתמשים ב- AI, חברות שרק ינפנפו בזה לא יצליחו. אלה שיתמקדו בבעיה ולא בטכנולוגיה - הן אלה שיצליחו".
5 שנים קדימה, מה יהיה היתרון הטכנולוגי של חברה מצליחה?
ברורמן בלומנשטיק: "צריך שילוב אבל הגורם האנושי צריך להיות במרכז, לבנות תרבות ארגונית שתמנף AI. הטכנולוגיה לבדה כבר לא מספיקה, היא תנאי הכרחי. חברות שידעו למנף הון אנושי, ידע, יצירתיות - עם AI - יקפצו קדימה. דווקא בעידן ה-AI ההון האנושי הרבה יותר חשוב כי הם אלה שמתכננים ושמים מטרות ומנהלים את הסוכנים".
עיני: "ארגונים שיצליחו הם אלה שיחשבו לפני הכנסת AI, ויבדקו איך עושים את זה בצורה נכונה. איך מחשבים החזר הון, ולא רק פותחים לכולם טוקנים באנתרופיק. לא לפעול מתוך חרדה. אולי נעשה פחות מהר מהמתחרים, אבל נפעל לטווח הארוך".
***גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL : קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP , אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.
